תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > ל"ג בעומר - לדמותו של רשב"י

ל"ג בעומר - לדמותו של רשב"י

צוות לב לדעת, חנה גודינגר (דרייפוס)
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: ל"ג בעומר - לדמותו של רשב"י

הקדמה:

ל"ג בעומר הוא אחד המועדים המיוחדים בלוח השנה שלנו. מיוחד שכן רבים הם המציינים אותו וחוגגים בו אף על פי שלא ברור לגמרי בשום מקור מה מהותו, מה מקורו ומה הסיבה שבעטיה הוא נקבע.

אחת מהמסורות מייחסת את היום להילולה של רבי שמעון רב יוחאי. בעקבות מסורת זו נולד המנהג לעלות למירון לקברו של רשב"י והיום הפך להיות יום חגה של תורת הנסתר. בשיעור זה נבקש דרך המדרש על רשב"י במערה לעמוד קצת על אופיו של רשב"י, על התהליך שעבר במהלך חייו ועל הרלוונטיות של כל אלו לחיינו שלנו.   

 

הצעה למהלך שיעור:

א. נפתח את השיעור בסבב בו נבקש מהתלמידים לומר מה הסיבה שבגללה חוגגים ומציינים את ל"ג בעומר? סביר להניח שהתלמידים יעלו תשובות שונות וזה הזמן לעשות סדר בדברים: ל"ג בעומר שהוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר נחגג בי"ח באייר. בספרות חז"ל (במשנה ובגמרא) אין שום אזכור לציון יום מיוחד בתאריך זה, אך מוזכר שבימי ספירת העומר שהיו ימי חג ושמחה מתו תלמידי רבי עקיבא. בתקופת הראשונים יש מספר אזכורים בודדים המציינים שתלמידי רבי עקיבא הפסיקו למות בל"ג בעומר ועל כן מנהגי האבלות של הספירה פוסקים ביום זה. במאה השש עשרה מוזכר אצל רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש, קשר בין ל"ג בעומר לבין רבי שמעון בר יוחאי והמסורת מייחסת את התאריך לפטירתו של רשב"י. 

 

ב. נקרא עם התלמידים את סיפורו של רבי שמעון בר יוחאי. הסיפור עצמו מפורסם, אך נראה שאת הפרטים כולם רבים מהתלמידים שלנו אינם מכירים. להלן הסיפור מתורגם לעברית. לאחר הסיפור יש הצעה ללימוד של הסיפור שמחדדת את אחד המסרים המרכזיים שהמדרש מבקש לומר. בשלב ראשון נקרא את המדרש עם התלמידים ואחר כך ננסה שלב אחרי שלב לאפיין את הדמות של רשב"י בכל חלק של הסיפור לאור ההצעה שכתובה בהמשך.

 

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג ע"ב

שישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון

וישב יהודה בן גרים אצלם

פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות רבי יוסי שתק

נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו - שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס

הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות

אמרו: יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפור,י שמעון שגינה יהרג.

הלך הוא ובנו והתחבאו בבית המדרש

כל יום היתה מביאה להם אשתו לחם וכד של מים

כאשר התחזקה הגזירה אמר לו: נשים דעתן קלה עליהן, שמא יצערו אותה ותגלה להם

הלכו והתחבאו במערה

התרחש להם נס ונברא להם עץ חרוב ומעין של מין

והיו אוכלים ממנו

והיו יושבים שקועים עד הצוואר בחול

כל היום למדו תורה.

בזמן התפילה היו מתלבשים ומתפללים ואחר כך חוזרים ומתפשטים כדי שהבגדים לא יתבלו

ישבו שניים עשר שנה במערה

בא אליהו לפתח המערה ואמר: מי יודיע לבר יוחאי שמת הקיסר ובטלה הגזירה?

יצאו, ראו אנשים שהיו חורשים וזורעים את האדמה

אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה?

כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף

יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם

חזרו הלכו וישבו שניים עשר חודשים

אמרו: משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש

יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם

יצאו. כל מקום שהיה שורף רבי אלעזר היה מרפא רבי שמעון

אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה

בין הערביים של ערב שבת ראו אדם זקן שהיה לוקח בידיו שני הדסים ורץ בין השמשות

אמר לו: אלו, בשביל מה לך?

אמר להם:לכבוד שבת

שאלו: ולמה לא מספקי לך אחד?

אמר להם: אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור

אמר לבנו: תראה, כמה חביבין מצות על ישראל

התיישבה דעתו.

שמע רבי פנחס בן יאיר חתנו ויצא לקראתו

עלה לבית המרחץ והיה מתקן ומחליק את בשרו

ראה שהיה הרבה פצעים וסדקים בגופו

היה בוכה והיו הדמעות יורדות ונופלות על גופו ושורפות את הפצעים

אמר לו: אוי לי שראיתיך בכך

אמר לו: אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך

שקודם לכן כאשר היה מקשה רבי שמעון בן יוחי קושיא היה מתרץ לו רבי פנחס בן יאיר שניים עשר תירוצים לכל קושיא, ועכשיו כאשר היה מקשה רבי פנחס בן יאיר קושיא היה מתרץ לו רבי שמעון בן יוחי עשרים וארבעה תירוצים.

אמר: הואיל ונעשה לי נס אלך ואתקן דבר, שכתוב: "ויבוא יעקב שלם" ואמר רב - שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו "ויחן את פני העיר" אמר רב - מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקים תיקן להם ורבי יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם

אמר: יש דבר שצריך לתקן כאן?

אמרו לו: יש מקום שיש בו ספק טומאה ויש צער לכהנים שצריכים להקיף את אותו מקום

אמר: יש אדם שיודע ומוחזק לו היכן יש שטח טהור?  

אמר לו אותו אדם זקן: כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה (כלומר: פה יש שטח שוודאי טהור כי אכלו בו תרומה שאסור לאכול במקום טמא)

עשה הוא גם כן כך, כל מקום שיה קשה טיהר אותו וכל מקום שהיה רפוי סימן אותו שהוא טמא

אמר אותו זקן: טיהר בן יוחאי בית הקברות (כלומר זלזל ברשב"י שטיהר מקום טמא)

אמר לו: אילמלי היית עמנו, ואפילו היית עמנו ולא נמנית עמנו, יפה אתה אומר. עכשיו שהיית עמנו ונמנית עמנו יאמרו זונות מפרכסות זו את זו (כלומר זונות מפרגנות זו לזו ולא מלעיזות זו על זו) , תלמידי חכמים לא כל שכן?!

נתן בו עיניו ומת אותו זקן.

יצא רשב"י לשוק וראה את יהודה בן גרים

אמר: עדיין יש לזה בעולם?

נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות

 

הצעה ללימוד המדרש:

 

שלב א': הדיון בין שלושת התנאים בדבר היחס הראוי למלכות רומי, רבי שמעון מסרב ליהנות ולפאר את הפיתוחים הכלכליים שהכניסה מלכות רומי לארץ וטוען: "כל מה שתיקנו, לא תיקנו אלא לצורך עצמן תיקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס". טענה זו מגיעה אל הקיסר הרומי שמחליט לבקש את נפשו של רבי שמעון ולהרוג אותו. שלב ב': התגובה של רבי שמעון לגזירת המוות שעומדת על ראשו היא כניסה לבית המדרש והתחבאות שם יחד עם בנו, כאשר אשתו דואגת לפרנס ולהאכיל אותם.

שלב ג': רבי שמעון מפחד שאשתו תסגיר אותם לקיסר הרומי שהרי דעתן של נשים קלה והוא מחליט להתנתק מאשתו ולברוח עם בנו למערה. הניתוק מהאשה ומהבית מהווה צעד נוסף בהתנתקות של רשב"י מן המציאות.

שלב ד': רבי שמעון מתחבא במערה עם בנו, כאשר כל ימות השבוע הוא יושב ערום מכוסה בחול, כאשר רק ראשו מצוי בחוץ ועסוק בלימוד תורה.

שלב ה': לאחר 12 שנים, בעקבות מפגש עם אליהו הנביא שמדווח על מות הקיסר, רבי שמעון ובנו יוצאים מהמערה וכאשר הם רואים אנשים עוסקים בחרישה ובזריעה הם קובלים על כך בטענה ש"מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה" ועיניהם שורפות את המציאות.

אם נבקש לבחון את התהליך שעובר רבי שמעון בחצי הראשון של האגדתא נראה שקיעה מתמשכת אל תוך עולמו הפנימי תוך ניתוק מהמציאות הריאלית. תהליך זה מתבטא הן ברובד הספרותי, כאשר האגדתא מעבירה את רבי שמעון מהעולם החיצוני בו מתנהל הוויכוח עם התנאים - לבית המדרש ההופך להיות מקום מחבוא – לניתוק מהאשה כמסמלת את המשפחה והחיים – למערה המהווה אנטיתיזה למקום ישובו של אדם – לכיסוי בחול הארץ המזכיר כמובן את המוות המנתק את האדם מהגוף וצרכיו – לשריפה וכילוי של כל הנורמאלי המצוי. וכמובן ברובד התוכני בו הטענה המבקרת את מעשי רומי הופכת בסופו של דבר לטענה מהותית המבקרת את מעשי היהודים הפשוטים.

בשלב זה מתרחש מהפך בתוך הסיפור, כאשר בת הקול יוצאת מהשמיים וקוראת לרשב"י ובנו לשוב אל המערה על מנת שלא יחריבו את העולם. קריאה זו מלווה באמירה חיצונית של מספר האגדתא שאומר: "אמרי: משפט רשעים בגיהנם שנים-עשר חדש". משפט זה מקומם ומפתיע שהרי עד עתה חשבנו שהתהליך שעובר רשב"י הוא תהליך של התמקדות והיטהרות המקרבות אותו למציאות של גן עדן והנה באה הגמרא ומתארת את ההימצאות במערה כגיהנום... תובנה זו מלווה את החלק השני של הסיפור בו רשב"י שב אל המציאות ובאופן הדרגתי מוכן לקבל אותה, להכיר בקיומה ובמשמעותה. להלן שלבי החלק השני שבסיפור:

שלב א': מפגש עם יהודי זקן שרץ בערב שבת כאשר בידיו שני הדסים לכבוד שבת, כנגד "זכור" וכנגד "שמור". המפגש עם הסב הזקן שמתכונן לשבת ומכבד אותה בריח טוב של הדס מיישבת את דעתו של רשב"י שלומד לפתע לראות את היופי שיש בעולם הפשוט הרוצה לחבר בין קודש לחול.

שלב ב': מפגש רשב"י עם חותנו, רבי פנחס בן יאיר, הלוקח אותו לבית המרחץ לנקות ולרפא את הפצעים העמוקים שחלחלו בעורו של רשב"י מכל השנים מתחת לחול במערה. רחצה זו הנותנת מקום לגוף ומכירה בחשיבות השמירה והדאגה לו היא צעד שני שעובר רשב"י.

שלב ג': לימוד חברותא בין רשב"י לרבי פנחס בן יאיר בו בשלב ראשון רשב"י הוא בעמדת המקשה ורבי פנחס הוא המתרץ ומיישב הקושיות ובשלב שני התפקידים מתהפכים ורשב"י הופך להיות המשיב והמתרץ. המעבר מעמדת המקשה המחפשת את הסדקים והשברים במציאות לעמדת המתרץ המחפש את ההרמוניה וההשלמה בתוך הקיים, מעמיקה את התהליך שעובר רשב"י.

שלב ד': אמירה של רשב"י המכירה בכך שחייו ניצלו בדרך נס וחיפוש כיצד יש להכיר על כך תודה. כאשר רשב"י מחפש כיצד להכיר תודה על ניסו, מצטטת הגמרא דרשה על יעקב אבינו שלאחר שניצח את המלאך "ויחן את פני העיר". לביאור מעשה חנייה זה מביאה הגמרא שלושה הסברים: מטבע תיקן להם, שווקים תיקן להם, מרחצאות תיקן להם. מעשים המקבילים אחד לאחד למעשי רומי שנידונו בתחילת הסיפור ושאותם ביקר רשב"י. אם בחלק הראשון מעשים אלו היו בסיס לביקורת ולשקיעה פסולה בעולם החומר, בחלק זה מעשים אלו המיוחסים ליעקב אבינו מקבלים את מקומם הראוי והנכון.

שלב ה': רשב"י מחליט כאות של תודה לטהר מקום שהיה בו ספק טומאה ושבגלל זה נמנעו הכהנים מללכת בו. אם בחלק הראשון הוצגה דמותו של רשב"י כמחפשת את המוות המנתק את האדם מעולמו החומרי, הרי שהסיפור מסתיים בטיהור טומאת מוות ובהכרה שקדושה עמוקה היא קדושה הקשורה לחיים (ואמנם סופו של הסיפור מתאר עוד שתי סיטואציות של ביקורת הורגת של רשב"י וצריך לחשוב מה הן מסמלות: האם את ההבנה שכל שינוי שאדם עובר לא מוחק באופן טוטאלי את האישיות הקודמת לו או אולי שעם כל הרכות וההבנה המכילה אליה מגיע רשב"י במהלך המדרש הוא איננו מוותר על האמת שלו).

 

נראה שרשב"י מסמל בדמותו את המעבר מעולם של "או או" טוטאליות ומפגש עם עולם של סוד ועומק שמבטל את המציאות הפשוטה על כל מה שהיא מכילה לעולם של "גם וגם" בו יש הכרה בעומקה, במרכזיותה ובסודה של תורה אך גם ביופי ובסקרנות באפשרות של התורה להתבטא בעושר הרב שקיים בעולם.

 

ג. לאחר לימוד הסיפור נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור את אחת מהסצנות שבסיפור ולדמיין שהם עכשיו חלק מהפקת סרט שמצלם את סיפורו של רשב"י או חלק מקבוצת ציירים שמציירים את הסצנות שבסיפור. כל תלמיד יצטרך לכתוב הנחיות לצלם הקולנוע כיצד בדיוק לצלם את הסיטואציה: מה להדגיש? היכן לעשות זום, איזו מנגינה לשים ברקע? אלו ניצבים יהיו בתמונה? וכו'.. או לכתוב הנחיות לצייר כיצד בדיוק לצייר את התמונה: מה להדגיש? באילו צבעים להשתמש? מה תהיה המסגרת של התמונה? וכו'. נבקש מתלמידים שמוכנים לשתף: להסביר מדוע בחרו דווקא את הסצנה שבחרו? מה ההנחיות שכתבו? מה הרעיון שהם ביקשו להביע ע"י ההדגשות המיוחדות שלהם בסצנה?

 

ד. כמו שלמדנו במדרש רשב"י עובר מהפך במהלך הסיפור ומדמות שמכלה ובוחנת בעין ביקורתית על המציאות הוא הופך לדמות שמחפשת לתקן ולראות איך לוקחים את הרע שבמציאות ומשנים אותו לטוב. בנקודה הזו אפשר לעשות שימוש בהרבה מרחבים בהם אנחנו והתלמידים שלנו חיים: ביקורת על המדינה – איך הופכים ממקום מכלה ומקטרג למקום בונה ומתקן? ביקורת על בית הספר והכיתה – איך הופכים ממקום מכלה ומקטרג למקום בונה ומתקן? וכו'.. כדאי לבחור באיזה אפיק ללכת ולהציע לתלמידים לפתוח סוגיות שקשות להם, לדוגמא בבי"ס בו הם לומדים ולחשוב יחד איך הופכים את הביקורת המכלה למקום בונה ומזמין. 

 

ה. בסופו של השיעור אנחנו מציעים לתת לתלמידים תרגיל של כתיבה אישית: נשים ברקע את השיר "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל" או מוזיקה מתאימה אחרת

מצורף קישור לביצוע של השיר באתר "יו טיוב"

 

נבקש מהתלמידים להיזכר בסיטואציה מול משפחה או חברים בה הם תפסו את המקום המאשים, המבקר והמכלה. נבקש מהתלמידים להיזכר בהרגשות ובמחשבות שצפו בתוכם באותה עת. לכתוב אותם על הדף ואחרי שהם קוראים אותם לעצמם, לנסות שוב לדמיין את הסיטואציה ולכתוב כיצד היו שמחים להגיב באופן אחר בעקבות השיעור הזה.

 

ו. נזמין את התלמידים המעוניינים בכך לשתף במה שכתבו, ונסכם את השיעור.

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים