תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > פתיחה לפרק "ערבי פסחים" - מצוות הפסח ומגמתן בתורה שבכתב

פתיחה לפרק "ערבי פסחים" - מצוות הפסח ומגמתן בתורה שבכתב

טל קליין
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: פתיחה לפרק "ערבי פסחים" - מצוות הפסח ומגמתן בתורה שבכתב

רקע של תורה שבכתב – מגמות בפרשיות התורה, ומצע לעולמם של חכמים במשנה ובגמרא

סוגיה 1,א' - שיעור פתיחה לפרק "ערבי פסחים"

פתח בספר שמות פרק י"ג פס' ד'–ח'-

(ד) הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב:

(ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:

(ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַ-ה':

(ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:

(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:

 

1)      מהן מצוות החג לדורות עפ"י הפסוקים? (קרבן,מצות,חמץ,שבעה ימים חג,והגדת – הכל 'לעתיד')

2)      מהי מטרת החגיגה לפי הכתוב ?("בעבור זה" - 1.בזכות-דבר היסטורי(זכרון)

לי – חוויה אישית

עשה –ולא 'הוציא' – תהליך ולא חוויה חד פעמית

2.למען – קיום מצוות

3. 'בעבור זה'

3)      איזה אופי לובש החג לדורות עפ"י מצוות התורה כאן? – לשון יחיד – התכנסות משפחתית, פנימה,דגשים לאומיים היסטוריים,זכרון נפלאות ה' (חג זיכרון , חג סיפור נפלאות ה').

 

פתח בספר דברים פרק ט"ז, פס' א'-ח' –

א שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַ-ה' אֱלֹקֶיךָ:  כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ ה' אלוקיך מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה.  ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַ-ה' אֱלֹקֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה', לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.  ג לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי:  כִּי בְחִפָּזוֹן, יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.  ד וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ, שִׁבְעַת יָמִים; וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן--לַבֹּקֶר.  ה לֹא תוּכַל, לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר-ה' אלוקיך נֹתֵן לָךְ.  ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב:  כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.  ז וּבִשַּׁלְתָּ, וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיך בּוֹ; וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.  ח שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַ-ה' אֱלֹקֶיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה.  

 

1)      המונח "ה' אלוקיך" מופיע 7 פעמים בפרשייה (מילת מפתח) – מה משמעות מונח זה ? (ה' שהוא מלכך)

2)      מה באה הדגשה זו ללמד ? (משמעות החג היא המלכת ה' הפרטית של עם ישראל, הקשר המחויב בין העם ומלכו מתחיל מיצי"מ)

3)      חז"ל אומרים כי "המקום גורם" (כלומר:המקום יוצר אווירה אחרת,גורם להתנהגות אחרת,יוצר תהליך רוחני ) – הוכח את הדברים מפסוקי הפרשייה ! (בית המקדש,שאור לא יימצא בכל גבלך, את הקרבן יש לעשות ב"מקום אשר יבחר")

4)      לדעתך - איזה תהליך מנסה התורה ליצור באדם בהדגשת ה"מקום" המיוחד לעשיית הפסח ? (האדם יוצא ממקומו הפרטי, כדי להמליך את המלך יש ללכת אל מקומו של המלך, 'שעריך' הינו מקום פחות 'ממלכתי', המלכה בקהל עם)

5)      איזה אופי לובש החג לפי פרשייה זו ? (חג קבלת/המשכת מלכות ה' עלינו, מלכות ה' מהעבר אל ההווה.)

 

[כל ישראל בין החומות , מראה של עצמה וציבוריות.

אופי חג ציבורי, אין משפחתיות , אין התכנסות בבית.

מצוה לאומית – חיבור בין ישראל, המלכת ה', הכל סביב הקרבן.

כל ימי חייך – אירוע מכונן לכל השנה ]

 

אתה נוגס כרגע באומצת כבש הפסח, רבבות אלפי ישראל סביבך אוכלים כמוך את הקרבן המיוחד לאחר שעשו דרך ארוכה להגיע עד הנה, ולאחר שהיטהרו לקראת היום הגדול –

שתף אותנו במאורעות היום שעברת , בתחושות שעולות בלבך כעת,ובמעט ממחשבותיך על ערב זה!

 

סוגיה 1ב' - חמץ מול מצה – בקרבן, בפסח ובחיי הפרט

איסור החמץ בא בשתי הפרשיות בקשירה לאכילת מצה  -

1)      מדוע נתחייבנו באכילת מצה ? (זכר לאכילת אבותינו,זכר למהירות היציאה)

2)      מדוע מוצמד אליו איסור חמץ ? (היעזר בפרק י"ב ,ל"ט) (התורה מדגישה "כי לא חמץ"- החמץ מביע היפך רעיון המצה !)

 

מה יש בו בחמץ שהפוך הוא למצה ? מדוע דווקא בפסח 'הופכים' אנו את היוצרות ?אם חמץ אינו דבר טוב שמא יאסור אותו אדם על עצמו בכל ימות השנה ?!

 

המשמעות של איסור החמץ מול חיוב מצה

1)      עיין ויקרא ב',י"א – מהם שני הדברים הנאסרים להקריב על גבי המזבח ? (שאור ודבש)

2)      עיין ויקרא ז',י"א-י"ג ,ובפרק כ"ג, ט"ו-י"ז – איזו סתירה עולה משני קרבנות אילו בהשוואה לאיסורי ההקרבה שבשאלה 1) ? (בשתי הלחם ובקרבן תודה כלולות חלות חמץ?!)

3)      מה גורם לחמץ להיות אסור בדרך כלל ? (מסמל את הגאוה – מעט חומר,הרבה נפיחות)

4)      מה גרם לשינוי במעמדו של החמץ (מאיסור הקרבה למותר) בשני הקרבנות הנ"ל ? (מהות – קרבן תודה היא אמירה כי אין לי משלי כלום, וזמן- שתי הלחם מוקרב בשבועות ,לאחר 49 יום של התעלות, חג קבלת התורה)

 

שלושת הפרקים הראשונים של המסכת עוסקים באיסור החמץ, ורק בפרק העשירי מתפנה המשנה לעסוק במצה – חווה דעתך - מהן הסיבות ליחס זה (כמות הפרקים,ומיקום הנושאים) ? ( החמץ נדוש יותר ולכן יש צורך במאמץ רב להוציאו מחיינו -העיסוק בסילוק הרע הבא בטבעיות קודם לעשיית טוב, גם המצה נעשית מחומרים מהם נעשה החמץ- הוצאת הטוב נגררת לא מעט מבירור הרע, החמץ לא ניכר בחסרונו ולכן מצריך בירור יסודי – יצה"ר אינו ניכר ולעיתים נראה כטוב)  

 

בחיינו נתקלים אנו לא פעם בהתנגשות בין 'חמץ' ובין 'מצה' ,פעם בוחרים אנו ב'חמץ' ופעם ב'מצה' – חשוב על אירוע בו היית שותף ובו היו 'חמץ' ו'מצה' – במה בחרת ? מה גרם לך שלא לבחור ב'צד השני' ? האם בכל מצב היית בוחר כך ? מתי היית בוחר אחרת ? מדוע ?

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים