תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > ספרות > עקרה/ רחל המשוררת

עקרה/ רחל המשוררת

איילת בן זקן, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: ספרות
כיתה: ז'-ח'
נושא: שירה מודרנית

בשיעור זה נעסוק בשירה של רחל המשוררת - עקרה, השיר "שחִנוֹ לא יבּוֹל לעולם" (המשורר והעורך יעקב פיכמן). כמו כן, נעמוד על דמותה של רחל וסגנון כתיבתה העשיר.

רקע למורה:

רבים משיריה של רחל המשוררת הם שירים אישיים הרומזים על פרטים מהביוגרפיה האישית שלה.

ביחידה זו נעסוק במצוקות של המשוררת רחל ובהכרה שהאדם, באשר הוא, מתמודד עם קשיים שונים. בנוסף, כתיבה על קשיים ומצוקות אישיים יכולים לשמש כתראפיה. בבחינת "דאגה בלב איש ישיחנה".

השיר הראשון בו נעסוק הוא השיר "עקרה". ביחידה זו יופיעו בהמשך גם השירים "רק על עצמי" ו"ואקליפטוס".

קצת על רחל:

דף על רחל (מצ"ב).

בכדי להכיר את שירת רחל לעומקה יש לעסוק במספר נושאים: הביוגרפיה האישית שלה, התקופה ההיסטורית בה חיה, סגנון שירתה ונושאי הכתיבה בשיריה.

ניתן להקרין פרק מהסדרה "הכל אנשים" של מודי בראון (כדאי להיות ערניים לגישה המוצגת בסרטון. מומלץ לעודד צפייה ביקורתית):

או לחלופין, ניתן להקרין פרק מהסדרה "העברים": "העלמה בלובשטיין" (57 דקות, אפשר להקרין רק חלקים ממנו):

 

מהלך השיעור:

 

הפתיחה תעסוק בהכרות עם מושג ספרותי.

בספרות אנו מזהים שלושה מעגלים.

שיר אישי, שיר לאומי ושיר אוניברסלי.

בהמשך הלמידה ננסה להבין מהו סוג השיר ומהי משמעותו עבורינו?

ניתוח השיר "עקרה":

כתיבת הכותרת על גבי הלוח. סיעור מוחין: מה האסוציאציות העולות מן הכותרת?

עקרה: אשה ללא ילדים, בודדה, עצובה, חסרה, תחושת חסר וריקנות, יחס של רחמים כלפיה.

(פירוש מילוני:מתוך "מילוג": אינו מסוגל להביא ילדים או צאצאים לעולם. או: אינו פורה, לא מביא לתוצאות, אי אפשר להפיק ממנו דבר).

פסוק מתאים:

לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. (שמות, פרק כג, פסוק כו)

בלימוד השיר נתייחס להיבטים האישיים בשירה וגם להיבטים האוניברסליים.

 

קריאת השיר:

 

עֲקָרָה / רחל

 

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,

שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.

לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט

בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.

יֶלֶד.

קָטָן.

 

אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!

רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.

רְסִיס נְהָרָה .

לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר

"אוּרִי!" –

אֶקְרָא!

 

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.

עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.

עוֹד אֲחַכֶּה

לוֹ.

(תרפ"ח)

 

מהי הבקשה בשיר? [הדוברת מבקשת ילד].

 

נתינת כותרת לכל אחד מחלקי השיר:

בית א': תיאור הבן.

בית ב': תיאור שמו של הבן.

בית ג': תיאור הפעולות "להשגת הבן".

 

בית א':

תיאור הבן רב: ילד , קטן, שחור תלתלים, נבון.

הדוברת מפרטת גם מה תעשה עימו: תטייל ברחבי הגן (הגינה).

  • מה ניתן ללמוד מריבוי הפרטים? (הדבר ממחיש את כמיהתה הרבה לבן. היא ממש מדמיינת את הילד הזה חי).

 

בית ב':

הדוברת בחרה לילד זה שהיא מייחלת לו שם. השם : אורי.

  • מה משמעות השם? (ע"פ השיר: השם "רך וצלול" "רסיס נהרה". השם קצר ורך. מבטא "אור". הילד הזה ישמש עבורה כמו שבריר - קרן אור בחייה).

אלו הן הסיבות לבחירת השם מתוך השיר, אך אם נעזר באינפורמציה חוץ שירית נוכל לשער שהשם "אורי" הוא שם ישראלי, צבר. רחל כל כך רצתה להרגיש חלק מהוויה זו...( אם שיר זה היה נכתב היום, באיזה שיר היא היתה בוחרת? אולי נועם, איתן, עידו וכד').

בנוסף, ניתן לומר שהיו שני אנשים שהיו קרובים אליה ואולי אל אחד מהם כיוונה בשם זה: אורי ניסן גנסין שהיה סופר או אורי צבי גרינברג שהיה משורר).

 

בית ג':

הדוברת מפרטת את הפעולות להשגת הבן.

נכתוב את הבית ע"ג הלוח ונחפש בו מבניות:

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.

עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.

עוֹד אֲחַכֶּה

לוֹ.

מבנה הבית:

שלושה משפטים שיש ביניהם דמיון תחבירי:

  • מילת תוספת "עוד",
  • פועל בגוף ראשון בזמן הווה מתמשך.
  • שימוש בכ' הדימוי לצורך השוואה בינה לבין דמויות אחרות. (שתי דמויות תנ"כיות) כל דמות מתוארת בתואר לוואי שונה.
  • השורה האחרונה "נשברת" והמילה "לו" ניצבת לבדה בשורה.

 

אנאפורה: מילה החוזרת בראשי שורות.

  • "עוד עוד" מבליטה את רצונה ואת המעשים להשגת הבן.
  • בכל בית פועל בהווה מתמשך המציג את הפעולות החוזרות ונשנות שלה. מתמרמרת, מתפללת ומחכה.

 

הוסיפו עוד שורה לשיר:

"עוד אקוה כשרה אימנו

"עוד אחלום כ....

"עוד.....

 

אנלוגיה (השוואה): הדוברת בשיר משווה עצמה לשתי דמויות תנכ"יות. כלומר, הדוברת חשה שהיא דומה להן.

בדף זה, התלמידים ימלאו את טבלת ההשוואה לשתי הדמויות. יש להיעזר במקורות התנ"כיים למילוי הטבלה.

המסקנה העולה מעיון בטבלה היא, שהדוברת שונה מרחל וחנה. במבט ראשון יש ביניהן דמיון ואנלוגיה, אמנם שלושתן היו עקרות, וציפו לפרי בטן, אך לבסוף הן זכו לבן ואצלה אין מענה אלוקי. ולכן נדייק ונאמר שהאנלוגיה היא ניגודית. בנקודה הנוכחית שבה היא נמצאת היא יותר שונה מאשר דומה להן.

(יש הטוענים שכיון ששיר זה נכתב בשנת תרפ"ח כשרחל בת 38 והיא חולה בשחפת, גלמודה ומבודדת בביתה. ניתן לשער שהיא כבר מבינה שהיא לא תזכה לחבוק בן. ואולי השיר מבטא את הציפיה הגדולה שלה לנס אלוקי שישנה את המציאות ולכן היא משווה עצמה אליהן כמקור לשאיבת תקוה).

לסיכום: ניתן לקבל את שתי הדעות. ההשואה יכולה להבליט את הדמיון אליהן או את השוני.

פסיחה: ניתוק מילה מן המשפט והמשכו בשורה הבאה.

השיר מסתיים במילים:

"עוד אחכה

לו".

המילה "לו" נותקה מהמשפט ומעמידה אותו בנפרד משאר השורה. יש כאן שבירה של מבנה כל הבית וכך מבליטה את הציפיה לאותו בן מיוחל.

ארמז: טקסט אחד הרומז לטקסט אחר (ישנם ארמזים תנ"כיים, היסטוריים, ספרותיים וכו').

 

כיצד מתקשר הקטע הבא לשיר "עקרה"?

"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ

וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ

עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שיבוא"

זהו אחד מיג' עיקרים שחיבר הרמב"ם המביעים את אמונתנו המוחלטת בקב"ה. לאורך הדורות שימש "עיקר" זה – ביטוי חזק לדבקות בקב"ה בכל מידה.

הדוברת חשה שהבן שתזכה לו הוא מעין משיח, יגאל אותה מעקרותה.

 

בית זה גדוש באמצעים אמנותיים. מהי הסיבה לכך?

ניתן לענות ולומר שאולי הבית הזה הוא שיאו של השיר. יש כאילו התמקדות עוד ועוד באותו חלום שהא שואפת אליו. והיא מתכנסת יותר פנימה. בתחילה תיארה את הבן ופירטה את המשאלה הכמוסה לה, בהמשך היא מפרטת מה תעשה בפועל ממש כדי להגשים משאלה זו.

 

כתיבת השיר בענן מילים (יכול לשמש כתרגיל פתיחה או סיכום).

מהן המילים המובלטות ב"ענן" שנוצר? מה ניתן ללמוד מכך?

התרגיל יבליט את המילים החוזרות בשיר וידגיש את בקשתה של המשוררת.

בדוגמא המצ"ב מובלטות המילים "אורי", "עוד", "אקרא" ו"קטן" המסכמות את הרעיון המרכזי.

(ענן מילים זה נעשה באמצעות אתר זה, עמו ניתן ליצור דוגמאות שונות. מומלץ לעבוד באמצעות אקספלורר. לצורך העבודה יש להתקין במחשב ,תוכנת silverlight).

 

למדנו בפתיחה שניתן למיין שירים לשלושה סוגים: אישי , לאומי ואוניברסלי.

לאיזה מעגל משתייך שיר זה?

השיר עסק בנושא העקרות. הדוברת מתארת את רצונה העז לחבוק בן. לכן, במבט ראשון השיר הוא שיר אישי, או שיר שיעורר אמפטיה והזדהות מעצם הבעת הרצון הקמאי-האנושי האימהי הבסיסי בילדים.

ע"פ הבנה זו הדוברת בשיר פותחת לנו צוהר לתחושות העמוקות של הרצון הזה, כאשר יתכן שבשלב בו נכתב השיר היא הבינה שיתכן שלא תזכה בבן. (השיר נכתב בשלב בו מחלת השחפת "הפתוחה" התגלתה אצלה, כשנתיים וחצי טרם פטירתה. בשנת תרפ"ח - 1928).

בהבנה מעמיקה יותר ניתן לומר שעקרות יכולה להיות מוסברת גם במובן מטאפורי. כולנו עקרים במובן מסוים. לכל אדם ישנה ציפיה להגשים חלום מסוים ובתוך תוכו טמון החשש שדבר זה לא יתגשם. וכולנו חוששים מהחמצת חלומותינו. ולכן ניתן לומר שזהו גם שיר אוניברסלי.

ההבנה שכולנו מתמודדים עם קשיים ומכשולים שונים בחיים, מקלה את ההתמודדות.

דיון:

כיצד היינו מציעים לדוברת בשיר להתמודד עם תחושה זו? מה יכולים להיות הכלים שיסייעו לאדם ויקלו עליו במצב זה?

נסכם על הלוח כלים או כוחות שהתלמידים יעלו:

  • תקוה שאולי זה בכל זאת יתגשם. תפילה.
  • שיחה עם אדם קרוב שניתן לסמוך עליו. השיחה תעזור להקל על המועקה ואולי אגלה שכולם מתמודדים עם יש קשיים.  
  • כתיבת החוויות והתחושות ביומן אישי עשויה להקל.
  • אמונה שהכל משמיים. וה' מכוון הכל.
  • הסתכלות שמחה ומודה על מה שיש לי ("חצי הכוס המלאה").
  • עבודה פנימית של השלמה עם המציאות.

מטרת הדיון היא לכוון את התלמיד שלא כל בעיה בחיים היא "פתירה", אך תלוי מה תהיה הפרשנות שלי לאירוע וכיצד אבחר להתמודד.

(אפשר להפנות תשומת ליבם לבית האחרון בשיר. הדוברת מציגה מס' פעולות אפשריות "עוד אתמרמר..."עוד אתפלל.... גם ברמה האישית שלנו אפשר לבחור במספר דרכי פעולה).

 

כתיבת דו שיח דמיוני ביני לבין רחל. מה אשאל ומה יהיו תשובותיה?!

או כתיבת פרק מיומנה של רחל  שנכתב בשנת תרפ"ח. אפשר להציע לתלמידים לכתוב שלושה קטעים מפרקי זמן שונים בחייה.

 

לסיום, ניתן להשמיע את ביצוע השיר ע"י אחינועם ניני:

(לדעתכם, מה הייתה אומרת רחל לו הייתה שומעת ביצוע זה?).

 


 

הרחבה:

תחושת החמצה או "מה היה קורה אם…?" (כאן).

מודל א.פ.ר.ת : ארוע , פרשנות, רגש, תגובה.

אפשר להשמיע את השיר הידוע של שולי נתן "אנא אלי" (המבוסס על תפילת השלווה):

...אלוהים תן לי את השלוה

להשלים עם שאיני יכול לשנות.

אנא תן לי את אומץ הלב

לשנות דברים שביכולתי.

ואנא תן לי את החוכמה...

להבחין בין אלה לבין אלה.

 

אפשר להקרין את הסרטון החביב:

?Then why worry

  • נשאל את התלמידים: מה ניתן ללמוד מתפיסתו של האיש בסרטון?

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים