תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > פרק החובל - דף פ"ה ע"א - פ"ה ע"ב: וכולן משתלמים במקום נזק

פרק החובל - דף פ"ה ע"א - פ"ה ע"ב: וכולן משתלמים במקום נזק

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: פרק החובל - דף פ"ה ע"א - פ"ה ע"ב - וכולן משתלמים במקום נזק

הסוגיה מציגה את הדרשות שרבא הביא בבית מדרשו, להצעתנו, מדובר בדרשות שנועדו לדחות את עמדתו של ר' אליעזר. ר' אליעזר סבר שתשלומי הנזק הם מיוחדים משאר התשלומים והם אינם תשלומים ממוניים בלבד הנישומים כעבד, אלא יישום של עקרונות ה'מידה כנגד מידה' המופיעים בתורה הכוללים בתוכם את כל התשלומים.

 

דף פ"ה עמוד א' "תנא וכולן משתלמין..." עד פ"ה עמוד ב' "...דרק ליה באפיה"

 

 

הסוגיא

תנא: וכולן משתלמין במקום נזק.

מנהני מילי?

אמר רב זביד משמיה דרבא, אמר קרא: +שמות כ"א+ פצע תחת פצע, ליתן צער במקום נזק.

האי מבעי ליה: לרבות שוגג כמזיד ואונס כרצון!

אם כן, נכתוב קרא פצע בפצע, מאי פצע תחת פצע? ש"מ תרתי.

רב פפא משמיה דרבא אמר, אמר קרא: ורפא ירפא, ליתן רפואה במקום נזק.

האי מבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: ורפא ירפא - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות!

א"כ, נכתוב קרא ורופא ירפא, ש"מ: ליתן רפואה במקום נזק...

 

על הסוגיה:

הסוגיה שלפנינו דנה בעניין שנדמה בתחילה כמשונה – האם משלמים את כל התשלומים במקום שיש גם נזק. השאלה הנשאלת באופן טבעי היא למה לא? הרי המשנה אומרת במפורש – "החובל בחברו חייב עליו משום חמישה דברים...". יותר מכך הרי שבמקום שיש נזק המקרה רק מחמיר ומוסיפים תשלום נוסף האומד את חסרונו של האבר, ומדוע שבמקום שהמקרה החמיר אנו נוסיף הקלה בדין. הרי ד' הדברים אכן נחסרו מהניזק גם במקרה שיש נזק. אולם הגמרא לא שואלת את השאלה המתבקשת הזאת אלא דווקא את השאלה ההפוכה – מנין אנו יודעים שמשלמים את יתר התשלומים במקום שיש נזק? הגמרא מביאה שתי תשובות של רבא, בשם שניים מתלמידיו.

אותנו מעניינת הנחת היסוד התפיסתית שמתוכה לא מובן מאליו שצריך לשלם את כל התשלומים במקום שיש נזק. מהי התפיסה אותה שוללים רבא ותלמידיו בדרשות שהם מביאים, תפיסה שעל פיה במקום שיש נזק אין מקום לשאר התשלומים?

אפשר להציע הבנה מסויימת של הנזיקין שכנגדה יוצא רבא והיא הנותנת את הטעם להווא אמינא שנפטור מתשלומים במקום נזק. בעולם ההלכתי שלנו ברור לנו שתשלומי נזק הם אומדן חסרון האבר במושגי שוק העבדים (במשנה) של הניזק. תשלום זה אכן מתייחס רק לאובדן הטכני של האיבר בערכים כלכליים ומתעלם מההיבטים הרגשיים (צער), החברתיים (בושת) והרפואיים (שבת וריפוי) של החבלה. אולם בדפים הראשונים של הפרק ראינו שישנן מחלוקות קדומות יותר על אופן ובעיקר אופי תשלומי הנזק.

מקור תשלומי הנזק הוא מהפסוק – "עין תחת עין". לו היה נוהג עונש של "עין תחת עין" ממש כפשוטו, עונש זה היה כולל ודאי את כל ההיבטים של החבלה ולא היה מקום לשלם עליהם בנפרד. כשם שיש צער לניזק בהוצאת העין כך יש גם צער למזיק בהוצאת עינו כנקמה, וכן בושה, ריפוי ושבת. ואמנם, לדעה הסוברת ש"עין תחת עין ממש", והיא דעתו של ר' אליעזר לעיל בדף פ"ד ע"א., הגמרא מפרשת שאין כוונתו של ר' אליעזר שמוציאים את העין של המזיק בפועל, אך לפי רבה ר' אליעזר בכל מקרה מציג דרך אחרת לחלוטין של אומדן נזק:

תניא, ר"א אומר: עין תחת עין - ממש.

ממש סלקא דעתך? רבי אליעזר לית ליה ככל הני תנאי?

אמר רבה: לומר, שאין שמין אותו כעבד.

 

בהמשך הגמרא אביי מקשה על רבה ומציג תפיסה מתונה יותר, אך רבה עצמו (שהיה מבין רבותיו של רבא) אינו חוזר בו מדבריו. רבה סובר שלרבי אליעזר שמים את הנזק בצורה הרבה יותר רחבה מאשר ההיבט הכלכלי בלבד המתבטא באומדן כעבד, כהדהוד לתפיסת הענישה המצויה בתורה השונה מהפיצוי הממוני בלבד. על פי תפיסה זו הגיוני מאוד מדוע אחרי אמדן מקיף יותר של משמעות הנזק לא יהיה מקום לאומדן נפרד של שאר התשלומים, בדיוק כמו בביצוע העונש של עין תחת עין ממש.

אם כן, ניתן להציע שהמקורות שמביא רבא לחיוב התשלומים במקום שיש נזק באים לדחות את שאריות התפיסה של ר' אליעזר, תפיסה הרואה בנזק כתשלום שונה מהותית ואיכותית משאר התשלומים. תשלום שהוא עונש ואולי אף נקמה, ולא רק פיצוי כלכלי. להצעתנו, תפיסת התשלום של רבי אליעזר מעבירה את התשלומים למישור שונה, מישור "איסורי" ומוסרי יותר הדוחה ומבטל את ההיבטים הכלכליים בלבד (משהו הדומה לעיקרון של 'קים ליה בדרבה מיניה'). ייתכן לומר שבדחייה זו רבא מעביר סופית את גם תשלומי הנזק למרחב הכלכלי בלבד והם הופכים להיבט אחד בלבד של החיסרון הממוני, היבט שאינו מכסה את ההיבטים אחרים.

 

הצעה לפעילות

 

הנושא שהעלנו בעיון בסוגיה הוא למדני יותר ביסודו ומתייחס לחלל שלא כתוב במפורש בטקסט, על כן זו הזדמנות לפתח דווקא את החשיבה הלמדנית של התלמידים ואת יכולת החשיבה היצירתית שלהם.

(בעקבות העיון שהצענו בסוגיה יש אפשרות לעשות פעילות המתייחסת לדעתו של ר' אליעזר שלא מופיעה כאן במפורש, ולצורך כך ניתן לעיין במערך מספר 3 בפרקנו).

לאחר לימוד פשט הסוגיה הר"מ יעלה בפני התלמידים את השאלה שפתחנו איתה את העיון:

כיצד ניתן להבין את ההווא אמינא של הסוגיה שלא ישלמו צער, ריפוי, שבת ובושת במקום שיש נזק? מדוע "בעי קרא" במקרה כזה? ולמה בכלל שנעלה על דעתנו לפתור את מי שהוציא עין לחברו מתשלום על הוצאותיו הרפואיות וכדו'?

 

הר"מ יבקש מהתלמידים להתחלק לחברותות ולחשוב על תשובה משלהם לשאלה שהוא שאל.

מכיוון שאין שום תשובה כאן שהיא "נכונה" (גם מה שכתבנו כאן בעיון אינו אלא הצעה) ובעצם מדובר בהווא אמינא בלבד שנדחית, יש אפשרות לתת מרחב ומקום לכל התשובות האפשריות ולהצעות הכי פרועות של התלמידים.

לפני שמתפזרים לחברותות הר"מ יכריז שבין התשובות שיינתנו ייבחרו (על ידי מחיאות הכפיים של התלמידים) התשובות הזוכות בכמה קטגוריות:

התשובה המשכנעת ביותר,

התשובה המקורית ביותר,

התשובה המבוססת ביותר על המקורות,

התשובה המצחיקה ביותר,

התשובה המבריקה ביותר.

 

לאחר הלימוד בזוגות יבקש הר"מ מהתלמידים להציג את התשובות, ולאחר מכן יבקש מהתלמידים עצמם לבחור למי מהתשובות מגיעים הפרסים השונים.

תרגיל כזה מכניס (אולי לראשונה) את מחשבותיהם של התלמידים עצמם לתהליך הלימודי ללא גבולות של  נכון או לא נכון (שהרי מדובר על הווא אמינא דחויה בלבד...) ומחזק את האינטימיות שלהם עם הגמרא.

 

בעקבות כיווני החשיבה של אבוה דשמואל המסתכל על הכאב והצער באופן רחב יותר, ניתן לנצל את ההזדמנות לעשות סדנת כתיבה לאחר לימוד הסוגיה ולהתייחס באופן כללי יותר לחוויות של כאב:

הר"מ יבקש מהתלמידים חשוב על חוויה של כאב שהם זוכרים, הכאב יכול להיות פיזי אך גם כאב מסוג אחר, ויבקש מהם לפרט את הזיכרון של החוויה הזאת.

לאחר מכן יבקש הר"מ מהתלמידים לכתוב כיצד הכאב הזה השפיע על חייהם הלאה. מתי הם נזכרים בו? האם הוא השאיר איזה "רושם" או טראומה? מה הם למדו ממנו?

אם רוצים למשוך בחזרה לסוגיה, הר"מ יכול לשאול את התלמידים האם הם יכולים לחשב "כלכלית" כמה כסף הכאב הזה היה "שווה"? כמה הם היו מוכנים לשלם כדי שהוא לא יקרה? בשביל כמה כסף היו מוכנים לעבור אותו שוב?

 

הרחבה

יש לעיין בתוספות בדף כ"ו עמוד ב' ד"ה "האי...", שם יש דיון מתי הגמרא מציגה את צער בלא נזק כמובן יותר לתשלום ומתי היא מציגה בדיוק את ההיפך.

 

 

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים