תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > הרא"ה - הרועה הרוחני - יום השנה לרב קוק

הרא"ה - הרועה הרוחני - יום השנה לרב קוק

צוות מינהל חברה ונוער
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: הרא"ה - הרועה הרוחני - יום השנה לרב קוק

   הפעלה: "איש אשר רוח בו"

 

מטרות:

1.      לבחון תכונות אופי של מנהיגות ולברר כיצד הן באות לידי ביטוי בהתנהלותם של מנהיגים שונים.

2.      להכיר היבטים שונים של מנהיגות בדמותו של הרב קוק זצ"ל.

3.      לבחון את הערכים אשר הנחו את הנהגתו של הרב קוק ואת הרלוונטיות שלהם לימינו אנו.

אוכלוסיית היעד:  גילאי 14-17

 

משך הפעילות: 45-60  דקות

 

עזרים: כרטיס משימה אישית (כמספר המשתתפים)

              5 כרטיסי משימה קבוצתית שונים

 

מהלך ההפעלה:

 

שלב א' –אישי

המנחה מחלק לכל משתתף כרטיס משימה אישית ומבקש ממנו לענות על השאלות המצורפות.

 

שלב ב' – קבוצתי

 

המנחה יאמר: לאחר שבחרתם מנהיגים שונים בעלי תכונות הנהגה שונות, נכיר היבטים שונים של מנהיגות בדמותו של הרב קוק זצ"ל, שהשנה מלאו שבעים שנה לפטירתו.

הרב קוק היה מנהיגה הבולט של הציונות הדתית לדורותיה וממעצבי דמותה. בפעילות זאת נתוודע לאיש ולפועלו, תוך שימת דגש על אופן הנהגתו, באמצעות עיון בדברים שאמר וכתב ודברים שנאמרו עליו מפי אנשים מקורבים לו.

המשתתפים מתחלקים לקבוצות בנות 5-6 חברים. כל חבר יספר על דמות המנהיג שבחר ועל תכונת המנהיגות הבולטת ביותר במנהיגותו.

כל קבוצה תקבל כרטיס משימה ובו היבט שונה של הרב קוק כמנהיג. להשלמת התמונה, ניתן להיעזר בקורות חייו המופיעות בזרקור המתארות תחנות שונות בחייו.

המשתתפים ידונו בקבוצה בשאלות המצורפות לכרטיס המשימה.

 

שלב ג' – במליאה

דיווח נציגי הקבוצות.

שאלות לדיון:
1. מהן לדעתכם תכונותיו של מנהיג  על פי  מה שעולה מתוך הסיפורים שלפניכם?

2. האם יש תכונות מסוימות שהן הכרחיות לכל מנהיג?

3.  מה מתוך הערכים  העולים מהנהגתו של הרב קוק הייתם מאמצים כבני נוער?

      4. האם לדעתכם גם בימינו אפשר להצמיח מנהיג בשיעור קומתו של הרב קוק? פרטו.

 

בסוף הפעילות אפשר להקריא בפני המשתתפים (או לחלק להם על דף מצולם) את השיר "הרב".

 

 

הרב / יעקב אבן חן

(הראי"ה קוק זצ"ל)

כל מעיינות ערגת אל

נבעו בנשמתו.

רבים שתו, חסו בצל

ולא רוו.

 

בארץ זו, כל נשמות העורגים וההוגים

משתוקקות לנשמתו.

קולות ממרום בוקעים מספריו,

מאורותיו זורחים בנתיבנו...

תלמידים המריאו בעקבותיו לשגב.

תוהים נהו אחריו לשאוף שיאים.

אחרי אורות הקודש שהדליק בחדריו,

מנצנצים אורותיו בבתי תלמוד מים עד נגב.

 

אורות תשובה

עוד זורחים בעמק.

גחלילים –

שרידי מסעו.

מי ידליק מחדש אורותיו למדורה?

מי ישא את לפידו בשדות דורנו?

התועים רבים הם. חזונו בצללים.

הדבקים נאים בשובל המופלא.

[מתוך: מסע תפילה, יעקב אבן חן, עמ' 33-34]

 

 

זרקור על

הרב אברהם  יצחק הכהן קוק זצ"ל

 

 

תולדותיו:

תאריך לידה:  ט"ז באלול תרכ"ה (1865), בלטביה.

שנת עלייה לארץ: בשנת תרס"ד (1904).

תאריך פטירה: ג' באלול תרצ"ה (1935), הובא למנוחות בהר הזיתים.

לימודיו בישיבה: תלמיד ישיבת וולוז'ין, מתלמידיו של הנציב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, שכתב את הפירוש לתורה "העמק דבר").

אישיותו ופועלו: עם עלייתו לארץ ישראל נתמנה לרבה של יפו והמושבות. בקבלת הפנים שנערכה לו, נשא דרשה בעברית והרשים מאוד את מקבלי פניו. בתפקידו זה שימש הרב כעשר שנים, בהן התוודע לחלוצי ההתיישבות ודאג לקיום המצוות התלויות בארץ. בתקופה זו כתב רבות, בין היתר את "אורות", "אורות הקודש", "עולם ראיה" ועוד.

באותה תקופה יזם את הקמת בית הספר "תחכמוני", ששילב לימודי קודש ("לחינוך האדם להיות ישר וטוב") ולימודי חול ("למלחמת החיים"), בשל התפיסה שיש להתקדם "עם רוח הזמן", דבר שעורר התנגדות מצד חלק מרבני ירושלים. באותה עת יצר קשרים עם מנהיגי הפועלים ותמך בהתיישבות החקלאית, והיה מוכן למצוא "היתרים הלכתיים" למען המשך קיומה והצלתה של ההתיישבות. למשל, "היתר המכירה" בשנת השמיטה, שהתחיל אמנם לפני תקופתו אבל הוא הרחיב אותו וביסס אותו מבחינה  הלכתית.

בשנת 1914 יצא לכנס העולמי של אגודת ישראל בשוויץ, בשל רצונו לקרבם לציונות. לאחר חודש הוא נתקע שם בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה. שם פעל פעילות ציבורית כדי לסייע ליישוב היהודי בארץ ישראל.

בשנת 1919, בתום מלחמת העולם הראשונה, שב לארץ והוזמן לכהן כרבה של ירושלים. הוא ייסד את "הרבנות הראשית לישראל" כדי שתהיה המוסד הדתי העליון ליהודי ארץ ישראל והתפוצות. הוא בעצמו שימש כרב ראשי ראשון של ארץ ישראל. באותם ימים הוא הקים את ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, ישיבת "האם" לישיבות המשלבות אהבת תורה וזיקה ציונית לעם ולארץ.  בשנת 1920  הוא יזם את "מסע המושבות", כדי לקרב בין החלוצים ואנשי ההתיישבות לאנשי הישוב הישן, בין ערכי אמונה ושמירת מצוות להתיישבות החלוצית. במסע זה השתתפו חשובי רבני ארץ ישראל, שהגיעו למושבות הגליל ולקיבוצים.

הרב קוק היה מעורב בחיי הרוח והמעשה של יהודי הארץ והשיב לשואליו אלפי תשובות בהלכה. בעקבות השתדלות תלמידו הרב משה צבי נריה,  נאות הרב קוק לתמוך בתנועת הנוער הדתי "בני עקיבא" ונחשב למורה דרכה הרוחני. הרב נלחם על זכות העם היהודי על הכותל המערבי ונגד גזרות "הספר הלבן". בימי המאורעות תבע מן השלטון הבריטי להתייצב מול פרעות הערבים.

הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר בתחומי הלכה, אגדה, פילוסופיה, פרשנות, מוסר ועוד,  היא המרכיב העיקרי בהשקפת עולמה של הציונות הדתית.

במאמרו "מסע המחנות" קורא הרב להתקרבות ואיחוד, וכותב: "...וטוב מאד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם וגם אוצר טוב הסמוי מן העין נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי לא בשם מפלגתו ומחנהו. נובע שיש מכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור וטוב זה מזה ואז תופיע עלינו האורה עליונה אשר גם נוטע תשועות עולמים ותתקיים בנו 'ויעשו כלם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם'".

 

 

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
רשימת המתנה להשתלמויות המתקיימות במועד אביב - קיץ.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים