תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תנ"ך > מוטיב הבריחה בספר יונה

מוטיב הבריחה בספר יונה

רון רוט, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: תנ"ך
כיתה: יא
נושא: יונה

הצעה להוראת ספר יונה לאור מוטיב הבריחה הקיים בסיפור, לצד פעילות המקשרת מוטיב זה לעולמם האישי של התלמידים. השיעור הינו מתוך תכנית הלימודים לכיתות יא.

הקדמה   

יחידה זו מתמקדת במוטיב בולט בספר יונה, והוא מוטיב הבריחה. במובן מה, נושא הבריחה שוזר את ספר יונה מתחילתו עד סופו ומכיוון שכך ניתן לראות בו מפתח ללימוד הספר כולו. לאחר העיון ניתן להעשיר את הלימוד באחד מן האמצעים הבאים (או שניהם, אם הזמן מאפשר): שיר של המשורר יעקב פיכמן; ופעילות העוסקת בנושא הבריחה מזווית ראיה אישית של התלמידים. 

 

  • שאלה מנחה ראשונה שיש לפתוח בה מגיעה מן הפסוק המופיע לאחר דבר ה' ליונה ללכת ולהנבא על נינוה העיר הגדולה: "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'". אולם, האם באמת סובר יונה כי ניתן לברוח מה'? והרי נביא כמוהו ודאי יודע כי אין אפשרות לאדם לברוח מיוצרו.
  • הוכחה מן הפסוקים עצמם להכרתו העמוקה של יונה בחוסר יכולתו של האדם לברוח מה', מצויה בדברים אותם הוא אומר למלחים: "עברי אנכי ואת ה' אלקי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה". יונה, אם כן, מעיד על יראתו את ה', בורא העולם כולו, ואם כך מתחדדת השאלה – כיצד מנסה יונה לברוח מפניו?

 

הרחבה והעמקה :

תשובה לשאלת בריחתו של יונה ניתן למצוא בפירושו של הרד"ק שמפנה את תשומת לבנו להבדל דק שמבדיל את בריחתו של יונה מ"סתם" בריחה:  

"אלא אין אלא אין 'מלפני' (בפסוק ג) כמו 'מפני', כי הנביא היה מלא חכמה ודעת, ואיך היה חושב לברוח מפני ה'? אלא, מלפני ה' היה חושב (=כי התכוון לברוח מלפני ה' ולא מפני ה'), כי פירוש 'מלפני' מדבר שהוא לפני ה' והוא רוח הנבואה. כי חשב שאם יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לא תשרה עליו רוח נבואה."

  • כלומר, שלדברי דברי הרד"ק יש להבחין בין בריחה מפני ה', שודאי אינה אפשרית, ובין נסיון הבריחה של יונה שהוא "מלפני ה'" ונוגע לשליחותו הנבואית של יונה - שליחות שיונה מנסה להתנגד לה ולברוח ממנה.
  • כעת יש לבחון כיצד מתאר מוסיף ספר יונה לתאר את בריחתו של יונה מלפני ה'.
  • יש לבקש מן התלמידים לעיין בפסוקים ולציין את ההבדלים בין התנהגותם של המלחים ובין התנהגות של יונה:
  • המלחים פעילים - יונה הולך לישון
  • המלחים זועקים - יונה שותק
  • המלחים מגלים אכפתיות כלפי יונה ומנסים להצילו - יונה אדיש לחייו לחלוטין
  • המלחים מתפללים אל ה - יונה אינו מתפלל
  • המלחים "חוזרים בתשובה" ויראים את ה' - יונה עומד במריו
  • ניתן לאתר מאפיין נוסף לבריחתו של יונה. יש לבקש מן התלמידים לעבוד בזוגות ולעיין היטב בפרק א'. מהי המילה המנחה המלווה את יונה בפרק זה?
  • ניכר כי המילה המנחה היא "ירד" המופיעה כמה פעמים (אם כי חשוב לציין כי "ירד" ו"ירדם" על אף המצלול הדומה אינן מאותו שורש):
  1. "וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ"
  2. "וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי, יְהוָה"
  3. "וְיוֹנָה, ירַד אֶל-יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, וַיִּשְׁכַּב, ויֵּרָדַם".
  • כלומר, למרות שיונה סובר כי בריחתו היא ממזרח (יפו) למערב (תרשיש), נתיב הבריחה שלו בעצם מוריד אותו מטה מטה, עד שהוא מגיע למקום הנמוך ביותר - למצולות הים ומעי הדגה.
  • במעי הדגה, מגיע השינוי בכך שיונה מתפלל את ה'. דרך תפילתו הוא מתחיל את עלייתו חזרה ולמעשה מתחיל "לחזור לעצמו" ולשליחותו. בבריחתו של יונה מלפני ה' הוא למעשה בורח מעצמו. הוא מסרב לשמוע את דבר ה' המפעם בו ובכך מתנכר לעצמו ולסביבתו – הוא אינו שותף לפעולות ההצלה של המלחים, מגלה אדישות גמורה לחייו שלו. יתרה מכך, בכך הוא גם מתרחק מה', דבר המומחש בירידה המתמדת שלו. ניתן להעצים בריחה זו מעצמו על ידי תיאור הנבואה מספר ירמיהו (כ,ז-ט): "פיתיתני יהוה ואפת, חזקתני ותוכל, הייתי לשחוק כל-היום, כולו לועג לי  ח כי-מדי אדבר אזעק, חמס ושוד אקרא,  כי-היה דבר-יהוה לי לחרפה ולקלס כל-היום  ט ואמרתי לא-אזכרנו, ולא-אדבר עוד בשמו, והיה בליבי כאש בוערת, עצור בעצמותיי; ונלאיתי כלכל, ולא אוכל ". דהיינו, דבר ה' הוא "כאש בוערת" בעצמותיו של הנביא, וזהו מאמץ עבורו לכלוא את נבואתו. הבריחה של יונה משום כך, היא בעצם התנכרות בכוח ממש למהותו וטבעו שלו עצמו.
  • יונה מתחיל לעלות מעלה כשהוא חוזר ומבקש את הקשר עם הקב"ה ומבין כי אינו יכול להתנכר למהותו כנביא המביא את דבר ה' לבני האדם (אף שישנה עוד כברת דרך חינוכית שעליו לעבור עד סופו של הספר).
  • חשוב לציין בפני התלמידים, כי במסגרת שיעור זה לא נעסוק בשאלה הגדולה והיא הסיבה לניסיונו של יונה להתחמק משליחותו הנבואית, אלא במעשה הבריחה עצמו ובמשמעותו.

 

  • כפי שנאמר לעיל, סיפור בריחתו של יונה מלפני ה' הוא למעשה גם סיפור בריחתו של יונה מעצמו – מיעודו ומן האמת הפנימית שלו.
  • ניתן לקשר את רעיון הבריחה של יונה לעניין ההתמודדות שלנו עם בעיות שונות שלעתים אנו רוצים או נוטים "לברוח מהן" – דבר שכל אדם, צעיר או מבוגר, עושה לעתים...
  • את החשיבות שיש בנכונות של אדם להכיר בבעיות שונות ולא לברוח מהן או מעצמו ניתן למשל לראות באמרה חסידית מפורסמת של ר' זוסיא מאניפולי (אחיו של ר' אלימלך מליז'נסק): "אם ישאלו אותי (בשמים) למה לא הייתי משה – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא – יסתתמו טענותי".
  • נבקש מן התלמידים לעבוד בזוגות: כל תלמיד ימציא מדמיונו מקרה בו אדם כלשהו "בורח" מהתמודדות עם משהו בחייו. לאחר מכן כל זוג תלמידים יקראו יחד את המקרים הדמיוניים ויסבירו כיצד ומדוע בורח אדם זה. 
  • נקרא את הפסוק מספר משלי (יב, כה): "דאגה בלב איש ישיחנה ודבר טוב ישמחנה" ואת מחלוקת חכמים אודות פרשנותו (בבלי יומא עה.):

"דאגה בלב איש ישחנה" - רבי אמי ורבי אסי, חד אמר ישחנה מדעתו, וחד אמר ישיחנה לאחרים."

  • רבי אמי ורבי אסי מציגים שתי גישות להתמודדות עם דאגות. אחד סובר כי יש להסיח את הדעת מן הבעיה ואילו האחר סובר הפוך – כי יש לדבר על הבעיה ולהציף אותה.
  • ניתן לשאול את התלמידים מהי הדרך שנראית להם כדרך העדיפה להתמודדות עם בעיות?
  • לסיום (במידה ונותר זמן) ניתן לבקש מן התלמידים לרשום (כל אחד לעצמו) בעיה או דאגה שהוא נהג "לברוח" ממנה, אך לבסוף הצליח להתמודד איתה ו"לחזור לעצמו" (מה שכתבו התלמידים ישאר איתם – ואין לבקש מהם לשתף עם הכתה. זהו חומר אישי למחשבה).

 

להרחבה נוספת, ניתן להשתמש בשירו של יעקב פיכמן "יונה", בו הוא נותן ביטוי אוניברסלי לבריחה זו של האדם. המשורר מציג את דמותו של יונה כדמותו של כל אדם ברגעים שונים בחייו, בהם הוא מנסה לברוח מעצמו. המסר שנושא השיר נוגע לאומץ הלב הדרוש לאדם לא לברוח מעצמו אלא אל עצמו; להישאר נאמן לדרכו וליעודו; ובמבט רחב יותר – לקבל את עצמו על יתרונותיו וחסרונותיו.

יונה/ יעקב פיכמן

אמרת: אברחה מאלוהים!

אך לא יברח אדם כי מעצמו –

או אז יפליג תרשישה, נוף פלאים,

ולא יחת מים בנהמו.

 

אך לאן יברח ומחשכיו עמו?

ותהום מתהום ירעים באין רואים

ומרחק ארץ, אף חביון איים –

איש לא ימצא מפלט בם מדמו.

 

 

בן אמיתי! חוזה כואב, נוגה!

חפצת הימלט מנפשך –

התעה אותך כוכב עיור, משגה!

 

קום ברח אל עצמך! עזוב נינוה,

ושכח תרשיש! ואש, זו לוחכה

דמך, אהב וכאוב והנבא!

 

חדש באתר

גשם גשם בוא
אסופת מערכי שיעור בתיכון העוסקים בבקשת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים