תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > קשיים בתקשורת - לימוד מדרש פרק ו'

קשיים בתקשורת - לימוד מדרש פרק ו'

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: קשיים בתקשורת - לימוד מדרש פרק ו'

שיעור זה יעסוק בקשיים בתקשורת העלולים להתרחש בין בני זוג. העיסוק בנושא יעשה דרך לימוד מדרש הפותח את סוגיית הגורמים לקשיים בתקשורת ואת הדרך בה נכון להתמודד עם קשיים אלו.

 

רקע:

נעסוק בהבנה שכל זוגיות מכילה בתוכה את האתגר לשוחח ולשתף באופן מובן, בהבנה שדיבור כנה יכול לחשוף את הגורמים לקושי בתקשורת ובהבנה שמילים הם הדרך שלנו לתקשורת אבל הם גם אלו שעשויות להוביל לטעויות ולהתמודדויות ביחסים.

 

מקורות:

 

 1. תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סו עמוד ב

ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל, נסיב איתתא, אמר לה: בשילי לי תרי טלפי, בשילה ליה תרי טלפי, רתח עלה. למחר אמר לה: בשילי לי גריוא, בשילה ליה גריוא. אמר לה: זילי אייתי לי תרי בוציני, אזלת ואייתי ליה תרי שרגי. אמר לה: זילי תברי יתהון על רישא דבבא. הוה יתיב בבא בן בוטא אבבא וקא דאין דינא, אזלת ותברת יתהון על רישיה. אמר לה: מה הדין דעבדת? אמרה ליה: כך ציוני בעלי. אמר: את עשית רצון בעליך, המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא.

(תרגום: בן בבל שעלה לארץ ישראל נשא אשה ואמר לה: בשלי לי שני עדשים  (=כשכוונתו- שתבשל מעט עדשים) בשלה לו בדיוק שני עדשים. רתח עליה. למחר אמר לה: בשלי לי סאה של עדשים (כשכוונתו- כמות גדולה) בשלה לו סאה (=בדיוק סאה, שזו מידה גדולה- בין 7 ל14 ליטר, הרבה יותר מסעודת אדם אחד(. אמר לה: לכי הביאי לי שני אבטיחים (או דלעות קטנות או קישואים בארמית בבלית( הלכה והביאה לו שני נרות ("בוצינא" בארמית ארצישראלית גם: נר). אמר לה (בכעס): לכי שברי אותם על ראש השער. בשער היה יושב בבא בן בוטא והיה דן דין. הלכה ושברה אותם על ראשו ("בבא" בארמית זהו שער, וזה גם היה שמו של החכם). אמר לה: מה זה שעשית? אמרה לו: כך ציוני בעלי. אמר: את עשית רצון בעלך, המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא)

 

2. תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד ב

אמר רבא, פשיטא לי: נר ביתו [=נר של שבת] ונר חנוכה, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו.

 

3. רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה יד

היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

 

שאלות להעמקה:

  • מה מערכת היחסים שמציג המדרש בין האיש לאשה?
  • מה גורם לקשיי התקשורת בין בני הזוג? כיצד היה ניתן למנוע אותן?
  • מה ההבדל בין גורמי הטעות בסיטואציות הראשונות לגורמי הטעות בסיטואציה האחרונה?
  • מה יכולים לסמל שני הנרות שהאשה מביאה לבעל במקום אבטיחים?
  • מה יכולה לסמל שבירת ראש הדיין שבשער שעושה האשה בסופו של המדרש?
  • האם מילים יכולות לבטא רצון של אדם? מה הרווחים ומה המחירים בשימוש במילים לתקשורת בין בני אדם?
  • מה מתחבא מאחורי המושג "נר ביתו"? נסו לחשוב על המשמעות המיוחדת של מושג זה
  • מדוע נרות שבת מסמלים בצורה חזקה כל כך שלום בית?
  • בדברי הרמב"ם נשמע ששלום בין איש לאשה הוא הבסיס לשלום באופן כללי בעולם. מה דעתך על אמירה זו?

 

הצעה למהלך שיעור:

א. דיון: נפתח את השיעור בשאלה מה גורם לקשיים בתקשורת בין בני זוג (אפשר לפתוח שאלה זו גם לקשיים בתקשורת באופן כללי בין בני אדם)? סביר להניח שהדיון יתפתח לכיוונים של הבנה בכך שמילים הן מוגבלות ולכן היכולת לבטא באופן מלא את הרצונות שלנו והיכולת של השומע אותנו להבין למה התכוונו הן יכולות לא פשוטות שפעמים רבות מאתגרות את הקשר הזוגי וגם גורמות לבעיות בתקשורת.

ב. לימוד: נלמד יחד את המדרש ממסכת נדרים שמספר על קשיים בתקשורת שנגמרים עקב שוני תרבותי ושפתי בין בני זוג (במקרה של המדרש: בן בבל שמתחתן עם בת ארץ ישראל). השאלות להעמקה שמופיעות לאחר המקורות יכולות לסייע בהוראת המדרש. להלן כמה נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת: הגורם לקשיי התקשורת בין בני הזוג הוא השפה (כך בסיטואציה האחרונה) והסלנג (כך בשתי הסיטואציות הראשונות) השונה שקשור כנראה למקומות השונים בהם גדלו (לכן המדרש מתחיל מההקדמה שמדובר בבן בבל שעלה לארץ ישראל). סביר להניח שאם הכעס של הבעל לאחר הסיטואציה הראשונה היה מתברר על ידי דיבור בין הזוג הוא היה יכול למנוע את הסיטואציות הבאות ואולי אפילו להפוך את הכעס לסוג של בדיחה, האשה מוצגת בסיפור באופן כזה שמבקש לדייק בדברי בעלה ולהשביע את רצונו אך נראה שלפעמים הרצון לדייק איננו מביא ברכה שכן מילים תמיד מצמצמות ולא מצליחות לבטא באופן מלא את הרצון של האדם. סופו של הסיפור בו האשה שוברת את ראשו של הדיין יכול לבטא בדיוק את הנקודה הזו: האשה שפועלת על פי דין ודיוק שוברת את הדין ואולי זה הפתח בו מגיעה ברכה לבני הזוג שזוכים לשני ילדים. בלימוד מדרש כדאי לחלק את השיעור למספר חלקים: קריאת המדרש והבנת הפשט שלו, העלאת שאלות מתוך התלמידות על הנאמר במדרש, איסוף הכלים הספרותיים (מבנה, הקדמה, סמלים) שיש במדרש וניתוח עומק המדרש ע"י המסר הפשוט והעמקתו בסמלים בהם המדרש בוחר להשתמש.

ג. כתיבה: נחלק את הבנות לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לכתוב "קומדיה של טעויות" ברוח המדרש עם תרגום לשפת היום יום שלנו. חשיבותו של שלב זה מעבר להיותו אוויר נחמד לנשימה בתוך מערך השיעור הינה בהבנה שנוכל דרכו לברר שיש אפשרות ע"י דיבור ושיחה להפוך קושי בתקשורת לחיוך וצחוק בין בני זוג. ניתן לקבוצות לשתף בשיח שכתבו ונדון בשאלה מדוע במדרש הקומדיה מוצגת באופן קשה שמאיים לפרק את הזוגיות ואילו בסיפורים של הבנות הקומדיה מוצגת באופן נעים ומצחיק. נדגיש לבנות שקשיים בתקשורת ופערי שפה ותרבות וצרכים שונים של בני זוג בכל מיני הקשרים – הם משהו מובנה כמעט בכל מערכת זוגית. השאלה המרכזית היא כיצד בני הזוג מתמודדים עם הפערים: האם הדפוס הוא בדומה למדרש שתיקה וחוסר דיבור בין בני הזוג והליכה אל הקצוות של ניסיון לרצות את צרכיו של בן הזוג, ניסיון שלעולם לא יצלח. או בדומה למה שהבנות כתוב דיבור ושיח בין בני הזוג וניסיון להגדיר את הצרכים השונים, להיות במודעות אליהם ואזי לבחור יחד כיצד להתנהל בתוכם.

ד. לימוד ודיון: סופו של המדרש מספר על שני נרות שהביאה האשה לבעל. נדמה שהמדרש זורק אותנו באסוציאציה לנרות שבת המסמלים יותר מכל את שלום הבית. האיש מבקש אוכל ואבטיחים והאשה בסה"כ מבקשת שלום בית.. כדאי להשאיר את הנקודה פתוחה בשלב ראשוני של הלימוד ולשאול את הבנות מה הן חושבות שיכולה לסמל העובדה שהאשה מביאה הביתה שני נרות? הדיבור סביב שני הנרות שבמדרש יכול להוליד דיבור וידון על מעמד הדלקת נרות בבית ועל הסמל שמייצגים נרות שב בעולם ההלכה. להלן כמה נקודות למחשבה בהקשר זה: נרות השבת קשורים ומסמלים שלום בית מכמה טעמים- תוספת האור בבית בעת הדלקת נרות השבת יוצרת אווירה טובה, מאור פנים ושמחה ובכך מונעת מריבות, עת הדלקת הנרות היא זמן של תפילה עמוקה של האישה על בעלה וילדיה מתוך אהבה וחיבור גדול, כמו כן הנר במהותו מבטא חיבור בין הפכים, בין השמן לאש, בין הרוחני לממשי ובכך מהווה משל גם לחיבור בין איש לאישה. כהמשך לדיבור עם הבנות נלמד עם הבנות את המקורות מהגמרא ומהרמב"ם וננסה לקשור בינם לבין סוף המדרש: מה כל כך משמעותי ברגע הדלקת הנרות? מדוע הן מיצגות את התפילה והרצון לשלום בית?

ה. תרגיל כתיבה או תרגיל התבוננות: נשים ברקע מנגינה שקטה (אפשר לשים את המנגינה שחוברה למילים: "וזכני לגדל" שמילותיה לקוחות מהתפילה שנשים רבות נוהגות לומר בעת הדלקת נרות. להלן קישור לביצוע של השיר) ונדבר על הרגע הזה בו האשה מדליקה נרות והשבת נכנסת אל הבית. נדגיש את העדינות של זמן מיוחד זה ואת היכולת להשתמש בו לתפילה של הודיה על כל השפע שניתן ושל בקשה לכוחות ועמידה וכלים טובים להתנהלות באתגרים שכל חיי זוגיות מביאים. נציע לבנות לכתוב תפילה לזמן הדלקת נרות.  התפילה יכולה להיות קשורה לחיים שלהן כעת או מעין תפילה של אשה נשואה המתפללת על התקשורת הטובה בינה לבין בן זוגה ועל שלום הבית שלהם שהנרות מסמלים את התפילה והשאיפה לקיומו. לחילופין אפשר להדליק יחד נרות בכיתה ולתת לבנות להסתכל עליהן כמה דקות ולחשוב מה יש בנרות שמעורר שלום ושמחה ותפילה.

ו. אסיף: במידה ונתנו לבנות תרגיל כתיבה בשלה הקודם ניתן לבנות שמוכנות לקרוא את התפילה שכתבו לשתף את שאר בנות הכיתה, במידה ונתנו לבנות תרגיל התבוננות נבקש מהבנות שמוכנות לשתף במחשבות ובהרגשות שצפו בתוכן לדבר. מכאן ניתן לפתוח דיון על החששות שקשיי תקשורת עשויים להוליד ועל בניית כלים להתמודדות עם קשיים אלו כבר כעת.

 

תשומת לב:

ההבנה שאת סוגיית הקשיים בתקשורת בין בני זוג אפשר לפתוח לא רק באופן סנדאי אלא גם דרך לימוד מדרש היא הבנה יקרה שחשוב לתת עליה את הדעת והמודעות במהלך שיעור זה. ההכרה בכך שחז"ל לא "סתם סיפרו סיפורים", אלא התייחסו והתעסקו בדילמות אנושיות שכל זוג חווה במהלך נישואיו וההבנה שאפשר לדלות נקודת מבט וכלים להתמודדות מתוך דברי המדרש – היא אמריה בעלת ערך ומשמעות. הלימוד איך לומדים מדרש הוא לימוד מורכב, במהלך שעור זה ביקשנו לתת לו מעט כלים – אך יש לדעת שזה קצה לעולם שלם מופלא ורחב שבמסגרת זו לא יכולנו להיכנס אליו באופן מדויק ועשיר.

 

הרחבה:

מצורף קישור למאמר המנתח את המדרש באופן שונה מהאופן בו הצענו אנחנו במהלך השיעור, כדאי להסתכל ולהתעשר מנקודת מבט נוספת:

 

מצורף קישור למאמר של הרב זלמן מלמד הפותח את המהות העמוקה המתחבאת במצוות הדלקת נרות שבת

 

 

 

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים