תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > כוונה ומעשה, שבת ב' משנה ה', י"ב משנה ב'

כוונה ומעשה, שבת ב' משנה ה', י"ב משנה ב'

חנה גודינגר, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: משנה
נושא: שבת

היחס בין כוונה למעשה היא אחת השאלות שכל עולם משפטי ופילוסופי נדרש לדון בו: כיצד אני בוחן את האחריות/האשמה/הזכות שיש לאדם במעשה מסוים – על פי מה שהוא התכוון לעשות או על פי מה שנגרם כתוצאה מהמעשה שעשה בסופו של דבר? גם ההלכה, כמו כל מערכת משפטית אחרת, נדרשת לשאלה זו, ובהלכות שבת היחסים הללו מקיפים מערכת שלמה של מושגים שבמסגרת שיעור זה נעסוק רק בשניים מתוכה: מלאכה שאיננה צריכה לגופה ופסיק רישא.

מקורות:

 

משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה ה'

המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני עובדי כוכבים, מפני לסטים, מפני רוח רעה, ואם בשביל החולה שיישן - פטור.

כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה, חייב.

ורבי יוסי פוטר בכולן,

חוץ מן הפתילה, מפני שהוא עושה פחם.

 

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קה עמוד ב

רבי יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה - חייב עליה... רבי שמעון דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה - פטור עליה.

 

רש"י, תלמוד בבלי מסכת שבת דף צג עמוד ב

ור' שמעון פוטר - ... כל מלאכה שאינה צריכה (לגופה) אלא לסלקה מעליו - הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה. דברצונו לא באה לו, ולא היה צריך לה, הלכך לאו מלאכת מחשבת היא לר' שמעון.

 

משנה, מסכת שבת, פרק י"ב, משנה ב'

החורש - כל שהוא.

המנכש והמקרסם והמזרד - כל שהוא, חייב.

המלקט עצים:   אם לתקן - כל שהן.

אם להיסק - כדי לבשל ביצה קלה.

המלקט עשבים: אם לתקן - כל שהוא.

אם לבהמה - כמלא פי הגדי.

 

הרב מנחם המאירי, בית הבחירה, מסכת שבת דף קג.

המנכש - והוא הסרת עשבים רעים מתוך הירקות. ואף הוא תולדת חורש, ויש מחייבים אותו משום זורע.

והמקרסם - והוא הקוצץ ענפים יבשים מן האילן לתקון האילן.

והמזרד - והוא קציצת ענפים אף מן הלחים, מצד שיש שם הרבה יותר מדאי. ואף הם תולדת חורש, ויש מחייבים בהם משום נוטע. וכל אלו שיעורם בכל שהוא.

המלקט עצים מן האילנות: אם לתקן את הקרקע או האילן - שיעורו בכל שהוא ככל אותם שהזכרנו. ואם להיסק - שיעורן בכדי לבשל בהן ביצה קלה.

וכן המלקט עשבים מן המחובר: אם לתיקון הקרקע - שיעורו בכל שהוא, ואם לבהמה כמלא פי הגדי. ואע"פ שהקרקע מכל מקום מיתקן בכך? הואיל ואינו מתכווין פטור מצד התיקון.

ואע"פ שהוא פסיק רישיה? פירשוה בגמ' בשאין הקרקע שלו ואין נוח לו בכך. וכל שאין נוח לו במלאכה הנמשכת ממעשיו אין בו דין פסיק רישיה. אבל בקרקע שלו חייב אף מצד התקון אע"פ שאינו מתכוין לו. ואם עשה משהו חייב מצד התקון לבד, ואם עשה בכדי מלא פי הגדי חייב שתים.

 

מהלך השיעור:

 

נכתוב על הלוח את שלושת החלקים המרכיבים את הניתוח הלוגי של מעשה: כוונה – מעשה – תוצאה, ונבקש מכל תלמיד לחשוב על כמה דוגמאות של מעשים יומיומיים ולנתח אותם על פי המודל הזה. לאחר מכן נבקש מכל תלמיד לתת דוגמא אחת ולנסות להכריע מה בעיניו הוא הגורם המשמעותי ביותר בהגדרת מעשה: השאלה למה התכוונתי? השאלה מה עשיתי? או השאלה מה התוצאה שהיתה בסופו של דבר למעשה שלי? נערוך דיון עם התלמידים בנוגע לשאלה תיאורטית זו. כמובן שבמהלך הדיון, כדאי להביא דוגמאות שאינן קשורות להלכות שבת, אך מציפות את המתח שמצוי בשאלה זו סביב שדות אחרים: תכננתי לעשות מעשה רע ובסוף הוא לא יצא לפועל: מה היחס כלפי? ניסיתי להעביר זקנה את הכביש ובטעות הפלתי אותה: מה היחס למעשה זה? וכדומה..

 

ניתן לכל חברותא את שתי המשניות הקשורות לנושא בו אנחנו עסוקים בשיעור זה: המשנה העוסקת במלאכה שאיננה צריכה לגופה והמשנה העוסקת במקרה שיוגדר בגמרא כ"פסיק רישא", כדאי לשים לב שהמשניות עצמן עוסקות בדינים ספציפיים והדיון בעניין שלנו נעשה אח"כ בשלב הסוגיה, ובכל זאת זו הזדמנות לתת לתלמידים להתמודד עם לימוד שתי משניות בכוחות עצמם כבסיס ללימוד ולדיון הכיתתי בהמשך. לאחר שכל חברותא תנסה להתמודד עם המשנה בכוחות עצמה, נעבור עליהן יחד בכיתה ונלמד אותן.  

 

באסיף הכיתתי, נבקש לדלות יחד עם התלמידים את העקרונות המנחים את המחלוקות או הדינים בשתי המשניות שלמדנו: לשם כך נלמד את המקורות הנוספים: את דברי הגמרא על המשנה העוסקת בכיבוי הנר ואת פירושו של המאירי על המשנה העוסקת באיסור חרישה. מחלוקת תנא קמא ורבי יוסי במשנת כיבוי הנר, מוסברת בגמרא כמחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בשאלת דינה של מלאכה שאיננה צריכה לגופה: דהיינו מלאכה שאני עושה אך לצורך שונה ממטרת המלאכה עצמה (בפשטות: כפי שהיא הוגדרה במשכן). רבי יהודה מחייב על מלאכה זו שכן העיקר נבחן בתוצאה של המעשה שהיא זהה ולרבי שמעון אני פטור על מלאכה זו שכן העיקר נבחן בכוונה של המעשה שהיא שונה מהכוונה האסורה. במשנת החורש, דן המאירי בשאלה מדוע מטרת ניכוש העשבים היא בעלת משמעות לשאלת החיוב שלי (אם לתיקון הקרקע: אני חייב בכל שהוא ואם לבהמה רק אם אני מנכש כמלוא פי הגדי) והוא עונה שזה מקרה של פסיק רישא שלא ניחא ליה, כי הקרקע איננה שלי, כלומר אף על פי שבדרך כלל יש דין של פסיק רישא, דהיינו אני חייב על מלאכה אסורה שנגרמה בהכרח מכוח מלאכה מותרת שעשיתי, כאן המצב שונה כיוון שאין לי עניין ורצון במלאכה האסורה של תיקון הקרקע כי הקרקע לא שלי. כדאי לשים לב שההגדרות ברורות בגדול לתלמידים שכן הם כשלעצמן מורכבות והקשר שלהן למשניות שנלמדו קודם לכן על ידי התלמידים עצמם, עלול להיות מעט מסורבל.  בסופו של הלימוד: נחזור אל הפתיח של השיעור ונראה איך הדיונים שהיו אצלנו בכיתה הן למעשה אלו שיושבים ביסוד המחלוקות והשאלות ההלכתיות של השבת: מה קובע האם המעשה אסור: הכוונה שלי? המעשה שלי? או תוצאות המעשה שלי?

 

כדי להעמיק עוד את השאלה הזו, לא רק בהיבט של פסק ההלכה בה, אלא גם בשאלות העומק של היחסים שלנו עם המעשים שלנו, נבקש מכל חברותא לכתוב יחד דו שיח בין רבי שמעון לרבי יהודה כפי שפגשנו אותו בסוגיה הקצרה שראינו בגמרא ובו הם מתווכחים בשאלה העומדת ביסוד המחלוקת ההלכתית שלהם: מה העיקר הכוונה או התוצאה. לחילופין במידה ובכיתה שלכם חשיבה מופשטת מתאימה: ניתן להציע לכל תלמיד לבחור להיות כוונה או תוצאה ולכתוב מנקודת המבט הפנימית הזו מדוע זה העיקר של המעשה והמקום דרכו יש לבחון ולראות את המציאות. תלמידים שיהיו מוכנים להקריא בקול את שכתבו – יעשו זאת. 

 

צפייה בסרטון ודיון קצר: נצפה יחד במערכון קצר של אנדרדוס המתאר אדם שמגלה בשבת שהאור במקרר שלו לא מנותק והוא חושש לפתוח ולסגור את המקרר בשל כך ובאוסף הטעויות המצחיקות שנגרמות לו כתוצאה מכך. 

העולם המודרני והטכנולוגי הציף באופן חזק מאד את שאלות הכוונה והמעשה כפי שניתן לראות בדוגמא שבמערכון. נדון יחד עם התלמידים במה שעבר בהם כאשר צפו במערכון הקצר שמציף את שאלות העומק שדנו בהן ברמה המעשית של החיים.

 

נבקש מכל תלמיד לבחור שאלה אקטואלית בהלכות שבת שמושגי כוונה ומעשה עולים בה ולחפש במהלך השבוע רב לשאול ולדון איתו בתשובה ההלכתית לשאלה שבחר. דוגמא לשאלות: שכחתי לכבות האור במקרר לפני שבת? עלי לעבור במקום שמצולם במצלמות אבטחה כל הזמן? במלון בו אני מתארח יש דלת חשמלית הנפתחת בעין אלקטרונית? וכן הלאה..  בתחילת השיעור הבא נבקש מהתלמידים לשתף בשאלה שבחרו ובתשובה שקיבלו וכך ננסה יחד עם התלמידים להבין את התמונה ההלכתית והדילמות ביחס למושגים שעסקנו בהם.

 

 

תשומת לב

שיעור זה עסק בשאלות העומק שמציפים המושגים שהמשנה העלתה ולא הגיע לכדי בירור הלכתי של ההלכות שנאסרו מכוח מערכת מושגים זו ובמצבים המדויקים בהם מותר או אסור לעשות מלאכה ללא כוונה וכדומה. שאלות אלו רחבות מהיריעה שניתנת לנו במסגרת יחידת במעגלי המשנה, אך כדאי לתת את הדעת על כך ולחפש את המרחב המתאים למלא את החלל הזה.

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים