תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > סיפור לחג השבועות - כיבוד הורים ולימוד תורה

סיפור לחג השבועות - כיבוד הורים ולימוד תורה

תומר דבורה קהת שור, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ה-ו
נושא: שבועות

בחור צעיר נקרע בין לימוד התורה למצוות כיבוד אם, ובסוף זוכה שנשמת אביי תתגלה בו בזכות המצווה. לקראת חג השבועות נעסוק בפער שבין הלימוד למעשה וביחס שבין התורה לחיים, ונראה כיצד המעשים מזינים את הלימוד ומחיים אותו.

השיעור נכתב בשיתוף עם אתר זושא - מגלים את הסיפור החסידי.

למעבר לדף הסיפור באתר זושא לחצו כאן

רקע למורה:

הסיפור שלנו עוסק במתח שבין לימוד התורה לקיום מצוות בחיים עצמם. גיבור הסיפור, תלמידו של היהודי הקדוש, עובר תהליך ביחס שלו למצוות כיבוד אם. בתחילת הסיפור נראה לו כי השהות בבית האם והעזרה לה מונעות ממנו ללמוד תורה עם רבו, והוא ממהר לצאת משם. בדרך לרבו הוא מבין כי הלימוד נועד להובילו לעשיית מצוות. בהמשך מתחוור כי אף יותר מכך- מצוות כיבוד הורים שמקיים התלמיד מסייעת ללימוד עצמו ולפתרון הקושיה. 

חשיבותה של מצוות כיבוד הורים מודגשת בעזרת דמותו של אביי, האמורא היתום, שמתלווה לאלו שמכבדים את הוריהם. קיום המצווה בעצם "מקים לחיים" את חכמי התלמוד והופך את הלימוד עצמו למלא חיות. התורה איננה מנותקת מן החיים עצמם, וכך אביי איננו רק חכם הדובר בסוגיה תלמודית אלא גם אדם חי שרוצה לעשות מצוות.

לימוד הסיפור לקראת חג השבועות מדגיש את אופיה של התורה כתורת חיים, שנועדה להוביל את הלומדים למעשים ולהשפיע על המציאות הסובבת אותם. לימוד שאיננו מתורגם למעשה מוצג בסיפור כלא שלם.

מבחינת התלמידים יש לנו הזדמנות לבחון את סוגיית התורה והחיים גם בהקשר הדתי וגם בהקשר הבית-ספרי-לימודי. איך התורה משפיעה על החיים שלנו באמת? והאם הלימוד שלנו כאן בבית הספר קשור לחיים עצמם או מנותק מהם? כמו כן ניתן בעזרת הסיפור לשפוך אור על מצוות כיבוד הורים שלא תמיד אנו שמים לב לחשיבותה. 

 

מהלך השיעור:

 

נודיע לתלמידים שאנחנו הולכים לקיים בכיתה "מכירה פומבית" של מספר מעשים. נסביר את כללי המכירה: לכל תלמיד מוקצים עד אלף ש"ח (דמיוניים, אפשר להביא שטרות של מונופול..). אנחנו נכריז על הערכים שעומדים למכירה ומי שרוצה לקנות את המעשה יצטרך להציע סכום. כל סכום יוכרז שלוש פעמים (100 ש"ח פעם ראשונה, 100 ש"ח פעם שניה..), ואם אין התנגדויות המעשה יימכר. אם מישהו רוצה להגדיל את הסכום עליו להציע סכום גדול יותר לפני שנגמרת ההכרזה השלישית. המעשה יימכר למרבה במחיר.

ניתן לחלק לתלמידים את רשימת המעשים לפני המכירה, כדי שיתכננו מה חשוב להם לקנות.

המעשים העומדים למחירה:

סיום ש"ס משניות, בניית סוכה, סיום ש"ס גמרא, שטיפת כלים בבית, ברכת המזון, לימוד תורה כל ליל שבועות, הכנת ארוחת ערב, הדלקת נר חנוכה, ביקור חולים, נקיון החדר שלי, בייביסיטר לאחים הקטנים, לימוד פרשת שבוע, ספירת העומר, קיפול כביסה לכל המשפחה, שמירת שבת, עזרה לאחי/אחותי בשיעורי בית, לימוד פרק תנ"ך יומי, צום בתשעה באב, להתפלל בראש השנה ויום כיפור, קריאה בתורה בשבת.

במהלך המכירה הפומבית נבקש מאחד התלמידים לתעד על הלוח מי קנה מה ובאילו סכומים. המידע הזה ישמש אותנו כבסיס לדיון.

 

נשאל את התלמידים: איך הרגשתם במהלך המכירה? היה לכם קל/קשה להחליט מה לקנות? איך החלטתם? האם אתם מרוצים ממה שקניתם או שהייתם בוחרים משהו אחר? האם אתם מופתעים מהסכומים שהשקיעו אחרים או מאוכזבים שמעשים מסויימים נקנו במעט כסף?

האם יש כאן פעולות ומעשים שיותר חשובים מאחרים? מה הכי חשוב ולמה?

נחלק עם התלמידים את המעשים שהוצגו לשתי קבוצות: לימוד ומעשה.

נשאל אותם: מה יותר חשוב - הלימוד או המעשה?

נלמד כעת סיפור שעוסק בדיוק בשאלה הזאת.

 

נקרא יחד את הסיפור בכיתה. נבקש משלושה תלמידים שימחיזו את הסיפור בפנטומימה במהלך הקריאה שלנו.

 

רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש" מפשיסחה, נהג ללמוד עם תלמידיו שיעור בתלמוד ובפרשנות שלו. לעתים, במהלך הלימוד, היה היהודי הקדוש מעמיק בעיון מתוך דבקות רבה, ומתמיד כך שעה ארוכה.
בין התלמידים שישבו לפניו היה בחור צעיר ותלמיד חכם, בן העיר פשיסחה. יתום היה הבחור מאביו, והיה גר עם אמו.


פעם אחת, כאשר ישב בשיעורו של היהודי הקדוש, תקף אותו הרעב. המתין הבחור עד שראה כי רבו פסק מללמד והעמיק בעיון מתוך דבקות, כמנהגו. אז הרהיב עוז, קם ורץ אל בית אמו ואכל שם בחיפזון רב. אחר כך קם ויצא מן הבית כדי לשוב במהירות אל השיעור. אז שמע את אמו מבקשת כי יחזור ויעלה אל עליית הגג, כדי להוריד לה משם חבילת שחת.


סירב התלמיד לחזור אל בית אמו, כי חשש שאולי כבר התנער רבו מדבקותו והמשיך בשיעור. לכן המשיך התלמיד בדרכו. באמצע הדרך הרהר: הלוא לימוד התורה נועד כדי לקיים ולעשות את הכתוב בה. והנה באה לידי מצווה לעשותה – מצוות כיבוד אם – ולא אקיים אותה?


מיד חזר לביתו במרוצה, ועשה את רצונה של אמו. לאחר שסיים, שב אל בית רבו. כשפתח את דלת חדרו של הרבי, התנער היהודי הקדוש מן הדבקות שהיה שרוי בה, קם מלוא קומתו מתוך שמחה, ושאל את הבחור: "אמור נא, איזו מצווה עשית כעת? – שרוי הייתי בקושיה שלא הצלחתי ליישב, וכשנכנסת אל החדר ראיתי כי התלווה אליך האמורא אַבַּיֵי, מחכמי התלמוד. ברגע אחד התיישבה הקושיה ונפתרה. אם זכית ואביי בכבודו ובעצמו בא עמך, ודאי מצווה חשובה עשית!"


סיפר הבחור לרבי את מה שאירע לו.
 

נעצור את הקריאה כאן ונשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים את אביי? מה אתם יודעים עליו? מדוע קוראים לו כך?
  • ולמה לדעתכם דווקא הוא התלווה לתלמיד?
  • יש לכם רעיונות לדמויות אחרות שהיה מתאים שיופיעו לצד התלמיד?

 

לאחר איסוף של מספר תשובות נמשיך בקריאת הסיפור:

אמר היהודי הקדוש לתלמידיו: "יודעים אתם, כי אבַּיי יתום היה מאביו ומאמו. בשל כך נקרא 'אביי', ראשי התיבות של הפסוק 'אֲשֶׁר בְּךָ יְרוּחַם יָתוֹם' (הושע יד, ד). בשל כך, בכל פעם שרואה אביי אדם המקיים מצוות כיבוד הורים הוא נכנס בו והולך עמו, כדי שיהיה לו חלק במצווה זו. כך זכיתי לפגוש בזכותך את אביי, שתירץ לי את הקושיה שהתקשיתי בה".

 

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם הרעיון שעומד מאחורי הסיפור?
  • מה לפי הסיפור יותר חשוב- הלימוד או המעשה?
  • האם כל לימוד צריך להוביל למעשה או שיש ערך ללימוד בפני עצמו?

 

נחלק את התלמידים לחברותות ונלמד את הקטע הבא מבבלי קידושין מ, ע"ב:

 

"וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד.

 נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?

 נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול

נענה ר' עקיבא ואמר תלמוד גדול

נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה"

 

נבקש מכל זוג לרשום שני יתרונות של התלמוד על פני המעשה, ושני יתרונות של המעשה על פני התלמוד.

 

נחזור למליאה ונאסוף את היתרונות השונים של הלימוד והמעשה. נשאל את התלמידים: מה דעתכם על ההכרעה של הגמרא?

נפנה את תשומת ליבם לכך שבסופו של דבר התלמוד גדול כיוון שהוא מוביל למטרה, שהיא המעשה. אז האם באמת הוא החשוב כאן? לעומת זאת, בסיפור שלנו המעשה מוביל להעמקת הלימוד ולפתרון הסוגיה. אז מי גדול יותר בסיפור שלנו? הלימוד או המעשה?

בשבועות הקרוב נציין את קבלת התורה. איך אפשר להפוך את לימוד התורה למשהו משמעותי עבורנו?

מה שחשוב במעשה הוא שהוא הופך את הלימוד לחי. הוא מקים את התורה לחיים והופך אותה לחלק מהמציאות שלנו. אנחנו רואים זאת כשאביי בעצם "יוצא" מדפי הגמרא ומתלווה לתלמיד.

המשמעות היא שלימוד התורה חייב להיות כרוך במעשים, במצוות, כדי להיות שלם ומשמעותי עבורנו.

 

נשאל את התלמידים:

  • האם מה שאנחנו לומדים בבית הספר הוא לימוד שמביא לידי מעשה?
  • האם הלימוד שלנו מחובר לחיים?
  • האם יש בחיים שלכם מעשה שמחייה את הלימוד ומוביל את הלימוד? בבית הספר או מחוץ לבית הספר?
  • נבקש מהם לשתף: האם למדתם פעם תורה שמחוברת לחיים שלכם?
  • איך נחבר בין הלימוד שלנו כאן בכיתה למעשים?

אפשר לקחת את תכנית הלימודים במקצוע אחד או יותר ולחשוב יחד עם התלמידים כיצד לתרגם את תכני הלימוד שבו למעשה: בספרות, גיאוגרפיה, אנגלית או תנ"ך.

ניתן לעשות זאת גם באופן הפוך: לחשוב על מעשים שחשובים לנו ביומיום שלנו (אפשר לחזור לרשימה מהמכירה הפומבית שלנו) ולאיזה לימוד הם מובילים אותנו.

 

אפשרות הפנמה נוספת, אומנותית יותר: קולאז' תורה וחיים.

נביא לכיתה גליונות נייר, דבק, מספריים, עיתונים, מגזינים וצבעים.

נבקש מהתלמידים לבחור מן המחברות שלהם פסוק, נושא או רעיון מסוים שהם למדו בזמן האחרון ושיש קשר בינו לבין החיים שלהם ולעולם  המעשה.

לאחר מכן נבקש מהם לחפש בעיתונים תמונות וכתבות שמתכתבות עם הדברים שנלמדו בכיתה, ובעזרת חומרי היצירה לבטא את האופן שבו הרעיון שנבחר חי בתוכם.

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
הרישום להשתלמויות קיץ - אביב נסגר. ניתן להשאיר פרטים ברשימת ההמתנה, ואנו נודיע לכם כשיפתח מחזור נוסף.

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים