תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > הבגדים עושים את האדם

הבגדים עושים את האדם

חנה רובינשטיין, צוות לב לדעת

החיצוניות שלנו עשויה להשפיע על הפנימיות שלנו, ודברים שבהתחלה נראים כאילו אינם מייצגים אותנו יכולים להפוך לחלק מזהותנו.

השיעור נכתב בשיתוף עם אתר חכימא.

 

 

אפשרות א' - הבגדים עושים את האדם?

נכין מראש כרטיסיות עם סיטואציות.

נבקש ממתנדבים להגיע לקדמת הכיתה ולתאר מה לובש האדם בכרטיסיה, ושאר הכיתה צריכה לנחש מה כתוב בכרטיסיה. נשאל את התלמידים: מדוע האיש/ה התלבשו בצורה כזו? מה גרם להם להחליט דווקא על לבוש כזה? מדוע חשוב להם כ"כ להתלבש דווקא בצורה כזו, הרי בסופו של דבר הם נשארים אותו אדם עם או בלי הבגדים הללו?

אפשרות ב':

נניח פרטי לבוש שונים על הרצפה וכרטיסיה עם טקסט אחד קצר (כמה משפטים). נבקש מהתלמידים לבחור פריט לבוש אחד ולהקריא את הטקסט. באופן טבעי, פרטי הלבוש ישפיעו על דרך קריאת הטקסט (כומתה משדרת משהו אחר מנעלי עקב). נשאל את התלמידים שקראו - מה גרם לכם לקרוא כך? נשאל את התלמידים שהקשיבו, מה דעתכם היה קורה לו היו לבושים באופן שונה, האם הקריאה היתה משתנה?

 

נקרא את הסיפור:

בזמן מלחמת העולם הראשונה ערך הצבא הטורקי מסע גיוס נרחב בכפייה. הגזֵרה לא פסחה גם על העיר חאלב שבסוריה, והחיילים עברו מבית לבית וחיפשו בחורים צעירים שאפשר לגייסם לשורות הלוחמים.

הצבא הטורקי התייחס לכל חייליו באופן מחפיר, אך היחס לחיילים יהודים היה גרוע במיוחד. לכן ביקש נסים עיני אורפלי-הלוי להתחמק מגזרת הגיוס. במוחו הבריק רעיון - הוא יתחפש לתלמיד חכם; הוא לבש תרבוש והתהלך בחליפה כמנהג החכמים, וזאת על מנת לזכות לפטור מגיוס שממנו נהנו חכמי הדת.

התוכנית הצליחה ונסים זכה לפטור המיוחל, אך מצפונו החל לייסר אותו על שרימה והעמיד פנים, ולפיכך החליט לנסות ללמוד תורה בישיבה, לכל הפחות יום אחד. הלימוד בבית המדרש היה מעניין כל כך עד שנסים החליט לשוב גם למחרת. כך עבר יום ועוד יום בבית המדרש, נסים הפך לתלמיד חכם, והחליט להקדיש את חייו ללימוד התורה.

 


כדאי לתת רקע על התקופה: בתקופת מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים גויסו לצבאות השונים. בחלק מן הצבאות התייחסו לחיילים יהודים אחרת מלשאר החיילים, והיו מסכנים את חייהם או מטילים עליהם משימות קשות במיוחד בכוונה. כיוון שכך, יהודים רבים ניסו לחמוק מן השירות בצבא, וזהו גם הרקע לסיפור שלנו.אפשר להזכיר בהקשר זה את המושג "קנטוניסטים" [1]- חיילי הגיוס בכפיה ברוסיה של הצאר ניקולאי. במקרה זה מדובר היה בילדים, אשר נתפסו ע"י הצבא כבר בקטנותם, ובמקרה של ילדים יהודיים- היתה גם כוונה לנצרם. חשוב להזכיר כי הסיפור שלנו מתרחש אמנם בסוריה שתחת שלטון טורקיה (ולא ברוסיה), אך המצב שם היה דומה.

חשוב להדגיש כי זה שונה מאוד מן הצבא של ימינו, שמאפשר חופש דת לכל חייל (תוך התחשבות בחיילים האחרים) ואינו מנסה לכפות על החיילים אמונות לא-להם, ובנוסף אינו מפלה לרעה יהודים. כיום, גם בצבאות שאינם של מדינת ישראל, לא נהוגה מדיניות כזו כפי שהיתה נהוגה אז.


 

נוודא שהתלמידים מבינים את הסיפור מילולית.

נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על המעשה שעשה חכם ניסים?
  • האם העובדה שהלך אח"כ להיות תלמיד חכם משנה את התייחסותכם למעשה?

 

האם לדעתכם ההתחזות לתלמיד חכם זהה להתחזות לכל תפקיד אחר? אם למשל היה חכם אורפלי מתחזה לאיש עשיר או לבעל תפקיד ציבורי (נניח כבאי) וכך נמלט מהגיוס, האם גם אז היה מרגיש שחלה עליו חובה מוסרית לשמש בתפקיד?או שמא משהו ייחודי בהתחזות דווקא לתלמיד חכם, שגרם לחכם אורפלי את הדחף לנסות ולהיות תלמיד חכם כזה?

מה היה התפקיד של הבגדים בסיפור של חכם אורפלי? הרי לא הבגדים הם אלו שעשו את השינוי בסוף, אלא העובדה שהוא החליט ללמוד בישיבה.

 

  • מה למדים על אופיו של הנער מהסיפור?
  • מה אנו למדים מהתהליך שעבר?
  • מה לדעתכם מעשה זה מעיד בנוגע ליחס הנער לתלמידי חכמים ולתורה?

 

נדגיש: גם תהליך שמתחיל בצורה מאוד חיצונית עשוי עם הזמן להפוך לחלק מאיתנו. הרצון שלנו להדמות חיצונית לדבר מסוים גורם לנו לפעמים לשנות גם את הפנימיות שלנו עבור הדבר הזה. גם אם החיצוניות שלנו "משקרת" בהתחלה, עם הזמן היא הופכת להיות משהו שאנחנו מפנימים כחלק מהזהות שלנו. הסביבה רואה אותנו ככה וזה מייצר לנו עמידה מסוימת ותווית מסוימת, שבסוף הופכת להיות גם פנימית ולא רק חיצונית. נסביר כי כאן הדבר מופיע גם באופן מיוחד: התורה היא משהו טהור וישר, והנער לא מוכן להפוך את התורה שהיא כזו למשהו שמשקרים באמצעותו.

 


 

אפשרות להרחבה:

נקרא את ויקרא פרק טז (סדר העבודה של הכהן הגדול). נבקש מן התלמידים לסמן את כל הפעמים בהן מחליף הכהן הגדול את בגדיו. נסביר: לכהן הגדול ישנן שתי מערכות בגדים: בגדי זהב שהוא לובש בכל יום, ובגדי לבן שהוא לובש ביוה"כ בלבד.

נשאל:

  • מדוע לדעתכם לכהן הגדול יש בגדים ייחודיים ליוה"כ, מלבד בגדי הזהב שגם הם ייחודיים לכהן הגדול בלבד (ולא לאף כהן אחר)?
  • מדוע לדעתכם הכהן הגדול מחליף כ"כ הרבה בגדים?

נסביר, כי לאחר יוה"כ אומרת המשנה שכל הבגדים היו נגנזים ואיש לא היה משתמש בהם יותר. מדוע לדעתכם?

נציע: הכהן הגדול מבצע ביוה"כ תפקיד קריטי וחשוב מאין כמותו- כפרה על חטאי בנ"י. כדי להדגיש את החשיבות של המעמד ולהקל על הכהן הגדול "להכנס לדמות", הוא מחליף בגדים בכל פעם שהוא נכנס אל הקודש או פונה לעשות פעולה אחרת. כך הוא יכול להחליף בין הזהות המכובדת יותר שבבגדי הזהב לזהות הפשוטה והטהורה יותר שבבגדי הלבן ולהפך. הבגדים משפיעים על הפנימיות שלו, ממש כמו בסיפור שקראנו.


 

אפשרות א' - תערוכת מסכות:

נכין בכיתה מסכות פנים (דורש כמובן צבעים, דבק, קישוטים למיניהם. את המסכות אפשר לקנות או להכין מסכות מנייר). נבקש מכל תלמיד לעצב לעצמו מסכה שמשקפת משהו שהוא היה רוצה להיות, נרכיב את המסכות כדי להבין שהחיצוניות שלנו משפיעה על הפנימיות ועל הרצונות שלנו.

אפשר לעשות בכיתה מעין תערוכה שבה עוברים בין המסכות השונות, או שכל תלמיד יציג את המסכה שלו בפני הכיתה והכיתה תהיה צריכה לנחש מה רצה אותו ילד להיות.

אפשרות ב' -  לבוש אופייני:

נבקש מכל תלמיד להביא מראש פריט לבוש שלו שמזוהה איתו במיוחד (כולם יודעים לזהות שזו חולצה שלו, כיפה שלו וכדו'). נניח את הפריטים במרכז החדר, ונבקש מן התלמידים להסתובב בחדר בלווית מוזיקה. נשחק מעין כסאות מוזיקליים: כאשר אנחנו עוצרים את המוזיקה על כל תלמיד לתפוס פריט לבוש אחד, לזהות למי הוא שייך, ולתת תכונה מאפיינת של אותו תלמיד. כך למעשה אנחנו מסבירים איך פריט לבוש שהוא סממן חיצוני מייצג תחתיו תכונה, ואם נאמץ את פריט הלבוש נוכל לאמץ גם תכונה של התלמיד שהפריט שייך לו.

 

 

 


[1] ניתן לקרוא עוד על הקנטוניסטים כאן. כמו כן, אפשר להראות לתלמידים את הסרטון הזה.

 

חדש באתר

ביציאתו מה הוא אומר?
שיעורים לבית הספר התיכון לסוף השנה

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים