תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > אחר חצות / שלמה אביו

אחר חצות / שלמה אביו

מתניה מאלי, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: ספרות
נושא: שירה מודרנית

שיר זה עוסק בקשר אל עולם שאבד, המראות העולים בדמיון והצלילים העולים מתחנות רדיו רחוקות מגיעים מעולם שכבר לא ניתן להגיע אליו. במהלך השיר מתברר כי הריחוק והניכור מאפיינים גם את יחסו של הדובר לעצמו ולעירו הנוכחית ולא רק לערים הישנות. אך לצד תחושת הניתוק מתגלה כי חוט של חסד ואהבה קושר אותו לעולם שאבד. בקריאת שיר זה אנו מציעים לחשוב על האפשרות ועל אי-האפשרות להתחבר עם צלילים ומראות רחוקים מאתנו בזמן ובמרחב. לחשוב כיצד אפשר לחיות, לחלום, לקוות ולהתגעגע אל מול הנתק. ולתת לעצמנו דין וחשבון בשאלה כיצד אנו שנולדנו בארץ (שההורים ואולי אף הסבים שלנו נולדו בארץ) מבינים ומזדהים עם חוויות אלו.

הקדמה:

בשיר זה, הצלילים המגיעים מתחנות רחוקות מהווים קשר בלתי אמצעי לעולם אליו לא ניתן יותר להגיע. רוב התלמידים שלנו אינם חווים את תחושת הנתק כלפי עולם זה מכלי ראשון, אלא רק מכלי שני או שלישי מתוך הקשבה והתבוננות בעולמם של הדורות הקודמים. באמצעות חשיפה לרגשות השונים העולים מהאזנה למוזיקה. נעורר דיון בשאלות של זהות ושייכות קרבה וניכור, נברר מהם גבולות הישראליות ומה היחס שלנו לתרבויות מהם צמחה ישראליות זו.

משימה מקדימת שיעור:

נבקש מהתלמידים למצוא שיר אהוב ששמעו במשפחתם לפני יותר מ70 שנה. נבקש מהתלמידים לשלוח הודעה לאיש מבוגר ממשפחתם (סבא סבתא דוד זקן ) שיספר מתי ואיפה היו שומעים את השיר. נרכז את השירים ברשימת השמעה לקראת השיעור.

 

  1. נשמיע שניים או שלשה שירים (נשתדל לבחור שירים מתרבויות שונות).
  2. נבקש מהתלמידים לחשוב כיצד הם מרגישים כאשר הם שומעים שירים ששמעו במשפחתם לפני הרבה שנים. כיצד הם מרגישים כאשר הם שומעים שירים מתרבויות אחרות. נבקש מהם לנסות ולדמיין כיצד אנשים מבוגרים במשפחתם מרגישים כאשר הם  שומעים שירים מהילדות.
  3. נערוך דיון ביחס לרגשות שהביעו התלמידים. נתייחס אל הנקודות הבאות.
  • יחס רגשי כלפי התרבות של הדורות הקודמים (תחושת קרבה וניכור).
  • יחס רגשי כלפי תרבות זרה לנו (תחושת סקרנות וניכור).
  • מהי מוזיקה ישראלית?
  • מה קורה לנו כאשר אנו שומעים שיר זר?

 

בשיר זה שלשה בתים. את הבית הראשון והשלישי התלמידים יכולים להבין (גם אם חלקית) בלי תיווך או עם תיווך קל של המורה. הבית השני אניגמטי וקשה יותר להבנה.

נקרא את השיר פעמיים בקול, נבקש מהתלמידים להשלים את הטבלה (אנו מציעים פה את הטבלה עם תשובתנו לתלמידים יש לחלק טבלה ריקה).

פענוח השיר - לאחר קריאת השיר ובעזרת הטבלה נפענח את השיר.

נשאל את התלמידים: מה הנושא של כל אחד מהבתים? מה הרגש המובע בכל אחד מבתי השיר? מה נושא השיר? ומהי עמדתו הדובר ביחס למצוקה העולה מהשיר? 

הבית השירי השני אניגמטי, נציע לתלמידים שני פירושים:

  1. הזרוע הרפויה והעיניים הבוהות הם זרועו ועיניו של  הדובר.
  2. הזרוע הרפויה והעיניים הבוהות הם של קרוב משפחה (אב או אם). 

ננסה להבין את השיר בהתאם לכל אחת מהאפשרויות.

 

  • נציע לתלמידים את הפירוש כי המחילות הן מחילות הכניסה לארץ ישראל וכי החוט הוא החוט הקושר בין חוץ לארץ לארץ ישראל.
  • נשאל: מה קורה בנפש כאשר החוט המחבר בין העבר להווה, בין חוץ לארץ לארץ ישראל, קרוע?
  • נשאל מהם הסמלים המופיעים בשיר, נכתוב אותם על הלוח: תחנות-שידור רחוקות, בתי קפה שלא אשב בהם, זרוע רפויה מדי על המצח, עיניים בוהות בשממון התקרה, חוט שאבד במחילות ארורות, כלבים נובחים, שער בכביש, דממה בחדר מדרגות.
  • נבקש מהתלמידים לבחור שני סמלים ולהסביר מה הם אומרים על השאלה האם ניתן לחבר בין העולם של הדובר בהווה לבין העולם שלו מהעבר. מה הרגשות שהם מבטאים ביחס לעולם בו חי הדובר וביחס לעולם שנעזב? - נדגיש כי פעמים והתשובה מורכבת ואותו הסמל מלמד על חיבור וניתוק כאחד.
  • לאחר פענוח הסמלים הפשוטים ננסה להציע הסברים גם לסמלים החידתיים – נדגיש כי לא חייבים להגיע לפירוש פשוט וחד משמעי.
  • נציע שני פירושים לסיום השיר: האחד, שרואה בשורות הסיום של השיר תשובה לשאלה "מי יבוא אלי..." שמשמעותה כי התחנות הרחוקות אכן יכולות להפיג את בדידותו של הדובר. והשני, כי העובדה שרק תחנות רחוקות שמייצגות ניתוק ומקומות בלתי מושגים הם התשובה לבדידותו של הדובר מלמדת כי הוא נשאר בודד וכי אין לו אפשרות ליצור קשר חי ומשמעותי עם העולם שאבד ועם עצמו בעולם שבו הוא נמצא.
  • נשאל את התלמידים מהן העמדות העולות מן השיר ביחס למתח שבין הרצון להיות ישראלי לבין הרצון לשמור על הזהות העדתית. 

 

נתן לכל טור בכיתה  לקרוא קטע אחר ממאמרו של  המשורר שלמה אביו  "בגנות העדתיות" (- מעריב, 24/10/1986) (מצ"ב).


לאחר קריאת הקטעים נערוך דיון כיתתי בנקודות הבאות:

  1. בשבח ובגנות הנוסטלגיה.
  2. בשאלת הזהות העדתית – מיהו ישראלי ומיהו טורקי?
  3. בשאלה כיצד הציפיות שלנו קובעות את האופן בו אנו תופשים בני אדם.

נבקש מהתלמידים לענות תשובה מנומקת המבוססת על משפטים מתוך המאמר ומשפטים מתוך השיר. 
נדגיש כי יתכן ועולים קולות שונים מהשיר ומהכתיבה הפובלציסטית.

 

היחס של העבר כעמידה מול קרע והניכור ביחס אל המקום שממנו באת ולמקום בו אתה נמצא, הוא תופעה אנושית אוניברסלית הבאה לידי ביטוי באופן חריף בחברה של מהגרים.
מטרתה של הפעילות המוצעת לנסות ולתווך עבור התלמידים תחושות אלו באמצעות התייחסויות לאירועי חיים פחות דרמטיים שבהם יש ביטוי למעבר מעולם אחד לעולם אחר וביטוי לחוסר האפשרות לגשר בין העולמות.

פעילות ההפנמה:

  1. נבקש מהתלמידים לצייר על דף שני ריבועים, ריבוע A וריבוע B.
  2. בריבוע A יש לכתוב שם של מקום שאליו הם לא יכולים לשוב. אפשר להציע לתלמידים לכתוב על תקופה אירוע, חברות שהסתיימה או כל מציאות שנמצאת בעבר ולא ניתן לשוב אליה.
  3. נבקש מהתלמידים לתאר בריבוע  B את המקום בו הם נמצאים כאשר הם חושבים על ריבוע A. 
  4. נבקש מהתלמידים לצייר את הדרך שבין ריבוע B לריבוע A.

נדבר עם התלמידים על היחס שלנו אל העבר, על חוסר האפשרות שלנו להתחבר אל חוויות מהעבר ועל האפשרות שלנו לשנות את ההווה ובכך לשנות את היחס שלנו אל העבר. נדבר עם התלמידים על עצמנו כמי שנושאים זהות עתיקה וזהות חדשה ועל האופנים בהם אנחנו מתייחסים למורכבות זו. 
 

נקרא בכיתה את סיפור "מעשה העז" לש"י עגנון (קישור לסיפור ראה להלן)  לאחר שנוודא כי התלמידים הבינו את עלילת הסיפור. נתן להם משימת כתיבה.
סיפורו של עגנון "מעשה העז" ושירו של שלמה אביו "אחר חצות" עוסקים בהתמודדות עם משבר העלייה לארץ, השוו בין יצירות אלו, התייחסו לאתגרים המתוארים בכל אחת מהיצירות ולדרכים בהם מתמודדת כל אחת מהיצירות עם אתגרים אלו.

 

להרחבה

  1. ביוגרפיה ובביליוגרפיה.
  2. מאמר על שירו של אביו - "תיקון תדמית".
  3. שלמה אביו - "בגנות העדתיות".
  4. אפשר להשוות לשיר נוסף מאותו הקובץ – "ראי בין הפחים – עשב על הסף", עמוד 20-21:              "עלי להנתק ולשוב  / מכל גלויות שבמכורה. / כשאול של יאוש על חרבו / נופל עולמי על ימיו...אם אבוא משורר מגבול החולות מול ביתי. לבוא אל מרוששי מורשת אל מטשטשי תו וצביון ".  
  5. מעשה העז.

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים