תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > כשרות - מהדרין

כשרות - מהדרין

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: כשרות - מהדרין

בשיעור זה אנחנו מבקשים לפתוח את סוגיית המהדרין במובן הרחב יותר של המילה: הן בהקשר הדתי בחיינו והן בהקשרים נוספים. נשאל שאלות כמו: מה פירושו של הידור? איזו תודעה ואילו רצונות מתלווים לעשייה מהודרת? האם אנחנו מחפשים להדר או דווקא לא?

 

רקע: 

הלכות כשרות הם אולי התחום ההלכתי בו מוכרות לנו ההבחנות בין דרגות שונות של כשרות והקפדה על פרטים שונים בהלכה.

הצעה למהלך שיעור:

א. סבב: כפתיח לשיעור זה, אנחנו מציעים להזמין את התלמידים לסבב בו כל אחד מהם זורק באסוציאציה את המילה שעולה בו ביחס למושג "מהדרין".  אנחנו מציעים לחזור על התרגיל הזה שלושה סבבים, ובסופו לבקש מכל תלמיד לחשוב האם רוב המילים שעלו בו היו מילים עם מטען שלילי או עם מטען חיובי ביחס למושג "מהדרין"?. במידה ואינכם עושים שימוש בשיעור הנקרא "כשרות לי ולא לך" תוכלו להשתמש בשתי תעודות הכשרות הנמצאות במערך המוצע שם : אחת של מהדרין והשנייה של כשרות רגילה.

ב. תרגיל כתיבה: נשים ברקע מנגינה שקטה (כדאי ניגון חסידי או משהו בסגנון זה) נבקש מכל תלמיד להקשיב בשקט בפנים ולמצוא בתוכו שני קולות: קול ששמח ומחפש להדר וקול שמתנגד ומתקשה עם מושג ההידור. נבקש מכל תלמיד לאחר שלוש דקות של הקשבה שקטה לתת קולות כתובים לכל אחד משני הקולות הללו.

ג. תרגיל מחשבה: נספר לתלמידים שאחת מהאפשרויות לפירוש המושג "להדר" היא בהבנה שמקורה נמצא בשפה הארמית בה האות "ה" והאות "ח" מתחלפות וכן האותיות "ד" ו"ז" ואם כך משמעותו של ההידור היא חיזור. נבקש מהתלמידים לחשוב מחדש על המונח מהדרין ולפגוש אותו כתנועה שמחזרת אחר המצווה. ניתן לתרגיל המחשבה כמה דקות של שקט (אפשר ללוות אותו במילים שיעזרו לתלמידים להיכנס אל המרחב החדש בו ההידור קשור לחיזור, לדוגמא: לומר בקול התאהבות, חיפוש, ריצה, מבוכה, קשר, שייכות וכדומה או לחילופין להיות יותר קונקרטיים ולהציע לתלמידים לחשוב על אדם אהוב שיש לו אירוע כלשהוא ואנחנו מחפשים איך לשמח לקנות לו משהו או סתם להדר/לחזר אחר רצונו וכוונותיו...).

ד. שיתוף ודיון: נבקש מהתלמידים לשתף בתמונה, במחשבה ובהרגשה שצפה בהם לנוכח החידוש במילה הידור ובשדה הסמנטי והרגשי שהיא מביאה איתה. כיצד מחזרים אחר מצוות? כיצד יוצרים עולם בו החיזור אחר מצווה הוא מבוקש ומשמח?

ה. כתיבה אישית: נציע לתלמידים לחשוב על מרחב החיים שלהם ולחשוב על תחום אחד בו הם רוצים להיות מהדרים: כלומר אנשים שמחזרים אחריו ולא רק מתהלכים בו בבינוניות. נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמם מכתב אישי המזמין אותם להדר ולחזר אחר מקסימום בתחום אותו בחרו. נציע לתלמידים להכיל במכתב את הקשיים שגורמים להם להיות בינוניים או ממוצעים בתחום אותו בחרו ולנסות להתמודד איתם במכתב שהם כותבים.

ו. יצירה: נביא לכיתה פלסטלינה בצבעים שונים ונבקש מכל תלמיד לבחור שני צבעים: האחד יסמל אותו והשני את המצוות. נבקש מהתלמידים בעקבות המחשבה החדשה שפתחנו בשיעור זה, כיצד היה משרטט ובונה את היחסים בין שני הצבעים: בינו לבין מערכת המצוות כתנועה של חיזור וחיפוש. בכיתות בהן ניתן להתפתח עוד עם חשיבה סימבולית נוכל לחשוב עם התלמידים מה המחשבה החדשה פתחה אצלם בבחירת הצבע המייצג את ההלכה ובבניית המודל של היחס שלהם כלפי מערכת זו.

 

תשומת לב:

שיעור זה עוסק בסוגיית ההידור, אך לא באופן ישיר סביב הלכות כשרות, אלא ביחס לעבודת ה' ואולי לחיים בכלל. הרחבה זו הינה הרחבה משמעותית ויקרה אבל רחוקה מחומר הלימוד שלנו. בכיתות בהם ההרחבה עשויה לבלבל את התלמידים – נכון לבחור שיעורים אחרים מתחום הכשרות שנוגעים באופן ישיר יותר לחומרי הלמידה.

 

הרחבה:

מצורף קישור לשיעור של הרב יואל עמיטל בשאלה ההלכתית האם יש עניין לרדוף אחר קיום מצוות

 

מצורפים שני מקורות שניתן ללמוד עם התלמידים שפותחים נקודות מבט שונות על שאלת ההידור וההחמרה

 

מי השילוח עוקצין ג'

רבינו ר' בינם מפרשיסחא זצוקללה"ה אמר בזה"ל כל החומרות שישראל מחמירים ונוהגים בפסח הם תכשיטין לקדושה רמז לזה צווארך בחרוזים, היינו כי כל אברי האדם והגוף אינו מקבל שום תכשיט שלא יהי' שום שייכות לדבר הלז להמקום, או על דרך מלבוש או לכסות וכיוצא, אבל הצוואר מיוחד לקבל תכשיט אף מדבר שאין לו שייכות דהיינו שנוטלין דבר יקר כגון מרגליות ואבנים טובות וזהב אף שאינם לכסות ולא לקור ולא לחום רק תולין בצוואר לתכשיט, והוא הענין שהחמיר בפסח מחמת שהצוואר הוא הכלי לקבל האכילות ובעסק אכילות שייך כל החומרות שאדם מחמיר אף שאין בעצם כ"כ מקום להחומרות, ומה גם שחג הפסח הוא בירור באכילות לכן כל החומרות שהחמירו בזה אף שנראים רחוקים ממצוה הזאת הם תכשיטים לקדושה, וזהו החילוק שבמעשר שני מפורש מערימין על מעשר שני ובפסח מחמירין כ"כ, היינו שמצות מעשר שני הוא למען יברכך עשר בשביל שתתעשר אכן לבוש מצות הש"י בזה הוא ג"כ בעשירות והדין נותן שהעשיר אינו מדקדק כ"כ ומוותר עוד מדילי' ואפילו ע"י איזה סיבא אם אחד עושה לו עוולה אינו מדקדק עמו ונותן מקום לזכותו, לכן אמרו ז"ל מערימין על מעשר שני, אבל בפסח המצוה הוא לצמצם ונקראת לחם עוני ואמרו מה דרכו של עני בפרוסה א"כ לבוש קדושת המצוה בזה לדקדק אף כחוט השערה, וממילא אף דבר קטן ממש נחשב בכאן לדבר וחשיבות גדול כמאמרם מה דרכו של כו', לכן נתנו בזה מקום לכל החומרות ולבדוק עד מקום שידו מגעת ואיסורו במשהו, אך נמצא מבינות בלב הישראלי שבאמת כ"ז הוא רק לתועלתינו שיהי' כל עשיותינו חשובים ונחשבים ונכללים בקדושת אבל בעצם אין עניות במקום עשירות:

 

שיחות הר"ן רל"ה

כבר מבאר ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ד שרבנו, זכרונו לברכה, הזהיר מאד לבלי להחמיר חומרות יתרות בשום דבר, כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' (עבודה זרה ג.) ולא נתנה התורה למלאכי השרת (ברכות כה:) וכו'. ואמר אז: שאיתא שראוי לכל אדם שיבחר לעצמו מצוה אחת, שבאותה המצוה ידקדק הרבה ויקים אותה המצוה עם כל החומרות והדקדוקים (תכב), וכעין שמצינו בגמרא (שבת קיח:): 'אביך במאי זהיר טפי' וכו'. ואף על פי כן גם באותה המצוה אל יכנס בחומרות של שגעון ושטות ומרה שחורות, רק ידקדק בה בלי שגעון בכל החומרות. אבל בשאר כל המצוות אין צריכין להחמיר כלל. והלואי שנזכה לקים את כל מצוות התורה כפשוטן ממש בלי שום חומרות:

וגם בענין החומרות יתרות בפסח לא היה מסכים כלל על המרבים לדקדק יותר מדאי ונכנסים במרה שחורות גדולות. והאריך בשיחה זו אז כי איש אחד מאנשינו שאל לו זכרונו לברכה שאלה אחת בענין איזה חומרה בפסח איך להתנהג. ואז התלוצץ ממנו מאד. והרבה לדבר מענין זה שאין צריכין לחפש אחר חומרות יתרות ושגעון ובלבולים. ואמר שהוא בעצמו גם כן כבר היה שקוע בענין זה מאד שהיו עולים על דעתו חומרות יתרות מאד מאד. ופעם אחד היה חושב מחשבות בענין המים על פסח שחשש שמא יש איזה משהו במים ששואבין. ואם יכין לו מים על כל ימי הפסח כמו שנוהגין קצת, גם זה לא הוטב בעיניו, כי קשה לשמר היטב המים מערב פסח על כל ימי הפסח. ולא הוטב בעיניו שום מים רק מי מעין הנובעים ויוצאים והולכים ובאים מים חדשים בכל עת. אבל במקום שהוא זכרונו לברכה היה יושב לא היה שום מעין כזה, והיה בדעתו לנסע על פסח למקום שיש שם מי מעין כזה. כל כך נכנס בחומרות ומרה שחורות ודקדוקים יתרים. אבל עכשו הוא מתלוצץ מזה כי אין צריכין לחפש אחר חומרות יתרות, אפלו בפסח:

 

 

 

חדש באתר

גשם גשם משמים
אסופת שיעורים לגילאי היסודי העוסקים בבקשת ובהזכרת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים