תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > הבא מבול - ריה"ל

הבא מבול - ריה"ל

צוות לב לדעת, עפרה ליפשיץ
הדפסה
מקצוע: שירת ימי הביניים
נושא: ריה"ל

בשיר זה מתמודד הדובר, שהוא גם המשורר, ריה"ל, עם מסעו באוניה בדרכו לארץ ישראל. תחושות של פחד מלוות אותו, לצד כמיהה חזקה להגיע לארץ. ולבסוף, בטחון בה'. בשיר זה ישנם נושאים רבים היכולים להפגיש את התלמיד עם מקומות דומים בתוכו פנימה.

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

 

הֲבָא מַבּוּל וְשָׂם תֵּבֵל חֳרָבָה / וְאֵין לִרְאוֹת פְּנֵי אֶרֶץ חֲרֵבָה
וְאֵין אָדָם וְאֵין חַיָּה וְאֵין עוֹף / הֲסָף הַכֹּל וְשָׁכְנוּ מַעֲצֵבָה
וּבִרְאוֹת הַר וְשׁוּחָה לִי מְנוּחָה / וְאֶרֶץ הָעֲרָבָה לִי עֲרֵבָה
וְאַשְׁגִּיחַ לְכָל עֵבֶר וְאֵין כֹּל / אֲבָל מַיִם וְשָׁמַיִם וְתֵבָה
וְלִוְיָתָן בְּהַרְתִּיחוֹ מְצוּלָה / וְאֶחְשֹׁב כִּי תְהוֹם יַחְשֹׁב לְשֵׂיבָה
וְלֵב הַיָּם יְכַחֵשׁ בָּאֳנִיָּה/ כְּאִלּוּ הִיא בְּיַד הַיָּם גְּנֵבָה
וְיָם יִזְעַף וְנַפְשִׁי תַעֲלֹז, כִּי/ אֱלֵי מִקְדַּשׁ אֱלֹהֶיהָ קְרֵבָה.

 

פתיחה

אסוציאציות למילה "מבול": סביר להניח שדרך האסוציאציות של התלמידים נגלה שהמילה מבול משמשת כמילת צופן/קוד, המזכירה לנו את סיפור נוח והמבול אליו רומז הדובר בשיר. כשנקרא את השיר נחזור לעסוק בעניין זה.

 

תרגיל כתיבה: להראות לתלמידים 2 תמונות- אחת של אדם במדבר ואחת של אדם בים. 
מצורף בנספח 1. כל תלמיד בוחר תמונה אחת וכותב עליה את תחושותיו כאשר השאלות הבאות יכולות לשמש כהנחיה לכתיבה משמעותית:
לבקש מהתלמידים לכתוב:

דמיין את עצמך כאילו אתה האדם בתמונה- איך אתה מרגיש? מה היחס בינך לבין הסביבה (בים או במדבר)? מה אתה רואה סביבך? מה הקולות אותם אתה שומע? איך תרגיש לאחר שהות של מספר ימים או שבועות במציאות זו?
 סבב: לבקש מהתלמידים לשתף במה שכתבו.

אופציה אחרת: ללא כתיבה: סבב של 5 מילים מכל תלמיד: מה התחושות שעולות בי למראה התמונה.
 ניתן לשאול את התלמידים: איזו מוסיקת רקע היה שייך לשים בזמן הכתיבה שלהם? (מראש לא רצוי לשים מוסיקה כדי שהיא לא תכוון את התלמיד לרגשות מסויימים)

לנסות לעמוד בדברי התלמידים על הרגשות המשותפים לכולם ועל השווה והשונה בין התחושות שמעלה הבדידות במדבר מול הבדידות בים. מה מקור ההבדלים?
הערה: ניתן לפתוח שיעור זה בעוד הרבה שאלות הכוונה היוצרות הילוך פנימי, אך שאלה זו ממקדת את התלמידים בתחושות המרכזיות העולות מהשיר.


קריאת השיר: מיד לאחר הקריאה סימון של מילים קשות והסברן.
 לאחר הקריאה לחזור ל"מבול" ולשאול:
א. מה הקשר בין השיר לבין סיפור ה"מבול" המפורסם?     
ב. איך ידיעת הסיפור על המבול בספר בראשית משפיעה עלינו בקריאת השיר, בהבנתו ובהחדרת רגשות לקורא?

חוסר וודאות: בשיר- הדובר נמצא במצב בו הוא לא רואה את היבשה: "אין לראות פני ארץ חרבה" והים סוער: "ולויתן בהרתיחו מצולה", "וים יזעף". סערת הים גורמת לסערת רגשות. תחושה של מוות מרחפת באוויר: "ואין אדם, ואין חיה ואין עוף". השימוש באזכור של המבול: "אין כל, אבל מים ושמים ותיבה" מוביל את הדובר ואת הקוראים לתחושה של חורבן שמתקרב.

 

למידת עומק של השיר דרך הניגודים שבו:

לתת לתלמידים לזהות את הניגודים בשיר (כמעט בכל שורה ישנם ניגודים)
בית 1: מבול מול יבשה
בית 3: יבשה – בית 4: ים
בית 6: אוניה וים זועף מול נפש עולזת.

• הרחבת הניגודים במישור החיצוני:
לסמן מילים הקשורות לים: ים; מבול; מים; מצולה; תהום.
לסמן מילים הקשורות ליבשה: תבל; ארץ; הר; שוחה; ערבה.
• הרחבת הניגודים במישור הפנימי:
זיהוי הפחד של המשורר בשיר:
שורה 1: פחד מחורבן
שורה 2: פחד ממוות (אין אדם, חיה ועוף)
שורה 6: פחד מסערה
זיהוי הניגוד של הפחד- ביטוי שמשקף ביטחון:
שורה 6: "נפשי תעלוז"
 שאלה: מה הגורם לביטחון זה? ("אלי מקדש אלוהיה קרבה"- הביטחון והאמונה בקב"ה ועצם זה שהדובר מתקרב ליעדו, לא"י, להגשמת שאיפותיו. זה נותן לו תחושת בטחון)

 

 דיון: איך אדם מרגיש כאשר הוא מפחד מדבר מסויים אך גם מרגיש ביטחון בזכות דבר אחר? (באופן טבעי, כאשר יש בנו רגשות מנוגדים, הדבר יוצר מתח פנימי)
מבחינה ספרותית המתח מורגש ומתבטא בשיר ע"י חזרות על "אין" וע"י משפטי שאלה ללא תשובה. חזרות של "ו" החיבור מוסיפות תחושה של דבר גורר דבר אחר, עד שמגיעים לנקודת הסיום בבית האחרון של השיר.
בשיר ישנו מהלך מפחד ובדידות, לרגיעה ובטחון בה'. הרגשות השליליים בתחילת השיר, מתגמדים לנוכח הגשמת המטרה של ההגעה לא"י וההימצאות בקרבת ה'.
 

האזנה לשיר:

נשמיע את ביצוע השיר של שלמה גרוניך- המסע לא"י:

בנספח 2 יש את מילות השיר- ניתן לשמוע את השיר (חשוב שמילות השיר יהיו לפני התלמידים) ולדון אח"כ עם התלמידים בתחושות העולות מהשיר: איזו הקרבה נדרשה בשביל לעלות לארץ? מה התחושות של העולה בדרך ובהגעתו? מה מניע לצאת למסע מסוכן כזה?
ניתן להרחיב ביריעת היסטוריה של סיפורי העפלה, ורצוי מאוד לבקש מהתלמידים שיצאו לחפש סיפורי עליה במשפחתם (הורים, סבים, דודים....) וישאלו גם אותם על המניע לעליה וההקרבה בדרך ובהגעה. התבוננות וניתוח של תהילים קז' יכולות להעשיר את הלמידה.
 

שאלות הפנמה:

ניתן לעורר דיון בכיתה על אחת משאלות אלו (או יותר מאחת). אפשרות אחרת- לתת לתלמידים תרגיל כתיבה, או, עוד אופציה, לשתף בזוגות- שואלים שאלה מסוימת ואחד עונה לבן זוגו, ואז שואלים שאלה אחרת, ובן הזוג השני משיב עליה לראשון. על פי רוב במתודה זו, הרבה פעמים, אח"כ בני הזוג חוזרים לענות על השאלה השנייה, של בן זוגם, כי נוצר רצון כנה לשיתוף.


• למה יש בי כמיהה? מה הייתי מוכן לעשות בשביל לממש כמיהה זו?
• ממה אני מפחד ולמה?
• מהו "חוף המבטחים" שלי בחיים? מה הופך אותו לחוף מבטחים?
• מתי הייתי בתוך סיטואציה שהרגשתי בה תחושות מנוגדות בתוכי? מה היתה הסיטואציה ומה היו התחושות? האם תחושה מסוימת מבין השתיים הכריע את האחרות? אם כן, למה?

 

בחזרה לשיר:

 סבב מהיר בין התלמידים: אם היית פוגש את ריה"ל בארץ ישראל- מה היית אומר לו/ שואל אותו?

 

 

להרחבה

 

 
ניתן לאחר הסרט לדון ביתרונות הקיימים בכך שאדם מתגבר על פחדים, ומממש כמיהות וכיסופים גדולים שלו.
חשוב בשלב זה לחזור לשאלת ההפנמה הראשונה ששאלנו: "למה יש בי כמיהה?" ולהדגיש שרצון חזק לא חייב להיות מעשה קיצוני חיצוני, גם דברים פשוטים כמו בתחום של עבודה על המידות, שיפור של ציונים וכדומה, יכול להוות כמיהה שצריך לעשות בשבילה הרבה כדי לממש אותה, ואז האדם יזכה באותם יתרונות עליהם דובר בכיתה.

  • ניתן לצייר את תמונות הטבע העולות מהשיר.- כל תלמיד מצייר תמונה ונותן אותה לבן זוגו. על בן הזוג לתת שם לתמונה מתוך השיר אותו למדנו.

 

נספחים

נספח 1


 

נספח 2:


המסע לארץ ישראל
שלמה גרוניך ומקהלת שבא
מילים: חיים אידיסיס
לחן: שלמה גרוניך

הירח משגיח מעל,
על גבי שק האוכל הדל
המדבר מתחתי, אין סופו לפנים,
ואמי מבטיחה לאחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים
מאמץ אחרון, לפני ירושלים.

אור ירח החזק מעמד,
שק האוכל שלנו אבד
המדבר לא נגמר, יללות של תנים,
ואימי מרגיעה את אחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל
לא נפסיק ללכת, לארץ ישראל.

ובלילה תקפו שודדים,
בסכין גם בחרב חדה
במדבר דם אימי, הירח עדי,
ואני מבטיחה לאחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום
עוד מעט נגיע, לארץ ישראל.

בירח דמותה של אימי,
מביטה בי, אמא אל תיעלמי
לו היתה לצידי, היא היתה יכולה,
לשכנע אותם שאני יהודי.

עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום
עוד מעט נגיע, לארץ ישראל.

עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים
מאמץ אחרון, לפני ירושלים.

חדש באתר

מקום
מה הוא מקום וכיצד מאפשרים אותו בלמידה

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים