תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > חג הסיגד

חג הסיגד

גדעון שרלו, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: חג הסיגד

בשיעור זה נכיר את חג הסיגד שחוגגת העדה האתיופית, נתוודע לכמיהה העמוקה לציון העומדת בבסיס החג ונדון בשאלת היחס של החברה הישראלית לחג הזה.

 

נקרין את התמונה הזו על הלוח ולצידה נכתוב מספר שאלות לחקר התמונה. [ניתן לעשות גם מעין תחרות בין התלמידים מי מצליח לענות על יותר שאלות]:

[הערה למורה: בכיתה בה לומדים תלמידים מהעדה האתיופית, ניתן לבקש מהם בהתחלה לא לגלות לחבריהם, מתוך הנחה שהם מזהים כמובן. כמו כן זאת הזדמנות מעולה לתת להם את הבמה ולאחר הצגת התמונה לבקש מהם לספר על חג הסיגד מהחוויה שלהם ומההיכרות שלהם].

  • לאיזו עדה משתייך האירוע שבתמונה?
  • היכן האירוע מתרחש (עיר/תיאור מקום)?
  • מתי צולמה התמונה?
  • מיהם האנשים על הבמה עם המטריות הצבעוניות?
  • מה אומר האיש במיקרופון?
  • מיהם האנשים ששומעים אותו? מה המשמעות לכך שהם עם כיפות וכיסויי ראש?
  • מדוע יש גם דגלי ישראל בתמונה?
  • באיזה אירוע מדובר?

ננתח יחד עם התלמידים את התמונה בעזרת השאלות המכוונות, ונרשום בצד הלוח את הנתונים העולים מהתמונה:

  • המקום: מול הר הבית. ליתר דיוק, טיילת ארמון הנציב [הערה למורה: ייתכן שהתלמידים לא יכירו את המקום עצמו ולכן נכוון אותם למה שיש באופק ומתוך כך נספר להם על הטיילת הזו].
  • האנשים: חברי העדה האתיופית (עם הגב לתמונה); על הבמה ה'קייסים', נבחרי ומנהיגי העדה שלובשים ביגוד מיוחד ומחזיקים מטריות צבעוניות.
  • הזמן (לא מופיע בתמונה אך יש לציינו): כט' חשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים [הערה למורה: ניתן לפתוח סוגריים ולדון מעט עם התלמידים על המשמעות של 50 יום אחרי יום כיפור כהקבלה לחג שבועות ש50 יום אחר פסח].
  • מאפיינים נוספים בתמונה השופכים אור על האירוע: המטריות הצבעוניות (הדגשת מעמדם של הקייסים לעומת הקהל), כיפות וכיסויי ראש (חג דתי), דגלי ישראל (הקשר לציון ולמדינה), קהל מגוון (חג של כולם, גברים ונשים, מבוגרים ונערים ועוד), אחד הקייסים מדבר ברמקול (מה לדעתכם הוא אומר? אולי מקריא את הפסוקים, נואם בשבח ירושלים וכן הלאה).

נסכם את הניתוח ונאמר לתלמידים שמה שרואים בתמונה זה האירוע המרכזי של 'חג הסיגד' שעליו נרחיב כעת מעט.

 

מי שמע על חג הסיגד? מה חוגגים בו?

נקרין את הסרטון או את המצגת (מתוך אתר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך) שמציגים בצורה תמציתית ויפה את עיקרו של החג. עם תחילת הסרטון/המצגת נבקש מהתלמידים לשים לב - מהו עיקרו של החג? ולחשוב האם יש משמעות לחגיגה שלו גם כיום?

 

מתוך הרקע לחג נראה, שירושלים תופסת מקום מרכזי בעדה האתיופית בכלל ובחג הסיגד בפרט. נקרין כעת סרטון המביא עדויות אמיתיות המתארות את 'חלום ירושלים' אצל עולי אתיופיה.

נבקש לשים לב כיצד מתארות הדמויות את ירושלים? כיצד הן מתארות את הדרך לירושלים? מה ניתן ללמוד על חשיבות חג הסיגד לאור המסע לירושלים? נאסוף תשובות מהתלמידים ולאחר מכן נבקש מהם למקם את עצמם על ציר בין 1 ל-10 [אפשר לעשות ציר בכיתה ולבקש מהתלמידים למקם פיזית על הציר] לפי ההיגדים הבאים:

  • ירושלים תופסת מקום חשוב מאוד אצלי.
  • הייתי מוכן ללכת ברגל כ"כ הרבה בשביל להגיע לירושלים.
  • הרעיון של חג הסיגד מדבר אלי.
  • אני חושב שבכל המדינה צריך לציין את חג הסיגד.

 

נכתוב על הלוח את התוצאות של העמידה לאור המשפט האחרון, ונחלק לתלמידים שני קטעים [מצ"ב בנספח] - הראשון של רה"מ דוד בן גוריון מ1951 בו הוא מדבר על מדיניות כור ההיתוך, והשני של נשיא המדינה יצחק בן צבי מ1953 על היופי שבעדתיות (הופיע גם על השטר הישן של 100 שקלים).

לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים שבזוגות ידונו מה היו אומרים המנהיגים על חג הסיגד והיכן הם היו ממקמים את עצמם ביחס לציון החג בקרב כלל האוכלוסיה. האם היו בעד? נגד? על התלמידים למצוא סימוכין מתוך הטקסט.

 

נזמין את התלמידים גם להביע את דעתם בנושא ונדון באיזו מידה יש לציין את החג בצורה לאומית, כאשר כל תלמיד צריך לכתוב תגובה לאחד מהקטעים שקרא.

 

 


נערוך סיכום ביניים ונחזור על שני העניינים שדיברנו עליהם - הכמיהה העמוקה לציון וירושלים והיחס של החברה הישראלית לחג הסיגד.

 

נקרין סרטון המציג שלוש דמויות שמדברות על הנקודות הללו. נכתוב על הלוח נקודות לשימת לב מיוחדת בעת הצפיה -הבעות פנים של הדוברים - מה הם מביעים כשמדברים על עניינים שונים? מה מעוררים בך הבעות אלו?כיצד הדמויות מתארות את ירושלים? מה יגרום לנו לדבר ככה על ירושלים?מהו חלומה של כל דמות? האם זכתה להגשימה במציאות?

כיצד מתואר בסרטון הסיפור האמיתי של ההליכה לארץ ישראל? מהן נקודות החוזק ומהן נקודות השבר?
היחס של החברה הישראלית לחג הסיגד - מה הם מצפים שיהיה ומה קורה בפועל?

 

נאסוף מהתלמידים את המחשבות, הרגשות והתשובות לשאלות, ונשוחח על המשמעות של חג הסיגד עבורנו כחברה ישראלית לאור הדברים.

 

 

נציע לתלמידים לתכנן את ציון חג הסיגד בבית הספר, תוך חלוקה לקבוצות, כשכל קבוצה תתכנן ותפיק:

  • האירוע המרכזי - מעמד כמו המתרחש בירושלים/שיחה של איש מהעדה האתיופית על החג וכד'.
  • פרסום - הכנת כרזות ברחבי בית הספר הקוראות להשתתף בציון האירוע.
  • כיבוד - השגת מתכונים/הכנת הכיבוד המתאים למסורת.
  • תפאורה - תלבושות, במה ותפאורה.

הכנת קליפ כיתתי עם השיר 'חסידה', כאשר התלמידים יחזיקו שלטים עם משפטים/מלים שנגעו בהם בסרטונים ובקטעים שצפינו.

 

נספחים

קטעי קריאה לדיון:

קטע א' - דוד בן גוריון [הטקסט נמצא בעמוד הרביעי, ובעיקר הפסקה האחרונה]:

"בכור ההיתוך של אחוה יהודית ומשמעת צבאית יצורף בליל האדם הזורם מגלויות-נכר, יזוקק ויטוהר מסיגיו הזרים הנפסדים, ימחקו המחיצות העדתיות, ותחושל אחדות נאמנה של אומה מחדשת נעוריה, יונקת מעבר עתיק יומין, גדול-עלילה ורב-מאבקים, נבנית ומתעלה בעבודה חלוצית ובת-חורין, נאזרת ברוח גבורה, עוז ותעצומות, וצמודה לחזון אחרית הימים שהגיעה תקופת ביצועו."

קטע ב' - יצחק בן צבי:

"אנו פותחים היום בשורה של כינוסי ראשי חודשים המוקדשים לשבטי ישראל עולה גולה מכל התפוצות,ובראש ובראשונה לעולים מתפוצות ישמעאל. שאיפתנו היא לטפח, כפי יכולתנו, את תהליך קרוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת, ע"י פגישות הדדיות עם נציגי´הם וכן פגישות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות א ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשות נחלה לכל האומה, לבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים. ערכים העשוים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה. הפגישות ההלו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם. לא בכדי פתחנו בעולי תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ מכמה וכמה טעמים".

 

הרחבה:

למידע נוסף על חג הסיגד לחץ כאן וכאן.

 

חדש באתר

ביציאתו מה הוא אומר?
שיעורים לבית הספר התיכון לסוף השנה

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים