תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > תנ"ך > פתיחה לספר יהושע

פתיחה לספר יהושע

רוני אלדד, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תנ"ך
כיתה: ז-ח
נושא: פתיחה לספר יהושע, מעברים

אנחנו עומדים בפתחו של ספר יהושע שמהווה תפר משמעותי ורב פנים: בין חמישה חומשי תורה לנביאים, בין הנהגת משה לימי יהושע, בין שנות הנדודים הארוכות במדבר ובין הכניסה לארץ, בין הדורות, ועוד ועוד. מקום זה מלווה בתהליכי פרידה כואבים , מהולים בתקוות, פחדים, ציפיות, תפילות, געגועים, אבל וגאולה. בשיעור הנוכחי נבקש לעמוד יחד עם העם על הסף, ונעמיק באיכויות המיוחדות שרגע המעבר מביא לחיינו, כאז כהיום.

השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית

 פתיחה:

נתחיל בהתכווננות לאווירה שהשיעור הזה מביא עמו. נכנס לכתה ונספר לתלמידים סיפור קטן ופשוט של שינוי או מעבר שחווינו לאחרונה. (כדאי מאד להשתמש בחוויה אמיתית, קטנה כגדולה: מעבר דירה, חזרה הביתה מטיול, ספר אהוב שסיימנו לקרוא, ילד במשפחה שעלה לכתה א', וכו' וכו') . נתאר לתלמידים את הסיפור במילים פשוטות, בלי להיכנס לפרשנויות מעמיקות מדי.

בתום הסיפור הקצר, נמשיך בסבב במעגל, בו כל תלמיד שירצה יספר בקצרה על חוויה של מעבר שחווה בעצמו. קטנה כגדולה. נאסוף את סבב החוויות ונסכם בקצרה את אוסף המעברים הגדול שהצטבר במהלכו.

נספר לתלמידים שאנחנו עומדים כרגע בפתחו של ספר יהושע. וכמו בעמידה בצומת סואן במיוחד, המעברים והפניות, הפרידות וההתחדשות מרובים כאן כל כך, שיש להקדיש להם מבט ושהות מיוחדים, ולנסות להתחקות אחרי המשמעות שבמצב המורכב שאנחנו עתידים לפגוש כעת. 

 

 מפגש עם הפסוקים:

נקרא את הפסוקים יחד, בפעם הראשונה, ונבקש מהתלמידים לזהות כמה סוגי שיותר מעברים הנרמזים או נאמרים במפורש כאן:

א וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה--עֶבֶד ה'; וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר.  ב מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  ג כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו:  כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה.  ד מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם.  ה לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:  כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.  ו חֲזַק, וֶאֱמָץ:  כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם.  ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה--אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול:  לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.  ח לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ:  כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.  ט הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת:  כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.  {פ}

נאסוף את הדוגמאות שזיהו התלמידים בתוך הטקסט ונוסיף עליהן משלנו:

מעבר בין הנהגת משה ליהושע,

בין ימי המדבר והכניסה לארץ

בין התורה שבכתב, הנחתמת בימי משה, לתקופת הנביאים

בין דור המדבר ודור ההתנחלות בארץ

ועוד

נעיר את תשומת הלב לריבוי השורש "ע.ב.ר" החוזר כאן ולאורך הפרק כולו בהטיות שונות (ניתן לבקש מהתלמידים לחפש את השורש ברפרוף מהיר בפרק), ונספר מעט על משמעותה ותפקידה של מילה מנחה בתוך פרק .

 נבקש מהתלמידים לחשוב:

 כיצד הייתם מרגישים בנקודת זמן קריטית ומשמעותית כל כך?

 אילו תחושות עולות בלב בזמן כזה?

איזה רגש או תחושה מלווים באופן חריף במיוחד?

נזמין את התלמידים להתבונן יחד בתמונה הבאה, מתוך ארכיון הצילומים של  הספרייה הלאומית

 

 התבוננות בתמונה

נתבונן יחד בתמונה המופיעה בקישור:

לפני שניתן רקע קונקרטי על ההתרחשות, נשאל את התלמידים מה הם רואים.

נסקור יחד את התמונה ונכתוב מילות מפתח על הלוח, תוך שאילת שאלות מנחות:

מה קורה כאן?

נסו לתאר את הדמויות בתמונה.

האם לדעתכם מדובר בקבוצה אחת או שיש כאן סוגים שונים של קבוצות?

מתי לדעתכם והיכן צולמה התמונה הזו?

מה מצב הרוח הכללי בתמונה הזאת, לתחושתכם?

האם יש דמות שמושכת את העין במיוחד?

האם לאחר התבוננות ממושכת בפני האנשים, אתם מזדהים עם אחת מהדמויות יותר מהשאר?

ועוד ועוד.

בתום שלב ההתבוננות והשיחה סביבו, נעמיק קצת את ידיעתם לגבי העמידה על הסף, המתוארת בתמונת מחנה המעבר שאנו מתבוננים בה, ויש בה הרבה במשותף עם השלב הרגשי והפיזי העמוס בו מצויים יהושע והעם, על סף הכניסה לארץ. תמונה זו היא חלק מסדרת תמונות שצולמו במחנה מעבר בדרום צרפת, של עולים מצפון אפריקה (מגרב), בשנות ה50 המוקדמות של המאה שעברה (לא ידועה שנה מדויקת) . מחנות המעבר היו תחנות עגינה זמניות בדרכם של העולים לארץ, עד שיוכשרו התנאים לעלייתם. העולים היו בחלקם הגדול פליטים ונמלטים מזירות מלחמה שונות, ממחנות, ועוד, ותנאי המחיה בהם היו, לרוב, קשים ביותר. תחושת אי וודאות גדולה ריחפה בהם, לגבי מועד העלייה והיתכנותה, ולעיתים השהות בהם נמשכה חודשים ארוכים, ואף שנים.

נעמוד על המורכבות הרבה הגלומה ברגע הזה. ההתרגשות והשמחה הרבה לקראת הגאולה, היציאה מהקושי והמיצר אל הארץ המובטחת, ויחד עמן, הצער על מה ועל מי שנותר מאחור, והחשש הגדול לקראת הלא נודע. הכל מהול יחד עם תשישות הגוף, ותנאים לא פשוטים. (כמובן שניתן להרחיב ולדבר עם התלמידים על עוד פנים במציאות המורכבת הזו).

 

 הפנמה:

נחלק את התלמידים לחברותות התבוננות, ונתבונן בעוד תמונות של אנשי עליה, ברגע המעבר ממש, המופיעות כאן. תמונות אלה לקוחות מתוך העיתון דבר המופיע בארכיון העיתונות של הספריה הלאומית:

 

בעיתון מופיעים מספר פורטרטים של עולים, כל אחד נושא תחושה ואיכות מעט אחרת.

ננחה את התלמידים "להחיות" את אחת התמונות, שנגעה יותר ללבם,  באופן שהם מבינים אותה.

בהוראה "להחיות" את התמונה, אין הכוונה להמחיז אותה דווקא אלא לשחזר אותה בדיוק רב ככל שניתן.

(אם כי ניתן להמציא טקסט מסוים שאומרת כל דמות אם רצונם בכך, אבל זאת אינה מהות המשימה). 

 

 נפזר בכתה תחפושות שונות, וגם אל-בד, מספריים, צבעים ואיפור, כל חברותא תתבקש לחקות את התמונה בדיוק הרב ביותר. לצורך כך הן יתבקשו להבין ללב הדמויות שבחרו. מה הן מרגישות, על מה הן חושבות, וגם: איך קוראים להן, לדעתכם, מה עברו בדרך עד שהגיעו עד הלום, מה צופן להם העתיד, וכו וכו'. מתוך ההבנה העמוקה של הדמויות, (על פי דמיונם וניחושיהם המושכלים, כמובן) השחזור יהיה אמין בהרבה.

לשם מיקוד המשימה לתלמידים, נציע לחברותות ההתבוננות השונות לענות על השאלות האלה בניסיון להבין מה קורה בתמונות:

·        היכן צולמה התמונה?

·        מי המצולמים?

·        מה היה המצב בארץ באותה התקופה?

·        מה הם לובשים? כיצד בגדיהם מעידים עליהם או על מה שעברו?

·        מה הקשר בין המצולמים בתמונה?

·        על מה לדעתכם חושבות הדמויות?

·        נסו לספר את הסיפור של הדמויות בתמונה. נסו לחשוב, מה עבר על הדמויות בימים שלפני צילום התמונה ובימים שלאחרי הצילום.

בתום המלאכה, כל חברותא תתבקש לשחזר את התמונה שבחרה לעיני הכתה כולה.

 נערוך דיון קצרצר בעקבות כל שחזור:

נבקש מיתר התלמידים לזהות איזו תמונה משוחזרת כאן, ונדון בתחושות המרכזיות העולות מהשחזור החי שלפנינו. נשאל את המשחזרים אם לכך כיוונו ומה עמד מאחורי העשייה שלהם.

כהשלמה לתרגיל, נספר לתלמידים בסופו מעט רקע על התמונה: 

בתוך כתבה שפורסמה בעיתון "דבר" בתאריך האחד עשר במרץ 1949. תחת הכותרת "קיבוץ גלויות בנתיבי אויר" מובאות תמונות של עולים מארצות שונות עם הגעתם לשדה התעופה בלוד. בחמש תמונות נראים עולים מעדן שבתימן, שעלו במסגרת מבצע "מרבד הקסמים".

במשפטים הקצרים שבכתבה נאמר כי שדה התעופה בלוד ונמלי הים קולטים עולים רבים מכל קצוות תבל. "הקמת מדינת ישראל עוררה את הלבבות", מדווח העיתון שנה לאחר קום המדינה, "והמונים רבים... נוהרים לארץ אבות המחדשת נעוריה". בהמשך פונה העיתון לקוראיו ומפציר בהם לקחת חלק במשימה הלאומית של קליטת העולים ולסייע להם בצורכיהם המיידיים: מציאת קורת גג ועבודה, רכישת השפה העברית וחינוך לילדים.
 

 סגירה שהיא פתיחה:

נחזור אל הפסוקים שקראנו בראשית המפגש שלנו.

נבקש מהתלמידים, לאור הפסוקים, לחשוב על מעבר משמעותי שהתרחש בחייהם.

נחלק/ נקרין על הלוח להם מפה המופיעה בארכיון המפות של הספרייה הלאומית 

 

אחרי ההתבוננות הראשונית במפה, נבקש להעמיק את ההיכרות שלנו עמה, ונחלק לתלמידים את הכלי הנהדר לניתוח מפות, שנמצא אף הוא באתר הספרייה הלאומית.

השאלות בדף שנחלק מלוות ומעמיקות את ההתבוננות במפה, מעירות את תשומת הלב לפרטים חשובים שיש להבחין בהם, ומעוררת את הדעת לשער השערות יסודיות לגבי המתואר בה.

בתום המלאכה, נאסוף תשובות שונות לשאלות שנשאלו בדף העבודה, ונדגיש פרטים חשובים אגב כך:  

נעיר את תשומת הלב לכיוון בו מצוירת המפה. הצפון הוא לא הציר המכוון, ויש לכך משמעויות שונות שכדאי לדון בהן יחד.

בנוסף, המפה מצוירת ומאוירת בצבעים שונים, ומכילה אלמנטים שאינם גיאוגרפיים כלל (דמותו של יהושע, חיות, צומח, ועוד) נתבונן במפה ונשאל, מה עושים הצבעים השונים והאיורים הפנימיים למפה ה'לכאורה' אינפורמטיבית הזו?

·        איזה ערך מוסף יש למפה כזו על פני מפה "רגילה"?

נשלח את התלמידים הביתה עם משימה:

הערה למורה- מטלה זו יכולה לשמש גם ככלי הערכה חילופי, לבחירת המורה:

חשבו על המעבר החשוב שבחרתם  להתמקד בו, וציירו לו מפה. המפה יכולה להיות מפה פיזית שצמודה לנקודות ציון מוכרות או מפה נפשית רגשית וכו' שמתארת התנהלות אחרת.  

·        ציינו על המפה, מהיכן להיכן עברתם (זה יכול להיות מקום קונקרטי או מופשט לחלוטין).

·        בחרו את הצבע מתאים למקום המקורי בו הייתם, לדרך, וליעד אליו הגעתם בסופו של דבר.

·        באיזו צורה נעתם מהמקור אל היעד (שוב, ניתן להיצמד לפרטים גיאוגרפיים אם ישנם, או להמציא משהו שיש בו משמעות סמלית/רגשית וכו')

·        האם תרצו להוסיף אלמנטים או דמויות נוספות למפה שלכם?

·        חשבו על שיטת העבודה, ועל אמצעי העיצוב השונים שתוכלו לנקוט בהם:

האם תבחרו לעצב את המפה שלכם באופן דו מימדי כמו זו שפגשנו כאן?

האם תרצו, לחילופין, ליצור תבליט?  

באלו חומרים תבחרו להשתמש, והאם יש לבחירה בהם משמעות?  

עצבו אותה כטוב בעיניכם, חשבו על האופן בו תרצו להגיש אותה, והשלימו את המלאכה עד תאריך ההגשה.

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים