תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > בעקבות הסיפור "תמונות מבית הספר העממי"

בעקבות הסיפור "תמונות מבית הספר העממי"

עדי ריזל, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: ספרות
נושא: סיפור קצר

נתמקד בשיעור במושג "כור ההיתוך" ונעסוק בעברות השמות. נחשוב על משמעות הדברים לאורך שנות המדינה.

 

משימה מקדימה לשיעור:

התלמידים יחקרו את מקור שמם ושם משפחתם. כל תלמיד יתבקש להציג בכיתה את שמו ושם משפחתו ולציין מה משמעותו ומה מקורו , האם יש לו שם פרטי נוסף,  האם שם המשפחה עבר שינוי במהלך השנים?

כל תלמיד יתבקש להתייחס לשאלה: האם היית אי פעם מחליף את שמך? האם היית מחליף או משנה את שם משפחתך?

 

בשנותיה הראשונות של המדינה, החלה תופעה מקובלת של עברות שמות.

נשאל את  התלמידים: מי הם -דוד גרין, גולדה מאירסון ושמעון פרסקי?

אלו שמותיהם של דוד בן גוריון, גולדה מאיר ושמעון פרס, לפני שעוברתו.

בתקופת מלחמת העצמאות הוקמה בצה"ל  "ועדת שמות עבריים", שנועדה להמריץ את החיילים להחליף את שמותיהם הלועזיים בשמות בעלי ניחוח צברי. הוועדה פרסמה באלפי עותקים את החוברת "בחר לך שם עברי!",  שכללה המלצות לשמות עבריים במקום שמותיהם המקוריים של החיילים והקצינים.

(מצ"ב קטעים מהחוברת. יש להציגם בכיתה).

  • מדוע לאלץ חיילים לעברת את שמותיהם, להפרד משמותיהם המקוריים לטובת שמות חדשים?

עברות השמות היה חלק מתהליך "כור ההיתוך" שממשלת ישראל דגלה בו בשנותיה הראשונות של המדינה.  תהליך עברות השמות החל עוד טרם הקמת המדינה ועם הקמתה תפס תאוצה. את תפיסת כור ההיתוך פרס בן-גוריון בנאומו:

"ברגע שהיהודי עולה מעיראק ארצה – הוא נעשה יהודי עיראקי, והדגש הוא על עיראק, וכשיהודי עיראקי ויהודי רומני נפגשים במחנה-עולים אחד או במעברה אחת, הם מרגישים קודם כל ההבדל, המרחק, המחיצה שביניהם. אין הם יכולים לדבר איש אל רעהו, וכל הליכות-חייהם הן שונות. ליהודי הרומני שכנו הוא עיראקי, וליהודי העיראקי שכנו הוא רומני. והוא הדין תימני ופרסי ומרוקני. אין זה ערב-רב – כי לא בנקל (בקלות) ולא במהרה מתערבים זה בזה, אלא זהו מפגש של שבטים שונים ורחוקים זה מזה; ואולי יותר נכון להגיד – אוסף של קרעים שאינם מתאחים, ושרק על ידי התקבצותם יחד בארץ מתגלים ההפרשים (ההבדלים) והתהומות שביניהם".

 

בשנת 1933 פרסם יצחק בן צבי, שהיה אז חבר הנהלת ה"וועד הלאומי" בעיתון "דבר" מאמר שמטרתו לעודד את היהודים בארץ לעברת את שמותיהם. בשיעור נקרא מתוך מאמרו, ונעקוב אחר התגובות למאמר זה.

נתלה ברחבי הכיתה תגובות שונות לתופעת "עברות השמות". כל תגובה תתלה באחת מפינות הכיתה, לצד תיאור קצר של האדם שהגה את אותה הדעה, ותקציר של קורות חייו. בזוגות, יתבקשו התלמידים להתייחס אל כל אחת מן התגובות.

לאחר מכן, יתבקשו התלמידים לכתוב את התגובה האישית שלהם, לתופעת "עברות השמות":

  • מהי דעתו של הכותב בנוגע לתופעת "עברות השמות"? האם הוא בעדה או נגדה?
  • צטטו את המשפט המרכזי בדבריו, לדעתכם, המעביר בצורה המדויקת ביותר את דעתו.האם אתם מסכימים עם הכותב?

 

יצחק בן צבי:

יצחק בן-צבי (1884 –1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל. הסירו את שמות הנכר מתוככם!, דבר,  22 במאי 1933

 

איתמר בן אב"י:

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (1882 - 1943) הוא "הילד העברי הראשון", בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה, עיתונאי עברי ועסקן ציוני.

עברים מכף רגל ועד ראש: קריאה זאת צריכה להקיף מעתה את כול הישוב כולודואר היום, 24 במאי 1933.

 

משה קלורי (סופר עברי):

על שנוי השמותדבר, 2 ביוני 1933

 

יוסי ביילין:

 ד״ר יוסף (יוסי) ביילין הוא פוליטיקאי ישראלי ממחנה השמאל. את רוב דרכו הפוליטית עשה במפלגת העבודה, כבן טיפוחיו של שמעון פרס, והיה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. היה יושב ראש מפלגת מרצ-יחד.

  איך משכנעים את אדון ירקוני לעבר את שמודבר, 12 ביולי 1971

 

אהרון אפלפלד (סופר ישראלי):

"הייתה רתיעה מכל מה שהוא גלות, כולל החלפת השמות, שקוממה אותי. אם ארווין היה השם שאמא ואבא בחרו לי ואהבו אותו, למה אני חייב להחליפו לאהרן? אצל היהודים לא מורידים שם, אלא מוסיפים שם, למשל אחרי מחלה קשה או סכנה. באותן שנים ההמרה הייתה כורח לאומי. לא לקחו בחשבון שבכריתת השם הישן אתה כורת חלק מפנימיותך"

 

אבשלום קור (לשונאי):

כולנו נהפוך למור וחן? אבשלום קור לא מודאג (כולל סרטון).

עברות ושמות אתיופיים (סרטון יוטיוב).

 

 

התייחסו אל גיבור הסיפור "תמונות מבית הספר העממי". נסחו את תגובתו של גיבור הסיפור לתהליך "עברות השמות". בססו דעתכם על הכתוב בסיפור.

חדש באתר

לך ירושלים
שיעורים לתיכון ליום ירושלים

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים