תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תנ"ך > יחזקאל ל"ו - מים טהורים

יחזקאל ל"ו - מים טהורים

צהלה סמט
הדפסה
מקצוע: תנ"ך
נושא: נביאים, יחזקאל

יחזקאל פרק ל"ו פס' טז-לח: מים טהורים

 

פתיחה: הבן שלי עשה מעשה נוראי – לבקש דוגמה למשהו נוראי שיכול ילד לעשות.

החלטתי להענישו – לבקש דוגמאות לעונש. לבחור בעונש של הוצאה מהבית.

מתי להחזיר אותו הביתה? לבקש מהן הצעות.

בינתיים הילד עושה לי פאדיחות וצועק בחוץ. כל השכנים שומעים ואת מי הם מאשימים? אותי. מה לעשות?

 

במה תלויה הגאולה?

בברית אבות – לא ברור שצריך חזרה בתשובה

מניעת חילול ה' – לא צריך חזרה בתשובה

חזרה בתשובה

 

הפרק מציג מצב של גאולת ישראל שאינה תלויה בהם ובמעשיהם – העם חטא, אך הענשתם גורמת לחילול ה' – גם בעצם הימצאותם בגלות וגם בהמשך חטאיהם בגלות לעיני הגויים.

הגורם לגאולה: מניעת חילול ה'.

כמו בפתיחה – האם משיבה את הילד הביתה ומחנכת אותו למרות שלא מגיע לו אלא כדי שלא יגידו עליה דברים רעים.

האם ה' צריך אותנו שלא יגידו עליו דברים רעים? מהו חילול ה'? האם ה' צריך אותנו כדי להגן על שמו?

ה' לא צריך את האדם שיגן עליו, הוא כל יכול. אבל האדם צריך לרומם את ה', להכיר בו כראוי. פגיעה בעמ"י היא פגיעה בהתגלות ה' בעולם. כדי שהעולם יכיר בקב"ה כראוי יש צורך למנוע חילול ה'.

 

מהן הבעיות המוצגות בפסוקים?

טומאת עמ"י וחילול ה'. הראשונה בא"י והשניה בגלות.

התיקון יהיה בהתאם – קודם כל קידוש ה' בגלות ע"י הוצאת עמ"י ממנה, ואח"כ היטהרות מטומאת החטאים בארץ.

 

 

 

 

חלק א1

 

צמד 1 – בארץ

פס' יז-יח

בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי. וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ:

 

 

צמד 2 – בגלות

וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ. וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה.

 

פס' כ-כא

לָכֵן

 

 

חלק א2

 

צמד 2 – בגלות

פס' כב-כג

אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' א-להים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ה' א-להים בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם.

 

צמד 1 – בארץ

פס' כה ואילך

וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם.

 

רעיון גאולת ישראל ללא רצונם למניעת חילול ה' מופיע גם בפרק כ'.

 

הבעיות:

מהם החטאים המפורטים?

רצח: "עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ" וע"ז: "וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ". רמז לגילוי עריות: "כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי".

כתוצאה מכך באה הגלות. אך גם היא לא היתה פתרון כפי שראינו.

פס' כ מתאר את מה שקורה בגלות, אך הוא מסובך מבחינה לשונית.

 

לכתוב על הלוח:

"ויבוא אל הגויים" – מי? __________ "אשר באו שם" – מי?___________ "ויחללו את שם קודשי" – מי? ____________ "באמור להם"  - מי אמר למי? _______________________ "עם ה' אלה ומארצו יצאו" – מארצו של מי?__________

@חשבי למה הפסוק מסובך – או במילים "בגרותיות": מהם שני הקשיים בפסוק?

______________________________________________________________
______________________________________________________________

@ מהו סוג הקשיים? מילולי / תחבירי / תוכני / רעיוני

מי נושא הפסוק? האם זהו אותו נושא לכל אורך הפסוק?

1. רש"י: הנושא הוא עמ"י לכל אורך הפסוק.

2. מדרש: הנושא בתחילה הוא ה' ששומע את חילולו.

הקב"ה מבין שהגלות אינה פתרון והוא צריך לתת לכך מענה. יש מקומות אחרים בנבואה שבהם הגלות מעוררת את ישראל לתשובה והיא פתרון, אך לא כאן.

3. ואלו דברי ישעיהו: בכל צרתם של ישראל גם לקב"ה צר. הקריא מתאים יותר מהכתיב.

 

הפתרון:

תהליך הגאולה:

פס' כ"ד: הוצאת עמ"י מהגלות וקיבוצו ארצה.

זה לא מספיק כי חזרנו למצב ההתחלתי. צריך להוסיף לכך נדבך:

פס' כ"ה: היטהרות מהחטאים

פס' כ"ו-כ"ז: נתינת לב חדש לעמ"י שיגרום לשמירת מצוות

פס' כ"ח: ישיבה בארץ

פס' כ"ט-ל': הארץ נותנת פריה בעין יפה

פס' ל"א: עמ"י מתבייש בחטאיו. מאחר שהגאולה לא באה בזכות עמ"י אלא למרות חטאיו לאחר גאולתו העם יכיר בחטאיו ויתבייש בהם.

פס' ל"ג-ל"ה: א"י נבנית מחדש והופכת למעין גן עדן

פס' ל"ז-ל"ח: ריבוי עמ"י

הגאולה מתאפיינת בתהליך גשמי ורוחני.

 

את דברי הגויים אנו מוצאים בשני פסוקים:

פס' כ' – אמירה שיש בה חילול ה'

פס' ל"ו – הכרת הגויים בכוחו של ה' – תיקון חילול ה' ע"י קידוש ה'.

 

הפסוקים מתארים תהליך היטהרות – העם נטהר מטומאות חטאיו כשם שטמא מת נטהר ע"י הזית מי חטאת – מים שבהם אפר פרק אדומה.

זהו הקשר לשבת פרה ולכן זוהי הפטרת פרה.

במדבר י"ט

יחזקאל ל"ו

טמא מת

עמ"י חוטא בחטאים חמורים – ע"ז, ג"ע, ש"ד

החטא מטמא את הנפש

מי חטאת מטהרים

מים טהורים מטהרים

הכהן מטהר

ה' מטהר

אין אפשרות להיטהר לבד אלא ע"י הזיית המים

אין אפשרות להיטהר מהחטאים ע"י חזרה בתשובה אלא ע"י התערבות של ה'

הזיית מים

זריקת מים

האדם חוזר למצב שבו הוא יכול לבוא בקהל ולהיכנס למקדש

העם חוזר למצב של ברית בינו ובין ה' – יכול לשוב ולבנות את המקדש המתואר ביחזקאל פרקים מ' ואילך

 

 

כיצד נבין את ההיטהרות ואת הלב החדש שיינתן לישראל – האם זוהי כפיית חזרה בתשובה?

ננסה לבחון את הדברים מהמבט שלנו:

  • שאלה: חישבו על מצב שבו היה לכן קשה, דברים לא הסתדרו כפי שרציתן או שנפל עליכם משהו לא צפוי ולא טוב. יתכן חיצונית וגם פנימית. כיצד מתמודדים? אילו אמצעים יש לנו להתמודדות?

לעבוד כדי לשכוח, לאכול כדי לברוח, לצעוק, לרקוד, לשיר, לשנות את נקודת המבט, להתפלל.

  • כשזה מצליח – מהן התחושות?

לפעמים יש תחושה של הקלה ממשא שישב לי על הלב, תחושת היטהרות מרגשות שליליים.

האדם אמנם עשה את התהליך אך התחושה היא שהקב"ה עזר לו בכך, היה שם לידו בקושי ובהתמודדות. מעין הסיפור על העקבות בחול.

תהליך ההיטהרות ונתינת לב חדש לעמ"י שמתאר יחזקאל ניתן לפרשנות דומה – עמ"י היה מוכן לשינוי והקב"ה עזר לו בכך.

אלו המקורות ביומא 4+5 – ה' מטהר את ישראל כמו מקוה, עוזר להם מבחוץ, אך הוא נענה למה שהם רוצים – מי שרוצה להיטמא ה' לא עוצר אותו, ומי שרוצה להיטהר מחטאיו ה' עוזר לו.

האדם צריך לעשות את הצעד הראשון – והקשה מכולם!

גם אנחנו – קשה לצאת מהבאסה במצב קשה ולא נעים. חשוב לעשות צעד ראשון בדרך למעלה ואח"כ כבר קל יותר לטפס...

תהליך זה מתואר גם ביחזקאל פרק י"א פס' יח-יט: גם שם העם מסיר מעט וה' נותן לב חדש.

 

אז איך תבוא הגאולה? כדברי ישעיהו המדגיש את הטוב או כדברי יחזקאל המדגיש את הרע?

הגמרא בסנהדרין (מקור 6) מספרת על הויכוח בין ר' אליעזר לר' יהושע התנאים, האם גאולה תלויה בתשובה או לא ור' אליעזר שותק בסוף כמודה שיש גאולה ללא תשובה.

אבל גאולה כזו לא תהיי מלבבת אלא קשה כדברי יחזקאל בפרק כ' (בניגוד לגאולת תשובה שתהיי מלבבת כדברי ישעיהו).

ועל כך מוסיפה הגמרא שאם זכו ושבו בתשובה – אחישנה. אם לא זכו ולא שבו בתשובה – בעתה עם כל הקושי שבדבר.

 

 

לסיום – מקור 7: הר' צבי יהודה שנפטר בערב פורים ראה את נבואת יחזקאל כרלוונטית ביותר.

בדבריו במזמור י"ט למדינת ישראל, אותו כתב כשנה לפני שחרור יהודה ושומרון, הוא עונה לכל השואלים האם מדינת חילונית היא המדינה שמקיימת את חזון הנביאים, שאכן – הנביאים דיברו קודם על גאולה פיזית ורק אח"כ על גאולה רוחנית.

נקרא את דבריו.

ביחס הזה נעסוק בפרק הבא – פרק ל"ז.

 

דף מקורות.

חדש באתר

השתלמויות מקוונות ובית ספריות
השתלמויות מבית לב לדעת לשנת תש"פ.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים