תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > וספרתם לכם - לעצמכם

וספרתם לכם - לעצמכם

צוות לב לדעת, חנה גודינגר (דרייפוס)
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: וספרתם לכם - לעצמכם

פתיחה:

ימי ספירת העומר הם ימים של תיקון המידות והכנה לקראת קבלת התורה. ע"פ תורת הסוד, כל אחד מהימים מבטא ספירה מסויימת, הקשורהה לעבודה על מידה מסויימת בנפש. אלו ימים של היטהרות והכנה רוחנית, של תהליך שאותו כל עמ"י עובר, ממ"ט שערי טומאה בהם היינו שקועים עד יציאת מצרים, להגעה לדרגה העליונה של עמידה בהר סיני ומתן תורה.

בשיעור זה נעסוק בתהליך אותו עובר כל אחד ואחת בתקופה זו, תוך התמקדות בתהליך כתהליך אישי, ללא השוואה לאחרים.

 

מהלך השיעור:

א. נקדים ונדבר על משמעותה של ספירת העומר, ועל היותם של ימים אלו ימי הכנה רוחנית לקראת קבלת התורה. נחלק לתלמידים פתקים (מצורפים בסוף הקובץ) ונבקש מכל תלמיד לרשום לעצמו מהם המטרות שהוא מציב לעצמו לתקופה זו? מהם הדברים בהם היה רוצה להתקדם ולהתעלות לקראת חג השבועות?

 

ב. ניתן לתלמידים ללמוד בחברותות את המקור הבא, בעזרת השאלות שאחריו:

 

רבי אלתר טפליקר, משיבת נפש אות - נא

   לִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחֲבֵרָיו בְּנֵי גִילוֹ טוֹבִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מִדָּה טוֹבָה לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם, וּלְהַחֲזִיק אֶת כָּל אָדָם טוֹב מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם יִפּל בְּדַעְתּוֹ עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, אֵין זֶה עֲנָוָוה אַדְּרַבָּא, זֶה גַּדְלוּת גָּדוֹל שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ שֶׁיַּעֲבד אֵיזֶה עֲבוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק כָּל כָּךְ וַחֲבֵרָיו כְּבָר זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ. כִּי בֶּאֱמֶת אָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַמָּקוֹם וּמִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא וּבְאֵיזֶה מְקוֹמוֹת נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו. כִּי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ כְּלָל.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעִנְיַן סְפִירַת הָעמֶר "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם- וּסְפַרְתֶּם לְעַצְמְכֶם". כִּי כָּל הַבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלִזְכּוֹת לְקַבֵּל עָלָיו על תּוֹרָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְפִירַת הָעמֶר שֶׁהוּא הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִסְפּר הַיָּמִים לְעַצְמוֹ דַּיְקָא וְאַל יַפִּיל אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. הַיְנוּ שֶׁחָשַׁב תָּמִיד שֶׁהוּא רַק אֶחָד בָּעוֹלָם וְלא הִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל. כִּי בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מְנִיעוֹת מֵרְשָׁעִים הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ בְּכַמָּה הַסָּתוֹת וּפִתּוּיִים וְלֵיצָנוּת וְכוּ' אוֹ בְּהִתְגָּרוּת הַמַּחֲלקֶת שֶׁמַּרְבִּין עָלָיו, כְּמוֹ כֵן. יֵשׁ גַּם כֵּן לִפְעָמִים כַּמָּה מְנִיעוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת אֲפִילּוּ מֵחֲבֵרָיו וְאוֹהֲבָיו הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת.
וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הֵיטֵב בִּכְתָב, רַק הַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ, כִּי כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת כָּאֵלּוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", וְלא יִסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרוֹ כְּלָל בִּבְחִינַת: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לְעַצְמְכֶם" כַּנַּ"ל וּלְהִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד אֲפִילּוּ בַּעֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת גָּדוֹל, וְגַם עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִילָּתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כְּלָל. אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ תָּמִיד וְלא יִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם כְּלָל, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע וְגַם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֲלָפִים מַדְרֵגוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלּא רָאָה מֵהֶם יְגִיעוֹת כָּאֵלֶּה וְהוּא הִתְיַגַּע כָּל כָּךְ וְלא זָכָה לָזֶה וְהוּא בַּעֲנִיּוּת וּבְשִׁפְלוּת גָּדוֹל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל וְיִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וִיחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת בַּמַּה שֶּׁיּוּכַל, וְכָל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁמַּרְוִיחַ לִפְעָמִים יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינָיו מְאד וְיוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִפְלִיא. חַסְדּוֹ עִמּוֹ לִזְכּוֹת לָזֶה עַל כָּל פָּנִים. וּמָה אִכְפַּת לֵיהּ מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל וְטוֹב מִמֶּנּוּ, טוֹב ה' לַכּל.

 

שאלות לעיון ולדיון:

  • מה גורם לאדם ליפול בדעתו? כיצד ניתן להימנע מכך?
  • כיצד מסביר המשיבת נפש את משמעות הפסוק "וספרתם לכם"?
  • נסו לחשוב יחד: מה גורם לנו להשוות את עצמנו לאחרים? מה אפשר לעשות כדי להגיע למצב של "אחד היה אברהם"?
  • איך ניתן להפוך את ספירת העומר לזמן של עבודה עצמית, ללא השוואות?

 

ג. לאחר הלימוד בחברותות נערוך בכיתה אסיף של הלימוד, ונשמע מחשבות ותובנות שעלו ממנו.

ד. השוואה לאחרים מול האפשרות להיות כל אחד מול עצמו וביחס לעצמו קשורה הרבה פעמים גם לאווירה חברתית הקיימת בכיתה. הישגיות, תחרותיות וכד' הם קרקע פורייה ליצירת מתח והשוואות ולחוסר יכולת של הפרט להתמקד בעצמו ולבחון את עצמו ביחס לתהליכים האישיים שהוא עובר וליכולותיו. נשאל את התלמידים כיצד הם רואים את האווירה בכיתה בהקשר זה, ומה לדעתם ניתן לעשות כדי ליצור בכיתה אווירה של "וספרתם לכם- לעצמכם".

ה. לסיום השיעור נבקש מכל אחד מהתלמידים לשוב לפתק שכתב לעצמו בתחילת השיעור ולנסות לחשוב, לאור הלימוד, כיצד הוא יכול להתקדם בכל אחד מהדברים שרשם לעצמו - מה הוא צריך לעשות באופן מעשי ומה יעזור לו להתקדם. 

 

 

"וספרתם לכם"...

בספירת העומר בשנה זו, לקראת קבלת התורה,

הייתי רוצה להתקדם ב...

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים