תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > אשכים לבית השר - ר' אבן עזרא

אשכים לבית השר - ר' אבן עזרא

צוות לב לדעת, רעות ברוש
הדפסה
מקצוע: ספרות, שירת ימי הביניים
נושא: אבן עזרא

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר

 

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר –    אֹמְרִים: כְּבָר רָכָב!

אָבֹא לְעֵת עֶרֶב –           אֹמְרִים: כְּבָר שָׁכָב!

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב,             אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב –

אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי,            נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב!

 

 

א.  נקריא את השיר.  בנוסף, ניתן להשמיע אותו, באחד משני הביצועים הבאים, לבחירתכם...

המדרגות

חיים פרחי

 

ב. נשאל את התלמידים במה עוסק השיר? מהו הנושא המרכזי שהוא מעלה?

השיר עוסק בחולשת האדם מול סמכות, בחוסר האונים של אדם עני התלוי במיטיבו העשיר.

נשאל את התלמידים האם חשו פעם בתחושה דומה, מול סמכות או מול בירוקרטיה? כיצד התמודדו עם כך?

ניתן מקום לסיפורים העולים אסוציאטיבית מתוך קריאת השיר.

 

ג.  ניתן לתלמידים מעט רקע על רבי אברהם אבן עזרא:

רבי אברהם אבן עזרא נולד בשנת 1089 נולד בעיר טודלה בספרד, בתור הזהב של יהודי ספרד.  אברהם אבן עזרא היה מגדולי המלומדים והמשוררים שבין היהודים בספרד. מגדולי פרשני התורה, חוקר הלשון העברית ועסק גם בפילוסופיה, במתמטיקה, ברפואה , באסטרולוגיה ובאסטרונומיה.

רוב חייו חי בקורדובה שבדרום ספרד, וסבל מעוני ומחסור. בגיל 55 עזב את ספרד וחי חיי נדודים, בהם עבר בין ארצות שונות באירופה ובמזרח התיכון, ובתקופת נדודיו חיבר את פירושו לתורה. אבן עזרא חיבר גם פירוש על ספרי נביאים וכתובים (שאבד בחלקו) ופירוש לחמש מגילות – לצד ספרים בדקדוק ולשון. אברהם אבן עזרא גם כתב ספרים באסטרולוגיה וכן שירים רבים.  כמו כן הוא כתב פיוטים רבים המוכרים ומושרים עד היום כגון: אגדלך, כי אשמרה שבת, לך אלי תשוקתי, צמאה נפשי, ועוד.

היה ידיד קרוב של המשורר רבי יהודה הלוי, שנולד גם הוא בטודלה שבספרד. 

הוא נפטר בשנת 1164, בגיל 75.  מקום פטירתו לא ידוע.
 

 

בשיר שלפנינו ניתן לראות את רושמו של העוני בו היה שרוי רבי אברהם אבן עזרא, עוני שלעיתים רבות היה מנת חלקם של משוררי ימי הביניים, שרבים מהם היו תלויים בפטרון עשיר שכילכל אותם.

ניתן לראות בשיר ביקורת על השר העשיר, שאינו מתייחס כראוי לאנשים העניים התלויים בחסדיו.

 

ד. נחלק לתלמידים את שלוש השורות הראשונות של השיר, ללא השורה האחרונה,

ונבקש מהם לכתוב בעצמם את שורת הסיום של השיר, כך שתביע מסר אחר מהמסר הטמון בשיר, על פי מחשבותיהם, הכתיבה צריכה לשמור על המסגרת השירית מבחינת מספר המילים (שש בכל שורה)  הפתיחה באות א' והסיום באות ב' וכן החריזה:

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר –    אֹמְרִים: כְּבָר רָכָב!

אָבֹא לְעֵת עֶרֶב –           אֹמְרִים: כְּבָר שָׁכָב!

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב,             אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב –

 

          ___________________________________

 

נשמע את ההצעות השונות שכתבו התלמידים וננסה להעלות לסכם כיוונים משותפים העולים מתוך הכתיבה.

 

ה.  נעבור להתבונן במבנה השיר ובאמצעים האומנותיים שבו, כדאי לשאול את התלמידים מהו מבנה השיר לדעתם ואלו אמצעים אומנותיים הם רואים בו, ולכתוב את הדברים יחד איתם:

השיר בנוי מארבע שורות, שכל אחת מהן מתחילה באות א' ומסתיימת באות ב'.

השיר מתאר שני ניסיונות כושלים של הדובר בשיר להיפגש עם השר, כנראה לבקשת עזרה ותמיכה, אולם בשתי הפעמים, למרות ההסתברות הגדולה שהשר יהיה בבית (השכם בבוקר ולעת ערב) הוא לא זוכה להיפגש עם השר ונענה ע"י אחרים שהוא "כבר רכב" או "כבר שכב". אנו חשים אצל הדובר תחושת תסכול והרגשה שהשר מתחמק ממפגש עימו. הביטוי החוזר "אומרים" בלשון נסתרים מדגיש את תחושת הניכור אותה חווה העני- הוא לא זוכה להיפגש עם השר ואף לא לשמוע באופן ישיר היכן הוא.

התסכול מועצם בשורה השלישית הנשמעת כעין סיכום ותלונה  על מצבו: "או יעלה מרכב, או יעלה משכב..."

בשורה הרביעית והאחרונה עובר הדובר מדיבור על השר המתחמק ועל התסכול מחוסר ההצלחה להיפגש עמו, לדיבור על עצמו ועל רוע מזלו כאיש עני, שנולד ללא כוכב, כלומר ללא מזל וללא אפשרות אמיתית להיחלץ ממצבו. הכוכב, מעבר למשמעותו האסטרולוגית מבטא גם אופק, סיכוי לשינוי- אור המנצנץ באופק וטומן בחובו הבטחה למשהו אחר.

 

ישנו בשיר חרוז מבריח- רכב, שכב משכב

ובשורה שלישית – צימוד שונה אות- מרכב – משכב

בשיר ישנם ניגודים: אשכים- לעת ערב, וכן השר מול העני. 

הכוכב מופיע בשיר כסמל למזל (וכאן כדאי להזכיר את עיסוקו של א"ע באסטרולוגיה...) ולסיכוי לשינוי.

המצלול בשיר- חזרה על העיצור "או": אומרים, אומרים, או, או, אויה, כביכול כל השיר מוביל אותנו הקוראים אל הקביעה בסיומו- "אויה לאיש עני..."

המצלול בולט במיוחד בשורות האחרונות בדמיון בין הביטוי "או יעלה" לביטוי "אויה" יש כאן הנגדה בין השר לבין העני- השר תמיד עולה (על המשכב, על המרכב...) ואילו העני- אויה לו, הוא תמיד יורד...

 

ו. נשאל את התלמידים איזו תחושה נותרת בהם לאחר קריאת השיר? האם השיר מציע פתרון או פתח לתקווה עבור האיש העני?

מצד אחד הקביעה בסיום "אויה לאיש עני – נולד בלי כוכב" מותירה את הקורא בתחושה שאין לעני באמת יכולת השפעה על חייו, ומצבו עגום.

מצד שני אולי ניתן לומר שמה שהעני כן יכול לעשות הוא לכתוב את השיר... עצם היכולת לשתף ברגשות הקשים, ואף לרכך אותם דרך המבע האירוני, מהווה איזושהי הקלה עבור העני, ואולי אף מחזירה לו תחושת- מה של שליטה על חייו.

חוש ההומור, הציניות והאירוניה העולה מן השיר גורמים לנו כקוראים לא להיוותר עם תחושת מועקה אלא בתחושה שבזכות חוש ההומור הזה, יש סיכוי שאותו איש עני יוכל להתמודד עם קשייו...

 

ז.  על מנת לחדד עוד את שאלת ההתמודדות עם חוסר האונים של העני מול השר, ועם התפיסה של חוסר המזל, נשתמש בכלי התיאטרון: נזמין זוג תלמידים שימחיזו סיטואציה קצרה, בה העני חוזר הביתה לאחר יום שלם של חיפושים כושלים אחר השר, הוא מתיישב במטבח עם אשתו היקרה, מספר לה את קורותיו ואז היא אומרת לו משהו שהוא לא חשב עליו עד כה... מה יש לאשתו של העני לומר?

אפשר בהחלט לערוך את ההמחזה הקצרה כמה פעמים ולראות כמה אפשרויות לדרכי התמודדות או לנקודות מבט.

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות וקהילות מקצועיות
השתלמויות מבית לב לדעת לשנת תש"פ.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים