תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > איך אוהבים אדמה

איך אוהבים אדמה

הודיה הר שפי, רוני אלדד - צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
כיתה: י-יב
נושא: מורשת גוש קטיף

החיבור העמוק לאדמה, ודרכו, העמקת האהבה לארץ, הוא אחד העניינים המהותיים ביותר שאנחנו מבקשים ללמוד ממורשתו המיוחדת של גוש קטיף. דרך יישוב האדמה ועיבודה, פיתוח טכניקות חקלאיות פורצות דרך ועמל יומיומי, הלך ונרקם בגוש קשר יוצא דופן לאדמת המקום. ככל שניטיב להבין אותו, נעמיק מצד אחד את ההבנה לגודל השבר והקריעה שחוו תושבי הגוש בהילקח מהם חלקת האדמה שלהם, ובו זמנית, נבקש לשאוב השראה מההיכרות הקרובה וממידת האהבה לאדמת המקום ולאדמת הארץ, ולהחיל אותה גם על אדמת המקום שלנו, ומתוכה, על הארץ כולה.

 

 

השיעור נכתב בשיתוף מרכז קטיף

 

נחלק לכל זוג תלמידים שיר שעוסק בקשר בין אדם לאדמה -

רשימת שירים מומלצים: אמא אדמה, אדמה- אהוד מנור, בן אדמה, ילדי האדמה, מתוך למוד פני הקרקע למדנו לדעת את גופנו שלנו - רבקה מרים.

במידה ויש אפשרות להאזין לשיר, נזמין את התלמידים גם להאזין לנו.

נבקש מהתלמידים לקרוא את השירים ולחשוב:

  • מה הקשר בין האדם לאדמה המוצג בשיר?
  • האם כך אנחנו תופסים את הקשר הזה?
  • האם יש אפשרויות נוספות?
  • איפה הקשר בין אדם לאדמה בא לידי ביטוי בחיינו?

 

עדיין בזוגות, נפנה לעיון במקור הבא שכתב עמוס קינן, בלי לתת רקע מקדים, ואפילו ללא שמו של הכותב:

"להבין את האדמה זאת אומרת מה לגדל, היכן ומדוע. כדי להבין את האדמה צריך קודם כל להסתכל על השמש ועל השמים, להסתכל ולבדוק את האדמה, לראות מה היא אוהבת – לא מה שאתה רגיל לו. רק אחרי שתבין מה היא אוהבת ומה היא רוצה ומה היא יכולה, ותתאים את עצמך אליה – לא אותה אליך – אתה יכול לבנות עליה את החיים שלך.

מי שמבין את האדמה יודע מאיזה חומר הוא מקים את ביתו, יודע כיצד הוא מקים את ביתו, יודע בתוך איזו צורה של יישוב הוא מקים את ביתו, יודע את גודל היישוב, יודע כיצד היישוב יושב על קווי הגובה, יודע כיצד הוא מתנהג עם השמש וכיצד הוא מתנהג עם הגשם.

כאשר חיים בלי הבנת האדמה, חיים בניכור גובר והולך אל האדמה, וכאשר חיים בניכור גובר והולך, נעלמת יום אחד גם אהבת הארץ"...

נבקש מהזוגות לסמן את המשפט מתוך הטקסט שמבטא את לב הדברים בעיניהם. נקרא יחד את המשפטים השונים שסומנו ואגב כך, נבקש לברר מה מבקש הכותב לומר לנו. נוכל לעשות זאת על ידי שאילת שאלות נוספות כמו: 

  • מה סדר הדברים שמשרטט לנו כאן הכותב?
  • מדוע לדעתכם כך הוא בונה את תהליך "הבנת האדמה" הזה?
  • גם אתם מרגישים כך, כלפי הישוב שאתם מתגוררים בו?  

כהרחבה אפשרית, למעוניינים - ננסה לזרוק ניחושים מושכלים:

  • מי לדעתכם כתב את הטקסט הזה? מה העיסוק שלו? מה התפיסה הפוליטית שלו ?

אחרי הצעותיהם, נספר להם מעט על עמוס קינן, ניתן להעזר הקישור הבא.

קינן כתב דברים הנוגעים לאהבת האדמה ומתוכה, אהבת הארץ. נשים לב לכך שאהבה כזאת היא כח בסיסי וחיוני לאדם, ויש צורך אמיתי לשמור עליה ולהעמיק אותה.

 

כעת נפנה לצפיה משותפת בסרטון 

לפני הצפיה, נחלק דף לצפיה מונחית, ובו השאלות הבאות:

  • כתבו שמות של שתיים או שלוש תחושות שעולות בכם במהלך הצפייה בסרטון.
  • מה היחס של מר בני יפת, הדובר בסרט, לאדמת הגוש, מתוך הדברים הנאמרים, מהמידע שניתן לנו לגביו בראשית הסרטון, ומתוך מה שניתן להבין בין הדברים?
  • מה הייתם בוחרים לשאול אותו, לו הייתם מראיינים אותו על חייו בגוש?  

בתום הצפייה, ולפני שנגש לפתוח את השאלות שבדף לדיון כתתי, נשאל מי מהתלמידים מכיר את סיפורו של גוש קטיף. כהשלמה ודיוק למידע שימרו התלמידים, ניתן רקע כללי על הגוש, ועל ימי ההתנתקות, לטובת יישור הקו עם העובדות הקונקרטיות. ניתן להתשמש בידע שמצוי כאן

לאחר מכן, נעבור על השאלות למחשבה שבדף הצפייה, נפתח אותן לדיון כתתי.

נשים לב שבני יפת הוא אב שכול, ונציין את נקודת החשיבות הנוספת של חלקת אדמה מסוימת עבור אדם.

במהלך הדיון, נכתוב על הלוח מילות מפתח שנאמרות בו לגבי היחס לאדמה.

לסיכום הדיון, נוסיף קומה חדשה על הדברים , נחלק ונקרא יחד את דבריו המופלאים של הרב קוק:

"החקלאות, הלא היא אצל כל העמים רק גורם כלכלי חיוני פשוט. אבל העם אשר הנושא שלו כולו הוא קודש קדשים, וארצו ושפתו וכל ערכיו כולם קודש הם... - הרי גם חקלאותו כולה היא ספוגת קודש. והקודש הזה שביסוד החקלאי מובלט הוא על ידי זה שחגיגת ראשית הקציר - העומר - עולה הוא למדרגת עבודת הקודש היותר עליונה, והקרבן המקודש עימו הוא קרבן ציבור שדוחה את השבת."

(מאמרי הראי"ה ח"א עמ' 179)

נבקש מהתלמידים לסמן אצלם מילת מפתח אחת בדבריו של הרב קוק, שמוסיפה פן חדש ליחס לאדמה, שבדברים הקודמים שקראנו לא התקיים.

אחרי שנסביר את הדברים ברובד המילולי הפשוט, נשאל מספר שאלות העמקה:  

  • מה לדעתכם ההבדל בין  הבנת האדמה, או אהבת האדמה , שמדגיש קינן, ובין הקודש הספוג באדמה, שעליו מאיר הרב קוק בדבריו?
  • האם אדם מתייחס אחרת לאדמה בכל אחת מהגישות?
  • האם אתם מצליחים לחשוב על מצוות הקשורות באדמה, שהופכות את החלקאות העברית לאחרת מחקלאות "רגילה"?
  • במה מוסיף הקודש על עבודת האדמה?

 

אפשרות ראשונה:

נזמין את התלמידים לצאת לחצר בית הספר ולמצוא שם מקום  (משמעותי, לא זניח) שיש בו אדמה אמיתית

ולהתבונן בו.  

לחיפוש הזה נצייד אותם בדף ובו ההנחיות הבאות :

ציירו את חלקת האדמה שבחרתם, או תארו אותה במלים בפירוט ובתשומת לב גדולים, באופן כזה שגם מי שלא ביקר

שם מעולם יוכל לדמיין אותה במידה מסוימת לפחות.

נסו לשים לב למשל:

  • האם צומח שם משהו?
  • האם לדעתכם האדמה שם במקור, או שהביאו אותה לצורך משהו?
  • מה היה קורה לו היו מרצפים את האדמה הזו, האם משהו היה נעלם או סובל ממעשה כזה?

אפשרות שניה:

לצורך עיבוד ההבנה שנבנתה עד כה, מתחילת השיעור, נחלק חימר לכל תלמיד,  ונבקש  ליצור ממנו מרחב,  שייענה לכותרת "חלקת אדמה אהובה".

את המרחב עליהם ליצור מחימר בלבד, (ניתן לשלב גם מים כחלק מתהליך העבודה).

עליהם  לחשוב על מקום קונקרטי ולא מופשט, שהאדמה היא חלק משמעותי בו, והוא זכור להם היטב או שמהווה חלק

משמעותי מחייהם גם עכשיו. (גינה קהילתית, חצר הבניין, מקום בדרך לבית הספר, חצר בית הספר, מקום אליו מרבים

לנסוע במשפחה שלהם, הבית של סבא וסבתא בכפר וכו' וכו').

כעת עליהם לנסות לתאר אותו באופן הטוב ביותר. גם אם התיאור לא יהיה דומה  למציאות , השאיפה היא להעביר תחושה או רמז מהמקום שניתן לבטא באמצעות החומר.

אגב המלאכה נבקש מהם לשים לב:

  • האם יש דברים שאתם רוצים עשות וליצור בחימר והוא לא נענה לכם?
  • האם למדתם משהו על אופן העבודה בחימר?   
  • מה מייחד חימר מחומרים אחרים כמו גבס, פלסטלינה? מאיזה מקור הוא מופק?
  • הם יש לזה משמעות ביצירה שלכם?

נתבונן יחד בשלל "המקומות האהובים" שיצרו התלמידים. נבקש מכל תלמיד לספר בשניים שלושה משפטים על המקום שיצר, ועל התחושה שביקש להעביר באמצעות החומר. נשאל:

  • נסו לדמיין את חייכם ללא האדמה האהובה הזאת. אתם מצליחים?
  • מה יחסר לכם במיוחד?

 

אפשרות א - חן המקום:

בדברים שקראנו של עמוס קינן, בתחילת השיעור, יש קריאה לבני האדם, להכיר את האדמה שעליה הם יושבים.

כשצפינו בסרטון, ובמפגש עם תולדות הגוש, פגשנו קרבה מיוחדת לאדמה, שאפיינה מאד את אנשי גוש קטיף.

האהבה לאדמה היא חלק משמעותי מאד מאהבת הארץ, ובלעדיה, החיבור לארץ נעשה רופף יותר ותלוש.

נזמין את התלמידים לבחור מקום אחד שהם מאוד אוהבים בארץ,  ולכתוב עליו לשאר הכיתה.

בכתיבתם עליהם לשים לב לדברים הבאים:

שם המקום, תיאור של המקום, דרכי הגעה, מה הנקודה האהובה עליכם במקום ומדוע, המלצות ומחשבות נוספות במקום הזה.

ניתן להציג את הפרויקט כעבודות הגשה קצרות מודפסות בבית הספר, או בפלטפורמה מתוקשבת.

 

אפשרות ב - מחזירים לאדמה:

הקשר עם האדמה נותן לנו הרבה, מה אנחנו נותנים לה? יש לנו אפשרות להשיב ולהחזיר ובכך להיות חלק נוסף מהאדמה, מבניית האדמה..

נזמין את התלמידים להקמת קומפוסט ברחבת בית הספר.

הסברים על הכנת קומפוסט.

חדש באתר

גשם גשם בוא
אסופת מערכי שיעור בתיכון העוסקים בבקשת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים