תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > תורה היא וללמוד אני צריך - פרק ז'

תורה היא וללמוד אני צריך - פרק ז'

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: תורה היא וללמוד אני צריך - פרק ז'

נושא מורכב ועדין זה של יחסי אישות וקיום מצוות עונה מצריך תמיד חשיבה ארוכה ומעמיקה בגבולות הדיבור עליו, ועל אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר מדובר בהוראה וחינוך של בנות צעירות שהנושא יהיה רלוונטי לחייהן רק בעוד מספר שנים. ובכל זאת כפי שאמר רב כהנא: "תורה היא וללמוד אנחנו צריכים".

 

רקע

ההתעלמות והזהירות מהעיסוק בנושא זה עלולה להוביל לשתי רעות חולות: מחד גיסא, התמונה של חיי זוגיות ושל המפגש הפיזי בין איש לאשה תילמד אצל התלמידים שלנו מאותם צינורות שלא מתעלמים ולא נזהרים מעיסוק בנושא, כמו: הטלוויזיה, הרחוב, האינטרנט והתרבות העכשווית שבתוכה אנחנו חיים. מאידך גיסא, הידע ההלכתי והדתי שמקבלים התלמידים שלנו בנושא זה יישאר במסגרת האסור: איסור ייחוד, איסור נגיעה וכדומה. ההבנה וההכרה שיש לתורה, לחז"ל ולספרות הפסיקה מה לומר בנושא זה, הלימוד שקיום יחסי אישות הינו מצווה של ממש בתרי"ג המצוות – נדרשים בדור שלנו, כמובן בהרבה עוז וענווה, בכדי לצייר ציור אחר של קשר בין איש לאשה, בכדי להבין את מקומו של הגוף והיחס שלו אל הנפש, בכדי להבין שכל האסור הוא שמירה ומפתח לקראת המצווה והמותר.  שיעור זה מהווה הצעה לפתיחה של הנושא שנמצא בחוברת הלימוד בצורה מצומצמת ובסיסית, אך מהווה שער שבכיתות מסוימות אפשר ואפילו צריך להכנס אליו בצורה רחבה ועשירה יותר.

 

 

מקורות

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סב עמוד א  

רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך.

[תרגום: רב כהנא נכנס ושכב מתחת מיטתו של רב. שמע שהיה רב מדבר ומשחק ומקיים יחסי אישות עם אשתו. אמר רב כהנא לרב: דומה פיו של רב כאילו לא טעם תבשיל מימיו. אמר לו: רב: כהנא, אתה כאן?! צא, זו לא דרך ארץ. אמר לו רב כהנא: תורה היא וללמוד אני צריך] 

                   

    שאלות להעמקה

  • מה חשב לעצמו רב כהנא כאשר נכנס לחדר השינה של רבו?
  • מה חשב רב על מעשהו של תלמידו. נסו לפתח את המחלוקות העקרוניות המתחבאות בתפיסות אלו?
  • האם האופן בו הגמרא מספרת את הסיפור מבקר את מעשהו של רב כהנא?
  • כיצד מכנה הסוגיה את קיום יחסי האישות? נסו לחשוב מה מלמד כינוי זה?
  • מה מבקשת הסוגיה לספר על הזרימה והרצון שמתלווים לקיום יחסי אישות בין בני זוג?

 

הצעה למהלך השיעור

 

א. משימת פתיחה: לבקש מכל אחת מהבנות לכתוב לעצמה על פתק מניין שמעה לראשונה בחייה כיצד מגיעים ילדים לעולם ואם היא זוכרת מה הידיעה הזו עוררה בה ברגש, בדמיון ובמחשבה. במידה ונראה לך שהתלמידות ירגישו חשופות ונבוכות מידי לכתוב ואפילו לעצמן את התשובות לשאלות הללו, אפשר להסתפק בבקשה שבמהלך שתי דקות שקטות בכיתה, כל אחת תחשוב על השאלות הנ"ל ותענה לעצמה בראש.

ב. סבב: במידה והכיתה בשלה ופתוחה מספיק לדיון גלוי, כדאי לבקש מכל אחת מהבנות לומר משהו ממה שעבר בה למשמע השאלה שנשאלה בשלב הפותח של השיעור: הבת יכולה לספר מניין שמעה? יכולה לספר מה היא זוכרת שהשמועה עוררה בתוכה ויכולה גם לומר מה התעורר בה למשמע השאלה שנשאלה בכיתה כעת. כדאי כסיכום לשלב זה לערוך מעין הצבעה כיתה ולבחון כמה אחוזים מהבנות שמעו על כך ממקורות המדיה השונים (טלוויזיה, אינטרנט, סרטים וכו'), כמה אחוזים מהבנות שמעו על כך מהחבר'ה (בסניף, בכיתה וכו'), כמה אחוזים שמעו על כך מספרות מקצועית (אנציקלופדיות וכדומה) וכמה אחוזים שמעו על כך מההורים או מהמורים שלהם. חשוב מאד להיזהר ממקום בו הבנות יפתחו ביקורת כלפי ההורים שלהם במידה והם לא שוחחו איתם על העניין, אלא לקבל בהבנה את המבוכה אבל לתהות באופן עקרוני כיצד נכון לפתוח את הילד לעובדות החיים הללו.

ג. משימת כתיבה: נתאר לבנות דיון המתקיים בין זוג הורים שבתם הגיעה לגיל בו כבר הגיוני שתשמע את התשובה לשאלה כיצד ילדים נולדים ממקורות חיצוניים. לצורך הסיפור: האמא מבקשת לשבת עם הילדה ולספר לה בעצמה על כך והאבא מתנגד. בקשי מכל אחת מהבנות לבחור את אחת משלושת הדמויות שבסיפור (האמא, האבא או הבת) ולהשלים את הסיפור כאוות נפשה: ההורים מחליטים לדבר עם הבת או ההורים מחליטים לא לדבר עם הבת. לאחר הבחירה כיצד לסיים את הסיפור ובעיניים של איזו דמות כל תלמידה בוחרת לבחון את הסיטואציה, נבקש מהבנות לתת קולות לדמות שבחרה: מה החששות שלה, ממה היא נבוכה, מה גורם לעמדה שנקטה בה בסיטואציה וכו'.. משימת הכתיבה תעזור לבנות על ידי "השלכה" של ההרגשות על דמות אחרת לפתוח את המבוכה, החשש, ההתלבטות וההגנות שנושא זה מציף בתוכה.

ד. אסיף: נבקש מבנות המוכנות לשתף במה שכתבו להקריא את הקולות שנתנו לדמות. ננסה לאסוף מתוך הכתובים של הבנות את הצדדים השונים שהנושא מעלה ומציף. דרך הדברים שיקראו הבנות אפשר וכדאי כבר להציף את השאלה האם יש דברים ש"לא צנוע" לדבר עליהם? למה מתעוררת בנו מבוכה כאשר אנחנו מדברים על נושאים כאלו? האם נכון להתגבר על המבוכה או שדווקא נכון לתת לה את המקום שהיא מבקשת?

ה. לימוד ודיון:  נקרא עם הבנות את המדרש על רב כהנא ורב. מדרש זה פותח פתחים לכל מיני סוגים של שאלות: מה היא תורה ומה גבולות הנושאים שאדם צריך ויכול ללמוד מרבותיו? צנעת הפרט ומקומה אצל איש ציבור? דרכי לימוד שאינן שגרתיות ומקומן בשיח התורני? ועוד. כמובן שמבחינתנו המדרש רלוונטי בקונפליקט שהוא מעלה בין המושג "דרך ארץ" שבהקשר שלנו אפשר לתרגם אותו ל"צניעות" (התרגום איננו מדייק לכוונת המדרש, אך לצורך השיעור שלנו אין בחוסר בדיוק מגרעה) לבין המושג "ללמוד אני צריך". נפתח עם הבנות את השאלה של המדרש: האם ראוי ונכון לדבר וללמוד על יחסי אישות בין איש לאשה (גם אם לא עכשיו, אז סמוך לחתונה) או שהצניעות והטהרה מכוונים את האדם שאלו נושאים שלא נכון לעסוק בהם בכל מרחב שאיננו האדם עם עצמו. שאלה זו הינה שאלה כבדת משקל שאין בה הכרעה חד משמעית כמו שעולה מתוך המדרש עצמו (אע"פ שמעניין שהמדרש נותן את "זכות המילה האחרונה" לרב כהנא ולכאורה מאפשר לו להישאר מתחת למיטת רבו..).  כיוון המחשבה צריך להיות בהתאמה לסגנון המורה ולסגנון הכיתה, אך דומה שעצם הצבת השאלה ופתיחתה היא כבר מעשה של חידוש שיכול לעורר את הבנות לדיון ולמחשבה.

ו. סיכום: כאמור הכיוון אליו שיעור מסוג זה יזרום מאד תלוי בסגנון הכיתה והמורה, ובכ"ז יש דברים שחשוב לומר ואולי איתם לסכם בכל כיתה: המילה "צניעות" מלמדת בעיקר מהו הפורום ומהו ההקשר בו נכון לדברים להיות – לכולנו ברור שלהתקלח ערומים זה לא "לא צנוע" וגם לגלות סימני אהבה וחיבה בין איש לאשה נשואים זה לא "לא צנוע". הגבול מהו הפורום ומה השלב בו נכון להתייעץ, לחשוב וללמוד על נושא עדין ועצמתי  - יכול להיות שונה בין תלמידה אחת לרעותה, אך עצם ההכרה שאפשר לדבר ולפעמים גם צריך לדבר – חשובה עד מאד.

 

תשומת לב

שיעור זה הינו שיעור הצעה לפתיחת הפרק העוסק במצוות עונה. נושא זה הינו נושא רגיש ועדין הדורש הרבה פתיחות ובגרות בשביל לעסוק בו. סביר להניח שאצל רבות מהמורות תהיה רתיעה ראשונית מהמחשבה שאפשר וכדאי לעסוק בנושא. כדאי לחשוב פעמיים לפני שמחליטים, שכן כפי שהקדמנו במבוא לשיעור: אצל רבות מהתלמידות שלנו הנושא הזה מדובר ומעורר סקרנות המקבלת מענה דרך הרחוב התרבותי בו אנו חיים ולכן אולי הגבורה לעסוק בנושא, כמובן בעדינות וברגישות, יכולה לתרום.

 

 

 

חדש באתר

חוף הסליחה
כיצד יש, בימים אלו, לעגן בבטחה את אונית הסליחה? לפניכם פעילות המדגימה כיצד יש לבקש סליחה אמיתית הנכנסת אל הלב.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים