תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > על הניסים - חלק ב

על הניסים - חלק ב

עטרת סקולניק, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: חנוכה

בשיעור זה נמשיך את העיסוק בנושא הנס שעסקנו בו בשיעור הקודם. השיעור מורכב מחלק הצגתי, וחלק הפעלתי של הכיתה.

הקדמה:

השיעור מובא כהמשך ליחידה הראשונה בה סקרנו את מושג הנס. זהו שיעור כפול, היות ויש בו כמה חלקים הדורשים תהליך מעט יותר ארוך.

 

את השיעור נפתח במשחק שיקשר אותנו לנושא של השיעור - נס:

משחק ה"סמוך עלי"-

הסבר המשחק: נזמין לקדמת הכיתה שני מתנדבים. נבקש מאחד מהם להיות ה"סומך" ומהשני נבקש שיהיה ה"נופל". הנופל עומד מלפני הסומך, עם גב אליו, בעצימת עיניים. נבקש ממנו שייפול לאחור מבלי להזיז את הרגליים, ומהסומך נבקש שישים לב לנפילת חברו, כי הוא יצטרך לסמוך שתי ידיים לפנים ולתפוס אותו ע"מ שלא ייפול על הרצפה. כדאי להתחיל בפעם הראשונה ממרחק מאוד קטן ואט-אט להרחיק אותם זה מזה.

בכיתה: נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות  (עדיף שיהיו אלה אותם זוגות מהשיעור הקודם) ולהתנסות במשחק הזה, בזהירות רבה. נדריך אותם מראש לשים לב לתחושות ולרגשות שעולים בהם בזמן התרגיל.

לאחר המשחק נבקש מה"נופלים" לתאר איך הם הרגישו במהלך התרגיל. (האם חששו, פחדו, התלהבו, רצו עוד פעם?). נבקש גם מה"סומכים" שיתארו את ההרגשה שהייתה להם.

נכתוב על הלוח את הפסוק מהשיעור הקודם: "סומך ה' לכל נופלים" (תהלים קמ"ה, י'ד)  ונזכיר בראשי פרקים את עיקרי הדברים מלמידת המושג "נס".

הצגת תוצרים - נבקש מהזוגות שעבדו יחד להציג את תוצריהם מול הכיתה (הצגה / קומיקס / נאום/ פלקט). אורך הצגת התוצרים ייקח כ- 20 דקות. חשוב לעזור לתלמידים לתווך את העבודה שלהם מול הכיתה, עם הדגשים של נפילה וגלגל הצלה (ראה שיעור 1).

 

נכין את התלמידים לכך שאנו עומדים לספר להם סיפור אמיתי שקרה לפני אלפי שנים, ובסיפור הזה ישנם ניסים גלויים.

ניתן לתלמידים שאלה מכוונת לקריאה: בכל פעם שתשמעו בסיפור מצב של מצוקה או נפילה - תגידו פעם אחת בקול ברור את האות "נ"!

הערה חשובה: את הסיפור המובא לעיל ניתן להקריא באופן פשוט, כאילו הוא מובא מתוך יומנה של אישה שהייתה בתקופת החשמונאים, ולחילופין, אפשר לצאת רגע מהכיתה, להתחפש באופן מינימליסטי ולהציג בפניהם את הסיפור. זה תלוי לגמרי בסגנון שלכם.

נספר לתלמידים את הסיפור, תוך כדי שיתוף פעיל שלהם במהלך הקריאה.

(למורים המציגים: ניכנס לכיתה מחופשים לדמות מתקופת בית המקדש בזמן שלטונו של אנטיוכוס; ג'לבייה/ סדין גדול קשור לגופינו, מטפחת גדולה קשורה על ראשנו, חגורת בד (אפשר ממטפחת), חרב קטנה מאחור, קשורה בחגורה.

הכניסה לכיתה צריכה להיות בהולה ופתאומית, כאילו התגנבנו הרגע בחשאי. וללא הקדמה להתחיל להציג.

נלחש לילדים בכניסתנו לדלת: "אתם משלנו?" אם הם לא יענו, נשאל שוב: "אתם בצד שלנו או בצד של היוונים?" ואם עדיין לא תהיה תשובה מצד הילדים, נשאל בזהירות: "אתם יהודים??" לאחר שנקבל מהילדים תשובה ניכנס בשקט, עם שק מלא בסביבונים ונסביר לילדים:

"אני מעבירה לכם משחק שיסיח את דעת היוונים. שמרו עליו טוב טוב, בתוך כף ידכם. אל תתעסקו בו כעת. רק אם יגיעו לכאן יוונים (חחק טו!) עליכם להוציא מיד את המשחק הקטן ולשחק בו, כאילו לא אמרתי לכם דבר. ברור?!"

נחלק את הסביבונים לילדים, ולאחר שרחשי ההתרגשות ישקוטו, נתחיל לספר:)

"שמי רבקה בת מנלאוס. יש לי שני ילדים בערך בגיל שלכם, ואנחנו מחפשים עוד יהודים שיהיו מוכנים להילחם איתנו על ארץ ישראל, על עם ישראל ועל תורת ישראל. שמעתם על אנטיוכוס הרשע? אנטיוכוס אפיפנס הוא מלך היוונים, והוא שולט כרגע על כל ירושלים, ועל כל היהודים החיים בישראל. הוא עושה לנו המון בעיות בחיים, גזר גזירות קשות ונוראיות כדי שלא נוכל לחיות כמו יהודים, אלא כיוונים.הוא שינה את שמה של ירושלים לאנטיוכיה, הוא חילל את בית המקדש שלנו, קשה לי לתאר לכם מה הוא עשה שם, זה נורא. אבל אני מוכרחה לספר לכם כדי שתבינו מדוע הגיע הזמן לעשות מעשה! אנטיוכוס והחיילים שלו נכנסו לבית הקדוש, לקחו משם את כלי הזהב הקדושים בהם היו הכהנים משתמשים כדי לעשות את עבודת הקורבנות, ניפצו את כל פכי השמן הטהור שהכינו הכהנים מדי יום. השמן הטהור הזה הוא השמן בו הדליקו את מנורת הזהב היפה שלנו. והגרוע מכל מה שסיפרתי לכם- אנטיוכוס הכניס לתוך המקדש שלנו אליל משלו, פסל! והוא מכריח את כולנו להיכנס פנימה, לבית המקדש שלנו, ולהשתחוות לפסל הזה שלהם! עבודה זרה! בתוך בית המקדש!!"

נשאל את התלמידים: מה אתם חושבים על זה?

(ייתכן שהילדים יגידו דברים כמו- 'אנטיוכוס המטומטם הזה!' 'אני הולך לכסח אותו!' או 'אבל אל תקשיבו לו! אני לא הייתי מקשיב למה שהוא אומר'.. בשלב הזה כדאי לענות להם ברצינות ולתאר כמה חזק אנטיוכוס, איזה צבא ענקי יש לו, ומה יכול לקרות למי שאינו שומע בקולו).

וזה עוד לא הכל, אתם יודעים שאנטיוכוס כל כך שונא את זה שאנחנו מתנהגים כיהודים, שהוא גזר עלינו לא לעשות שום דבר שיהודים נוהגים לעשות? ברית מילה - אסור. ללמוד תורה - אסור. חגים ושבת - אסור. הם עוקבים אחרינו לכל מקום, החיילים שלו, מחפשים אם יש יהודים שמתנהגים כיהודים ותופסים אותם. אחר כך הם לוקחים אותם בשבי ואומרים : או שתתיוונו או שתמותו. להתייוון פירושו להפוך ליוונים ולהתנהג כמותם. אתם בטח חושבים לעצמכם שאתם בחיים לא הייתם מתייונים. אבל אני אגיד לכם את האמת- גם אני הייתי בטוחה שלעולם לא אעשה מעשה נוראי כמו להתייוון, והנה אני רואה את משפחתי היקרה, את הילדים שלי היקרים, ואני לא רוצה לאבד אותם. ועכשיו אני חושבת כל יום מחדש- אולי לוותר? אולי להפסיק להתפלל וללמוד תורה, אולי הגיע הזמן להצטרף ליוונים וגמרנו?

(השהייה של מספר שניות. נחכה לשמוע תגובות מהילדים אם יש.  בשלב הזה כדאי להקשיב ולהדהד את תגובותיהם ולא לכוון אותם לומר את 'הדבר הנכון')

אז בדיוק בגלל יהודים כמוני, שהדרך אינה ברורה להם, קמה משפחה חזקה של כהנים במודיעין והחליטה להוביל... (נסתכל לצדדים, נוודא שאין אף יווני בשטח, ונלחש-) מ ר ד.

שמעתם על המכבים? אוי, כמה טוב שיש לנו את המכבים, הם נותנים לנו תקווה לחיים! מתיתיהו, החשמונאי האמיץ, אסף את חמשת בניו, וביחד הם אספו כל יהודי ויהודי שמוכן להילחם ביוונים.

יש כאלה שחושבים שהם ממש משוגעים... הרי ליוונים יש עשרות אלפי חיילים, כל חייל יווני עבר אימוני שדה קשוחים, יש לו שריוני ברזל, מגן ונשק חם. יש להם אלפי פילים וסוסים, מרכבות ונשקים. ואנחנו... כמה לוחמים יש ליהודים? קומץ. ונשק? חוץ מחרבות שהכנו בעצמנו (נראה להם את החרב שלנו), מה באמת יש לנו?

אבל מתיתיהו החשמונאי אומר- יש לנו את הנשק הכי טוב בעולם כולו. אתם יודעים מהו?

השם.

מי-להשם-אלי. כך הוא צעק לנו,מתיתיהו באותו יום שגייס יהודים לצבא המכבים. "מי שמאמין בהשם, ורוצה להחזיר את השלטון לידיו- שיבוא אלי."

אתם מבינים? בזמן שהיוונים מתאמנים עם הנשק שלהם והסוסים לקראת יציאה לקרב, החיילים שלנו מתכוננים בצורה אחרת- הם צמים ומתפללים להשם שיושיע את עם ישראל.

ועכשיו אתם בטח מתחילים להבין למה הגעתי אליכם...

אז קודם תענו לי כדי שנהיה בטוחים - אתם בצד שלנו או בצד של היוונים?

(נקוה שרובם יאמרו שהם בצד שלנו..)

איך ילדים בגיל שלכם יכולים לעזור לנו במלחמה מול היוונים, לדעתכם?

(ננסה לכוון את הילדים להבנה שאין יותר מדי לעשות במצב הזה, העזרה הכי גדולה שלהם תהיה תפילה למען נצחון המכבים).

כמו שאתם רואים, כדי שהיהודים ינצחו, דרוש לנו נס. כי אנחנו מעטים כל כך והם רבים כל כך. אנחנו חלשים והם חזקים.

וכדי שיקרה לנו נס, מה אנחנו צריכים לעשות- לבקש מהשם שיחולל נס.

אז עכשיו, כל אחד יקבל ממני קלף.

(נחלק לתלמידים בריסטול בצבע קלף או סתם פתק).

ויכתוב בקלף האישי שלו תפילה ובקשה להשם, למען נצחון היהודים. אין לכם מושג כמה חזקה היא תפילת הילדים.

ובזמן שאתם תכתבו את התפילה, אני אעבור בין שאר המערות סביב, אחפש עוד ילדים שמוכנים להתפלל ולכתוב תפילות לילדים שלא יודעים מה לומר. ככל שיהיו יותר תפילות - כך ייפתחו שערי שמיים בעזרת השם.

אני צריכה מתנדב שיעמוד ליד הדלת, למשמר, עד שאחזור, למקרה שיגיעו היוונים. אם הוא רואה יוונים מתקרבים עליו לצעוק בלחישה : "סביבון סוב סוב סוב", ואז כולכם משחקים, ברור?!

(לאחר מינוי המשגיח, נצא מהכיתה להחליף בגדים מהר, ונחזור לשם בתור עצמנו, לסיום מהלך השיעור..).

 

נשאל את התלמידים:

  1. מהי "הנפילה" העיקרית שמתארת רבקה בת מנלאוס בסיפורה? (שלא מאפשרים להם לחיות כיהודים).
  2. האם פגשנו בסיפור, עד כה, איזשהו גלגל הצלה? (ייתכן וחלק מהילדים יאמרו שהתפילה היא גלגל הצלה. כדאי לדייק אותם ולהבהיר- התפילה היא גלגל ההצלה שיש בידינו כדי לקבל את גלגל ההצלה מאלוקים. אבל אם התפילה שלנו לא תתקבל, התפילה לא תציל.. ולכן, גלגל ההצלה שלנו הוא מה שנקבל בעקבות התפילה).
  3. איך הייתם מרגישים לו חייתם בתקופה כזאת בארצנו? (פחד, עצב, חשש, דאגה, כעס). היהודים באותה תקופה הרגישו את התחושות הללו ממש, ולכן הם לא היו יכולים לוותר על המרד.

 

  • נחלק לתלמידים בריסטול קלף, ונבקש מכל אחד מהם שיכתוב תפילה לעם ישראל בתקופת היוונים.
  • נעבור בין הילדים בזמן שהם כותבים את התפילה, נעזור למי שזקוק לעזרה בניסוח, ואם צריך (בכל זאת כיתה א'...), נעזור ונכתוב למי שיש לו תפילה יפה בפה אבל לא יכול לבטא אותה.
  • נאסוף את התפילות מהילדים ולבסוף נעמוד כולנו, נפתח בפרק תהילים ולאחריו נקרא את התפילות של כולם ונצעק 'אמן'.

 

בשביל להבין מה קרה באמת, נחלק לתלמידים את תפילת "על הניסים" בה כתובה בקצרה השתלשלות הנס המלחמתי.

נחלק לתלמידים את הדף ונבקש מהם להדביק במחברת לצד התפילה שכתבו קודם.

נקרא יחד:

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונָאי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּורָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים. וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדול וְקָדושׁ בְּעולָמָךְ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדולָה וּפֻרְקָן כְּהַיּום הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרות בְּחַצְרות קָדְשֶׁךָ. 
וְקָבְעוּ שְׁמונַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהודָאָה. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאות וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה: 
נוסח אחר: וְקָבְעוּ שְׁמונַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהודות וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדול:

 

  1. נבקש מהתלמידים לצבוע בצהוב את החלק בתפילה שמספר על "גלגל ההצלה". כלומר- היכן אנחנו מתחילים לשמוע איך הקב"ה עזר לנו (בכיתה שעוד קשה להתמודד עם קריאה אפשר ל"סמן" על ידי אמירה בקול)?
  2. מהו הנס הגדול שמתואר כאן בתפילה? (גבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים וכו'. יש כאן התרחשות לא צפויה, ולא טבעית. ועפ"י הפסוקים אפשר לראות שהיא מיוחסת להתערבות של הקב"ה- ואתה.. רבת...עמדת להם..).
  3. האם אפשר לפרש את הדברים המתוארים כאן כצירוף מקרים או כיד המקרה?

 

  1. נשמיע לתלמידים את השיר "על הניסים":
  2. נאפשר שתי קבוצות עבודה על רקע השיר:
  • ריקוד - קבוצה שתצא עם המוסיקה ותארגן תנועות לשיר.
  • ציור - קבוצה שתכין על פלקט ענקי את נצחון המכבים מול היוונים.

      לבסוף, נציג את התוצרים מול הכיתה.

 

ראינו בסיפור חנוכה שישנה ברכה מיוחדת לברך על נס שקרה לעם ישראל, וגם בסיפורה של רבקה בת מנילאוס ראינו שצריך להתפלל כדי לזכות בנס (כמו בסיפור של הורי ניר ונירה).

חשוב שנזכור כי הנס לא פותר אותנו מאחריותה- לבחור את הצעד הנכון, לבקש ולהתפלל לגלגל הצלה, ולהודות להשם עליו.

חדש באתר

למידה מקרבת
מה האוצרות שטמונים לנו בהוראה מקוונת? איך הופכים למידה מקוונת ללמידה מקרבת? פוסטים בבלוג על למידה מרחוק

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים