תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים

פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים

צוות לב לדעת ומרכז שטיינזלץ
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: מסכת בבא קמא

הגמרא דנה לגבי מצבים של 'נזק בגרמא', הווי אומר נזק שנוצר בעקיפין ולא בצורה ישירה ע"י פעולת האדם. אף שהאדם שהזיק בעקיפין אינו משלם, הרי שאין רוח חכמים נוחה הימנו, היות ודרכו נגרם נזק לחבר. הכלל המנחה במקרים אלו הוא " פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים".

לב לדעת שמח לבשר על שיתוף פעולה עם  מיזם 'הביאור לתלמיד' (מרכז שטיינזלץ). לפניכם שיעורים בגמרא בפרק הכונס - בבא קמא, בלמידה משמעותית מבית לב לדעת, כשמצורפות אליהם מצגות מאירות פנים של ר' יואל שפיץ מבית היוצר של 'הביאור לתלמוד'. אנו ממליצים למורים למצוא את הדרך לשלב בין שני התכנים בהתאם לאפיונים של הכיתה ולצרכים של המורה והתלמידים, שאו ברכה ( נשמח לתגובתכם על ניסיון זה).

 

רקע:

הרמב"ן על פתיחת פרשת קדושים ( ויקרא י"ט-ב'), מבאר שהציווי "קדושים תהיו", כוונתו להזהיר את האדם שלא  יעשה דברים מותרים בהם אומנם אינו עובר על איסור, אך הינם דברים מזיקים ולא ערכיים. לדוגמה, אדם יכול לאכול ולשתות בגרגרנות, אך לטעון, 'איני עובר איסור כי האוכל כשר', או לשתות הרבה יין ולהשתכר ולומר כי גם בכך אין איסור, אך יתמכר לטיפה המרה. על כגון אלו ועוד אומר הרמב"ן שהציווי 'קדושים תהיו' משמעו – אל תהיו נבל ברשות התורה.

 

כרקע לסוגייה עצמה, אנו ממליצים לצפות במצגת 1 וכן במצגת 2

בשקופיות האחרונות, ישנן הצעות לשימוש במצגות באופנים שונים. רצוי לעיין בהן, טרם ההחלטה כיצד להשתמש במצגות.

 

לב השיעור:

בדיקה ובחינה של המעמד הערכי והנפשי של האדם בעשותו דברים שפורמלית הם תקנים, או שלא ניתן לחייב עליהם תשלום או אינם גורמים עונש, אולם הם מזיקים לזולת או לאדם עצמו.

נקדיש תשומת לב לזיהוי התהליך, נעמוד על המניעים לפעולה זו ונלמד כיצד להיות מודע לה ולהימנע ממנה.

 

נקרין מקרה שהובא בפני בית המשפט לתביעות קטנות.  חברה שגייסה נערים ונערות לצילומים בסט של סרטים או פרסומת, דרשה מהם כסף עבור קורס לשחקנים, ולא התחייבה לתת להם עבודה לאחר מכן. נערה אחת פנתה לחברה, שילמה בעד קורס הכשרה כביכול, ולמעט פעם אחת שנקראה להיות ניצבת בתוכנית של יאצפן (בהתנדבות), לא קיבלה שכר ולא פניות נוספות.

 

נחלק את התלמידים לקבוצות, ונציג בפניהן מספר שאלות הבהרה על המקרה:

  • על מה מדברת המודעה ומה היא מבטיחה ?
  • מה חשבה הנערה כשהיא התקשרה לאותה חברה ? 
  • כיצד מגבה החברה את עצמה מבחינה משפטית?
  • מהו עיקר הטענה של הנערה ?

הקבוצה תדון על המקרה, ותכתוב שתי טענות בעד הנערה, ושתי טענות בעד החברה.

 

המורה אוסף את הטענות מכל הקבוצות ורושם אותן על הלוח [אם המורה מעוניין לעשות שימוש בחלק זה כמשחק המשך (כמו דיבייט או משפט), חשוב שבשלב הזה לא יתן את פסק הדין]. 

בהקשר ההלכתי, נדגיש כי הגמרא מתעסקת גם בדברים שגורמים נזק לחבר, אך לא ניתן לגבות תשלום על הנזק הנ"ל. מעשים מסוג זה נקראים לרוב ' גרמא ' - כלומר, נזיק עקיף שנגרם לחבר על ידי או על ידי רכושי.

 

מסכת בבא קמא, דף נה ע"ב

תניא אמר ר' יהושע

ארבעה דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן :

הפורץ גדר בפני בהמת חבירו

והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה

והשוכר עדי שקר להעיד,

היודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו.  

 

 

נשאל במליאה הכיתתית:

  • מדוע לדעתך החליטה הגמרא, להביא את הברייתא של ר' יהושע? במילים אחרות, כיצד הדיון הנ"ל קשור לסוגיה העוסקת בשמירה פחותה?
  • הפורץ גדר : באיזה כותל מדובר? על מה בדיוק היה מתחייב אם הכותל הוא כותל בריא ( על הכותל, או על נזקי הבהמה).
  • הכופף קמתו : האם האש יכלה להתפס ישירות בקמה, בעקבות הכיפוף של השיבולים?  באיזה מקרה מדובר למסקנת הגמרא?  האם אתה יכול לראות במקרה זה, שתי רמות של עקיפות בנזק המתואר ?
  • טמון באש : (ישנה גירסה בברייתא שבמקום, הכופף קמתו של חבירו, מביאים מקרה של טמון באש - כלומר, אדם גרם לשריפה בשדה חבירו, אלא שמה שנשרף היה מכוסה, ולכן המזיק לא מתחייב על דברים שנשרפו כשהיו טמונים) - מה ההגיון שניתן למצוא בפטור מנזק אש, כאשר המצית לא ידע ולא ראה את החפצים הנשרפים היות והם היו טמונים?האם הפטור על חפצים שהיו טמונים, מתייחס למקרה בו כבר בעת ההצתה הם היו טמונים, או גם אם בהמשך התפשטות האש, נוצר מצב שהם כוסו והיו טמונים?
  • השוכר עדי שקר : עבור מי הוא שכר את עדי השקר ?  האם עדי השקר חייבים במשהו ( דיני אדם / דיני שמים )? הרי אין שליח לדבר עבירה, אז מדוע שנחשוב שהשוכר יהיה חייב בכלל?
  • היודע עדות לחבירו:  אדם שיודע עדות לחבירו ואינו מעיד, עובר איסור? איזה? האם הציווי בתורה מתייחס לעדות של שנים או אפילו אחד? במידה שהיה האדם היחיד מעיד את עדותו, האם בהכרח היה ביה"ד מוציא כסף על פי העדות של אדם אחד?

 

  1. האם ישנה התפתחות או איפיון מיוחד בין כל אחד מארבעת המקרים ברמת העקיפות של הנזק ? נסה לנסח אותה.
  2. במידה שהיינו רוצים לחייב גם בדיני אדם, מה היה נדרש שיקרה בכל מצב?
  3. האם המניעים של הפורץ גדר בפני בהמת חבירו, ישפיעו על הדין ( אולי פרץ על מנת לגנוב את הבהמה, או שפרץ על מנת שבהמה תצא ותזיק את החצרות ליד)?
  4. מהו בכלל הביטוי המעשי אם אכן קיים כזה, לחייב בידי שמים ? [1]
  5. מלא את הטבלה הזו.
  6. לאור העובדה שישנם הרבה מקרים שבם הדין הוא 'פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים',  מה מיוחד דווקא במקרים שהביאה הברייתא?
  7. מדוע קישרו דווקא את הברייתא הנ"ל לסוגיה שלנו שדנה בשמירה פחותה?
  8. מדוע בכלל קיים הבדל בין דין שמים לארץ , הלוא התורה שאנו דנים על פיה, מקורה גם כן בשמים – בצו האלוקי?
  9. האם הדעה הטוענת שבדיני שמים לא עונשים את האדם פחות מגיל 20 , יכולה לההתקשר לדיני שמים שמובאים אצלנו. אם כן, כיצד ? [2]

 

אנו מעוניינים לעסוק בסיטואציות שבהן אומנם על פי החוק הפורמלי האדם התנהג כשורה , אולם לפי צוו המצפון, היתה זו התנהגות שאינה הולמת.

 

אפשרות א' - דרמה

נחלק את התלמידים לקבוצות קטנות ( 4-5) ונכתוב להם את ההוראה הבאה:

עליכם לספר לקבוצה סיפור שאתם מכירים אישית, על מציאות בו אתם, או אחד ממכריכם, התנהג באופן תקין פורמלית, אך מוסרית ומצפונית הרגשתם שהיה שם מחדל (חשוב שהתלמידים יבארו מה היה תקין, ומה גרם לאי-מוסריות המעשה. כמו כן חשוב שיתארו את הרגשות של האנשים בסביבה למעשה הנ"ל).

מתוך הסיפורים של הקבוצה , נבחר סיפור אחד, אותו התלמידים ימחיזו וישחקו בפני הכיתה. ההצגה הטובה ביותר תזכה בפרס, כאשר הקריטריונים להצלחה הם :

  • הסיפור אכן מייצג את הדילמה באופן הטוב ביותר.
  • המשחק משכנע ואותנטי.

 

אפשרות ב' - כתיבה

כתיבת מכתב : התלמידים יתבקשו לכתוב מכתב מהצד הפוגע או מהצד הנפגע, על מעשה בעייתי שהם עשו כלפי חבר או כלפי אחד מבני המשפחה.  ניתן לבחור נקודת מבט שמסבירה לצד הפוגע, מה רע במה שהוא עשה. ניתן גם לכתוב מנקודת מבט של המואשם ( הפוגע) שהוא מסביר מדוע לדעתו אין בעיה במעשיו, ובכך הוא מנסה לשכנע את הפונה והמאשים אותו.

אם מורגש כי ישנה פתיחות ואומץ , ניתן לבקש מ 2-3 תלמידים לשתף במכתב שהם כתבו (הדבר אינו הכרחי, ודורש רגישות יתר).

 

וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקים וְאָדָם ( משלי ג')

 


[1] בב"מ צ"א. לפי רש"י 'אתנן אסרה התורה ואפילו בא על אימו'  מסביר שבדין קים ליה בדרבה מיניה, אומנם אם התחייב מיתה ופטור מלשלם, זה רק בדיני אדם, כי לא ניתן לגבות את החוב על מעשה שכבר נענשים עליו, אולם בדיני שמים הוא מחוייב לתת כסף. אפשרות אחרת, אומר רש"י, שבמידה שהניזק תפס את ממונו של זה שהתחייב בדיני שמים לא ניתן יהיה להוציא ממנו. רבי משולם מלוניל אומר שמי שנתחייב בדיני שמים פסול לעדות היות ורובץ עליו חשבון כספי, ובכך הוא כמו גזלן שפסול לעדות. דעה אחרת: היות ואין כאן חיוב ממוני אלא עוון על שהפסיד את חבירו, מדרכי התשובה הוא שיחזיר את הכסף שהפסיד לחבירו ובכך יחזור הוא בתשובה כלפי השמים.

[2] במסכת שבת דף פט עמוד ב: "...דל עשרין דלא ענשת עלייהו..." רש"י מסביר שם - "שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקדוש ברוך הוא אלא מעשרים שנה ומעלה, דכתיב (במדבר יד) במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינותם עלי". 

בזה"ק וירא (דקי"ח ב') מחלק ז"ל: "הא אוקמיה דלאו בר עונשין הוא דבי דינא דלתתא (של מטה)  עונשין מתליסר שנין וב"ד דלעילא ( שלמעלה)  מכ' ואע"ג דחייבא הוא לאו בר עונשים הוא". 
ז"א, שבית דין בעולם הזה באמת מעניש מגיל 13, אולם ב"ד של מעלה מעניש מגיל 20 למרות שהוא בר עונשים כבר מגיל 13. 

ומביא בשו"ת הרשב"א (חלק ו סימן קעט) טעם: "והטעם לפחות מעשרים שאינו דן דיני נפשות אפי' שהביא ב' שערות לפי שאין אדם עומד על שלמות דעתו עד שיהא בן עשרים ולפיכך אינו נידון בדיני שמים עד שיהא בן עשרים". 

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים