תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > היסטוריה > הכרזת המדינה - שיעור מלווה למשחק

הכרזת המדינה - שיעור מלווה למשחק

רחל סעדה פרידמן, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: היסטוריה
כיתה: ה - ו
נושא: הכרזת המדינה

שיעור הכרזת המדינה המיועד לכיתות ה-ו. על רקע עיון קצר בהיסטוריה של עם ישראל, נחשוב - מהי המשמעות של הקמת מדינה יהודית?

נצפה בקטע מתוך הכרזת המדינה בדברי בן גוריון ובאנשים המחכים מחוץ לבניין ושמחים. (הסרטון שמתחת לכותרת: היכן התקיימה הכרזת המדינה? הקטע המסומן לצפייה – מתחיל אוטומטית מהמקום הרצוי).

נכוון את התלמידים לשים לב לדבריו של בן גוריון לגבי מהי המדינה שעליה הוא מכריז:

  • מדוע היא קמה?
  • מה יהיה בה?
  • מה ייחודי לה?
  • מה דומה בה לשאר המדינות?

הכרזת המדינה הייתה טקס מכונן במעבר בין חיים יהודיים ללא מדינה לחיים במדינה יהודית בארץ ישראל.

  • כיצד הרגישו לדעתכם היהודים שנכחו בטקס זה או שמעו אותו ברדיו?

נקריא בכיתה קטע שכתב זאב שרף , מי ששירת אז כמזכיר מנהלת העם , ותיעד בספרו את הרגשתו באותו יום (תוך כדי הקריאה נפשט מילים קשות. מומלץ לחלק את הקטע גם לתלמידים. ניתן להקריא גם רק חלק מהקטע, לפי יכולת הכיתה להקשיב):

לקוח מתוך הספר שלושה ימים , הוצאת עם עובד , תל אביב , 1956 עמ' 226  ו - 231:

" הטקס נערך ביום שישי אחר הצהריים , ה' באייר תש"ח , 14 במאי . "האולם היה מלא עד אפס מקום , שקט היה בו והחום לוהט . על יד שולחן הנשיאות ישבו חברי מנהלת העם והמזכיר... ממעל התנוססה תמונתו של הרצל . בשעה ארבע היכה דוד בן גוריון על השולחן . הקהל קם על רגליו ושירת "התקווה " פרצה ספונטאנית ולא על פי התכנית . בן גוריון קרא את ההכרזה ו"פניו נוהרים , " ופרקי ההיסטוריה של עמנו עלו תמונות תמונות ממילות המגילה . לאחר שסיים בן גוריון את קריאת ההכרזה הוזמן הרב פישמן , שבירך בקול רועד וחנוק " שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה , " והקהל ענה "אמן " בקול .

" יום ככל הימים היה היום . עשינו את עבודתנו כרגיל , וכחולמים היינו . שמחה וחרדה כרוכות היו יחדיו . הווה ועבר נתמזגו זה עם זה , חזון ומציאות שימשו בערבוביה : ימות משיח הגיעו , הקץ לשעבוד מלכויות . הולכים אנו בשדרות רוטשילד שבתל אביב . אצים אל אולם המוזיאון ותעודת ההכרזה על המדינה בידינו - ובלב מתרונן ניגונו של הרבי ב'חדר' כשהוא מסביר לתלמידיו את הטובה השמורה להם לצדיקים לעתיד לבוא [ ... ] ימי הבית השלישי "

"32 דקות ארכה הישיבה , בה הכריז על חירותו העם שנתון היה במשך 1,887 שנים לשעבוד מלכויות , מלכות אחר מלכות , רומי וביזנטיון , גלות אדום וגלות ישמעאל , מערב ומזרח . אנשים חיבקו זה את זה ובירכו זה את זה , נפלו המחיצות ובוטלו המעצורים , הוזלו דמעות שמחה . [ ... ] רחובות תל אביב נתמלאו המוני בני-אדם שהאזינו עד אותו רגע לשידור הטכס ועתה פרצו החוצה בשמחתם כי רבתה ופתאום, כל העיר כחוגגת בלי שאורגן או הוכן דבר החגיגה "

נשאל:

  • מהן התחושות שמעלה זאב שרף במעמד הכרזת המדינה? כיצד חשו יתר המשתתפים והשומעים, על פי תיאורו? איך תחושות אלו באו לידי ביטוי בהתנהגותם?
  • מדוע ברך הרב פישמן את ברכת שהחיינו?
  •  מהי האווירה ששררה בעת הכרזת המדינה?
  • מדוע אתם חושבים שהאנשים שמחו כל כך בהכרזת המדינה? הרי עצם ההכרזה עצמה לא פתרה מייד את כל הבעיות, אלא אפילו להפך, מייד לאחר ההכרזה פרצה מלחמת העצמאות..

[אפשרות למשימה: ניתן לתלמידים כמה דקות לצייר מדינה - כיצד מדינה נראית? מה קיים בה? (מוסדות, סמלים, שירותים לאזרחים, גבולות, ביטחון, שלטון וכו') ].

נשאל:

  • מה המשמעות של מדינה – מה קיים במדינה בשונה ממקום שהוא לא מדינה? מה מדינה נותנת ומאפשרת למי שגר בה? נכתוב בתמציתיות את תשובות התלמידים על הלוח.
  • מה מיוחד במדינה שלנו – מדינת ישראל? מה מבדיל אותה משאר המדינות?
  • מדוע היה צורך במדינה מיוחדת ליהודים?

נכתוב על הלוח את השאלות הבאות כשאלות מנחות להמשך השיעור (שלא נענה עליהן כרגע):

  1. מה ההבדל בין חיים יהודיים עם מדינה וללא מדינה? 
  2. מה המשמעות של מדינה עבור היהודים?

נחזור אחורה לתקופה שלפני ההכרזה על מדינת ישראל, נשאל את התלמידים: כיצד היו נראים חיי היהודים שלפני הקמת מדינת ישראל? [מה אתם יודעים על מה שהיה לפני קום המדינה? איך היו נראים חייהם של היהודים בארץ, ובחוץ לארץ?]

עבודה בזוגות:

נחלק לתלמידים כרטיסיות עם אירועים היסטוריים שונים מהתקופה שקרובה להכרזת המדינה, כאשר על כל כרטיסיה ישנה תמונה שקשורה לעניין והסבר קצר על הנושא.

הנושאים:

השואה, מוסד הקהילה היהודית, החלוצים, המנדט הבריטי, הספר הלבן/ חומה ומגדל, המאבק עם הערבים בארץ ישראל ושלושת המחתרות.

על התלמידים לקשר כל נושא לאחת או יותר מהקטגוריות שבטבלה המצורפת:

  1. ביטחון והגנה.
  2. צורת החיים היהודיים.
  3. השלטון.
  4. התיישבות בשטח וגבולות.

לאחר מכן, על התלמידים למלא בטבלה את העמודה שעוסקת בחיי היהודים במציאות בה יש להם מדינה, על פי ידיעותיהם על החיים שלנו היום.

(נקציב לכך זמן מוגדר, וכל זוג יספיק כמה נושאים שיספיק - זה בסדר לא להספיק את כל הנושאים. כדאי שכל זוג יעבור על לפחות שלוש כרטיסיות).

 

נעביר את הטבלה בתמצות ללוח, על פי תשובות התלמידים, ונשאל:

  • מהו לדעתכם ההבדל המרכזי בין החיים היהודיים ללא מדינה ועם מדינה?
  • איזה מציאות חיים היא טובה יותר? מדוע?

 

נחזור לקטע שקראנו בהתחלה ונסמן בו את הדמויות המופיעות.  נכתוב אותן על הלוח.

  1. נבקש מהתלמידים לבחור דמות מתוך הקטע (או כל דמות אחרת פרי דמיונם, ששומעת את ההכרזה), ולכתוב את הרגע של הכרזת העצמאות מנקודת מבטה. בכתיבה עליהם להתייחס גם לרקע של הדמות ולמציאות החיים בה היא חיה ופועלת [זה יכול להיות בן גוריון, הרצל (שתלוי בתמונה על הקיר), אדם פשוט ששומע את ההכרזה ברדיו, ילד שחי באותה התקופה, חלוץ וכו').
  2. כתבו על מפגש שלכם עם אותה הדמות. מה היא הייתה רוצה לומר לכם? ומה אתם הייתם רוצים לומר לה? (ניתן לעשות את התרגיל הזה גם בצורת הצגה).

 

נזמין את התלמידים המעוניינים לשתף בהצגה או בקטעי הכתיבה.

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים