תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > תנ"ך > יהושע פרק ז': עכן והחרם

יהושע פרק ז': עכן והחרם

רוני אלדד, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: תנ"ך
כיתה: ז'-ח'
נושא: יהושע

אחרי מפלת יריחו והנס הגדול שאירע שם, אנחנו ממשיכים ללוות את יהושע והעם במסע כיבוש הארץ. אך האסון המתרחש בעם במלחמת העי, בעקבות חטאו של עכן, סודק את חומת הביטחון שרק החלה להיבנות בלב העם. הענישה הקולקטיבית הקשה כל כך על חטאו של אדם אחד, מעוררת מיד שאלות ערכיות ומסריות עמוקות, על היחס בין הפרט לכלל, על מהות הערבות בעם, ועל צדק וכפרה.

                                                               

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         

 השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית.         

 

לפני שניגש לעסוק בפסוקים, נדון יחד במשמעותה החיובית של הערבות, תחילה באופן בלתי תלוי בנושא בו נעסוק הפעם.

ניתן לבחור בין שתי אפשרויות לפתיחת הדיון:

אפשרות ראשונה - נחלק לתלמידים דף ועליו הכותרת "ערבות".

נבקש מהם להרכיב כמה שיותר מלים מתוך האותיות של המלה הזו (ניתן כמובן להשתמש בכל אות יותר מפעם אחת), ולערוך אותם ברשימה על הדף.

נאסוף את כל הצעותיהם בסבב, ונתעכב במיוחד על מילים המבטאות ערבוב ועירוב.

נשאל:

  • האם אתם מוצאים קשר מהותי בין ערבות וערבוב?
  • נסו להסביר במילים שלכם מה היחס בין שני המושגים

הערבות היא איחוד מתוך ערבוב. אפשר לדמות את זה לציור שכולנו מצרכים בקערה בה מכינים עוגה. הערבוב יוצר חיבור עמוק, עד שאין יכולת להפריד בין כל יסוד ויסוד, ובין הפרטים. כך למשל, אם פרט אחד בתוך העוגה היה מקולקל, הכל ניזוק, ועל מנת לתקן, יש לתקן את כולה ולא רק את הפרט הקלוקל. אם פרט אחד משובח במיוחד, העיסה כולה משתבחת.

נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות קונקרטיות לערבות כזאת - מהבית, מבית הספר, בין חברים, בשכונה, ביישוב, בארץ ועוד...

  • האם ערבות היא מושג חיובי בעיקרו, לדעתכם?
  • איך היו נראים חיינו בלעדיו?

נרחיב את הדיון בחשיבותו וייחודו של הערך הזה בחיינו.

נסכם את הפתיחה ונאמר שהשיעור היום נוגע למושג הערבות באופן עמוק, ועשוי להאיר עליו באור קצת אחר, כפי שנראה בפסוקים שאנחנו עומדים לקרוא יחד.

 

אפשרות שניה:

נזמין את התלמידים לקריאה משותפת בשירו של דב זלצר "עם ישראל ערבים זה לזה" מתוך ארכיון הספריה (ניתן להגדיל את השיר על ידי לחיצה על סימן הפלוס):

מידע מפורט על השיר ניתן למצוא כאן.

כמו כן, רקע על היוצר דובי זלצר ניתן למצוא כאן

נקרא יחד את מילות השיר, ועל אף שהינן פשוטות ומוכרות, נערוך דיון קצר לביאור פשט השיר.

נשאל:

  • במה עוסק השיר?
  • מה הוא מבקש להגיד לנו?
  • מה ההבדל בין הביטוי כל ישראל ערבים זה לזה, לעומת כל ישראל אחים זה לזה?
  • ומה ההבדל בעיניכם בין המשפטים:

עם אחד ולב אחד; עם אחד שכם אחד; עם אחד כאיש אחד?

נעמוד יחד על הדקויות בין כל תיאור.

לצורך כך נשאל:

  • מה זה ערבים?
  • מהי ערבות?
  • איזו מלה זה מזכיר לכם?

הערבות היא איחוד מתוך ערבוב. אפשר לדמות את זה לציור שכולנו מצרכים בקערה בה מכינים עוגה. הערבוב יוצר חיבור עמוק, עד שאין יכולת להפריד בין כל יסוד ויסוד, ובין הפרטים. כך למשל, אם פרט אחד בתוך העוגה היה מקולקל, הכל ניזוק, ועל מנת לתקן, יש לתקן את כולה ולא רק את הפרט הקלוקל. אם פרט אחד משובח במיוחד, העיסה כולה משתבחת.

  • אם כך מה ההבדל בין אמירה כזאת, לדעתכם, ובין האמירה "כל ישראל אחים זה לזה"?
  • ומה מוסיפה "עם אחד שכם אחד"? ו"לב אחד"?

 

בין אם בחרתם בפתיחה א', ובין אם בחרתם בפתיחה ב', נפנה כעת לתרגיל יצירתי כתתי, להעמקת התובנה הייחודית של הערבות.

נחלק לכל תלמיד חתיכת פלסטלינה. נניח על הרצפה שני גיליונות בריסטול מחוברים, עליהם מצויר מתווה גוף (קו מתאר בלבד). כל תלמיד בתורו יתבקש ליצור ולהניח חלק או איבר אחד מתוך הכלל. (לעבד את הפלסטלינה באופן דו מימדי, לא כפסל, ולהניח במקום המתאים לאיבר על הגיליון), עד שייווצר גוף שלם מחתיכות הפלסטלינה שעיצבו התלמידים. ניתן להתחיל ממספר מקומות במקביל ( רגליים/ראש/ידיים וכו').

לאחר שכל התלמידים יצרו את חלקם, נתבונן יחד ביצירה הכללית, ונבחין איך כל פרט ופרט מרכיב את המכלול הזה, ואחראי לשלמותו - לב, שכם, איש אחד.

נסכם את המהלך ונצביע יחד עם התלמידים על המטען החיובי הנהדר שמביאה עמה הערבות ההדדית, על היופי החיבור העמוק העולים ממנה.

 

כעת נקרא יחד את הפסוק הפותח לסיפור בו אנו עוסקים הפעם:

ויִּמְעֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מַעַל, בַּחֵרֶם; וַיִּקַּח עָכָן בֶּן-כַּרְמִי בֶן-זַבְדִּי בֶן-זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה, מִן-הַחֵרֶם,  וַיִּחַר-אַף ה', בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  {ס}

נשאל את התלמידים:

  • מה מוזר בפסוק הזה?
  • מדוע כתוב "וימעלו" , אם בפועל מדובר באדם אחד מסוים מאד (בן כרמי בן זבדי בן זרח...) שחטא, מדוע חורה אפו של הקב"ה בכל העם ולא רק בפושע?
  • איזו הנחת יסוד נמצאת בבסיסו של הפסוק שלנו?

בטרם נפתח את הדיון, נזמין את התלמידים לקרוא יחד את המשך ההתרחשויות:

ב וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ, הָעַי אֲשֶׁר עִם-בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר, עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת-הָאָרֶץ; וַיַּעֲלוּ, הָאֲנָשִׁים, וַיְרַגְּלוּ, אֶת-הָעָי.  ג וַיָּשֻׁבוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַל-יַעַל  כָּל-הָעָם--כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת-הָעָי; אַל-תְּיַגַּע-שָׁמָּה, אֶת-כָּל-הָעָם, כִּי מְעַט, הֵמָּה

 

נעצור כאן לרגע ונוודא שפשט הפסוקים מובן לכל. נבקש מתלמיד מתנדב להסביר מה מסופר לנו בשני הפסוקים הללו,

  • מה מבקש יהושע מהמרגלים, ומה הם מבשרים לו בשובם?

נשאל את הכתה כולה:

  • באיזו תחושה, לדעתכם, עולים העם למלחמה עם העי, אחרי תשובת המרגלים, ואחרי מלחמת יריחו שהיתה כה מוצלחת וניסית?

נמשיך יחד בקריאת הפסוקים:

ד וַיַּעֲלוּ מִן-הָעָם שָׁמָּה, כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ; וַיָּנֻסוּ, לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי.  ה וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי  הָעַי, כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד-הַשְּׁבָרִים, וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד; וַיִּמַּס לְבַב-הָעָם, וַיְהִי לְמָיִם.  ו וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה עַד-הָעֶרֶב--הוּא, וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲלוּ עָפָר, עַל-רֹאשָׁם.  ז וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ אֲדֹנָי ה', לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת-הָעָם הַזֶּה אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַאֲבִידֵנוּ; וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.  ח בִּי, אֲדֹנָי:  מָה אֹמַר--אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף, לִפְנֵי אֹיְבָיו.  ט וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי, וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ, וְהִכְרִיתוּ אֶת-שְׁמֵנוּ מִן-הָאָרֶץ; וּמַה-תַּעֲשֵׂה, לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. 

 

נקרא שנית את הפסוקים, ונבקש מהתלמידים להקדיש קשב רב לקריאה, ולסמן במהלכה כל מילה שאינם מבינים.

נברר איתם את המלים הקשות שסימנו ואגב כך נחזור על רצף ההתרחשויות.

נתעכב על הדימויים: "וימס לבב העם ויהי למים"; "הפך ישראל ערף"; ונברר יחד עם התלמידים מה פשרם.

  • מה המצב הנפשי בו מצוי העם כעת?

נסו לדמיין מה הייתם חשים לו הביטחון שנבנה בכם בכוחכם, ובהשגחתו של ה' על הצבא שלכם היה נסדק באחת, בלי אזהרה וללא סיבה ידועה..

נסו לחשוב: איזו הבעה היו עוטות הפנים שלכם ברגע כזה?

נבקש מהתלמידים לעטות את ההבעה על פניהם, ונצלם צילום של כלל הכתה, בשעה שהם "מגלמים" את ההבעה המסוימת הזאת, להבנתם.

במידה וניתן, נקרין את הצילום על קיר הכתה, או נעביר בין התלמידים את התמונה בתוך המכשיר (הטלפון/המצלמה הדיגיטלית) להתבוננות קרובה יותר בהבעות שיצרו.

לחלופין, ניתן להשתמש בכלי בקישור זה ליצירת שיחות וואטסאפ דמיוניות. נבקש מהם ליצור שיחה דמיונית. השיחה יכולה להיות בין לוחם בקרב המדווח לאשתו שבעורף, או שני נערים ששמעו על המפלה בעי ומתכתבים אודותיה, או דברים הדומים לכך. נבקש שיתאימו אימוג'ים מתאימים לסיטואציה, וינסו לחבר שיחה אותנטית ככל שיוכלו. לאחר שיצרו את השיחות, נתמקד בכמה מהאימוג'ים שבחרו וננסה לראות על מה הם מעידים ומה התחושות שעולות מהם.

נסכם ונאמר, כי האימה אותה חשו העם נובעת במידה רבה גם ממידת ההפתעה הגדולה בה התרחשו הדברים.

נשאל את התלמידים כעת:

  • מה בפסוקים שלנו מרמז על הסיבה שבעטיה התרחש האסון הגדול הזה?

נקרא שוב את הפסוק הראשון עמו פתחנו:

ויִּמְעֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מַעַל, בַּחֵרֶם; וַיִּקַּח עָכָן בֶּן-כַּרְמִי בֶן-זַבְדִּי בֶן-זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה, מִן-הַחֵרֶם,  וַיִּחַר-אַף ה', בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  {ס}

  ונשאל את התלמידים:

  • מה משמעות המעשה של עכן?
  • באיזה חרם הוא מעל?
  • והאם לדעתכם זה מוצדק, שבגלל מעשה של אדם אחד יוצא קצף על העדה כולה, העם כולו נס ו36 איש נופלים בחרב?

נסו להיזכר בתחושה שעלתה בכם בזמן היצירה המשותפת של דמות האדם הגדול בתחילת השיעור.

  • האם הערבות עובדת רק בטוב, או שיש לה גם השלכות מעשיות כשיש חטא ופשע בגוף הגדול?
  • האם אז ניתן דווקא להפריד בין חלקיו השונים של הגוף?
  • האם ניתן להגיד למשל, במקרה של דלקת גרון, שזאת בעיה של הגרון בלבד, והיא אינה נוגעת ליתר חלקי הגוף?

 

נזמין את התלמידים לקרוא יחד את המשל הבא, ונבאר אותו יחד:

"משל משלו בזה במי שקודח בספינה תחתיו

צעקו עליו כל אנשי הספינה מה זו אתה עושה,

השיב להם הלא תחתי אני קודח.

אמרו לו אם יכנסו המים תחתיך אז תטבע הספינה מכל וכל"

(כלי יקר על ויקרא י"ט, יז; מדרש רבה ויקרא ד', ו)

 

נשאל את התלמידים:

  • מה מתאר המשל?
  • מה משמעות מעשה הקדיחה בספינה?
  • ומה חושב (בטעות) הקודח?
  • האם אתם יכולים להזדהות עם אמירה כזאת?
  • האם יש לכם דוגמא למעשה כזה שיכול להתרחש היום בעם שלנו?

 

נדון בהצעותיהם ונפנה לתרגיל הפנמתי:

אפשרות ראשונה:

ניגש עם הכתה לחוות המחשבים הבית ספרית, ונזמין אותם לעיין באוסף "תוצרת הארץ" הנמצא באוסף "מסע בזמן"

שבאתר הספריה הלאומית, בקישור זה.

ניתן לעיין גם בחבילת התוכן בנושא 'תוצרת הארץ' באתר חינוך בספריה הלאומית: 

הכרזות הן כולן מימי ראשית הישוב היהודי המתחדש, עד ימי קום המדינה, ונוגעות לסוגיית חשיבות הרכישה מתוצרת ישראלית. ניתן להרחיב את הדיבור כאן ולספר לתלמידים, שגם היום, אך בוודאי ובוודאי שבימי ראשית היישוב, המשק הישראלי והתוצרת המקומית היו זקוקים ונואשים לתמיכה ולהתבססות, וסכנת קריסה כללית ריחפה מעל החקלאות והמסחר בארץ. לעומת זאת, הפיתוי לרכוש מוצרים שאינם מתוצרת עברית, בשל מחיריהם הזולים יותר, או איכותם הגבוהה במקרים אחרים, היה רב. ההנהגה המקומית יצאה למלחמה תודעתית בפיתוי הזה, בדרכי תעמולה שונות.

אפשרות שנייה:

לחילופין, אם לא ניתן לעשות שימוש במחשבים במהלך השיעור, נקדים ונדפיס מבחר כרזות רלוונטיות, בהן ישנו ביטוי משמעותי ליסוד הערבות שמעשה הקניה מתוצרת הארץ (כך מצוי ברבות מהן).

להלן מספר דוגמאות: 1, 2, 3, 4, 5.

ועוד ועוד..

נבקש מהתלמידים לעיין ולבחור כרזה אחת המושכת את ליבם, ולתאר מה הם רואים בה.

  • האם יש ציור מלווה, מה משמעותו, ומדוע נבחר לככב על הכרזה המסוימת בה בחרו?
  • האם יש משמעות לצבעים בכרזה?
  • ובאשר לטקסט, מה היסוד ה"ערבותי" המשתמע מהכרזה?
  • מה ה"טון" בו נכתבו בה הדברים? (נרגש, מתריע, מעורר, מצחיק, וכו')
  • מה אתם מרגישים ביחס לכרזה הזאת?
  • האם אתם מסכימים איתה?
  • האם יש לכם הסתייגויות מהאמור בה?
  • האם הייתם מנסחים אותה באופן אחר?

נדון בתשובותיהם ונפנה למשימה:

כעת עליכם להכין כרזה כזאת משל עצמכם, בהשראת הדברים שראינו כאן, או בכל סגנון אחר בו תבחרו.

הכרזה צריכה לקדם את רעיון הערבות ההדדית בעם בזמן מעילתו של עכן בחרם. אתם יכולים לבחור אם הכרזה מעודדת הסגרה עצמית של עכן, למען הצלת הכלל, מסבירה את משמעות הנישאה המשותפת בעונש, קוראת לתשובה כללית של העם, או לחילופין, מוחה על כך, ודורשת כי רק הפושע יבוא על עונשו, אך בכולן עליכם לעשות שימוש כלשהו במושג הערבות.

מומלץ להתחלק לקבוצות קטנות לצורך הכנת הכרזות, אך ניתן גם לעשות זאת באופן פרטני.

לצורך כך: נפזר גליונות בריסטול על הרצפה, וכלי ציור וכתיבה.

בתום המלאכה, תציג כל קבוצה את הכרזה שלה ותסביר מה ההגיון העומד מאחוריה, ומה ניסו לבטא לגבי הערבות ההדדית שבסיפור שלנו.

 

סגירה שהיא פתיחה:

נזמין את התלמידים לעיין בבית בפתרון הסיפור שלנו  בפסוקים י-כ"ו.

נבקש מהם להבחין באופן בו מתגלה החטא, והחוטא.

  • מדוע הדבר מגלה דווקא כך, לדעתכם?
  • מה מרכיב את תהליך הבירור בעם, ואחר כך מול עכן?

כתבו במילים שלכם את אשר התרחש שם, כאילו הייתם כתבים המסקרים את אירוע חשיפתו של עכן ודינו.

נסו בכתבתכם לתת ביטוי לכמה דעות בתוך העם, בעזרת ראיונות דמיוניים או ציטוטים שונים מפי עדים לאירוע. חשבו על המורכבות הרבה העולה מהסיפור ותנו לה במה משמעותית בסיקור שלכם...

כהשראה, אתם מוזמנים לעיין בגליון "דברי הימים - חדשות העבר" בעריכתו של ישראל אלדד.

הרחבה אודות המחבר ,  ניתן לראות בקישור זה.

הביאו את הכתבה שערכתם, מודפסת , לשבוע הבא.

חדש באתר

גשם גשם משמים
אסופת שיעורים לגילאי היסודי העוסקים בבקשת ובהזכרת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים