תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > פסחים קט"ז ע"א: מתחיל בגנות ומסיים בשבח

פסחים קט"ז ע"א: מתחיל בגנות ומסיים בשבח

אברהם מוניץ
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: מתחיל בגנות ומסיים בשבח - פסחים, קט"ז, ע"א

מטרת השיעור הנוכחי הוא לסכם את סוגיה 9 בתוכנית לבגרות, תוך כדי למידת הגמרא בסוף הסוגיה ("'מתחיל בגנות ומסיים בשבח' מאי בגנות... פתח ואמר עבדים היינו").

 

רקע קצר על הסוגיה:

מטרת השיעור הנוכחי הוא לסכם את סוגיה 9 בתוכנית לבגרות, תוך כדי למידת הגמרא בסוף הסוגיה ("'מתחיל בגנות ומסיים בשבח' מאי בגנות... פתח ואמר עבדים היינו").

הסוגיא בעיון היא סוגיה כבדה, והנחת היסוד של מערך השיעור הזה היא ששיעור הסיכום מגיע אחרי מספר שיעורים בהם התלמידים עסקו בכל המקורות המובאים בחוברת המקורות על הסוגיה. בנספח לשיעור מובא סיכום העיון בסוגיה לחלקיו השונים, וייתכן וכדאי לפתוח את השיעור בחזרה על מה שנלמד בשיעורים הקודמים.

ייתכן ואחרי מקורות רבים כ"כ כדאי לחזור לגמרא עצמה - כך שהתלמידים יזכרו מאיפה יצאנו ומה המקור לכל הדיונים שעלו בסוגיה.

 

מקורות:

בניגוד לכל הסוגיה העיונית עד כאן, בשיעור הסיכום לדעתי יש למעט בהבאת מקורות, וכך להקל על התלמידים לקבל תמונת מצב כללית יותר על העקרונות שיש בסוגיה.

עיקר השיעור הוא על תת-סוגיה החותמת את הגמרא שלנו - "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". לסוגיה זו יש שני חלקים: 1. מחלוקת רב ושמואל בהבנת "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", 2. הסיפור על רב נחמן ועבדו (שנגענו בו כבר במהלך הסוגיה בעיון - במהלך השאלה האם צריך לומר דווקא את הנוסח של השאלות המופיע במשנה או לא). השיעור יתמקד בחלק הראשון, תוך הערות צדדיות בלבד על החלק השני (מאחר שהוא כבר נלמד במהלך העיון).

 

שאלות לעיון:

מה פירוש המשפט במשנה "מתחיל בגנות ומסיים בשבח"?

מה המשמעות של המחלוקת של רב ושמואל? על מה הם חולקים ולמה?

האם רב ושמואל סותרים אחד את השני?

 

תורף החידוש הלמדני:

רב ושמואל מציעים שניהם תשובה לשאלה "איך צריך לספר את סיפור יציאת מצרים". התשובות של שניהם לא סותרות - אלא מבטאות שתי נקודות מבט על אותו סיפור - נקודת מבט רוחנית ונקודת מבט גשמית.

 

הצעה למהלך הפנמתי בסוגיה:

את השיעור מומלץ להתחיל מהצגת המהלך העיוני שעשינו עד כה. (לדעתי, כדאי לחלק לתלמידים את סיכום מבנה הסוגיה שמופיע בנספח).

מטרת המהלך ההפנמתי שאציג היא לנסות להקנות לתלמידים את שתי ההסתכלויות הערכיות השונות על המציאות שמייצגים רב ושמואל - ויישום שלהם על מקרה משמעותי מהביוגרפיה האישית שלהם.

בתחילת המהלך ההפנמתי, יש לחלק משימת כתיבה לכל תלמיד:

ספר בקצרה (10-15 שורות) על אירוע משמעותי שקרה לך, והשפיע על חייך.

(אם אתה מתקשה, ניתן לבחור באירוע של דמות אחרת שקרובה אליך, כמו הורים, אחים וכד').

יש לתת לתלמידים הרבה זמן בשלב זה, על מנת שיחשבו ויעלו מס' אירועים בראש, ויבחרו אירוע שבאמת יש 'בשר' וניתן לומר עליו דברים. (זו גם הסיבה שלדעתי יש לתת הגדרת שורות לסיפור - על מנת שהתלמידים לא יכתבו 'מברקים' שאין מה לחשוב עליהם בשלב השני.)

לשיקולו של הר"מ, ניתן להראות לתלמידים קטע מתוך השעשועון "מצב האומה". הקטע מציג זווית 'חילונית' שלא רואה קדושה בליל הסדר, מצרף תקציר (ויזואלי) של סיפור יציאת מצרים, ומסתיים בשאלה מצוינת – מה צריך להיות המסר שעלינו להגיד לילדינו בליל הסדר.

 

בסיום הצפייה (אם בחרת להקרין את הקטע), יש לענות על השאלה:

בקטע השעשועון הוצג תקציר של סיפור יציאת מצרים, ונשאלה השאלה מה המסר שצריך להעביר ממנה לדור הבא.

פרט מהם המסרים האפשריים העולים מסיפור יציאת מצרים, ובחר את המסר שהכי חשוב לדעתך להעביר לדור הבא!

בכיתות בהן החליט הר"מ שהקטע לא יועיל לתלמידיו, ניתן לשאול את השאלות הללו מבלי לצפות בו.

 

לאחר מכן, יש ללמד את הגמרא.

 

דגשים ללימוד הגמרא:

  1. יש להחזיר את התלמידים לציטוט מהמשנה ("מתחיל בגנות ומסיים בשבח"), ולהסביר להם שהמחלוקת קשורה להבנה מהי הגנות ומהו השבח בסיפור יציאת מצרים. הדבר חשוב לא רק להבנה - אלא לסקירה מהירה של מהלך הסוגיה, וקישור למשנה הראשונה ממנה יצאנו בתחילת הסוגיה.
  2. יש להקפיד להציג את הקטעים המלאים מההגדה עליהם מדברים רב ושמואל (כדאי לא לסמוך על זה שהתלמידים זוכרים בעל-פה את ההבדל בין שני הקטעים).
  3.  את 1 ו 2 ניתן להציג על הלוח כך : 

           שמואל ----> עבדים היינו ------> דגש פיזי

 

           רב  ------> מתחילה עובדי ע"ז ----> דגש רוחני

 

את האפיון המודגש בצבע יש להסביר טוב, לאור הקטעים המלאים בהגדה, ולוודא שכל התלמידים מבינים אותו לפני המעבר לשלב ההפנמה.

  1. סיפורו של רב נחמן מובא בסוגיה משתי סיבות: א. כדי לומר שרב נחמן התחיל את ההגדה כמו רב, ולא כמו שמואל. ב. ניתן להבין ממנו על מה חולקים רב ושמואל - המחלוקת היא על סיפור ההגדה שבא בעקבות השאלות של 'מה נשתנה', עליהן דיברנו בתחילת הסוגיה.

 

כעת, לאחר לימוד הגמרא, ניתן לעבור למהלך ההפנמתי:

בסוגיה ראינו שתי זוויות מהן אפשר להסתכל על סיפור היסטורי משמעותי: 1. דרך פיזית-גשמית, שמתארת את האירוע מבחינת החומר, 2. דרך רוחנית, שמתארת את המשמעות הרוחנית שהיתה לאירוע.

תאר את האירוע עליו כתבת בתחילת השיעור משתי זוויות ההסתכלות הללו!

לדוגמה: נניח שהתלמיד בחר באירוע של מעבר דירה שחווה בגיל צעיר

  • הסתכלות גשמית: עברתי ממקום אחד למקום אחר, נאלצתי לחלוק את חדרי עם אחי הקטן כי הבית היה קטן יותר מהקודם, מאידך התקרבתי לסבא וסבתא שלי וזכיתי לביקורים רבים שלהם.
  • הסתכלות רוחנית: מעבר הדירה פתח בפני את האפשרות להכיר את המורה שלי בבית הספר היסודי, שממנו למדתי הרבה. הפכתי להיות עצמאי יותר, והתנתקתי מחבורת ילדים שליליים שהיו במקום הקודם.

 

איזו הסתכלות לדעתך מתאימה יותר לאירוע הפרטי שלך?

האם לדעתך שתי צורות ההסתכלות סותרות זו את זו? נמק!

 

לסיום, נחזור חזרה למקרה של הסוגיה שלנו, סיפור יציאת מצרים:

נסה להביא נימוק (אחד לפחות) לטובת ההסתכלות של רב, ולטובת ההסתכלות של שמואל.

איזו הסתכלות, לדעתך, מתאימה יותר לתשובה בליל הסדר לילד ששואל היום "מה נשתנה"? למה?

 

'לתשומת לב'

כאשר נותנים לתלמידים לציין אירוע משמעותי, כדאי לשים לב לאירועים שהם כותבים, וכן לחשוב מראש על תלמידים עם אירועים טראומטיים (כגון: התעללות, אובדן וכד') שהמשימה תעורר אצלם תגובות קשות - ולתת להם מענה בשיעור. כמובן שלא נחייב אף ילד לקרוא את שכתב אם אינו מעוניין בכך.

 

הרחבות

ניתן להרחיב על שתי התפיסות השונות לסיפור יציאת מצרים שמספרים רב ושמואל בשיחתו של הרב סולובייצ'יק "עבדות וחירות", בתוך: זמן חירותנו - מסות על חג הפסח ועל ההגדה, אלון שבות תשס"ז, עמ' 39-53.

 

נספח – סיכום הנלמד בשיעורים הקודמים:

ניתן לחלק את המקורות בסוגיית העיון לכמה חלקים:

1.        4 הבנים: השוואת נוסח הירושלמי עם נוסח הבבלי, וניתוח ההבדלים ביניהם.

2.        'מה נשתנה':

                                 א.         נוסח השאלות:

1)                        המשנה,

2)                        סוגיית הגמ' "מתקיף לה רבא... הזה שתי פעמים",

3)                        דברי הרמב"ם הל' חמץ ומצה פרק ח הל' ב,

                                 ב.         מי שואל את השאלות (רמב"ם - עורך הסדר, ראבי"ה - הילדים).

                                  ג.          האם חובה לשאול שאלות לפי הנוסח? (

1)                        סוף הגמרא בסיפור רב נחמן,

2)                        רשב"ם - לא, ר' יעקב בן יקר - כן.

3)                        הרמב"ם.

4)                        הרב צבי יהודה: לפי הרמב"ם צריך לומר את הנוסח גם אם הילד שאל שאלה אחרת, לפי המהרי"ל - די בשאלה של הילד, ואין צורך מיוחד בנוסח.

3.        סיפור יציאת מצרים:

                                 א.         ההבדל בין ליל הסדר לחיוב שבכל יום.

1)                        הנצי"ב - כל יום רק מזכירים בקצרה ובליל הסדר מספרים בפירוט.

2)                        ר' ירוחם ממיר - בליל הסדר מבצעים מעשה מצוות שמשפיע על זכירת הגוף.

3)                        הריב"ז: בכל יום הסיפור הוא רק בפה, ובליל הסדר הסיפור הוא גם במעשים.

4)                        ר' חיים מבריסק: יש 3 הבדלים: א. ביום-יום זכירה אישית, בליל הסדר זכירה עם עוד מישהו (שאלה-תשובה). ב. ביום-יום זכירה אישית לפי האדם הפרטי, בליל הסדר נוסח כללי שנקבע ע"י חכמים. ג. מצוות הסיפור כוללת גם את הנימוקים למצוות האכילה והשתיה בליל זה.

                                 ב.         מי חייב לספר, למי, ולמה.

1)                        רמב"ם: גם אם אדם לבד חייב לספר לעצמו.

2)                        החינוך: יציאת מצרים זה יסוד גדול בתורה, שמלמדת על ידיעת ה' והשגחה פרטית וכללית על כל הנבראים.

                                  ג.          הפעילויות המיוחדות שיש לעשות בשביל לספר את הסיפור כמו שצריך ולגרות את הילדים.

 

 

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים