תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > סיפור פשוט - ש"י עגנון - שיעור שני

סיפור פשוט - ש"י עגנון - שיעור שני

צוות לב לדעת, רוני אלדד
הדפסה
מקצוע: ספרות
נושא: רומן ונובלה

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

בשיעור שעבר עסקנו בחברה הכללית בעיירה שבוש ובערכי היסוד עליהם היא בנויה, ומתוך כך יצאנו לבחון את החברה בה אנו חיים, ושאלנו את עצמנו-  איפה אני עומד ביחס למתרחש בחברה שלי, האם אני הולך נגד הזרם או איתו רב הזמן, וכן הלאה.

בשאלות אלה נוסיף וניגע בשיעור להלן, אך הפעם דרך התבוננות בדמויות המרכזיות בסיפור, ובבחירותיהן השונות מול החברה בה הן חיות. ננסה לבחון מה מידת ההזדהות שאנו חשים כלפי מעשיהן, ומה זה מעיד עלינו, על רצונותינו, ועל המקום אותו תופסת החברה וערכיה בחיינו.

חשוב לשים לב ולהבחין: העניין המרכזי סביבו נעה שאלה זאת בסיפור פשוט הוא אמנם יחס החברה לכסף, אך  השיעור עצמו מבקש לעסוק בעיקר בבעייתיות שבקבלה מוחלטת של ערכי חברה, יהיו אשר יהיו. העיסוק ברדיפת הממון כשלעצמה הוא משני, ועל אף שסביר שיעלה במהלך השיעור, חשוב שאם יעלה , יעלה רק כדיון צדדי. 

 

השיעור בנוי ממספר שלבים:

נפתח בהשוואה קצרה לשיר "מליונים" של אתי אנקרי, המעלה בעייתיות דומה לגבי יחס החברה לכסף, והמפגש הקשה של אדם שאינו עונה על תכתיבי החברה בתחום זה עם החברה עצמה. מהשוואה זו נחלץ בעיקר הערות על טכניקות שונות של העברת מסר, בספרות ושירה, ועל רוחב מגוון האפשרויות העומדות בפני היוצרים להעברת אותו המסר בדיוק.

לאחר מכן, נפנה לעסוק בסיפור שלנו על ידי חלוקה לקבוצות עבודה, כאשר כל קבוצה מתמקדת בדמות אחרת בסיפור.

לאחר העבודה בקבוצות, נציג במליאה הכללית את העבודה שנעשתה בקבוצות, כל קבוצה תציג את מסקנותיה ונערוך דיון על כך בפורום הכללי.

לסיכום, נקיים דיון המבקש להעמיק את ההבנה כי הבעייתיות החברתית המוצגת בסיפור פשוט רלוונטית מאד לחיינו, ונעשה זאת באמצעות שאלות מנחות, ותרגיל כתיבה מסכם. (חלק זה מצריך תשומת לב מיוחדת, ונכתבו לו דגשים מסוימים בגוף השיעור שכדאי ביותר להתייחס אליהם.)

 

מהלך השיעור:

נשב במעגל. נחלק לתלמידים את מילות השיר "מליונים" של אתי אנקרי. בכיתות בהן הדבר מתאים, אפשר גם להשמיע אותו (קישור באינטרנט כאן)

 

מיליונים / מילים ולחן: אתי אנקרי

אני יודעת שהכסף לא חשוב

אני יודעת אם הלך אולי יום אחד ישוב

אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת

שלחשוב עליו זה סתם בזבוז

של זמן שעובר עלינו גם בלעדינו הוא יזוז

 

אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת

שאני לא יודעת כלום

אבל מישהו היום דרך עלי

ואני לא יכולה לקום

 

אני יודעת שאתה יודע -

השתכרתי החודש לא רע

ובכל זאת הם הגיעו

להוציא לפועל אצלי בדירה

 

לקחו ת'טלויזיה ת'ארון את המגירה

שפכו את מה שאין בתוכה

אני יודעת שזה לא צודק

ואין לי הוכחה

 

ניסיתי להגיד שהמיסים

הורגים כל הגיון

והם אמרו לי שהם לא גונבים,

הם לוקחים ברישיון

 

אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת

שאני לא יודעת כלום

אבל איך שזה קרה לי

לא יכולתי לקום

 

ויש כמוני מליונים

מתגלגלים ברחובות

יש כמוני מליונים

בכל מיני צורות

 

יש כמוני מליונים

אנשים בני תמותה

בלי כסף,

לא שווים פרוטה

 

אני יודעת שהבריאות חשובה

יותר מכסף הרבה יותר

ועל אהבה אין מה לדבר

אסור בשום פנים ואופן לוותר

 

אני יודעת יש חובות מגלגולים

מתגלגלים עלינו ביקום

אז אם היום נפלתי

אולי מחר אני אקום

 

אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת

שאני לא יודעת כלום

אבל מישהו היום דרך עלי

ואני לא יכולה לקום

 

ויש כמוני מליונים

מתגלגלים ברחובות

יש כמוני מליונים

בכל מיני צורות

 

יש כמוני מליונים

אנשים בני תמותה

בלי כסף,

לא שווים פרוטה

 

אתה זוכר את סוזן הבכירה מהבנק

נתנה לי הרבה אהבה

בעיקר הפשטות הקסימה אותה,

נגעתי לליבה

 

זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין

לשנות את הגישה שלה אלי

היא הבינה שאין לי מזומן

והפשיטה את כבודי מעליי

 

אתה יודע שאני יודעת שאתה יודע

שאני לא יודעת כלום

ממרומי מעלתה

לא יכולתי לקום

 

יש כמוני מליונים

מתגלגלים ברחובות

יש כמוני מליונים

בכל מיני צורות

 

יש כמוני מליונים,

אנשים בני תמותה,

בלי כסף,

לא שווים פרוטה

היום זה אני, מחר זה אתה.

בלי כסף.... לא שווים פרוטה

                      

 

נדבר מעט על המסר אותו הוא נושא.

במה עוסק השיר?

מה יחס החברה לכסף לדעתה של הדוברת בשיר?

נבקש מהתלמידים לעיין במילות השיר, ולמצוא שורה שמדברת אליהם במיוחד, או שמבטאת באופן תמציתי במיוחד את הרעיון בשיר.

אחרי סבב שבו נקרא יחד שורות שסומנו ע"י התלמידים, נשאל על אופיה של הדוברת-

איזה "טיפוס" היא לדעתם? כיצד הדבר משורטט ועולה מתוך השיר? איך בונה הכותבת את דמות הגיבורה הזו? וכן הלאה.

 

הדגש כאן צריך להינתן על מידת הפשטות הגדולה בה מתואר הכל בשיר. לפנינו שיר שנכתב כשיר פזמונאי ולא כ"ספרות גבוהה", ועל כן,  הוא מורכב מחומרי גלם המתאימים לז'אנר בו נכתב, כמו חריזה קלילה, שפת רחוב, דיבור ישיר וכן הלאה. כדאי גם להתייחס ללחן הקליל שהוצמד אליו, לשאול כיצד הוא תורם לאווירה בשיר וכו'.

הדוברת בשיר מבקשת להעביר מסר לגבי היחס של החברה לממון, ובוחרת דוקא בז'אנר הזה של שיר פופ קליל. מדוע? מה היא מרוויחה מכך?

כעת נפנה להשוואה לסיפור שלנו, ונדייק:

 

האם הוא דומה או חולק לדעתכם על האמור בסיפור פשוט, לאור הדברים שהעלנו בשיעור הקודם?

באופן כללי השיר נוקט באותה עמדה כמו הסיפור, פחות או יותר. החברה רואה בכסף ובמעמד ערכים עליונים, וכל שאר הערכים מתבטלים לעומתם. אולם השוני הוא בגישה הספרותית שבחר כל מחבר (אתי אנקרי או עגנון) לייצג את הבעיה.

כאמור, אתי אנקרי כותבת באופן ישיר מאד, ופשוט. הבעיה היא שהחברה מחשיבה כסף מדי, וגיבורת השיר מוחה על זה בגלוי ובמובהק. (כדאי להדגים ע"י ציטוטים נבחרים מתוך השיר: "יש כמוני מליונים, אנשים בני תמותה, בלי כסף, לא שווים פרוטה, היום זה אני, מחר זה אתה. בלי כסף.... לא שווים פרוטה ...היא הבינה שאין לי מזומן והפשיטה את כבודי מעלי" ועוד...)

הבחירה לכתוב את המסר הזה כלהיט רדיו מחייבת את הכותבת לכתוב בכללי כתיבה ההולמים את הז'אנר הזה. עמדנו על רבים מהם.

אצל עגנון, לעומת זאת, הדברים מורכבים הרבה יותר. הדמויות מנהלות משחק עדין ומורכב עם החברה, שאינו חד וחותך לשום כיוון, ופורש מנעד רחב של התמודדויות עמה. בכל דמות ישנה מורכבות כשלעצמה, וגם חיבורן יחד יוצר תמונה עגולה בהרבה של אופנים שונים של עמידה מול ערכי החברה והשלכותיהם. נוסף על כך, הרבה מהדברים בסיפור פשוט מתוארים באופן אירוני וכפול, ומשווים לדמויות שניות ועומק נוספים. אירוניה היא צורת מבע, בין אם במילים או במעשים, שבה המשמעות האמיתית של הדברים, כפי שמסתבר בדיעבד, מנוגדת למשמעות של הדברים בזמן הפעולה. בשיעור הקרוב ננסה לעמוד על דוגמאות כאלה מתוך הסיפור, ועל אופנים ספרותיים שונים נוספים בהם משתמש עגנון בבניית העלילה כך.

 

נדון עם התלמידים על הלכי הרוח השונים העולים מן הציטוטים שהובאו כאן.

מי לדעתם מתמודד באופן הראוי ביותר עם החברה ועם דעתה על מעשיו? האם כוחה של החברה בשבוש הוא שלילי בעיקר או שיש בו גם צדדים חיוביים?

האם הם זוכרים דוגמאות אחרות בסיפור המבטאות התמודדויות נוספות עם ערכי החברה הכללית? מהם?

 

כעת ננסה לסקור דמויות מרכזיות בסיפור לאור שאלה זו, ונראה באופן מקיף יותר כיצד מבטא עגנון במבנה העלילה אפשרויות שונות להכרעה בסוגיה הנ"ל, על ידי ייצוגן בדמויות שונות בתוכו.

נחלק את הכתה לקבוצות. כל קבוצה תקבל דמות שעליה לברר את עמדתה ביחס לסוגיה זו. כדי לעשות זאת, יש לעמוד על מוטיבים מרכזיים בבנייתה. נחלק לכל קבוצה כרטיס ובו שם הדמות אותה הם חוקרים (צירל/ ברוך מאיר/ הירשל) ופירוט של הנקודות להן הם צריכים לתת דעתם בבירור זה (כמות הקבוצות שיחקרו כל דמות תלויה בכמות התלמידים בכיתה, ובהחלטת המורה בנוגע לגודל האופטימלי של כל קבוצה)

 

  • שמה, ומה הוא מרמז על אופיה ותפקידה בסיפור
  • סצנות מרכזיות בהן באה לידי ביטוי במובהק עמדתה ביחס לחברה וערכיה
  • ציטוטים שלה ולגביה, המרמזים או מעידים על סוגיה זו
  • האם היא מוצגת באור חיובי או שלילי, האם ישנה שיפוטיות ברורה לגביה?
  • דעתכם, כקבוצה, על דרך התמודדות זו, ומדוע כך אתם חושבים                                                                                                   בתום עבודת החיפוש והבירור של כל קבוצה לגבי הדמות שקבלה, נתכנס שוב לדיון בכתה על כל אחת מן הדמויות. כל קבוצה תציג את הדמות עליה עבדה,  וננסה לגבש מה עמדנו ועמדת המספר לגביה. לצורך כך, מובאת כאן, בנספחים כל דמות בקווים כלליים, לטובת חידוד  נקודות למורה המנהל את הדיון.

כעת נפנה לנקודה המשמעותית בהפנמת הנקודה סביבה נסוב השיעור כולו:

למורה: בחלק זה נבקש להעמיק את הקשר בין הבעייתיות הגדולה שהצבענו עליה ביחס החברה לכסף ובין חיי התלמידים. ננסה להעיר את תשומת ליבם לכך שגם הם מתייחסים לנקודה זו, ולעורר אותם לחשוב עליה ועל תחושתם לגביה.

עם איזו דמות אתם מזדהים ביותר, אם בכלל?

האם יש אופציה אחרת, טובה יותר, המוצגת בסיפור  על ידי דמות אחרת, להתמודדות עם חברה שכזאת?

לאחר שנקיים את החלק הזה בדיון נפנה למשימת כתיבה –

נבקש מהתלמידים לבחור את אחת הדמויות ב'סיפור פשוט' ולכתוב דו שיח דמיוני בינה לבין גיבורת השיר 'מליונים'. לאחר שנתן לתלמידים זמן לכתיבה, נבקש (מתלמידים שירצו בכך) לשתף את הכיתה בדו-שיח שכתבו.

מכאן נוכל לפתח דיון הנוגע לחיינו -

בין השאר, אפשר לשאול - האם אתם מכירים דמות אמיתית, מהמציאות שלנו, שמהווה אפשרות מוצלחת יותר לעמידה מול חברה בעייתית? מי זו? מדוע לדעתכם היא דוגמא מוצלחת לכך?

 

 גם לגבי דמות זו, לחילופין, ניתן להציע שהתלמידים יכתבו על מפגש דמיוני בינה ובין אחד מגיבורי הסיפור, ולשאול מה תכיל השיחה לדעתם, מה ילמדו זה את זה, האם ניתן יהיה להגיע להסכמה ביניהם, את מי הם מעדיפים היו לפגוש, מדוע, ועוד ועוד.

 

לתשומת לב המורה: חלק זה אמור לקרב את המתרחש בסיפור לחיי התלמידים. אולי נכון להצביע על כך באופן מפורש ולומר, שלמרות שהשפה המיוחדת בה כותב עגנון, שהינה רחוקה באופיה משפת היומיום שלנו, ולמרות העובדה כי הסיפור נכתב לפני שנים רבות, ודברים מסוימים השתנו מאד ואינם קיימים יותר, וכו', הנקודה המרכזית הנוגעת לכוחה של חברה על הפרט, והתמודדותו עמה נוגעת לנו מאד מאד ומלווה כל בן אנוש המשייך את עצמו לחברה כלשהי, לטוב ולמוטב. את דברי התלמידים נאסוף בקשב רב לפיכך, וננסה לקשור, על ידי דוגמאות מחיינו (מחיי המורה כמו מחיי התלמידים) של מופעים של בעייתיות זו.

נקשור את הדברים לשיעור הקודם, בו השווינו בין החברה בה אנו חיים לחברה בשבוש, ונסכם בשאלה פתוחה, למחשבה בבית, ללא דיון בכתה:

לאור הדמויות שעסקנו בהן: מהשיר של אתי אנקרי, כמו גם צירל, ברוך מאיר, הירשל, בלומה, מינה, וכו' וכו', וכמובן, גם הדמויות מחייהם שהעלו התלמידים בעצמם בדיון המסכם כאן-  

האם הם מרגישים שיש דרך בריאה יותר שנמצאה אצל אחת מהדמויות שהזכרנו, אותה ניתן ללמוד ולנסות ליישם בחיים שלנו?

והאם לאורה, הם מרגישים שיש להם מקום להתקדם ולתקן את הנקודה הזאת בחיים הפרטיים שלהם?

 

נספח:

הצעה למורה, לעזרה בניהול הדיון:

 

צירל מבטאת בדמותה את הפנמת ערכי החברה באופן שלם, ללא שניות. היא חייה על פי אמות המידה וסולם הערכים שבשבוש, ולמעשה, היא מחוללת אותו ומשמרת בקנאות את קיומו, על ידי כפיית ערכים אלה על בעלה, ובאופן חריף יותר על בנה, והצלחתה בהנעת החיים של סובביה לבחור בחירות התואמות אותו, וכן הלאה.

שמה של צירל קלינגר, כפי שהוזכר, פירושו תכשיט  וכסף. שמה מבטא את מידת ההזדהות המוחלטת שלה עם הערך העליון בשבוש, הוא הממון. צירל הטמיעה בגופה בשמה ובאופן שבו משפחתה מתנהלת את ערכי החברה ובכך היא מהווה למעשה את החברה בעצמה..

העובדה כי נישאה לברוך מאיר על אף שהיה במעמד נמוך ממנה (עובד בחנותו של אביה) נובעת מכך שנפסלה כמעט לשידוכין בשל שגעונו של אחיה. שיקולים של מעמד וכסף הכריעו כיצד יתגלגלו חייה שלה, ומתוך כך היא בחרה לאמץ אותם באופן שלם לתפיסת עולמה, ולקיים אותם בחיי בנה והסובבים אותה.

"פיקחת גדולה צירל, ויודעת שבדור זה אין בידיהם של הורים לכוף את בניהם, כל שכן בעסקי שידוכין. אילו היתה נוהגת עם בנה כשאר אמהות אפשר שהיה מפקיע עצמו מרשותה, עכשיו שנוהגת עמו בחיבה ליבו רך כשעווה שעושים ממנה כל צורה שרוצים"

"כל זמן שאדם פנוי  הולך אחר ליבו וכיוון שמגעת שעתו לישא אשה מניח כל אהבהבותיו, שאלמלא כן אין לעולם קיום.אוי לעולם שבריות הולכים אחר ליבם"

(צירל, עמ' צ"ה)

 

נעיר את תשומת ליבם של  התלמידים שבציטוט שלהלן מובלעת אירוניה, אודותיה הסברנו בראשית השיעור. מה אירוני כאן?

"אלמלא שיחה שמסיחה צירל עם הבריות כלום היתה יודעת שצימליך שווה כ"ף אלף ריינוש כסף? מעות יש להן קול, מי שיש לו מטבעות מטבעותיו מכריזות עליו..."

לכאורה נאמרים הדברים בשבח שיחתה של צירל, אך למעשה משתש עגנון באירוניה כדי לצייר על פני הטח תחושה של שבח, ובה בעת לרמוז לתאוות הבצע הגדולה של צירל, הגורמתץ לה להרהר לאורך כל שיחותיה עם הבריות לגבי ערכם הכלכלי בלבד.

 

ניתן לשאול במהלך הדיון:

היכן עוד בסיפור (חוץ מהציטוטים שהבאנו בשמה והאיזכורים לעיל)  אנחנו פוגשים תפיסה זאת אצל צירל?

מה היתה צירל יכולה לעשות במקום לבחור כך?

האם זו בכלל בחירה לדעתכם?

 

כעת נתבונן בקצרה בדמותו של ברוך מאיר.

ברוך מאיר היה אמור לשאת את מירל, אמא של בלומה.

העובדה כי בסופו של דבר בחר להנשא לצירל היא בשל הממון שהובטח לו בנישואיו לבתו של בעל החנות בה עבד.  עובדה זו כשלעצמה מעידה יותר מכל על עמדתו ביחס לכסף ולמעמד. הוא התמסר, ואף לא צוין שעשה זאת בקושי רב, לערכי החברה, והעדיף להבטיח את עלייתו בסולם המעמדות הכלכליים מנישואין לבחירת לבו.

באותה מדה של השלמה הוא מסכין עם מזימתה של צירל, שרקחה מאחורי גבו, לשדך את הירשל למינה בשל מעמדה והונה, כאמור. הוא לא נאבק בתכתיבים אלה, על אף שבשונה מצירל, לבו ידע מהי אהבה אמיתית, והוא נוטה לכזאת איזה חסד נעוריו. לכן, למשל, הוא מאיר פנים לבלומה, ושמח בנוכחותה, המהווה ניגוד גמור לצירל בסיפור. השניות הזאת הקיימת בו מתקיימת רק בלבו, ואלו מעשיו מבטאים הליכה אחר החברה באופן גורף.  בשונה מהירשל, הוא עשה זאת מתוך בחירה, וחי עמה בשלום ובנחת יחסיים.  

שמו "ברוך מאיר" מלמד על היותו נוח לבריות, וסתגלתן. הוא ברוך כיוון שהמזל האיר לו פנים והוא עלה למעמד כלכלי גבוה יותר, ובמהותו, הוא מאיר פניו לכחל אדם, ולא נלחם כנגד שום דבר, או למען שום דבר. הוא פאסיבי מאד ביחס לצירל, ושומר על שלום בית גם כשהדבר מנוגד לנטיות לבו. בקצרה ניתן לומר שברוך מאיר, בדומה לצירל, אימץ את כל דפוסי החברה המתקיימים בשבוש, והוא נוטה אחר הכסף והמעמד ומניח אותם בראש, אולם העובדה כי לבו רחב יותר, וכי ידע אהבה מהי בצעירותו, הופכת ארותו לדמות מעט מורכבת יותר. הוא אמנם לא יוצא כנגד צירל לעולם, אבל מבין את הירשל ומזדהה עם המקום בו הוא מצוי.

ציטוטים מרכזיים: 

"כסף וזהב שהיו לה לצירל סימאו את עיניו של ברוך מאיר והניח את קרובתו ונשא את צירל..." (עמ' ס"ח)

ואילו כאן, מובאים הדברים באירוניה קלה, ובביקורת סמויה אותה מותח עגנון על דמותו של ברוך מאיר. הוא לכאורה מדבר בשבחו, אך למעשה הוא רומז כאן על בעייתיות כלשהי באופיו. מהי?:

 

"אין דרכו של ברוך מאיר לומר דבר שאין בו משל צירל,פעמים חוזר על דבריה ופעמים מוסיף עליהם לשם חיזוק העניין... עכשיו כשנגעה בעיקר גדול של חיי בנו שהה ברוך מאיר שעה קלה ואחז שרשרת שעונו ועצם עיניו וצמצם מחשבתו כדי להרהר יפה יפה"(עמ' צ"ב)

 

כעת נשאל את התלמידים מה לדעתם עמדתו של הירשל בסוגיה זו.

כיצד נבנית דמותו לאורך הסיפור, ומה הדבר מעיד על בחירותיו ביחס לחברה?

הירשל מבטא בתמציתיות בדמותו את העמדה הפאסיבית, המובלת, הנכנעת להלכי הרוח על אף שליבו אומר לו ההיפך מכך. הירשל מרגיש קרבן של החברה, שלא משנה את עורה ואת אמונותיה למענו ולא מאפשרת לו להנשא לבלומה, אך הוא מצידו לא עושה דבר וחצי דבר כדי למרוד או להביע את רצונו זה באופן גלוי..

"הירשל" פירושו צבי קטן. מה לדעתכם מבטא שם כזה, ומדוע בחר עגנון להעניק לו דוקא אותו?

נקרא יחד מס' סצנות המיטיבות לייצג את דמותו של הירשל, לפני השיגעון:

·         "אירוסיו" הבלתי מכוונים למינה, עמ' ק"ז-קי"ב

·         מחשבותיו על גירושין בהודו תחת חופתו, עמ' קנ"ב

·         הקפת ביתו של עקביה מזל אחרי נישואיו, עמ' קצ"ג-קצ"ה

 

מרגע מסויים בחייו, הוא כבר לא מצליח לשאת את עולה של החברה ותכתיביה, ואז מתחולל בו שינוי דרמטי מאד.

נשאל את התלמידים האם הם יודעים להצביע על נקודת מפנה זו בדמותו של הירשל?

השיגעון אצל הירשל הוא המפלט שהוא מוצא מהמציאות שאין הוא יכול לשאת עוד. הוא לא מסוגל למרוד בה באופן אקטיבי, אז הוא פורש ממנה באופן חד צדדי וקיצוני, ודעתו נטרפת עליו.

סצנת השגעון- עמ'  רט"ו-רכ"א (כדאי לבחור חלקים נבחרים מתוכה לקריאה בכתה.

גם לפני סצנה זו, מחשבותיו של הירשל הן המשמשות לו מפלט מהחברה. הוא כועס בלבו על כל מי שלכאורה לו עזר לו להנצל ממצבו הנוכחי, ובכלל זה על בלומה, מינה, חבריו, ועוד ועוד:

("אמר הירשל: רשות אחרים עלינו מינה והם עושים עמנו כרצונם. נוהג אתה כדרכך ועושה כתמול שלשום ופתאום אין מרוצים ממך...בין כך ובין כך נראה לך שהאמת אצל אחרים ואתה מתמעט בעיניך כשם שנתמעטת בעיניהם...")

הוא מתכנן דרכי מילוט משבוש, אך הכל נותר בלבו בלבד

 ( " זאת היה אומר הירשל בלבו: אם אין ברירה אחרת, אברח לאמריקא..." (עמ' קיז)

 הפאסיביות שלו הופכת עד מהרה לפאסיביות אגרסיבית, עד לרגע השגעון.

נשאל בכתה: מה תורם השגעון להירשל, לדעתכם?

האם זהו פתרון מוצלח?

מה מנסה עגנון לבטא בכך, לדעתכם?

מה קורה בסוף חייו של הירשל. כיצד נפתרים הדברים אצלו, אם בכלל?

("החלמתו" מהשגעון ושובו לחיק משפחתו מבטאים את אין האונים שלו, ואת העובדה כי החברה פעלה גם עליו את פעולתה, והצליחה ל"השיבו למוטב" ולמנוע ממנו למרוד נגדה אפילו בתוך נפשו שלו.)

מה דעתכם על כך?

 

להרחבה:

כחומר רקע לשיעור מומלץ לקרוא את מאמרה של דבורה סילברסטון צירל והאהבה בסיפור פשוט

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים