תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תנ"ך > בראשית פרק י"ז

בראשית פרק י"ז

הראל שחר
הדפסה
מקצוע: תנ"ך
נושא: בראשית

ברית - כאשר שניים חותמים על הסכם קבוע, קושרים קשר בל ינתק בניהם, זוהי כריתת ברית.

               ברית - הסכם, חוזה, אמנה, חוזה ידידות, הסכם שלום; ברית-מילה, כריתת ערלה, חיתוך באיבר המין

 

טורנוסרופוס רומאי שר נכבד  שאל את רבי עקיבא

מעשיו של מי מתוקנים יותר, של ה' או של הקב"ה?

השיב לו רבי עקיבא מעשיו של האדם מתוקנים יותר.

אמר לו איך זה יתכן?

ענה לו "מה אתה לובש? פשתן/ צמר רגיל מהכבשה? או שטוו אותו ויצרו ממנו בגד כדי שתוכל ללבוש?"

מה אתה אוכל? אתה אוכל את החיטה ישירות מהשדה? או שאתה מכין ממנה לחם?

לכן מעשי האדם מתוקנים יותר

אמר לו "אם כך ניצחת אותי" אני ניסתי להכשיל אותך, ציפיתי שתאמר לי שמעשי ה' מתוקנים יותר,

ואז הייתי יכול לשאול אותך, אז למה אתם עושים ברית מילה?

הרי ה' ברא את האדם שלם, ואתם עושים בו מום.

ור' עקיבא אמר לו, אתה חושב שאני לא ידעתי מה אתה הולך לומר לי?

 

לקרוא מפסוק א' - יד' כולל.

 

1. תמימות

פס' א: "התהלך לפני והיה תמים"

ש: מה פירוש היה תמים? ע"פי אונקלוס

ת: אונקלוס: שלים - מלשון שלם.

    משמע שאדם אחרי שהוא עושה את ברית המילה הוא נהיה שלם.

    רש"י: 1. אל תפקפק בניסיונותיי    2.בלי מום, שכאשר יש לו עורלה הוא לא שלם. 3. מסובך

    אבן עזרא: שלא תשאל למה המילה

    (מתי עוד במקרא כתוב לנו את המילה תמים?)

 

ט כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם.  י לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. יא וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים.  יב כִּי-תוֹעֲבַת יְהוָה, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.  יג תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן.

 

   רמב"ן: ה' רמז לו שהוא הולך להביא עליו עוד ציווי באותו עניין "לא ימצא בך קוסם קסמים מעונן ומנחש  

             ומכשף.." ואז כתוב "תמים תהיה עם ה' אלו-קיך"

מהמקור הזה אנחנו צריכים ללמוד כמה חשוב לנו להיזהר מלעשות את מנהגי הגויים, משום שזה מה שיכול לגרום להם לרשת את הארץ, ואברהם הראה את זה, בכך שנבדל מהגויים בלי לפחד, ואפילו הסכים להשליך עצמו לכבשן האש ולא להשתחוות לנמרוד.

 

ש: לשאול אותם, האם מותר לשאול שאלות על התורה?

ת: מותר לשאול, אבל קודם אנחנו מקבלים, "נעשה ונשמע".

אנחנו מקיימים את מצוות ה' למרות שלא הכל אנחנו יודעים למה, אחר כך אנחנו יכולים לברר את טעמי המצוות.

כך ה' מבקש מאברהם לעשות את המצווה הזו בלי לשאול למה.

 

2. פס' ב': "ואתנה בריתי"

מה זה אומר ואתנה בריתי? על איזו ברית מדובר?

ת: רש"י: ברית אהבה וברית הארץ.

            שבזכות המצווה הזו ה' נותן לנו את הארץ.

 

3. שינוי השם:

פס' ה': "ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך"

עד עכשיו הייתה אב של ארם בלבד, אבל עכשיו אתה אב על כולם.

התוספת של ה-ה' חשובה.

 

4. פס' ו': "ונתתיך לגויים"

ש: מי בבקשה מוכן להסביר לי מה זה גוי כאן? מה הכוונה "גויים" ולאיזה גויים ה' מתכוון?

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי.

משמעות המילה "נוכרי" הינה "זר" והיא מופיעה פעמים רבות במקרא בהקשרים שונים.

המשמעות המילולית של המילה "גוי" הינה "עם", ומכאן הכוונה לאדם המשתייך לעמי העולם, ולא לעם ישראל.

ת: רש"י: ישראל ואדום.

ש: מי זה אדום?

ת: עשיו, "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי, על כן קרא שמו אדום (פרק כה',ל')"

 

5. פס' ז': :"והקימותי את בריתי ביני ובינך, ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם, להיות לך לאלו-קים,  

             ולזרעך אחריך"

ש: בדרך כלל כאשר אדם כורת ברית עם מישהו, הוא כורת אותה עם מישהו כמוהו שאמור למות מתישהו כמו כל  בן אדם.    אבל כאן משום מה אנחנו רואים שהקב"ה, שהוא ניצחי, כורת ברית עם אברהם שהוא בשר ודם.  איך זה?

ת: משום שהוא לא כורת ברית רק עם אברהם, אלא אברהם הופך מכאן להיות עם הנצח, שהוא ניצחי. ולכן הוא כורת איתו את הברית.

 

6. הבטחת הארץ והירידה מהארץ

פס' ח': "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, את כל ארץ כנען לאחוזת עולם, והייתי להם לאלו-קים"

ש: מה ה' מבטיח לאברהם בפס' הזה?

ת: הבטחת הארץ.

לבקש ממישהו לקרוא רש"י

רש"י: לאחוזת עולם: ושם אהיה לכם לאל-קים, אבל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוקה.

תראו כמה חשוב לגור בארץ, הרי אדם שגר בחוץ לארץ בזמן שעם ישראל נמצא בארץ זה כאילו אין לו ה'.

רק כאשר כל עם ישראל נמצא בגלות, אז ה' נאלץ לרדת איתו לגלות.

כמו ש-ה' אומר ליעקב "אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם, אנוכי ארד עימך מצרימה..(פרק מו' פס' ג-ד)

יעקב היה מצר על כך שהוא הולך לרדת למצרים, ואז ה' ניגלה אליו ואמר לו שהוא ירד איתו.

אבל עכשיו שעם ישראל בארץ, אין שום התר לצאת מהארץ מלבד התנאים המסוימים.

 

ש: מי יודע מהם התנאים שבהם מותר לצאת מהארץ?

ת: לימוד תורה, לישא אישה, פרנסה.

   יש שהתירו לטייל בחו"ל בתנאי שאתה קונה כרטיס הלוך חזור, שכך בטוח תחזור, אבל ההיתר הזה דחוק

   מאוד. מעיקר מהסיבה שלצערנו הרבה אנשים שבהתחלה יוצאים לחו"ל סתם כדי לטייל בסוף חוזרים לשם.

ואני אומר לחברים שלי, למה לכם לרדת ואז תרצו לחזור לשם, פשוט אל תרדו וכך גם לא תרצו לחזור לשם.

לאחרונה אחותי כמעט ירדה לתאילנד, ואני ואח שלי שכנענו אותה לא לרדת.

כי הכל אשליה שם.

הרב פנגר סיפר שכשהוא יצא לחו"ל, הרי למה אנשים יורדים לחו"ל לתקופה ארוכה? בשביל כסף, בתכלס

אז כשהרב פנגר ירד לחו"ל הוא פגש שם יהודים שירדו מהארץ והתלוננו על כך שבקושי יש להם כסף.

אז הוא אמר להם, "נו אז תחזרו לארץ"

אז הם אמרו לו, לא, לא נעים, מה יגידו כולם כשאני יבוא בלי כלום.

 

7. אות/ עדות

פס' יא': והיה לאות ביני וביניכן"

ש: מאיפה עוד מוכרת לכם המילה "אות" ?

ת: תפילין -  "והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך"

   שבת - "כי אות היא ביני וביניכם" , "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם"

ש: מדוע לא מניחים תפילין בשבת?

ת: 1. משום שלפי התורה "על פי שניים עדים יקום דבר",

        ואנחנו צריכים בכל יום שני עדים כדי שיעידו שאנחנו יהודים.

        אז בימי חול יש לנו את העד הראשון שזו היא ברית המילה, והעד השני זה התפילין.

        אבל שבתות וימים טובים הם בעצמם אות, ולכן לא צריך להניח תפילין בשבתות וימים טובים,

        כי כבר יש לנו שני עדים.

    2. הגמרא במסכת מנחות דך לו: מביאה  שני מקורות לפטור מהנחת תפילין בשבת.

        ראשית, מהפסוק בשמות יג'  פסוק י', בסוף פרשיית קדש (הפרשייה הראשונה בתפילין) ושמרת את החקה   הזאת למועדה מימים ימימה".

        מימים ולא כל ימים- פרט לשבתות וימים טובים דברי ר' יוסי הגלילי

 

ש: מהם שלושת האותות והעדות של עם ישראל?

ת: תפילין, שבת, ברית מילה.

 

מעל ל 95% מהיהודים מקיימים ברית מילה.

מעטים מאוד מהיהודים לא מקימים את ברית המילה

 

פס' יב': יליד בית ומקנת כסף

יליד בית - בן זכר שילדה השפחה הנוכריה בבית

מקנת כסף - עבד שנקנה בכסף

גם אותם צריך למול.

 

פס' יג': "ימול ימול"

ש: מדוע באה הכפילות במילים?

ת: דעת מקרא כותב כדי לחזק את הדין של המילה גם בעבדים, שהדין הזה קצת נוטה לזלזול.

    רש"י כתב פירוש קצת יותר מסובך, שבעצם שימו לב שבפס' יג' הוא לא כותב את מספר הימים.

    רש"י לומד מכך שיש שמלים אותו ביום השמיני, ויש שמלים אותו מיד, אפילו קודם היום השמיני (במקרה של  

    שפחה) ככתוב "ימול ימול".

 

לספר את הסיפור מתוך "מעם לועז" עמוד שמג: מעשה היה בזמן מלכות יוון.

 

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים