תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > גמרא > מסכת ברכות, דף כ"ז ע"א: תפילת מנחה עד הערב

מסכת ברכות, דף כ"ז ע"א: תפילת מנחה עד הערב

רוני אלדד, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: גמרא
כיתה: ה - ו
נושא: מסכת ברכות

עד כה עסקנו בפתיחת המשנה, הנוגעת לתפילת השחר. כעת פונה הגמרא להתעמק בזמני תפילת מנחה, אך כדרכה, נוגעת בדרך גם בשאלות מסדר אחר, ונדרשת לעצם אופייה של פעולת התפילה. בשיעור הקרוב נעמיק בכללי התפילה העולים מתוך הסוגיה. נבחין ונעסוק בכך שהכללים נגזרים מתוך סיפורי תלמידים על מעשי רבותיהם. פעולת הלמידה והחיקוי של התלמיד את רבו זוכה כאן לתפקיד מרכזי, והיא המכריעה בשאלה כיצד לנהוג.

 

נפתח בסבב קצר.

נשאל את התלמידים:

כשאתם לא יודעים או לא זוכרים אם משהו הוא מותר או אסור, מה אתם עושים?

נאזין לתשובותיהם, ונבחין בזהירות בין הבחירה לשאול ישירות ולברר, לבין האפשרות להתבונן במישהו אחר ולחקות את מעשיו. נעלה את השאלה לבירור עם התלמידים:

  • מה ההבדל בין שתי הבחירות הללו?
  • מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן?

נאסוף את התשובות השונות שיעלו.

נספר שבשיעור הקרוב נפגוש את שתי הדרכים הללו בלמידה.

ניתן קצת רקע והקשר לסוגיה: בסוגיה שלנו אנחנו נטועים בתוך ימים בהם תפילת הקבע עודנה מתהווה. הכללים עדיין לא בורים ומנוסחים, וצריך ללמוד אותם באופנים שונים , תוך כדי עשייתם. המציאות הזאת מזמנת לנו סיפורים שיש בהם התבוננות, השראה ולימוד, שמתוכם אנחנו לומדים כיצד לנהוג.

 

כעת נספר לתלמידים שבשיעור הקרוב נעבור לדיון בהמשך המשנה, העוסקת בזמני תפילת מנחה. "תפלת המנחה עד הערב וכו'".

נבקש מהתלמידים לאתר את ההקשר של הדיון בתוך השתלשלות העניינים בפרק שלנו. במידה ויש צורך בהכוונה יותר מדויקת, ניתן להפנות את התלמידים ישירות להתבונן במשנת האם.

כשימצאו את המשפט המקורי בתוך משנת האם, נסביר בקצרה שכך בנויה סוגיה תלמודית. היא מפרקת את המשנה ליחידות קטנות, ודנה בכל אחת מהן בנפרד על פי הסדר.

נבקש שיקראו בקול את המשפט בשלמותו:

 "תפלת המנחה עד הערב 

רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה".

 

נקרא יחד, בקול, את השאלה העולה בגמרא ביחס לזמני התפילה:

תפלת המנחה עד הערב וכו':

"אמר ליה רב חסדא לרב יצחק: התם אמר רב כהנא  'הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה', הכא מאי?

אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי.

אמר רב חסדא: נחזי אנן: מדרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום - שמע מינה הלכה כרבי יהודה 

אדרבה: מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא - שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה!

השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד."

 

נתרגם יחד, ונבקש לברר את מהלך הענינים:

אמר רב חסדא נחזי אנן [נראה אנו], מדרב מצלי [מתפלל] של שבת [תפילת ערבית של שבת] בערב שבת מבעוד יום [לפני השקיעה. וקבל עליו שבת לפני השקיעה], שמע מינה הלכה כרבי יהודה [שמפלג המנחה נגמר זמן המנחה, ומאז כבר אפשר להתפלל ערבית].

אדרבה: מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא [לא היו מתפללים עד ערב. שקיעת החמה] שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה.

השתא [כעת] דלא אתמר הלכתא [שלא נאמרה הלכה] לא כמר [חכמים] ולא כמר [רבי יהודה], דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד [מי שעשה כחכמים עשה, ומי שעשה כרבי יהודה עשה].

 

נשאל:

  • מה שואל רב חסדא את רב יצחק?
  • ומדוע שותק רב יצחק לעומתו, לדעתכם?
  • מה השתיקה הזאת גורמת לרב חסדא לעשות?
  • האם הפתרון בסוף הקטע מבהיר מדוע שתק רב יצחק?

 

הערה: חשוב להבהיר כי השתיקה של רב יצחק לא מנומקת במלואה בסוגיה, ושנוכל רק לשער. הרי הוא יכול היה לענות לו בפשטות, ששתי הדעות טובות להלכה, אבל הוא בוחר לשתוק.

כדאי לפתוח את השאלה למחשבה:

  • האם לשתיקה של רב יצחק יש איזה כח מוסף, המחולל משהו חדש בתוך הסוגיה?
  • מה עשוי לגרום לו לבחור לשתוק, לדעתכם?
  • האם יש פעמים בהם אתם שותקים, למרות שהתשובה ידועה לכם?

נבקש מתלמיד המעוניין בכך לספר לנו על מקרה כזה שקרה לו, וננסה לבחון את הבחירה שלו לשתוק ביחס לשתיקתו של רב יצחק.

  • האם הם נובעים מאותה נקודה או מחשבה, לדעתכם
  • אם לא, האם זה מסייע לנו לדייק מה כן עומד בבסיסה של השתיקה שכאן?

 

נסגור את הסוגריים הללו ונסכם בקצרה את ההצעות שהעלו התלמידים.

נעיר את תשומת הלב לכך שהדיון כאן מתבסס על האופנים בהם נהגו רב, ולעומתו רב הונא וחכמים,

ולא על ציטוטים או אמירות מפורשות שלהם.

נברר יחד על מה מעידה כל "עדות" כזאת המובאת כאן. מה ניתן למוד ממעשיהו של רב בסוגיה הזאת, וממעשיהם של רב הונא וחכמים?

 

נזמין את התלמידים לצלול יחד לסיפור המופיע כאן בהמשך הסוגיה, בו נפגוש בעוד דוגמאות למעשים ויחסים בין מורים לתלמידים, מהם מפיקים לימוד מעשי.

 

 רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת,

והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא

לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה 

- שמע מינה תלת:

שמע מינה: מתפלל אדם של שבת בערב שבת,

ושמע מינה: מתפלל תלמיד אחורי רבו,

ושמע מינה: אסור לעבור כנגד המתפללין.

 

נעיר שבשיעור הבא נעסוק ממושכות במשמעות ההנהגות הללו, כל את בפני עצמה, וכמכלול, אבל בשיעור הנוכחי אנחנו מבקשים לעמוד על האופן בו מופקת הלכה מתוך המעשים.

 

לפני שנבאר את הדברים ביסודיות, נבקש משני מתנדבים להמחיז את התרחיש המתואר לנו כאן. מה בדיוק קרה שם?

(תלמיד אחד יגלם את רב, והשני את ר' ירמיה).

נשבח  את התלמידים על הנסיון, ונשאל את הכיתה אם יש לדעתם אי דיוקים במחזה שהומחז כאן בכישרון רב...

נדייק יחד עם התלמידים את הדברים כפי שהתרחשו, ונרשום על הלוח את שלושת העקרונות ההלכתיים שנלמדו בעקבות הסיפור.

נעיר את תשומת הלב לכך שאנחנו למעשה ביצענו כאן את הפעולה ההפוכה:

מתוך הכתוב, ניסינו לשחזר את המעשה,

בעוד המהלך בתלמוד עושה את ההיפך: מתוך ההתבוננות העמוקה במעשה, הוא מבקש לנסח כללים כתובים.

נדון יחד ביתרונות ובקשיים המהותיים של שיטת הלימוד הזאת, מתוך המעשה.

  • מה טוב בזה לדעתכם?
  • מה עשוי להיות בעייתי בשיטה כזאת?
  • האם יש חשיבות לדמותו של האדם ממנו נלמדים המעשים?

 

נסכם את הדברים ונזמין את התלמידים לתרגיל פעיל ברחבי בית הספר:

נחלק את התלמידים לזוגות. בכל זוג - תלמיד אחד יקבל משימה פשוטה לביצוע, והתלמיד השני יידרש ללוות אותו, ולנהל רישום מדוייק של כל הפעולות שהוא פועל בדרכו לבצע את המשימה.

הצעות למשימות פשוטות , לדוגמה:

  • אנא לך למזכירות ובקש טוש ללוח מחיק.
  • צא לחצר ולקט משם שלושה פרטים שונים.
  • טאטא את הכתה.
  • אסוף עפרונות מחמישה ילדים שונים.

בתום המעקב, נבקש מהתלמיד "העוקב" לבחור לכל הפחות שני דברים מעניינים בהתנהגות של חברו, ולסמן אותם על הדף. הדברים צריכים להיות חדשים ומפתיעים במובן הזה שלו הוא היה מבצע את המשימה, הוא היה מבצע אותה באופן אחר. נבקש מכל תלמיד לנסח את החידושים שמצא במעקב אחרי החבר באופן הזה:

 שמתי לב שכשעשית_________________ בחרת לעשות את זה כך____________________________

 

נבקש מהעוקב בכל חברותא  לשתף את בן הזוג בדברים שגילה לגביו, ואז נאסוף יחד בפורום כיתתי דוגמאות שונות מכל זוג.

נשבח את התלמידים העוקבים על תשומת הלב, על ההתבוננות העמוקה, על חדות העין וכו', ואת מבצעי המשימות על "חידושיהם ". נשאל אותם, אחת לכמה דוגמאות, האם הם יודעים מדוע עשו כך ולא כך, האם היו מודעים לכך בשעת מעשה, ואת כלל הכתה, בדוגמאות בהן יש גם ערך מוסף ברור לבחירה, נשאל מה ניתן ללמוד מהמעשה הזה....

נסכם את התרגיל ואת השיעור גם יחד.

 

סגירה שהיא פתיחה:

נשאל את התלמידים, אם יש תינוקות סביבם שמתחילים עכשיו ללכת, או לדבר.

איך לדעתם הם לומדים לעשו את הפעולות המסובכות האלה. הרי אין ספר שמלמד אותם, ואין כתת תינוקות...

נדייק את התשובות ונגיע לאמירה שהחיקוי הוא אופן הלימוד הראשוני ביותר.  

ומרגע ההגעה לעולם אנחנו עוסקים במציאת דמויות ודברים ראויים לחיקוי, וכך צומחים.

בשיעור האחרון פגשנו את החיקוי והלמידה מתוך מעשי חכמים כעמוד תווך בלימוד הלכה.

תפילת הקבע היתה בעצמה באותו זמן סוג של תינוק שרק התחיל את דרכו בעולם, והחכמים נדרשו להתבונן במציאות, במעשי גדלי הדור, וכך ללמוד.

 

נכתוב על הלוח:

"בן זומא אומר:

איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי".

 

נחלק להם כרטיסים ועליהם תחילית המשפט :

תודה,

רציתי לספר לך שלמדתי ממך ש_________________

________________________________________

________________________________________

________________________________________

 

ונבקש מהם לחשוב בבית על מעשים מלמדים שפגשו בסביבתם הקרובה. דווקא כאלה יומיומיים, פשוטים, ולא מעשי חסד יוצאי דופן. אחרי שיחשבו על משהו, שינסחו עבור העושה שממנו למדו כמה שורות, ויתנו לו את הכרטיס. בשבוע הבא נאסוף חוויות ונשמע ממי שחפץ לשתף, למי נתן את הכרטיס ולכבוד מה.

 

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
רשימת המתנה להשתלמויות המתקיימות במועד אביב - קיץ.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים