תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > חול המועד - ימים של גם וגם

חול המועד - ימים של גם וגם

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: חול המועד - ימים של גם וגם

שיעור זה עוסק במתח שבין 'חול' ובין 'קודש' הקיימים בימים של 'חול המועד' וביחס ביניהם בחיים בכלל.

רקע: 

חול המועד הינו "מוסד הלכתי" מרתק באשר הוא מבקש להגדיר ימים שהינם גם "חול" וגם "מועד". ההלכות הנוגעות לימים אלו עשויות לבלבל: מחד גיסא מותר לבשל ואפילו לעבוד במקרים מסוימים, אך מאידך גיסא אסור לעשות מלאכות סתמיות. המורכבות הזו שהיא אתגר ברמה ההלכתית והרוחנית פותחת שער למחשבה איך חווים באופן נכון את ימי חול המועד ואולי גם באופן כללי למחשבה על הדיכוטומיות שאנחנו נוהגים לעשות בחיים בין מושגי הקודש והחול ועל השאלה האם לצד רגעי קודש ורגעי חולין בחיים, אפשר לחיות גם רגעים של "חול המועד", כלומר חיים שיוצרים שילוב עמוק ונכון בין קדושה לבין חולין.

 

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: כפתיח לשיעור אנחנו מציעים לחדד בתוך התלמידים את הדיכוטומיה המורגלת אצלנו בין העולם של ה"מועד" לבין העולם של ה"חול". ניתן לכל אחד מהתלמידים שני ניירות על אחד כתובה בגדול המילה "חול" ועל השנייה כתובה בגדול המילה "מועד". נבקש מכל תלמיד לכתוב אוסף של אסוציאציות והרגשות שכל אחת מהמילים הללו מעוררת בתוכו. כדאי לשים ברקע שיר מתאים, כמו "שיר של יום חולין" להלן קישור לביצוע נעים ביו טיוב. 

ב. סבב: כדי להכניס לחלל החדר את המחשבות, נבקש מכל תלמיד להסתכל על רשימת המילים שכתב ולבחור מילה אחת מכל דף שנגעה בו בצורה משמעותית וקשורה אצלו באופן חזק למילה "מועד" או למילה "חול". אפשר כתרגיל לבקש מהתלמידים לומר את שתי המילים ולבקש משאר הכיתה לנחש איזו מהמילים קשורה ונשרכת אחר המילה "מועד" ואיזו אחרי המילה "חול".

ג. לימוד משותף: נקרא ביחד את הפסוקים בתורה המתארים את חג סוכות ואת חג פסח (כדאי לקרוא את הפסוקים בויקרא כ"ג) וננסה לאפיין את מבנה ואופי החג על פי שעולה מפשט הפסוקים: מה זה מקרא קודש ומדוע הימים הללו מגיעים כמסגרת לחג כולו? מה אופי הימים שבאמצע ואילו הלכות נראה שיש  לימים הללו על פי הפסוקים?

ד. לימוד בחברותא: לימוד בחברותא של ההלכות השייכות לחול המועד מתוך הספר "מאמר מרדכי" שכתב הרב מרדכי אליהו (ההלכות מופיעות בחוברת הלימוד). כדאי לחלק את הכיתה לשש קבוצות, כאשר כל קבוצה מקבלת נושא אחד של הלכות: פתיחה, מלאכה במועד, תספורת וכו', כביסה וכו', עבודות בגינה והעברת דירה. כל חברותא או קבוצה תלמד את ההלכות ותצטרך לחלק אותן לשתי קבוצות: אלו מההלכות מסמנות את ימי חול המועד כימים של "חול" ואילו מההלכות מסמנות את ימי חול המועד כימים של "מועד". לאחר הלמידה האישית, נבקש מכל קבוצה לפרוס את הממצאים שמצאה בפני כל הכיתה. אפשר לבקש מכל קבוצה לשבץ את ההלכות בתוך טבלה של "חול" ו"מועד" ולצלם בסוף הלימוד לכל התלמידים את כל הטבלאות.

ה. אסיף: לאחר שבשלבים הקודמים של השיעור שיערנו עם התלמידים מה יהיו הלכות חול המועד מתוך קריאה ועיון בפסוקים ולאחר מכן למדנו את ההלכות מתוך המקורות עצמם, ננסה בשלב זה לנתח את היחסים בין שתי ההצעות: זו ההלכתית המחייבת וזו שהתלמידים חשבו עליה. בדיון, כדאי להעלות את ההכרה שההלכה משאירה בתוכה הרבה מרחב של בחירה, דהיינו להוסיף הנהגות אישיות שיעזרו לנו לחוות את הימים כימים של חול המועד.

ו. תרגיל מחשבה: נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולדמיין את ימי חול המועד של החג המתקרב הבא, ננסה במילים מנחות לעזור לתלמידים להיכנס לעולם של החג המתקרב: הריחות, ההכנות, מזג האוויר והמראות שניבטים במועד זה של השנה. נבקש מהתלמיד לדמיין את עצמו קם ביום החופש הראשון שלאחר היום טוב בחג ורוצה להיות ביום של "חול המועד". התרגיל יבקש מהתלמידים לדמיין כיצד ההלכות שלמדנו מתיישמות אצלו בחיים הממשיים ולהציע לבחור משהו מבין ההצעות שהוצעו בכיתה שיעזרו לו לקום באותו בוקר ולהרגיש: היום חול המועד.

ז. קריאה ודיון: מצורף קטע שכתב א"ל (אלחנן לייב) לוינסקי הנקרא "קודש וחול - מעט פילוסופיה של חול המועד" . בקטע זה מתאר לוינסקי את מהותו של עם ישראל, מהותה של התקופה בה הוא חי ועוד כמהות של "חול המועד". ערבוב שלך קודש וחול. נקרא עם התלמידים את הקטע ונפתח דיון מה אופי של "חול המועד" בחיים שלנו יוצר בתוכנו: בלבול בין קודש לחול? אפשרות לשלב באופן עמוק בין הקודש לחול? וכדומה.. וכמובן כיצד יוצרים חיים של חול המועד שבהם יש ארגון נכון ובונה ומצמיח בין שתי התנועות הללו בנפש של כל אחד מאיתנו ובנפש הציבורית שלנו.

 

....וכשאני מסתכל בדבר ומתבונן היטב, מוצא אני יחס וקשר והשתוות גדולה בין ישראל וחול-המועד.  כי מהו חול-המועד?  הרעיון, הנשמה, התוך של חול-המועד, כמו שאומרים זאת עכשיו?

ומבלי להיות פילוסוף, אף בהשקפה הראשונה, נראה ונכיר, כי חול-המועד הוא חול-המועד, כלומר, תערובת מסודרת של קודש וחול.  מצד אחד – מועד, יום-טוב, קודש; ומצד שני – חול, ואפשר לעשות ומותר לעשות כל המלאכות, שהן בבחינת "דבר האבוד".  ואיזו מלאכות אינן דבר האבוד אצלנו?

האם לא כן הוא עמנו כולו?  מצד אחד – בודאי קודש: יום-טוב, עם סגולה, העם-הנבחר, עם-הספר, רחמנים בני רחמנים, ביישנים, גומלי-חסדים, ומצד שני – חול, הרבה חולין... וספרותנו מה היא? – מצד אחד – יום-טוב, לשון-הקודש, שפה קדושה, ספרים קדושים, סופרים צדיקים, טלית שכולה תכלת, שפה-יפה, שרידה-יחידה... ומצד שני... מצד שני כולנו יודעים.. חולין-דחולין, מלאכות שהן בבחינת "דבר האבוד", אלא שהן "צריכות לגופם" של העושים... והציונות, חביבי, מצד אחד – קודש-קדשים, יום-טוב, שבימים-טובים, ומצד שני... מעט או גם הרבה חולין, מעט או הרבה מבחינת דבר האבוד, אלא שהן מלאכות הצריכות...

ולא רק אצלנו, אלא גם אצל אומות-העולם תקופתנו עתה היא תקופת חול-המועד.  מצד אחד, כמדומה לך – יום טוב:  מדברים הרבה על זכויות-האדם, על זכיות-העמים, על הומַניות, על שביתת המלחמה, דואגים לטובת הפועלים... מזמרים שירים לכבוד-האדם... וכדומה מהני מילי מעלייתא, שבהן תתפאר תקופתנו.  ומצד שני אין כל, מצד שני – חולי-חולין בלא כל ריח של קדושה ויום-טוב...

ואנחנו בעצמנו, כל אחד מאתנו, אנו בעלי חול-המועד.  מצד אחד – איזו סמני יום-טוב וקדושה: ציונים אנו, לאומים אנו, לאומים אנו, אוהבי-עמנו אנו, חובבי-שפתנו ועוד, ועוד... ומצד שני, אוי ואבוי, מצד שני – חול-המועד, רבותי, חול-המועד... 

 

 

תשומת לב:

הדיון שאלת ה"גם וגם" בחברה הדתית שלנו הוא יקר ומשמעותי וכדאי דרך דבריו של לוינסקי לתת לו זמן. ההכרה ש"גם וגם" יכול מאד מהר להפוך להיות "לא זה" ו"לא זה" יכולה להתבהר דרך שיעור זה ודרך הדוגמא של חול המועד שגם הוא לא יכול בקלות להפוך להיות סתם יום של חול.

 

הרחבה:

המאמר של לוינסקי במלואו בתוך פרויקט בן יהודה באינטרנט

 

לוינסקי בויקיפדיה

 

מאמר קצר נוסף על מהותו של חול המועד מתוך אתר "ארץ חמדה"

 

 

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים