תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > תנ"ך > יהושע פרקים ב' - ו': כיבוש יריחו

יהושע פרקים ב' - ו': כיבוש יריחו

רוני אלדד, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: תנ"ך
כיתה: ז'-ח'
נושא: יהושע

מיד עם כניסת יהושע והעם לארץ, הם מתבקשים לצאת לקרב, ולהתעמת באופן ישיר עם תושבי יריחו, מוקפת החומה. האופי הניסי שנושאת הלחימה ביריחו מחזקת את בטחון העם בדרכו לכבוש את הארץ כולה, ואת האמונה כי הם זוכים לליווי אלוקי, אבל גם מעוררת שאלה לגבי הצורך "להיגמל" מניסים ולפתח עצמאות ובטחון בלב העם, ובכחו לנצח עם השגחתו של ה', בדרך הטבע... בשיעור נבקש לדון במשמעותם של ניסים, בעצמה הרבה המתלווה אליהם ובהשלכות המורכבות שבהסתמכות עליהם, בימי יהושע כמו גם בימינו.

 

השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית

 

נזכיר לתלמידים: אנחנו עומדים כעת על גדות הירדן. רגע לפני הכניסה לארץ המובטחת.

לעמידה על הסף מתלוות תחושות ומשמעויות רבות, (בהן עסקנו בהרחבה בשיעור הקודם). ההתרגשות, הציפיה, החששות התקוות  מציפים את הלב והדריכות בשיאה.

  • האם יש לכם השערה מה צפוי לקרות עכשיו?
  • מה הייתם בוחרים להגיד לעם ברגע כזה?

נאסוף את תשובות התלמידים.

 

לאחר מכן נפנה לקרא יחד , פעמיים, את הפסוקים הרלוונטיים (יהושע פרק א' פסוקים 10-19).  בקריאה ראשונה נבקש מהתלמידים אגב הקריאה, לסמן את המקומות בהם הם מזהים נוכחות של גבורה ואומץ (גם במעשים המתוארים, וגם ברובד המילולי הפשוט). ובקריאה החוזרת, כדי שיתיישב פשר הדברים על הלב, נבקש מהתלמידים לגלם את תפקיד העם, ולומר בקול את "הטקסט" שלהם בדיאלוג עם יהושע ברצף הקריאה :

 וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ, אֶת-שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר. 

 עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה, וְצַוּוּ אֶת-הָעָם לֵאמֹר הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה 

כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה

לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ


וְלָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה--אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:

זָכוֹר, אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה לֵאמֹר: 

יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם, וְנָתַן לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת .

נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם, וּמִקְנֵיכֶם, יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן;

וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם, אוֹתָם

עַד אֲשֶׁר-יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם, כָּכֶם, וְיָרְשׁוּ גַם-הֵמָּה, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם;

וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם, וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. 

 וַיַּעֲנוּ, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:  כֹּל אֲשֶׁר-צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה, וְאֶל-כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ

.  כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁמַעְנוּ אֶל-מֹשֶׁה, כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ: 

רַק יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עִמָּךְ, כַּאֲשֶׁר הָיָה, עִם-מֹשֶׁה.  

כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ, וְלֹא-יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר-תְּצַוֶּנּוּ--יוּמָת:  רַק, חֲזַק  וֶאֱמָץ.  {פ}

 

בתום הקריאה, נשאל מספר שאלות יסודיות, כדי לאפשר רמת הבנה אחידה יחסית בכתה:

  • אל מי פונה יהושע בדבריו בתחילה, ועם מי הוא מדבר בשלב השני?
  • מה הוא מבקש לומר, בשתי הפניות?
  •  איזה מסרים עיקריים נשמעים  לדעתכם מתוך השיחות הללו שהוא מקיים לפני הכניסה לארץ?
  • מה משיבים לו על דבריו?

 נרשום על הלוח את כל הדוגמאות למופעי אומץ וגבורה שזיהו התלמידים מתוך הקריאה.

נשים לב לכך שמיד בכניסתם ארצה, הם אמורים לאזור עז, להיות גיבורי חיל ולצאת למלחמה על הארץ.

 

  • האם לדעתכם עם ישראל  הוכשר והוכן היטב להיות עם לוחם?
  • נסו להעמיד את עצמכם במצב הזה: אי הוודאות גדול. המנהיג שלכם הוחלף זה עתה ועמו כל הדור הקודם, אתם נכנסים לארץ שאינכם מכירים , ופניכם למלחמה... מה דעתכם על המעמד הזה? מה עשוי להתעורר בלב לעומתו?

נקרא יחד את התפילה לשלום היוצאים למלחמה שחיבר החת"ם סופר (הרחבה על דמותו ניתן למצוא בין היתר כאן) התפילה נמצאת בארכיון הספריה, בקישור זה:

כעת נשאל:

שימו לב לשנת ההדפסה של התפילה, כפי שמצוין בפירוט לגבי המקור באתר.

  • האם אתם יודעים מה אירע בשנת ת"ש, שגרם למדפיסים להוציא מהדורה נוספת של התפילה הזאת, שנים רבות אחרי פטירת החת"ם סופר?

(ניתן לחשב יחד על הלוח באיזו שנה לועזית מדובר, ולשאול מי יודע מה התרחש בעולם בשנים הללו (1939-1940) ).

אמנם לא ידוע לנו עבור איזו מלחמה חיבר הח"ס את התפילה, אבל שנים אחר כך, במלחמה איומה ונוראה שהתרחשה בעולם, מצאו חסידיו ותלמידיו נחמה וטוב במלים שכתב להם, בציפיה האמיתית לישועה בתוך המיצרים.

  • אלו תחושות עולות בכם, מתוך המחשבה על המעמד הזה שלקראת מלחמה?

בתפילתו של החתם סופר יש השתהות והתמקדות רבה באימת המלחמה, ובסכנות העצומות הטמונות בה, ואילו בפסוקים שקראנו יש עמידה והתמקדות דווקא במימד העוז והגבורה שהמלחמה מעוררת ומולידה בלב לוחמיה.

  • עם איזה מהצדדים הייתם מזדהים יותר, כרגע, בעמדכם על הירדן לפני מלחמה עם עממי הארץ? 
  • אם היו שואלים אתכם כעת: מה תעדיפו- מלחמה של ממש, כלומר עימות אמיתי ו"רגיל" או מלחמה בדרך הנס, בה ההתערבות האלוקית מובהקת וחזקה ביותר. מה הייתם בוחרים? מדוע?

 

נבקש מכל חברותא לקרוא יחד את פרק ו' כולו,  העוסק במלחמת יריחו.

נבקש מהחברותות לקרוא את הפרק פעמיים, כשבקריאה השניה , כדי לייצר פשר רציף של הסיפור (הארוך למדי) שלהלן, נבקש לחלק את ההתרחשות לתתי פרקים של התרחשויות קטנות, ולתת לכל תת- פרק כותרת משנה.

או לחילופין, על מנת להקל על רצף הקריאה הארוך, ניתן לתת להם את הפסוקים מחולקים מראש לתתי פרקים, כבהצעה להלן, ורק לבקש מהם להעניק שם לכל חטיבה :

1.

וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא.  {ס}  ב וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת-יְרִיחוֹ וְאֶת-מַלְכָּהּ--גִּבּוֹרֵי, הֶחָיִל.  ג וְסַבֹּתֶם אֶת-הָעִיר, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה--הַקֵּיף אֶת-הָעִיר, פַּעַם אֶחָת; כֹּה תַעֲשֶׂה, שֵׁשֶׁת יָמִים.  ד וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים, לִפְנֵי הָאָרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, תָּסֹבּוּ אֶת-הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת.  ה וְהָיָה  בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, בשמעכם (כְּשָׁמְעֲכֶם) אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל-הָעָם, תְּרוּעָה גְדוֹלָה; וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר, תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם, אִישׁ נֶגְדּוֹ.  ו וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, אֶל-הַכֹּהֲנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, שְׂאוּ אֶת-אֲרוֹן הַבְּרִית; וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים, יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים, לִפְנֵי, אֲרוֹן יְהוָה.  ז ויאמרו (וַיֹּאמֶר), אֶל-הָעָם, עִבְרוּ, וְסֹבּוּ אֶת-הָעִיר; וְהֶחָלוּץ--יַעֲבֹר, לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה

2.

.  ח וַיְהִי, כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי יְהוָה, עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם.  ט וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ--לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים, תקעו (תֹּקְעֵי) הַשּׁוֹפָרוֹת; וְהַמְאַסֵּף, הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן, הָלוֹךְ, וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.  י וְאֶת-הָעָם צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר, לֹא תָרִיעוּ וְלֹא-תַשְׁמִיעוּ אֶת-קוֹלְכֶם, וְלֹא-יֵצֵא מִפִּיכֶם, דָּבָר:  עַד יוֹם אָמְרִי אֲלֵיכֶם, הָרִיעוּ--וַהֲרִיעֹתֶם.  יא וַיַּסֵּב אֲרוֹן-יְהוָה אֶת-הָעִיר, הַקֵּף פַּעַם אֶחָת; וַיָּבֹאוּ, הַמַּחֲנֶה, וַיָּלִינוּ, בַּמַּחֲנֶה.  {פ}
יב וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ, בַּבֹּקֶר; וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים, אֶת-אֲרוֹן יְהוָה.  יג וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים, לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה, הֹלְכִים הָלוֹךְ, וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וְהֶחָלוּץ, הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרוֹן יְהוָה, הולך (הָלוֹךְ) וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.  יד וַיָּסֹבּוּ אֶת-הָעִיר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, פַּעַם אַחַת, וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּחֲנֶה; כֹּה עָשׂוּ, שֵׁשֶׁת יָמִים

3.

.  טו וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וַיָּסֹבּוּ אֶת-הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, שֶׁבַע פְּעָמִים:  רַק בַּיּוֹם הַהוּא, סָבְבוּ אֶת-הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים.  טז וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית, תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת; וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם הָרִיעוּ, כִּי-נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת-הָעִיר.  יז וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל-אֲשֶׁר-בָּהּ, לַיהוָה:  רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה, הִיא וְכָל-אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת--כִּי הֶחְבְּאַתָה, אֶת-הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.  יח וְרַק-אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן-הַחֵרֶם, פֶּן-תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן-הַחֵרֶם; וְשַׂמְתֶּם אֶת-מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, לְחֵרֶם, וַעֲכַרְתֶּם, אוֹתוֹ.  יט וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב, וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל--קֹדֶשׁ הוּא, לַיהוָה:  אוֹצַר יְהוָה, יָבוֹא.  כ וַיָּרַע הָעָם,  וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת; וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-הָעִיר.  כא וַיַּחֲרִימוּ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַח ֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב.  כב וְלִשְׁנַיִם  הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת-הָאָרֶץ, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, בֹּאוּ, בֵּית-הָאִשָּׁה הַזּוֹנָה; וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֶת-הָאִשָּׁה וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לָהּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם לָהּ.  כג וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וַיֹּצִיאוּ אֶת-רָחָב וְאֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ וְאֶת-אַחֶיהָ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לָהּ, וְאֵת כָּל-מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ, הוֹצִיאוּ; וַיַּנִּיחוּם--מִחוּץ, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.  כד וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, וְכָל-אֲשֶׁר-בָּהּ:  רַק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל--נָתְנוּ, אוֹצַר בֵּית-יְהוָה.  כה וְאֶת-רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת-בֵּית אָבִיהָ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לָהּ, הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ, וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת-הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר-שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת-יְרִיחוֹ.  {פ

4.
כו וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ, בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר:  אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת-הָעִיר הַזֹּאת אֶת-יְרִיחוֹ--בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה, וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ.  {ס}  כז וַיְהִי יְהוָה, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ; וַיְהִי שָׁמְעוֹ, בְּכָל-הָאָרֶץ.

 

בתום הקריאה נעסוק בהפנמת הנלמד.

נחלק לחברותות חימר, ומשטח עבודה (מקרטון ביצוע) . נבקש מהם לבנות יחד , על גבי משטח העבודה דגם קטן של סצנת נפילת החומה, כפי שהבינו אותה מתוך הפסוקים. תהליך הבירור והבנת המתרחש ייעשה אגב העבודה המשותפת, כיוון שעליהם להסכים על כל פרט ופרט שנוסף לדגם.

לצורך גיוון והרחבת אפשרויות הבחירה בשלב זה, ניתן גם להציע עוד אפשרויות לעיבוד יצירתי של הסיפור:

כקומיקס, או כ"פסל חי" בו מדמים התלמידים את ההתרחשות בגופם (עם או בלי תפאורה נלווית). נבקש מהם להתעכב במיוחד על הפרטים הבאים, כפי שהם מבינים אותם:

  1. מהן הבעות פניהם של המשתתפים בקרב,
  2. מה מידת נוכחות המימד הניסי בסיפור, ולעומתה, מה מידת גילויי הגבורה והעוז שנתבעו מהלוחמים?

 

אחרי השלמת המלאכה, נפנה אותם להתבוננות השוואתית בתבליט המופיע באוסף הספריה הלאומית, שיוצרו אינו ידוע, מתוך אוסף לייב קלוץ:

נבקש מהם לערוך השוואה, מהותית ומעמיקה, בין הבחירות האמנותיות שלהם, ובין הפרשנות העולה מתוך התבליט שבקישור.

(כהרחבה, ניתן לספר מעט על הטכניקה הייחודית של מלאכת התבליט, בכתות בהן ההרחבה עשויה להתאים).       

  •  איזה רגע בחר היוצר להבליט כאן?
  • מה התחושה המרכזית העולה מתוכו?
  • אלו תחושות  מעבירות הבעות פני הלוחמים?
  • מה הייתם "לוקחים" מהתבליט ומאמצים ליצירה שלכם?
  • ומאידך, מה הייתם משנים בו, מתוך הבחירות שאתם עשיתם בשלכם?

 

נחזור למליאת הכתה הכללית, ונסייר בין העבודות, ונבקש מהחברותות שבחרו באפשרות "פסל חי" להציג אותו במהלך הסיור המשותף.

נתעכב על כל עבודה ועבודה ונדון קצרות, איזה פן ותחושה היא מבליטה מתוך סיפור הנס.

נבקש לשמוע מה העלתה ההשוואה בחברותות בין מה שיצרו בעצמם ובין התבליט בו התבקשו להתבונן.

  • האם הבחירה התיאורית בו הפתיעה אתם במובן מסוים?
  • מה למדו ממנו, ומה ביקשו להוסיף לו משלהם?

ועוד.

 

סגירה שהיא פתיחה:

נסכם בקצה את הדברים שאספנו במהלך השיעור.

נשים לב לכך שבמהלכו הבחנו בין עמדות נפש שונות שלפני היציאה לקרב.

תפילתו של החתם סופר מלמדת אותנו, יותר מכל, שבכל מלחמה ההשגחה האלוקית מחוייבת ונחוצה עד מאד.

במלחמת יריחו היא התבטאה בצורה של נס החורג מהטבע, וסדרי עולם שונו בחסד ה', על מנת להבטיח את נצחוננו במלחמה.

בשיעור ניסינו לזהות את המקום בנפש הזקוק לערבות אלוקית כזו, מורגשת ונוכחת, מול המקום המבקש לאזור עוז ולצאת למלחמה, באמונה ובבטחון.

לקראת סיכום, נדון יחד בשאלות הבאות:

בהמשך הספר נראה כיצד המימד הניסי הולך ומתמעט ככל שמתקדמים בכיבוש הארץ. המן פסק מיד עם כניסת בני ישראל לארץ, והקרבות נעשים "טבעיים" בהרבה, ללא התערבות ניסית.

  1.  מדוע זה כך, לדעתכם?
  2. אולי היה ניתן לחשוב אחרת, שבבואנו לארץ המובטחת, ניסים יהיו דבר שגרתי ונוכח בהרבה, כראוי לארץ הקודש?
  3. מה ניתן להבין מתוך כך לגבי הצורך והקיום של ניסים , לדעתכם?

 

לאור הדברים הללו, נשלח את התלמידים עם משימת מחקר הביתה:

שלחו הודעה/ דוא"ל למספר נשאלים רב ככל שניתן ובה השאלון הזה:

שלום!

למדתי השבוע בספר יהושע על נוכחות ניסית ועל משמעויותיה, ורציתי לשאול אותך, אם תסכימ/י לשתף אותי:

  1. האם חווית פעם משה שהוא בעיניך בגדר נס ממש?
  2. האם ז היתה חוויה חיובית בלבד, או שהיה בזה גם משהו מורכב יותר עבורך?
  3. האם היית רוצה שירבו המופעים הניסיים בחייך, או שאת/ה מעדיפ/ה את המציאות "כמות שהיא"?

מדוע?

תודה!

 

במהלך השבוע , בכל פעם שתלמיד יקבל תשובה מעניינת לשאלות הללו מאחד מהנשאלים, נוכל לעיין בה יחד,

ולקיים סביב התשובות השונות דיון כיתתי.

הצעה למורה: ניתן לערוך שאלון כזה בטופס גוגל שמאפשר תשובות אנונימיות. התלמידים ישתפו את הטופס עם חברים ומשפחה. כך גם מי שיצר את הטופס (המורה או אחד התלמידים) מקבל את כל התשובות באופן מרוכז, ויותר מסודר.

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים