תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > פרשת שבוע > מערת המכפלה

מערת המכפלה

עינת ריינוס, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: פרשת שבוע
כיתה: ד- ו
נושא: חיי שרה

בשיעור זה נלמד על תהליך קניית מערת המכפלה מידי עפרון החתי. תהליך זה מלמד אותנו על ההשקעה שצריכה להיעשות על מנת להיקשר לארץ ישראל.

נאמר לתלמידים כי, אנו רוצים להציג בפניהם מקרה שבו יעזרו לילדה לקבל החלטה. (ניתן גם לבקש משני תלמידים להציג):

בביתה של גילי, ילדה בערך בגילכם, נערכים בימים אלה שיפוצים. היא יושבת בחדרה עם חפציה הרבים מסדרת וממיינת אותם. לפתע, הגיעה אימה,
גילי: את יודעת, החלטתי לתת את אוסף הבובות לרינה (אחותה הקטנה).
אמא: נהדר, היא צעירה ממך ותהינה מהם מאוד. רק שכחת עוד בובה אחת שם בצד.
גילי: לא אמא, את זו אני רוצה להשאיר אצלי.
אמא: אבל בשביל מה?
גילי: אמא, הבובה הזו שמורה אצלי מגיל שש. חסכתי הרבה זמן מטבע למטבע עד שאספתי מספיק כסף כדי לקנות אותה.
אמא: בכל זאת, השיפוצים זו הזדמנות להיפטר מחפצים מיותרים שלנו, אני מציעה לך למסור גם אותה.

גילי עומדת מול האוסף שלה ומאוד מתלבטת- האם כדאי לה לזרוק את הבובה ההיא, או לא?

נשאל: מה תציעו לגילי?
האם אתם קרובים יותר לדעתה או לדעת האם? מדוע?

 

נקרא יחד את הפרק הראשון של הפרשה, פרק כג.

אנו מציעים לשתף בקריאה שלושה תלמידים. לתת להם את דף הקריאה ולבחור עבורם דמות - בני חת, אברהם או עפרון. (כל אחד מופיע בצבע שונה).
המורה יהיה הקריין (בשחור).

 וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.
וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן;
וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.   וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת לֵאמֹר:
גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.
וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ: שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.  
 וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר  וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.
 וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר: לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.  
 וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ וַיְדַבֵּר  אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר:
 אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.
 וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ: אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.   
וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.
וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא:  הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ.
וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן:  בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ,  לְאַבְרָהָם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר  מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת. 

נסביר את שקראנו (ניתן לכתוב זאת כדו- שיח על הלוח).

 


ננסה לדמיין ולתאר מה אנו רואים לפני שמתחיל השיח: מי הנוכחים שם? היכן הם?

אברהם אבינו נמצא בקרית – ארבע הנקראת גם חברון. שרה נפטרה והוא ניגש לבני המקום העם החיתי. נראה שרבים מהם נמצאים שם ('בני חת') כנראה בגלל שהגיעו לנחם אותו.

מה מבקש אברהם מבני חת? – שטח לקבור בו את שרה.
מה הם עונים לו? – אתה 'נשיא אלוקים'- אנחנו רואים כי אתה נביא. בו ותקבור את שרה במבחר הקברים שלנו - היכן שנקברים המכובדים.
כיצד משיב אברהם להצעה? - מבקש שיקראו לעפרון. כי הוא רוצה לקנות את המערה שבשדה שלו.
עפרון מגיע ואומר: לא בכסף, אלא אני אתן לך את המערה וגם את השדה.
אברהם מתעקש ואומר שהוא רוצה לשלם עבורם.

נעצור ונשאל: מדוע לדעתכם, אברהם כל כך רוצה לשלם על מערת המכפלה? למה הוא לא מסכים לקבל אותה במתנה בחינם? – נאזין לתשובות השונות, אך טרם נסכם.

נמשיך ונשאל: מה קורה בסופו של דבר? – אברהם קונה את המערה והשדה ב'ארבע מאות שקל כסף' שהוא סכום גדול מאוד לאותה תקופה, והאזור הופך להיות שלו.

נחזור למראה של הסיטואציה שבו פתחנו, אברהם קונה את מערת המכפלה לעיני רבים מבני חת - כשמסביבם אנשים רבים. מדוע?
למה שלא יכנס עם עפרון למשרד ויסגרו שם את העסקה בשקט, לבד?

נסכם: אברהם רצה שרבים יראו את קנייתו את המערה כדי שיזכרו ויהיו עדים לכך שהיא באמת שייכת לו. זו גם הסיבה שהוא קונה אותה בכסף רב, כדי שהיא תהיה בבעלותו. אם היה מקבלה ללא תמורה- היה סיכוי שבעתיד תילקח המערה ממנו, אך אם ידוע ומפורסם שהוא קנה אותה 'בכסף מלא' ללא שום הנחה- זה נשאר שלו לעולם.

כמו שראינו בפתיחה, דבר שאדם טרח ושילם עבורו - שווה בעיניו יותר ממשהו שקיבל במתנה.
גילי שילמה על בובתה 'כסף מלא' ולכן היא קשורה אליה יותר ממשחק אחר.

 

נזמין את התלמידים לבחור להם 'חלקת אדמה' בשטח של בית הספר. בחלקה הזו, נשקיע ככיתה. והיא תוגדר כשטח האדמה שלנו. נבחר יחד עם התלמידים מה אנחנו ככיתה רוצים לעשות בשטח זה כיצד 'נקנה' אותו בעבודתנו על מנת שנרגיש שהוא שלנו. ממומלץ בשטח זה לשתול צמחים שבוחרים יחד כל התלמידים/ לעשות פינת ישיבה וכו'.

 

קנייתו של אברהם את שטחה של מערת המכפלה מלמדת אותנו על ההשקעה שצריך לעשות על מנת להיות קשר לארץ.

 

אפשרויות להרחבה:

סרטון בהפקת ערוץ 'אורות'- סודה של מערת המכפלה.

 

חדש באתר

לך ירושלים
שיעורים לתיכון ליום ירושלים

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים