תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > שירי חנוכה בראי הציונות

שירי חנוכה בראי הציונות

אודליה קניזו, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: ספרות
נושא: שירה מודרנית

המתח בין פעולת האדם לבין נוכחות ה׳ מלווה אותנו מאז ומעולם. בין החשש מכוחי ועוצם ידי לבין ריפיון ידיים הנובע מהסתמכות על הנס וציפיה למשיח. עם ישראל לדורותיו מושך לכאן או לכאן לאורך ההיסטוריה וחד החנוכה הוא הזדמנות להתבונן על המתח הזה מקרוב.

רקע:

בשיעור זה נכיר את המסר הציוני ששאב את השראתו מסיפור המכבים. כמו כן, נבדוק מהו המסר של השירים הללו? האם הוא תואם למסר המסורתי? אם כן באיזה אופן? ואם לא, מהם השינויים ובעיקר מדוע חל השינוי?

במהלך השיעור נבצע השוואה בין שירים שנכתבו על-ידי משוררים ציוניים. נזהה את האילוזיות השונות הנשענות על מקורות יהודיים ונבחן את המסר החדש.

 

מהלך השיעור:

 

נפתח את השיעור בשאלות בכיתה:

  • מדוע חוגגים את חג החנוכה?
  • כתבו במחברותיכם את שם השיר המזוהה ביותר עבורכם עם חנוכה והסבירו מדוע?

לאחר שנשמע את התשובות השונות של התלמידים נסקור בקצרה את גלגולו של החג במהלך ההיסטוריה (ניתן למשל למצוא סקירה של ההתפתחות של החג בדעת, ויקיפדיה או באתר מט"ח ). כדאי לשים לב לדגשים השונים במהות החג ברצף ההיסטורי. כיצד ספר מקבים מתאר את הסיפור, מה הסיפור שמופיע במקורות חז"ל - ניתן לקרוא את נוסח 'על הניסים', והדרך בה הציונות בחרה להסתכל על המכבי,  כיהודי הציוני החדש.

 

עיון בשירים:

 

אפשרות א: 

 

ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות העוברות בין תחנות ונפגשות עם השירים השונים. לכל שיר נצרף שאלות מנחות.

אפשרות נוספת, לתת לכל קבוצה שיר אחד אותו היא לומדת, מפענחת ומכינה פרזנטציה קצרה אותה תעביר לכיתה.

 

אפשרות ב :

כמו כן ניתן ללמד את השירים הבאים בהוראה פרונטלית באמצעות דיון משותף ומשימות כיתתיות.

 

ימי החנוכה

מילים: אברהם ארונין

 

יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ,

בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ,

לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב,

סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב.

 

הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.

 

נִצְחוֹן הַמַּכַּבִּים נְסַפֵּר, נְזַמֵּרָה,

עַל הַיְּוָנִים אָז יָדָם כִּי גָּבֵרָה,

יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה,

עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה.

 

הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.

 

  • מהו סיפור הנצחון המופיע בשיר?
  • כיצד ניתן לדעת ששיר זה נכתב מתוך אג'נדה ציונית? סמנו את המילים או המשפטים ונמקו את דעתכם.
  • האם בגן או בביה"ס היסודי בו למדתם שרו את הפזמון כפי שכתוב בשיר זה? במידה ולא מה השינוי? מדוע לדעתכם ישנו שינוי ומה הוא בא להדגיש?

תשובות למורה:

בשירו המקורי של אברהם ארונין "ימי החנוכה", סיפור חנוכה מופיע במלואו למעט פרט אחד חשוב במיוחד. הניצחון שייך לאדם ולא לה'.

את הנס חוללו המכבים, הנס לא נעשה על-ידי שמיים. ולשאלה איך נעשה הנס? עונה ארונין- בתושייה! החוכמה עמדה להם ולא תפילותיהם. יש כאן אמירה ציונית מובהקת, לקחת את גורלי בידי ולא לסמוך על הנס. 

הנוסח המוכר פעמים רבות הוא: "על הניסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים". השינוי בנוסח מאפשר את החיבור בין מעשה האדם לבין הנס, גם מעשה האדם והצלחותיו מונעות ונקשרות להקב"ה.

 

מי ימלל גבורות ישראל

מילים: מנשה רבינא

מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,

אוֹתָן מִי יִמְנֶה?

הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר

גּוֹאֵל הָעָם.

 

שְׁמַע!

בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה

מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,

וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל

יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל.

 

  • סמנו את האילוזיה המופיעה בשיר, עיינו בתהילים ק"ו.
  • מה מביע הדובר בשיר על-ידי שימוש באילוזיה ושבירתה?
  • מיהו אותו גיבור עליו מדבר הדובר?
  • מדוע לדעתכם ה' לא מופיע בשיר?

 

תשובות למורה:

האילוזיה בשירו של מנשה רבינא, לקוחה מתהלים ק"ו, ב': " מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" אך בשיר מתחלפות גבורות ה' בגבורת ישראל. גם כאן ישנה מגמה ברורה לעין להאדיר את כוחו של האדם ולנתק את ה' מהניצחון. בשיר זה האדם הוא הגיבור ולא ה'.

 

הנס של הלב האמיץ

מילים: טהרון זאב

הַנֵרוֹת הַלָלוּ אָנוּ מַדְלִיקִים

עַל הַנִסִים וְהַנִפְלָאוֹת,

שֶׁבַּיָמִים הָהֵם וּבַזְמַן הַזֶה.

נִסִים וְנִפְלָאוֹת

שֶׁנַעֲשׂוּ בִּידֵי אֱנוֹשׁ –

 

הַנֵס שֶׁל הַלֵב הָאַמִיץ,

הַפֶּלֶא שֶׁל רוּחַ הָאָדָם,

זוֹ אֲשֶׁר גָבְרָה עַל צִבְאוֹת מַמְלָכוֹת גְדוֹלוֹת,

הֶאֱדִירָה דַלִים, חִזְקָה מוּעָטִים

וַתִתֵן לָהֶם נִצָחוֹן.

 

     

  • סמנו את האילוזיה המופיעה בשיר, בדקו בגוגל מהיכן היא לקוחה.
  • מה מביע הדובר בשיר על-ידי שימוש באילוזיה ושבירתה?
  • מהו סיפור הניצחון שמופיע בשיר?
  • מי כתב את השיר?
  • כיצד ההבנה מי היה הכותב משפיעה על הבנתכם את כתיבתו?
  • מדוע לדעתכם האדרת האדם באה למול הוצאת ה'?

תשובות למורה:

אהרון זאב, שהיה קצין חינוך ראשי הראשון של צה"ל, חיבר  את השיר "הנס של הלב האמיץ", בראשית שנות ה- 30. השיר פותח בשורה "הנרות הללו אנו מדליקים" הלקוח מתוך מסכת סופרים ונאמר על-ידי קהילות ישראל בזמן הדלקת נרות חנוכה במטרה לפרסם את הנס הגדול שנעשה על-ידי ה'.

הדובר בשיר, מדגיש בשירו ואומר שהנסים והנפלאות נעשו בידי בני אנוש.  

 

אנו נושאים לפידים

מילים: אהרון זאב

אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים

בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.

זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ

וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ

הַצָּמֵא לָאוֹר -

יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ

לָאוֹר וְיָבוֹא!

 

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -

פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.

לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,

מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת

הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.

 

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -

פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.

בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם -

וַיְּהִי אוֹר!

 

  • מה טוען הדובר בשיר בדבר הניצחון?
  • חישבו מהן המשמעויות השונות של הביטוי "יהי אור" בהקשר הכללי ובשיר זה
  • באיזה אופן השימוש באילוזיה זו תורמת לדעת הדוב
  • מהיכן יוצא האור לפי השיר
  • מדוע לדעתכם האדרת האדם באה למול הוצאת ה'?

תשובות למורה:

בבית השני של השיר, שהפך עם הזמן לשיר עצמאי "אנו נושאים לפידים", מכריז  אהרון זאב "נס לא קרה לנו. פך שמן לא מצאנו" יש כאן שיבוש של הסיפור המקורי. כמובן ששיר זה לא עוסק בניצחון המכבים, שיר זה עוסק בניצחונו של עם ישראל בשנות ה 30. ישנה מחיקה של המסורת היהודית, הבאה לידי ביטוי בשיר זה על-ידי הקביעה שיוצר האור הוא האדם ולא ה'. ערעור על מעשה בראשית. האדם עומל ונלחם ובזכות כך זוכה בניצחונות, ולא בזכות תפילות או אמונה.

הדובר בשיר טוען שאת האור חצבו מהסלע, כלומר יצירת האור אינה נאמרה בדיבור, כפי שאנו מאמינים, מששת ימי בראשית. אלא על-ידי האדם בזכות עמלו.

 

לאחר שקראנו את שירי חנוכה המוכרים ובחנו אותם לאור הידיעה שעומדת אג'נדה ציונית מאחוריהם הטוענת שרק כוחו של האדם ומעשיו מסייעים לו, נחשוב יחד עם התלמידים, היכן אנחנו עומדים מול שירים אלו, מול אג'נדה זו?

  • איך אנחנו רואים את נס החנוכה?
  • האם אנחנו מזדהים עם צורת התפיסה הציונית כפי שהיא מוצגת בשירים אלה?
  • מה בין הצלחת האדם לנס משמיים? האם יש שילוב בין השניים?

נזמין את התלמידים לחבר שיר לחנוכה שמבטא את עמדתם כלפי הניצחון.

ראינו בסקירה ההיסטורית שחג החנוכה משלב בין שני הדברים - בין נס פך השמן לבין המלחמה. בין ההצלחה הצבאית לבין נס שמימי.

ננסה לחשוב על 'נצחונות' קרובים יותר לחיינו:  

  • איך אנחנו מסתכלים על הצלחות שלנו? או על ניסים שלנו?

 

ראינו שהציונות ראתה במרד החשמונאים מופת ודגל, אך כדי להתאים את הסיפור לחזונה השמיטה במתכוון את ה' מהסיפור הציוני. גאולת עמ"י נעשית כעת על-ידי האדם ולא על-ידי ה'. דרך עיון זה יצאנו למחשבה על נוכחות הנס בחיינו ושילובו עם מעשה האדם.

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים