תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > שלושה דברים ללמוד מתינוק: שיעור לחודש אדר

שלושה דברים ללמוד מתינוק: שיעור לחודש אדר

תומר דבורה קהת שור, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ה - ו
נושא: פורים

ר' יצחק מורקי מעורר את תשומת ליבנו לתודעת התינוק הספונטנית, הפשוטה והתמימה. בשיעור נתבונן על ההבדל בין התינוקות שהיינו לילדים שאנחנו, כיצד התכונות ה"תינוקיות" יכולות להביא אותנו לשמחה בחודש אדר, ואיך מגלים אותן בתוכנו.

השיעור נכתב בשיתוף עם אתר זושא - מגלים את הסיפור החסידי.

למעבר לדף הסיפור באתר זושא לחצו כאן

 

 

 

 

 

רקע:

כולנו היינו פעם תינוקות, והסיפור הקצרצר מזמין אותנו להתבונן על מצב תודעתי שלכולנו היה בו חלק. שלושה דברים מזמין אותנו הסיפור ללמוד: תינוק לא מהסס או מתבייש לבכות כאשר הוא צריך משהו, בכי שמביע מצוקה בלי להתנצל, אך לא מבטא דאגה מן העתיד.  שנית, התינוק לא מתבטל, אלא תמיד עסוק בדברים שונים, והשלישי- כאשר איננו צריך משהו באופן מיידי הוא לא עסוק בדאגות, אלא שמח ברגע הזה. זוהי התנהלות שנובעת מהנעה פנימית, ולא מלחצים חיצוניים, ובמובן מסויים מזכירה את האדם בגן העדן, לפני הטעימה מעץ הדעת. התינוק לא מודע לטרדות העולם ולא חושב על יום המחר. הוא לא חי בתוך לחצים חברתיים ולא מתבייש לבכות כאשר קשה לו והוא זקוק לעזרה. הוא עוסק בדברים שמעניינים ומשמחים אותו, ולכן לא חש צורך להתבטל, כי בתודעה שלו הוא איננו "עובד", אלא משחק ולומד.

גם אנחנו וגם התלמידים שלנו כבר איננו תינוקות. אנחנו מודעים לקודים החברתיים שסביבנו ולהשלכות של מעשינו, יש לנו משימות ועבודה שעלינו לבצע ואנחנו מוטרדים מיום המחר ומדאגות שונות, שמוציאות אותנו מן הפשטות של חוויית ההווה. מחד, ההתבגרות היא רצויה ומבורכת, ולא היינו יכולים להתנהל בעולם כל חיינו בתודעה של תינוק. מאידך, ביכולת להתחבר לתמימות, לספונטניות ולרגש שבתוכנו יכול להיות משהו מרגיע, מרפא ומשמח שיתן לנו ולתלמידים כוח וחוזק פנימי. חודש אדר קורא לנו לשכוח את הטרדות ולשמוח-שמחה שאיננה תלויה בדבר. במובן מסוים, התינוק נמצא במצב של "עד-לא-ידע": הוא שמח בכאן ובעכשיו, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת על עצמו ועל הפגמים שצדורשים תיקון, פשוט כך. בשיעור נציע לתלמידים להידבק בשמחה הילדית והתמימה הזו בחודש הקרוב.

הציר של השיעור: החוויה של תודעת התינוק ואיך אני מוצא אותה בתוכי.

 

כהכנה לשיעור נבקש מהתלמידים להביא תמונות של עצמם כתינוקות (עדיף מחופשים בפורים..),  ולשאול את הוריהם: איזה מין תינוק/ת הייתי? במה השתניתי? נבקש מהם להוסיף: על אילו תכונות הייתי רוצה לשמור ומה אני שמח שהשתנה בי? כפתיחה לשיעור נתלה את התמונות עם התשובות שכתבו ברחבי הכיתה, או, אם הזמן קצר - נבקש מכמה מהם להציג את מה שהביאו בפנינו.

אפשרות אחרת לפתיחה היא  לצפות עם התלמידים בסרטון קצר על תינוקות (כזה, או כזה למשל..) ולאחר מכן לבקש מהם שיכתבו:  מה ההבדל העיקרי לדעתכם בין תינוקות לאנשים מבוגרים? מתי תינוק מפסיק להיות תינוק? ומה הדבר שהכי מיוחד בתינוקות? 

 

נכתוב על הלוח את פתיחת הסיפור:

אמר רבי יצחק מוורקי:

שלושה דברים עלינו ללמוד מתינוק.

נשאל את התלמידים: מהם שלושת הדברים שאפשר ללמוד מתינוק לדעתכם?

ניתן לעשות זאת באופן משחקי יותר ולבקש מכולם לכתוב  במחברת שלושה ניחושים, ולראות מי היה הכי קרוב. נכתוב מבחר מתשובותיהם על הלוח.

הדבר הראשון - כאשר הוא רעב, הוא בוכה. כך גם אנו - אם אין לנו פרנסה, עלינו לבכות על כך לפני השם.

הדבר השני - תינוק לעולם אינו מתבטל, וראוי שנלמד זאת.

והדבר השלישי - התינוק הוא חסר דאגות. גם אנחנו צריכים שלא לדאוג כלל רק להיות בשמחה, כמו תינוק. )

 

נחלק את התלמידים לחברותות ונבקש מהם לפענח את דבריו של ר' יצחק מווארקי. נכוון את הלימוד בעזרת השאלות הבאות:

  • מדוע תינוקות מתנהגים כך?
  • למה אנחנו לא מתנהגים כך?
  • האם יש משהו משותף לשלושת הדברים?
  • האם הייתם רוצים גם להתנהג כך? למה?
  • איך התנהגות כזו יכולה לתרום לנו?
  • מה אנחנו מרוויחים מלהתבגר? מה אנחנו מפסידים?
  • איך אפשר לשמור על "התינוקיות" שלנו?
  • האם פורים יכול לעזור לנו להוציא את התכונות האלו החוצה?
  • איך מצוות השמחה בפורים מתקשרת לשמחה של התינוק?

ניתן לרכז את השאלות בדף עבודה לתלמידים. לאחר ההתבוננות נאסוף את התשובות במליאה הכיתתית ונפנה להעמקה:

 

נודיע לתלמידים שאנחנו הולכים לנסות לחזור להיות תינוקות לכמה דקות הקרובות, ושבתרגיל הבא עליהם לעצום עיניים ולנסות להשתחרר כמה שיותר. נבקש מהם להוריד נעליים ונחשיך את חלל הכיתה. לאחר מכן נשמיע מוזיקה שמחה וקצבית בחדר, ונבקש מהם לצעוק באופן הכי חזק שהם יכולים, או לרקוד בדרך הכי משוגעת שהם מכירים.

תרגיל ההפנמה הזה מכריח אותנו לצאת מאיזור הנוחות שלנו כמורים, והוא ודאי לא מתאים לכל כיתה. אולם עם זאת הוא מהווה הזדמנות מלהיבה לחוויה חיה וחסידית של דברי רבי יצחק מוורקי וללימוד אמיתי שנכנס ללב.

אם בכל זאת נרצה פעילות סולידית יותר, נפתח בתרגיל דמיון מודרך, ממנו נצא ליצירה:

נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ונחשיך את הכיתה.

"עצמו את העיניים, הניחו ידיים על הברכיים והרפו את הכתפיים. אתם מרגישים את כל כובד הראש שלכם, את הלחץ בקצות בעיניים ואת הדאגות שחולפות בראש. התרכזו בנשימה שלכם. אם חולפות מחשבות בראש, תנו להן לצוץ ולהיעלם. הרגישו כיצד האויר יוצא מן האף ונכנס אליו. שאפו אויר לנשימה עמוקה והוציאו אותו באיטיות. לאט לאט אתם מרגישים איך עם כל נשימה, עוד דאגה מצטרפת לאויר שיוצא מכם, ונכנס אויר נקי ונטול דאגות. הרגישו כיצד כל נשימה מקטינה אתכם ומחזירה אתכם לילדות. אתם ממשיכים לנשום וכל הדאגות נושרות מכם. אתם חוזרים להיות תינוקות קטנים ושמחים, נטולי דאגות".

נחלק לתלמידים גליונות נייר גדולים וכן צבעי פנדה או צבעי גואש, ונאמר לתלמידים שהמשימה שלהם כעת היא לצייר כמו תינוקות: לעשות מה שבא להם, בלי לתכנן את התוצאה, ובלי לחשוב איך הדברים נראים. כדאי להשאיר את הכיתה חשוכה, כדי להדהד את הרעיון שהיצירה היא העיקר ולא התוצר ואיך שהוא ייראה.

 

נאסוף את התלמידים למעגל ונשאל:

  • איך הרגשתם במהלך היצירה?
  • האם זה היה שונה מפעמים אחרות בהן הם יצרו וציירו?
  • איזו תכונה 'תינוקית' אתם רוצים לקחת איתכם לחודש אדר?

נזכיר כי כולנו היינו תינוקות, ובכל אחד מאיתנו עוד יש תמימות ופשטות שרוצות לצאת החוצה, ושהסיפור שלמדנו הוא הזמנה לתת לתכונות האלו מקום גם בתור אנשים בוגרים.   

 

סגירה שהיא פתיחה:

נקרא לתלמידים את הציטוט הידוע הבא:

"אם אינך חש שמחה העמד פנים, אפילו אם אתה שרוי בדיכאון, התאמץ לחייך, התנהג כאילו אתה שמח, והשמחה האמיתית בוא תבוא"

נשאל: 

  • האם אתם מסכימים עם העצה הזו?
  • מה ההבדל בין השמחה שבקטע הזה לשמחה של התינוק?
  • איזו שמחה יותר מתאימה לחודש אדר?
  • איך אפשר בכלל לצוות על מישהו לשמוח?

 

נמקד את הדיון בדרכים השונות להגיע לשמחה ונבקש מהם לסיכום השיעור לכתוב שני דברים שיכולים לעזור להם לשמוח במצב של קושי ועצבות. נעודד את התלמידים להיזכר בדברים ששימחו אותם כשהם היו קטנים ולראות אם הם משמחים אותם גם היום.

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים