תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > תחפושות וזהות

תחפושות וזהות

רחל פרידמן סעדה, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ז'- ח'
נושא: פורים

בשיעור זה נעמוד טיבו על מנהג התחפושות הנפוץ, ועל הקשר שלו לחג הפורים.

נפתח בכתיבה אישית או דמיון מודרך (אם נבחר לעשות דמיון מודרך נעשה זאת בצורה יותר סיפורית, ותוך כדי נכניס את השאלות הבאות):

היזכרו בתחפושת אהובה במיוחד. מה אהבתם באותה התחפושת? מדוע בחרתם להתחפש אליה? כיצד הרגשתם כאשר לבשתם אותה?

 

מהן מצוות חג פורים? נכתוב אותן בצד הלוח.

היכן כתוב שצריך להתחפש בפורים? האם זו מצווה או מנהג?

ניתן להקריא את הפסוקים מפרק ט' פסוק כ' במגילה, שם מוזכרות מצוות חג פורים, ולהראות שההתחפשות כלל לא נזכרת במגילה.

נכתוב על הלוח את השאלה הבאה:

מה הקשר בין פורים למנהג ההתחפשות? מדוע מתחפשים בפורים?

אנחנו לא נענה על השאלה הזו עכשיו, אלא נברר אותה לאורך השיעור. 

 

נצפה בקטע מתוך "ספיידרמן המופלא". 1:09 דק' עד 1:14.

לפני כן נעשה תקציר לנושא הסרט, ונשאל שאלה מנחה שהתלמידים ישימו לב אליה תוך כדי הצפייה:

  • שימו לב לתלבושת של ספיידרמן ולמה היא משמשת אותו.

לאחר הצפייה נשאל:

  • למה ספיידרמן צריך את המסכה והתחפושת?
  • האם אין לו את אותו הכוח כשהוא בלי המסכה?
  • למה הוא רוצה להסתיר את הזהות שלו?
  • מה המשמעות של תחפושת בכלל? מה היא מסתירה ומה היא מגלה? מה היא מאפשרת?

 

נכתוב את התשובות שעונים התלמידים בנקודות על הלוח, ונסכם את משמעותה של התחפושת, על פי מה שעלה עד כה. נדגיש שהתחפושת מאפשרת לנו לחשוף צדדים ויכולות שיש בנו, שנחבאים רוב הזמן, לטוב או לרע.

 

במילון אבן שושן מופיעה ההגדרה הבאה למילה התחפשות: (נכתוב/ נתלה אותה על הלוח).

התחפשות:

1. שינוי מראהו כדי שלא יוכר ע"י רואיו- לבישת בגדים אחרים, איפור הפנים וכד'.

2. בהשאלה- צביעות, העמדת פנים.

* בהשאלה -  שימוש במילה שלא במשמעות המקורית שלה (מטאפורה).

הפירוש הראשון מדבר על שינוי המראה הפיזי החיצוני שלנו, שינוי הזהות שלנו כלפי חוץ (כמו התחפושות שאנחנו מתחפשים בפורים). לעומת זאת, הפירוש השני מדבר על מצב בו ההתנהגות החיצונית שלנו שונה ממה שאנחנו באמת מרגישים או יודעים. מצב זה נקרא העמדת פנים.

ניתן דוגמא מהחיים לכך, ונשאל את התלמידים אם יש להם דוגמאות נוספות של 'התחפשות' מהסוג השני.

נשים לב לכך שיש כאן מימד של הסתרה – של רגשות, של מידע או של זהות. גם במגילה יש דמות שמתחפשת באופן הזה ובוחרת להסתיר משהו מהזהות שלה. מי היא?

משימה: נשלח את התלמידים לחפש היכן במגילה מתואר מצב בו:

  1. אסתר מסתירה משהו מהזהות שלה.
  2. אסתר מגלה לאחרים את הדבר אותו הסתירה.

או: שניתן לתלמידים את הרגעים האלו כתובים כמקורות על דף.

[בפרק ב' פסוק כ'-"אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר ציווה עליה מרדכי". היא לא מגלה את הזהות שלה - את עמה ואת מולדתה (שהיא יהודייה) עד כמעט סוף המגילה. היא "מתחפשת" ללא יהודייה.

ובפרק ב', פסוקים ג'-ד': " וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וַתֹּאמַר--אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וְאִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב:  תִּנָּתֶן-לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי.  ד כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי, לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד"].

 

  • מדוע אסתר עושה זאת?
  • מה זה מאפשר/ יוצר במציאות?

בסופו של דבר ההתחפשות הזו מאפשרת להפוך את הגלגל ולהפוך את גזרת ההשמדה להצלה. כלומר, במגילה מופיעה לנו ההתחפשות של אסתר המלכה כמאפשרת את המהפך והשינוי שמביאים להצלת עם ישראל בסוף סיפור המגילה (וכמובן בעזרת מסירות הנפש שלה, שעשתה זאת תוך כדי סיכון חייה).

 

נחזור אלינו ונזכיר את הדוגמאות שעלו קודם (אפשר לתת לתלמידים להוסיף עוד דוגמאות אם יש צורך).

נשאל:

  • למה אנחנו מתנהגים כך לפעמים?
  • האם זה בסדר ל'התחפש' כך?  במה זה טוב ובמה זה רע? מתי זה טוב ומתי לא?

 

מאחורי המסכות/ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ

חלק מהעניין של חג הפורים, למרות שאין לכך מקור בכתובים, הוא המסכות. במגילת אסתר, מגילת ההסתר (ההסתרה), היו כמה וכמה התחפשויות:

... אסתר גם היא התחפשה בכך שלא גילתה את עמה ומולדתה.

חלק מהעניין של פורים הוא שמורדים מהיהודים עצמם את המסכה. היה צורך בגזרה של אחשוורוש כדי שהיהודים יורידו את המסכות, ויחליטו שהם יהודים. כדי שכל אחד ישתדל לקרוע (להוריד) מעליו את המסכות המכסות. ...

פעמים רבות במשך החיים אנחנו מפחדים לקחת יוזמה. לפעמים אנחנו צריכים להחליט החלטות אך אין לנו את הזמן או את האומץ להחליט אותן. ... אנחנו יוצרים לעצמנו קבעונות, וכל אחד מחליט לגבי עצמו: "אני כזה וכזה, כולם מכירים אותי בתור כזה, וכך אני גם צריך להיות".

בפורים יש את ההזדמנות לצאת מהקיבעון, מכיוון שהכל מתנועע ומזדעזע.

(לקוח מתוך הספר 'חיי שנה', עמ' 158-159)

 

  • הסבירו במילים שלכם את דברי הרב עדין אבן שטיינלזץ.
  • למה הכוונה במשפט: "שכל אחד ישתדל לקרוע מעליו  את המסכות המכסות"?
  • לאיזה מסכות מתכוון הרב שטיינזלץ? את מה הן מכסות?

 

נחלק לתלמידים דף שבו ציור הכי בסיסי של בן אדם, וננחה את התלמידים:

כתבו על הציור:

בתוך האיש – כתבו דברים שקשורים לפנימיות של האדם.
מסביב לאיש – כתבו דברים שקשורים לחיצוניות של האדם.

כל אחד מהתלמידים יכתוב (לעצמו) שלושה  דברים שבולטים אצלו כלפי חוץ, ושלוש תכונות אישיות מרכזיות שיש לו. אפשר להיעזר אחד בשני לשם כך, ובסל התכונות המצורף
חשבו: האם תכונות האישיות המרכזיות שלכם הן גם אלו שבולטות כלפי חוץ? או שאולי הפנים והחוץ הם שונים לגמרי?  מדוע זה כך? האם אתם חושבים שזה טוב?

 

מכאן נמשיך לכתיבה ויצירה אישית:

כל אחד יחשוב לעצמו: איזה תכונה פנימית יש לו שלא בולטת כלפי חוץ, או שהוא היה רוצה שיראו אותה יותר? למה היא לא בולטת?
כל תלמיד יכתוב או יצייר על מסכה* דברים שקיימים בו שהוא היה רוצה להראות יותר לסביבה (בבית, בבית הספר, עם חברים, משפחה, מורים וכו').

מי שירצה יתלה את המסכה בכיתה במקום שנייעד לכך.

* מסכה – כל מסכה לבנה פשוטה מנייר שקונים בחנויות יצירה. או: אפשר להכין בשיעור לפני מסכות מגבס, לתת להן לפחות יום להתייבש ואז לכתוב עליהן.

 

נחזור לשאלה שפתחנו בה את השיעור:

מהו הקשר בין מנהג ההתחפשות לפורים? מדוע מתחפשים בפורים?

נסכם את דבריו של הרב שטיינזלץ במילים שלנו על ההזדמנות שיש בהתחפשות בפורים – כמו ההתחפשות של אסתר, והורדת התחפושת וגילוי האמת בהמשכה של המגילה, שאיפשרו היפוך של הגזרה והגורל, כך גם עבורנו פורים הוא  הזדמנות 'להתחפש'  ולחפש את הזהות האמיתית שלנו. לגלות ולחשוף בעצמינו צדדים חדשים, להוריד מסכות, להחליט החלטות אמיצות ולהשתנות.

 

 לדברי הרב שטיינזלץ פורים הוא הזדמנות להחליט החלטות אמיצות לגבי זהותינו (מי שאנחנו), ולגבי מי אנחנו רוצים להיות.

חשבו על החלטה אחת אמיצה שהייתם רוצים להחליט...

 

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים