תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > משנכנס אדר מרבין בשמחה

משנכנס אדר מרבין בשמחה

צוות לב לדעת, רעות ברוש
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: משנכנס אדר מרבין בשמחה

רקע:

מטרתו של שיעור זה היא לעסוק בנושא שמחת חודש אדר- מהי שמחה? כיצד מגיעים אליה? איך ניתן ליצור אווירה של שמחה בבית הספר בחודש זה? מהם גבולות השמחה?

נראה, בעקבות סיפורו של רבי ברוקה בגמרא, את השמחה כדבר הנובע מתוך האדם ומשפיע על אחרים, מחייה אותם ומביא שלום לחייהם. שמחה הקשורה בנתינה ובראיית האחר. לאחר מכן נעבור לדון בגבולות השמחה, שנוטה מטבעה להתפרץ ולכן יש לשים לב לאיזונים הדרושים על מנת ליצור שמחה אמיתית.

 

מהלך השיעור:

א. נכתוב על הלוח את המשפט המפורסם, שהפך לסוג של סיסמא, "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט ע"ב) נשאל את התלמידים מהי, לדעתם, משמעותו של משפט זה וכיצד ניתן ליישם אותו? (חשוב לציין כי בהקשרו המקורי בגמרא משפט זה נאמר בניגוד לחודש אב בו ממעטין בשמחה בגלל האבלות על החורבן, בחודש אדר מרבין בשמחה מעבר לרגיל בשגרה. רש"י מפרש כי סיבת התוספת היא בגלל ימי הניסים שקרו בתקופה זו- ימי פורים ופסח ויש המפרשים כי סיבת השמחה היא שזהו זמן איסוף מחצית השקל לבית המקדש, שאופיינה בהתעוררות גדולה של עמ"י לתרומה למקדש דבר שיצר שמחה גדולה בעם)

ב. נחלק את הכיתה לכמה קבוצות (כ5 תלמידים בקבוצה) וניתן לכל קבוצה ללמוד את הסיפור על רבי ברוקה ושני האנשים המשמחים את הבריות (כולל את פירוש רש"י ודברי רבי נחמן מברסלב) ננחה את התלמידים ללמוד יחד את המקורות, תוך שהם נעזרים בשאלות לדיון. כמובן שכל חברי הקבוצה מוזמנים להוסיף רעיונות ומחשבות משלהם. (דף הלימוד מצורף כאן)

ג. לאחר שלב הלימוד, נבקש מכל קבוצה להמחיז את את הסיפור, כשהפרשנות שלהם והמחשבות שלהם אודות הסיפור צריכות להיות משוקעות בתוך ההמחזה. כל קבוצה תציג את "הסיפור שלה" בפני שאר התלמידים.

ד. בסיום ההצגות, נערוך סיכום ביניים של מה שעלה מתוך הלימוד וההצגות אודות מהותה של השמחה.

ה. כעת נלמד את דבריו של רבי מנחם המאירי (מופיעים בדף המקורות שכותרתו "שמחת פורים – עד דלא ידע?") ננסה לעמוד על הנקודות הבאות: מהי מטרת השמחה ע"פ המאירי? מה ההבדל בין "שמחה של הוללות ושל שטות" לבין "שמחה של התענגות?" מהן סכנותיה של השכרות? כיצד קשורות האכילה והשתייה לשמחה?

ו. נעבור למקור השני בדף זה. ראשית נקרא רק את השאלה עליה עונה הרב עובדיה יוסף. נשאל את התלמידים מה דעתם בשאלה זו? (כמובן, שמדובר בשאלה הלכתית שיש צורך בידע הלכתי רחב כדי לענות עליה, ואין הכוונה להתיימר לבקש מן התלמידים לעשות זאת, אלא להביע את דעתם בסוגיה זו ע"פ תחושתם והכרותם עם המציאות של חודש אדר בבתי הספר. )

נקרא את דבריו של הרב עובדיה יוסף (בכיתות בהן התשובה יכולה להיות ארוכה וקשה מידי ניתן לקצר עוד ולהביא כמה משפטים מתוכה) ונעמוד על הסכנות המרכזיות שהוא מצביע עליהן- לשון הרע, ביזוי כבוד תלמידי חכמים, מושב ליצים, זלזול במצוות, קלות ראש...

נחזור לסיפור שלמדנו בתחילת השיעור על רבי ברוקה ונשאל את התלמידים מה ההבדל בין השמחה המתוארת בגמרא לשמחת פורים שכנגדה יוצא הרב עובדיה? (בסיכום, נדגיש את הפער שבין החייאת האדם המודאג ע"י אותם שני משמחים לבין הלבנת הפנים שעליה מצביע הרב עובדיה יוסף)

ז. נשאל את התלמידים אלו דברים בעייתיים לדעתם נוצרים באירועי פורים שהם שותפים אליהם? (בבית הספר, בסניף וכד') כיצד ניתן למנוע תופעות אלו? אלו מעשים טובים של שמחה אפשר ליזום ולעשות בפורים?

ניתן להציע לכל תלמיד לקבל על עצמו דבר מה לקראת פורים הקרב ובא, ולכתוב לעצמו את הדברים.

 

להרחבה:

שני מאמרים המופיעים באתר עוסקים בנושא זה:

"לבירור אופיו של חג הפורים"/ הרב יובל שרלו

"פורים לנו שכח את הכל?"/ יונה גודמן.

ניתן להיעזר בהם לתוספת העמקה או אף לחלקם לתלמידים.

 

 

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים