תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > אוצר תחת הגשר

אוצר תחת הגשר

רינת שיק, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: ספרות
נושא: סיפור חסידי

בשיעור זה נעסוק בסיפור הידוע "אוצר תחת הגשר", ובאמצעותו נבין שבחיפוש אחר מימוש שאיפותינו, עלינו 'לחפש' קודם בעצמנו פנימה.

השיעור נכתב בשיתוף עם אתר זושא - מגלים את הסיפור החסידי.

למעבר לדף הסיפור באתר זושא לחצו כאן

רקע למורה:

קהל היעד:  תלמידי תיכון, שיעור ספרות (השיעור מנוסח בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים).

משך השיעור:  90 דק', שיעור כפול.

מטרת השיעור:  

  • התלמידה תכיר/ תעמיק בסיפור "אוצר תחת הגשר".
  • התלמידה תבין את  המושג "סיפור מסגרת", ותזהה את המסגרת בטקסט .
  • חשוב מכל: התלמידה תפנים את  התובנה החשובה כל כך , כי לעיתים קרובות, כמיהה אישית , "אוצר" אישי, שמחפשים בשדות זרים, או במקומות רחוקים  - נמצאים  בעצם בקרבה - פנימה.

הסיפור הוא סיפור אוניברסלי, הנוגע ממש  לכל אחת ואחת בייחוד  בשלב של גיל ההתבגרות בו העיסוק המרכזי הוא חיפוש אחר זהות עצמית.

ננסה שהשיעור יגע באופן אישי בבקשתה  של כל בת אחר האוצר שלה.

הכנה מראש:

  • טקסט הסיפור בגירסת ר' שמחה בונים מפשיסחא. (מובא בהמשך).
  • שירו של אהוד בנאי , "יוצא לאור" להשמעה בכיתה.
  • חומרי יצירה: ריבועים של קרטוני ביצוע  כמס' הבנות, צבעי פנדה, צבעי עיפרון, גזרי עיתונים, פלסטלינה וכו'
  • מומלץ: כרטיסיות/ קלפים ועליהם שאלות מנחות. (מובאות  בהמשך).

תמצית השיעור:

השיעור יעמיק בסיפור הידוע "אוצר תחת הגשר". השיעור כולל עבודה אישית, עבודה קבוצתית ודיון משותף במליאה. בתקווה שהגיוון יאפשר עיבוד והפנמה מלאה של הסיפור.

(לסיפור זה גרסאות רבות  ואנו נעיין בגירסת ר' שמחה בונים מפשיסחא. גירסה זו בנויה כסיפור מסגרת, המסגרת הפותחת וסוגרת את הסיפור, מתארת את המסר שהצדיק ר' שמחה בונים מוסר לחסידים אשר נוסעים  אליו בפעם הראשונה . דוקא במפגש הזה, מבקש הרב מתלמידיו להכיר בכך כי האוצר אותו הם מחפשים אצלו נמצא בעצם קרוב אליהם, אפילו בתוכם ממש!).

.

מהלך השיעור:

 

המורה תכנס לשיעור ותשמיע את שירו של אהוד בנאי "השביל הזה מתחיל כאן".

לקראת סוף השיר  ותוך כדי שהיא מכבה את האור בכיתה תכריז המורה בחגיגיות: "הגיע זמן לחלום!".

כל בת תוזמן לבחור מקום נעים ושקט בכיתה (אפשר גם בחוץ בהתאם למזג האויר), והמורה תנחה את הבנות בדימיון מודרך (מובאת הצעה ראשונית, כדאי לעבות כיד הדימיון).

נבקש להרפות את כל השרירים בגוף בזה אחר זה, לדמיין שביל יפה עליו אנו פוסעת. אני צועדת על השביל, מתבוננת בנוף עוצר נשימה, בסוף השביל מחכה לי תיבת אוצר . זוהי תיבה מיוחדת ובה מונחת מילה, עצם , המבטאים משאת לב שלי.  משהו שאני מאחלת לעצמי כבר הרבה זמן. מידה, תכונה, שאיפה (למשל: שמחה, להיות חרוצה, לעשות חסד, להגדיל את המעגל החברתי שלי וכד').

לאט ,לאט ננחה את התלמידות לקחת את האוצר הזה בידיהם ולחזור הביתה דרך אותו השביל.

נעורר את הבנות בהדרגה חזרה אל המציאות...

על שולחן המורה יונחו קרטוני ביצוע במגוון גדלים, צבעי מים, גזרי עיתונים, צבעי עפרון, פנדות, פלסטלינה ועוד.

כל בת בקצב שלה תבטא את "האוצר" שמצאה על קרטון הביצוע.  ניתן לכתוב, לצייר, למרוח בפלסטלינה או כל דרך אחרת.

נשים את התוצרים בצד ונשב במליאה לקראת קריאה משותפת של הסיפור.

 

לפני שנקרא את הסיפור נציין כי מדובר בסיפור מסגרת. באם מושג זה לא ידוע, נגדיר אותו:

"סיפור המסגרת הוא הסיפור ה"חיצוני" ביצירה הבנויה במבנה של סיפור בתוך סיפור. הסיפור העיקרי מתוחם על ידי סיפור המסגרת שמציג את הרקע והנסיבות לסיפור העיקרי או את ההקשר שבו הוא מובא. סיפור המסגרת יכול להתרחש בזמן אחר מהסיפור העיקרי ולבוא מפיו של מספר אחר מזה של סיפור הראשי".

 

קריאת  הטקסט: נבקש מהבנות במהלך הקריאה לסמן במדגיש את חלקי  המסגרת בסיפור:

 

 היה מרגלא בפומיה דהרה"ק (הרב הקדוש) ר' חנוך העניך מאלכסנדר ז"ל, לומר בשם רבו הרה"ק הרבי ר' בונם ז"ל שאמר אשר כל אברך בנוסעו פעם הראשון אל הצדיק, ולהסתופף בצל החסידים, צריך לידע המעשה מרבי אייזיק ר' יעקעליס מקראקוב, שבנה בית כנסת  בקראקוב הנקרא "ר' אייזיק ר' יעקעל'ש שוהל" [בית הכנסת] וזהו כי :

הר' אייזיק ר' יעקעליש חלם לו כמה פעמים שיסע לפראג, ושם סמוך לחצר המלך תחת הגשר יחפור בארץ וימצא אוצר גדול ויתעשר.

הוא נסע לפראג ובבואו שמה הלך אל הגשר אשר אצל חצר המלך, אבל שם עמדו אנשי חיל ההולכים על המשמר לילה כיום, והיה ירא לחפור בארץ ולחפש במטמונים, אבל מרוב צערו כי עמל כל כך בדרך רחוקה, ועתה ישוב לביתו בחוסר כל, היה הולך כל היום סמוך לגשר אנה ואנה, תפוש במחשבותיו וכשחשכה הלך אל האכסניה לנוח, וביום השני וכן ביום השלישי שוב בא בבוקר בבוקר אל המקום הזה, וטייל שם כל היום, ולפנות ערב הלך לאכסניה.

השר העומד שם בראש אנשי חיל שומרי ראש המלך, בראותו יום יום כי איש יהודי הולך שחוח ותוארו כעני המעוטף בצער ויגון, סובב סובב אצל הגשר כל הימים, קראו אליו ושאלו בדברים רכים מה אתה מחפש ועל מי אתה ממתין זה כמה ימים במקום הזה, סיפר לו כל הענין כי כמה לילות רצופים חלם לו כי כאן טמון אוצר גדול, ולמטרה זאת בא לפראג ברוב עמל וטורח. אז פתח השר את פיו שחוק ואמר לו:" האם היה כדאי שתיסע דרך רחוקה כל כך על ידי  חלום, מי זה אשר יאמין לחלומות, הלוא גם אני בחלומי אמרו לי שאסע לעיר קראקוב ושם נמצא אחד, הנקרא בשמו אייזיק ר' יעקעליש, ואם אחפור שם בבית היהודי אייזיק ר' יעקעליש תחת התנור וכירים אז אמצא אוצר גדול, אבל הכי אתן אומן לחלומות אשר שווא ידברו, ולנסוע בשביל זה לקראקוב, ואתה עשית שטות כזה לבא לכאן?"

 ויהי כשמוע רבי אייזיק ר' יעקעליש דברי השר הבין כי עיקר ביאתו לכאן היה למען ישמע דברים אלו ושידע כי האוצר נמצא לא כאן רק בביתו וכי עליו לחפור ולבקש במטמונים בביתו ושם ימצא האוצר. חזר ונסע לביתו וחפש ומצא בביתו תחת התנור וכיריים את האוצר ונתעשר,

ובנה בהונו הבית הכנסת הנודעת בשם "ר' אייזיק ר' יעקעליש שוהל".

כן הדבר כל אברך צריך לידע כי על ידי בואו אל הצדיק והרבי, נתוודע לו שהאוצר אין לו לחפש אצל הרבי רק בביתו, ויהי בנוסעו לביתו שם יחפש ויחפור עד מקום שידו מגעת, ויגעת ומצאת תאמין כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו, אצלו ממש והבן, ודפח"ח [ודברי פי חכם חן].

 

בסיום הקריאה נאסוף תגובות על הסיפור (מחשבות, תחושות, שאלות ועוד). נוודא שסיפור המסגרת סומן כראוי ונציין שבהמשך נתייחס לקשר בין  הסיפור החיצוני לפנימי.

עיון בסיפור: כשהקבוצה עודנה יושבת במליאה נחלק דף לכל זוג בנות ובו נבקש למלא  את הטבלה הבאה ולהתייחס  לסמלים מרכזיים בסיפור.

 

בסיפור מופיעים סמלים שונים, מקומות , שמות המייצגים מעבר למובנם הפשוט בסיפור.

נאמר לתלמידים לבחור שניים מתוך הסמלים הללו  (אוצר,  גשר,  תנור וכיריים, בית כנסת) ונסו להרחיב אודותם: מה הם מייצגים? אילו תחושות הם מעוררים?  היכן עוד הם מופיעים?

(ניתן גם לתת לבנות לאתר לבדן את הסמלים).

 

נסכם את תשובות התלמידים על הלוח.

נדגיש כי למרות שגיבור הסיפור והשר הממונה שניהם בעלי חלומות/שאיפות, ישנם הבדלים משמעותיים בינהם. השר כתפקידו אכן "שומר" אינו מתחדש ואינו מתאמץ להגשמת חלומו. יחסו אל החלום ואל ההולכים לאורו לעגני ומזלזל. ר' אייזק לעומתו, משקיע מאמץ פיזי ומחשבתי, הולך בתמימות אחרי החלום וקשוב למה שהמציאות מזמנת. על כן הוא הזוכה באוצר דוקא.

 

הסמלים המופיעים בסיפור הם ייצוגים אוניברסליים. נתייחס כאן לשניים מהם בכיתה ניתן להרחיב על השאר...

הגשר מסמל מעבר ממקום למקום, מקום צר ומאיים שמגן מפני מה שתחתיו ויחד עם זאת דורש אומץ לעלות עליו כדברי ר' נחמן: "כל העולם כולו גשר צר מאוד והכלל שלא יתפחד כלל"

האוצר הוא שם קוד לכל משאלות בני האדם. מי לא חפץ למוצאו? מיהו העשיר הזוכה בו?  גם הוא מופיע באינספור סיפורי ילדות ואגדות ומעורר נשיכה עזה אצל כולנו.

 

כעת נחלק את הבנות לקבוצות כך שבכל קבוצה יהיו שלוש בנות. בת אחת שתשתף בחלומה והשתיים האחרות יעזרו לה בהקשבה פעילה.

הבת המתנדבת תציג את התוצר האומנותי  שלה  ללא מילים והשתיים האחרות ינסו לנחש/ להבין מה היה האוצר שמצאה , מהי משאלת הלב שלה ... 

ה"חולמת" תגיב לדברים ששמעה ותדייק את הבנות בהתאם.

 

כעת בעזרת שאלות מנחות  (אשר ניתן  לכתוב מראש  בצורת  קלפים/ כרטיסיות) תסייענה הבנות לאותה בת לעבד את החלום שלה :

  • מהי השאיפה שלך?
  • תחת איזה גשר נמצאת משאלתך? מי מהווה מודל בשבילך במימוש שאיפתך?
  • מי/ מה הם "השומרים" שלך? מי מעכב בידייך להגיע לאוצר?
  • כיצד תרגישי כשתמצאי את האוצר? מה תעשי בו?
  • מיהו השר שלך? מי יכול לעזור לך לגלות את האוצר?

חשוב, לאפשר גם שיח חופשי וזורם בנוסף לשאלות המנחות.

הבת המבקשת, תפנה לשתי הבנות האחרות:

  • מתוך היכרותכן איתי , מה בי  יכול לעזור לי להגיע לשאיפה? מה בסביבה הקרובה שלי/ בבית שלי יכול לקדם אותי?

 

נתכנס חזרה לישיבה במעגל. נבקש לשתף בחוויה / תובנה שאספנו במהלך השיעור. עם איזה אוצר אנחנו יוצאות.

בחלק זה המורה תשמש כמנחה ותשים לב שהיתה התייחסות לכל אבני הדרך של השיעור (השיר, הסיפור, החוויה  האישית, החוויה הקבוצתית, וכו').

נסיים בסגירה שהיא פתיחה:

איזה מידע חיוני מובא בסיפור החיצוני? מדוע לדעתכן  דוקא  זה היה המסר של ר' שמחה בונים מפשיסחא לחסידיו?

את התוצרים האומנותיים מומלץ לתלות בכיתה. לוח השראה...

 

הצעה לעבודת בית:

ניתן לבחור אחת מתוך שתי האפשרויות הבאות או לאפשר לבנות לבחור מבין השתיים.

  1. כתבי מכתב הממוען לשר הממונה על השומרים, מנק' מבטו של ר' אייזיק לאחר שמצא את האוצר בביתו.ניתן להגיש את המכתב במעטפה עם בול מעוצב כיד הדימיון....
  2. סמני במדגיש את שם הגיבור  - ר' אייזיק -  בכל איזכור שלו בטקסט. כמה פעמים הוא מוזכר? מדוע לדעתך מופיע שמו פעמים רבות כל כך? מה משמעות הדבר?

 

העשרה למורה:

ישנם שני משפטים של ר' נחמן הקשורים  באופן עמוק לסיפור. כל אחד מהם יכול להפוך לכותרת מעל התוצרים של הבנות או שניתן להעמיק בהם  בהמשך הדרך:

·כותב  ר' נחמן בסיפורו "שבעת הקבצנים":

"בתוך כך בא נשר גדול ודפק על המגדל, ואמר להם: "חדלו עוד מלהיות עניים, שובו אל האוצרות שלכם והיו משתמשים באוצרות שלכם!"

ובליקוטי מוהרן ח"ב סימן מח':

"ודע שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד והכלל שלא יתפחד כלל".

 

מקור נוסף בו ניתן להיעזר:

"תובנה זו נוסחה גם בתורת חסידי פשיסחא והיא מופיעה בספר חידושי הרי"ם, סימן שנ"ב, שנכתב על ידי הרב יצחק מאיר אלתר, תלמידו של רב שמחה בונים:"אם החסידים אינם רוצים גם הצדיקים לא יוכלו לעזור כי עיקר היגיעה שכל אחד יתייגע בעצמו בתורה ובמצוות...ועל זה נאמר "אל תבטחו בנדיבים" רק "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלוקים" ובאמת בפשיסחא היה הוא  מעיין הרבה בזה אם לא היה טוב יותר לבטל את ההנהגה הזאת יען כי ה"עולם"  סומכים עצמם יותר מדי על הצדיקים ולכן אינם בעצמם".

(הסיפור החסידי בין עיצוב ספרותי לאידיאה רוחנית / חנה הנדלר).

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים