תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > נקמת הילד המגמגם - מערך בינתחומי בנושא שוויון - החריג בחברה

נקמת הילד המגמגם - מערך בינתחומי בנושא שוויון - החריג בחברה

מירב ראובינוף
הדפסה
מקצוע: ספרות, שירה מודרנית
נושא: אדם וזהותו

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

נושא: ספרות וסוציולוגיה

בישראל נמצאים לפחות כ-650 אלף איש עם מוגבלויות שונות, פיזיות, שכליות ונפשיות, אך האוכלוסייה ברובה אינה פוגשת בהם בחיי היום-יום. אנשים עם מוגבלות סובלים מנידוי חברתי ומדֵעוֹת קדומות, ואלו מפרידים בינם לבין שאר האוכלוסייה. נוספים על כך מכשולים פיזיים המונעים מהם השתתפות פעילה בחברה.

 

ספרות:

השיר "נקמת הילד המגמגם" / רוני סומק


מטרות השיעור:
1. התלמיד יפתח רגישות כלפי השונה בחברה, וימנע מדעות קדומות כלפיו.
2. התלמיד יזדהה עם הקושי של האדם בעל המוגבלות.
3. התלמיד ירצה לעזור לאנשים חריגים.
4. התלמיד לא ישפוט אדם בעל מגבלה מסוימת רק על פי מוגבלותו.


מערך השיעור:


1. קריאת השיר:


השיר "נקמת הילד המגמגם" / רוני סומק
 
הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי
בַּפֶּה.
לְזֵכֶר גַּלְגַלֵּי הַשִּׁנַּיִם שֶׁפּוֹרְרוּ הֲבָרוֹת
מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן וְהֵרִיחוּ אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפוֹת
בָּרֶוַח בֵּין הַלֹּעַ לַשְּׂפָתַיִם הַחֲשׁוּכוֹת.
חָלַמְתִּי אָז לְהַבְרִיחַ אֶת הַמִּלִּים שֶׁנֶּאֶרְזוּ כִּסְחוֹרוֹת גְּנוּבוֹת
בְּמַחְסְנֵי הַפֶּה,
לִקְרֹעַ אֲרִיזוֹת הַקַּרְטוֹן וְלִשְׁלֹף אֶת
צַעֲצוּעֵי האל"ף-בי"ת.
הַמּוֹרָה הָיְתָה מַנִּיחָה יָד עַל כְּתֵפִי וּמְסַפֶּרֶת שֶׁגַּם מֹשֶׁה
גִּמְגֵּם וּבְכָל זֹאת הִגִּיעַ לְהַר סִינַי.
הָהָר שֶׁלִּי הָיָה יַלְדָּה שֶׁיָּשְׁבָה
לְיָדִי בַּכִּתָּה, וְלֹא הָיְתָה לִי אֵשׁ בִּסְנֵה הַפֶּה
כְּדֵי לְהַבְעִיר, לְנֶגֶד עֵינֶיהָ,
אֶת הַמִּלִּים שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּאַהֲבָתִי אוֹתָהּ.
 
מתוך "המתופף של המהפכה", 2001

 

2. המורה תבקש מהתלמידים לצייר תמונה מתוך השיר.
התלמידים יוכלו לצייר אחת מהמטאפורות או הדימויים בשיר: גלגלי שיניים, צעצועי אלף בית, הר סיני, סנה הפה וכד', או לצייר תמונה כללית העולה בדמיונם למקרא השיר.

דרך הציורים תקיים המורה דיון בתוכן השיר ובערכים העולים ממנו:
הזדהות עם קשייו של המגמגם, עם רצונו להיות כמו שאר האוכלוסייה  לדוגמא ליצור קשר עם חברתו לספסל הלימודים, עזרתה של המורה, ההשוואה למשה רבנו.

3. במהלך הדיון בתוכן השיר תתייחס המורה גם לאמצעים הספרותיים:

כדי להמחיש את קשייו של הילד, משתמש המשורר ב לשון ציורית – השיר מתאר את פנים הפה כחלל לא גדול, הנראה כמקום רועש ומלא מכשולים, כמו מפעל כושל שבתוכו נתקעו לילד המילים. הלשון הציורית באה לידי ביטוי במטאפורות רבות וגם בדימוי.

המטאפורות :
א. "המלים שנתקעו לי בפה" – תיאור מטאפורי של הגמגום. הכוונה למלים שלא הצליחו לצאת מן הפה.

ב. "גלגלי השיניים שפוררו הברות" – מנגנון הדיבור מדומה לגלגלי שיניים. עקב הלקות בדיבור, מנגנון זה פורר את ההברות במקום להוציאן שלמות. פירור ההברות בא לידי ביטוי בגמגום.

ג. "לקרוע את אריזות הקרטון ולשלוף את צעצועי הא"ב" – מנגנון הדיבור האנושי מתואר כאן באופן מטאפורי כאריזות קרטון. כאילו שהפה מכיל אריזות קרטון – אותן חלם הדובר לקרוע (כמו מוצר ממפעל או משחק) ולשלוף מתוכן את המלים המדומות לצעצועים. עבור מי שהתקשה בדיבור, השימוש בשפה נתפס כמשחק בצעצועים. מכאן ניתן להבין את גודל התסכול של ילד המביט בחבריו המשחקים בצעצועים הנמנעים ממנו. השימוש במטאפורה זו ממחיש עד כמה גדול הכאב.

ד. "ההר שלי היתה ילדה..." – הדובר מתאר את אהובתו כהר, אותו לא הצליח לכבוש עקב מגבלת הדיבור ממנה סבל.

ה. "כדי להבעיר, לנגד עיניה, את המלים שנשרפו באהבתי אותה" – הדובר מתאר את המלים כנשרפות נוכח אהבתו הבלתי-ממומשת עקב גמגומו.

 הדימוי – "להבריח את המלים שנארזו כסחורות גנובות במחסני הפה" – הדובר מדמה את המלים שסירבו לצאת מפיו לסחורות גנובות, אותן הוא ביקש להבריח.

משוררים רבים משתמשים בארמז לצורך העמקה והעשרה של השיר. בשיר זה בוחר המשורר בשני ארמזים הקשורים לדמותו של משה רבנו.
בארמז הראשון, המורה שביקשה לעודד את הדובר סיפרה לו שמשה רבנו שסבל אף הוא מגמגום, התגבר על מצוקתו והצליח להגיע להר סיני, כלומר הצליח להגשים את ייעודו.
ישנו ארמז גם לסנה הבוער באש ואיננו אוכל, שם קיבל משה את שליחותו, אבל לילד אין אש בסנה הפה, המילים נשרפות לו והוא אינו מצליח להעביר את הרגשתו לילדה.
משה זכה להתגלות אלוקית בסנה, הילד אינו זוכה לכך.
 הארמז הזה ממחיש את גודל האכזבה של הדובר, שלא מצא נחמה בסיפורו של משה, כי הוא לא הצליח להגיע אל ההר, שמבחינתו היה הילדה שישבה לידו בכיתה ושאותה כל-כך אהב.

יש בשיר גם שימוש בניגוד - היום לעומת פעם; ניגוד זה מבהיר את השינוי המשמעותי שהתחולל בחיי הדובר שהפך מילד מגמגם לבוגר מדבר ולמעשה לאמן הדיבור – משורר!

כדי ליצור את הרגשת הקושי הרב בהוצאת המילים מהפה, משתמש המשורר ב מצלול: אליטרציה של אותיות שורקות רבות: שיניים, לשון, שריפות, חשוכות, ועוד.


4. התייחסות לכותרת: במי נקם הילד?

אפשרויות:

א. בחברה שלא עזרה לו: הילדה שהתעלמה ממנו ודומיה.
ב. הנקמה שלו היא לא במישהו אלא בתופעה של הגמגום. ע"י זה שהפך למשורר והוא כל הזמן בעצם משתמש במילים, זוהי נקמתו.

5. הפנמה:

האם נתקלתם במקרה של גמגום או חריגות אחרת?
אילו קשיים הרגשתם שיש לילד החריג שפגשתם?
כיצד ניסה להתמודד איתם?
האם החברה עזרה לו, או הקשתה עליו יותר?
כיצד היית אתה עוזר לילד מהשיר?

6. לסיכום השיעור אפשר להראות קטע מיוטוב,  בו (בדקות הראשונות) רוני סומק מקריא את השיר ומספר שהיה בילדותו ילד  מגמגם. 

 

 


סוציולוגיה:


הכרת הגדרות הקשורות לנושא דעות קדומות מתחום הסוציולוגיה


1. קטגוריזציה-התייחסות לתופעות, לאנשים, ולאירועים מתוך הכללה מבלי להתמקד בשוני ובהבדלים.
"לקטגוריזציה יתרונות רבים"
-טיעונים התומכים בטענה:*זיהוי בקלות של קבוצות חברתיות ותופעות חברתיות
                                    *נותנת תחושה של סדר בעולם החברתי של האדם
                                    *האדם חש שליטה במצב ובדרך בה עליו לנהוג
-טיעונים הסותרים את הטענה:*עלולה להוביל למסקנות שגויות על אנשים וחברות
                                       *עלולה להוביל ל סטריאוטיפים ולדעות קדומות

סיכום :אם כך הקטגוריזציה מפשטת את החיים החברתיים ,אך בהחלט גם מסוכנת ומובילה לדעות קדומות .

2. דעה קדומה- זוהי עמדה שלילית ע"פ רוב כלפי חברים בקבוצה מסוימת.
עמדה קדומה כשמה כן היא, עמדה על אנשים השייכים לקבוצה חברתית מסוימת, אנו שופטים אנשים אלה מבלי שנכיר אותם רק על בסיס השתייכותם לאותה הקבוצה החברתית.
כפי שראינו בהגדרה דעה קדומה זוהי עמדה, ככל עמדה היא מכילה שלשה מרכיבים
מרכיב קוגניטיבי ,מרכיב רגשי ומרכיב התנהגותי.
המושג סטריאוטיפ מתייחס  למרכיב הקוגניטיבי שכן הוא תפיסה כלפי קבוצה מסוימת.
כאשר גם המרכיב ההתנהגותי בא לידי ביטוי אז מתרחשת אפליה-שהיא הביטוי ההתנהגותי
לדעה הקדומה.

 

הפנמה:

*העלו דוגמאות של סטריאוטיפים על: גברים, נשים, כפריים, עירוניים, בדווים, סינים, אמריקאים, יהודים, תושבי היישוב הקרוב למקום מגוריכם, תושבי היישוב הערבי הקרוב למקום מגוריכם.
חשבו האם כל הנשים/גברים/כפריים... מתאימים לסטריאוטיפים שאתם ציינתם?
*האם נתקלתם במקרים שבהם באה לידי ביטוי הדעה הקדומה של האנשים כלפי קבוצות חברתיות?
והתרחשה אפליה?
*האם קרה לכם שנתקלתם ביחס סטריאוטיפי כלפיכם? כיצד הרגשתם? כיצד התמודדתם?
*האם אתם חושבים שהייתם עלולים להיסחף לפגיעה במישהו בגלל היותו שייך לקבוצה חברתית בלי להכירו?
 *מה לדעתכם צריך לעשות על מנת להשתחרר מדעות קדומות?
*מהם הערכים שאותם יש לחדד בחברתנו כדי להפחית את הדעות הקדומות כלפי מגזרים שונים?                              # שוויון, #סובלנות, #הכלה, #פתיחות

 

סיכום:

חובתנו המוסרית לא לשפוט אנשים ע"פ השתייכות מגזרית  ,
ולא להתייחס אליהם בצורה כזו או אחרת רק משום היותם שייכים לקבוצה חברתית מסוימת.

 

העשרה :

1. הציור "שמונה ראשים" של האומן אשר. (למטה)


המורה תראה לתלמידים למשך שניות ספורות את היצירה. לאחר מכן תשאל את התלמידים מה הם ראו בתמונה במבט מהיר וראשוני? התשובות יהיו פרצופים רבים ודומים
לאחר מכן המורה תחלק לכל תלמיד ציור אישי להתבונן בו שוב, ואז תשאל האם התלמידים רואים פרצופים נוספים?
עתה המורה תנחה את התלמידים להפוך את הציור האם ישנם פרצופים נוספים שלא שמו אליהם לה קודם?
המורה תציין שיש בציור זה שמונה פרצופים שונים ותבקש מכל תלמיד לוודא  שאכן הוא זיהה אותם.
בעקבות תרגיל זה יערך דיון שיוביל לכך שהתהליך (הטבעי) שעשינו היה הסתכלות כוללת ומהירה על תמונה של פרצופים שגרמה לנו להתעלם מהפרטים, עשינו הכללה לכל הפרצופים וכולם מרחוק נידמו לנו אותו הדבר. רק כאשר התעמקנו ובחנו בסבלנות שמנו לב להבדלים. זהו תהליך הדומה מאד לקטגוריזציה-התייחסות לתופעות, לאנשים, ולאירועים מתוך הכללה מבלי להתמקד בשוני ובהבדלים.

 

2. סרטון "המתייג"
לפני הצפייה המורה תקדים ותאמר שהם עומדים לצפות בסרט שהגיבור בו נוקט בעמדה קדומה כלפי אוכלוסיות שונות. התלמידים מתבקשים לנסות ולהגדיר מהי דעה קדומה מתוך הצפייה בסרטון.


3. כתבה על במאי הקולנוע האתיופי (הראשון) שמואל ברו.

בכתבה  מעלה ברו את יחס החברה אליו כאתיופי את תחושותיו כאשר נתקל ביחס כזה.

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים