תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > משמעותו של עשרה בטבת

משמעותו של עשרה בטבת

צוות לב לדעת, רעות ברוש
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: משמעותו של עשרה בטבת

מהלך השיעור:

א.      נשאל את התלמידים אלו מעשים אנו עושים כפרטים וכחברה על מנת לזכור אירועים משמעותיים? (עליה לקבר, מנהגי אבלות, סרטי זיכרון, ערבי זיכרון, פעולות הנצחה, צפירה, צומות)

ב.       מבין האפשרויות השונות, קבעו חז"ל שהדרך המרכזית לאבלות ולזכרון חורבן ירושלים תהיה דרך צומות. הם תיקנו ארבעה צומות (עשרה בטבת, יז בתמוז, ט' באב וצום גדליה) שכל אחד מהם קשור לפן מסויים של החורבן. מדוע דווקא צום? מה מבטא יום צום?

ג.        נלמד את הרמב"ם בהלכות תעניות (כל המקורות מצורפים) המסביר את מהות הצום כיום שנועד לפתיחת הלב לתשובה. אם כך, נראה שכל צום דורש מאיתנו, מעבר לאבל ולזיכרון האירוע שהתרחש בעבר, גם לתקן את דרכינו, לשנות דבר מה כלפי העתיד.

ד. נערוך דיון: מבין 4 הצומות על החורבן, צום עשרה בטבת הוא הפחות ברור ומובן. מדוע כל כך חשוב לזכור את היום בו התחיל המצור על ירושלים, הרי העיר עדיין לא חרבה, בית המקדש עוד עומד על תילו? ויתרה מכך, מה אנחנו אמורים ללמוד מכך לחיינו?

ה. לאחר שמיעת התשובות השונות שיעלו מן התלמידים נקרא את המדרש המתאר את החורבן ושריפת המקדש כביטוי לחולשה פנימית ולריקבון שהיה בעם עוד הרבה לפני החורבן עצמו.

נלמד את דבריהם של הרב שרלו והרב ליכטנשטיין, העוסקים במהותו של עשרה בטבת כיום של תשומת לב לתהליך הרסני. תשומת לב לנורות האזהרה הנדלקות עוד טרם ההרס והחורבן. הרב ליכטנשטיין מקשר את הדברים גם לעשרה בטבת כיום הקדיש הכללי- ראיית התהליכים השונים שאיפשרו לשואה להתרחש.

ו. כעת נבקש מהתלמידים להתחלק לקבוצות דיון בנושאים שונים (ע"פ בחירתם) כאשר כל קבוצה אמורה לדון בתחום מסויים ולנסות יחד לחשוב על תהליך המתרחש בתחום זה ויש לשים לב אליו ולהתעורר לתשובה ביחס אליו. הקבוצות הן: בכיתה, בבית הספר, בחברה הדתית לאומית, בעמ"י, בעולם. בכל קבוצה חברי הקבוצה יכולים להציע תחום מסויים שבו הם חשים כי יש תהליך שלילי המוביל להידרדרות שהם רוצים להתריע מפניה, ולהתעורר לתשובה ביחס אליה. לאחר שמיעת כל חברי הקבוצה ודיון פנימי בתוכה, כל קבוצה תבחר נושא אחד בו היא מתמקדת ותכין כרזה בה היא מזהירה/ מסבה את תשומת הלב לנושא זה.

כמו כן כדאי לבקש מהקבוצות להציע גם דרכים מעשיות לתיקון ולשיפור המצב.

הכרזות ייתלו בכיתה וכל קבוצה תתאר את הדיון והתהליך שעברה.  (דוגמאות לנושאים- אלימות, תאונות דרכים, חוסר יושר, חשיפה מוגברת לאמצעי תקשורת, התחממות כדור הארץ, רעב בעולם ועוד ועוד... עדיף כמובן לא לתת לתלמידים דוגמאות ושהדברים יעלו מהם, אולם בכיתות בהן התלמידים לא מבינים את המשימה הדוגמאות יכולות לעזור)

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מהי למידה ברוח 'לב לדעת'? מה הדרך להערכה משיבת רוח ונפש? מוזמנים להצטרף ללימוד ולהרשם ברשימת ההמתנה להשתלמויות המקוונות.

מהבלוג שלנו

משנכנס אדר מרבין
האמת היא שאף פעם לא ממש הבנתי את פשר המנהג הזה לפרוץ לכיתות של אחרים (כיתות אחרות, בתי ספר אחרים, ולנועזים: מגדרים ומגזרים אחרים....), בשרשרת ילדים אוחזים זה בכתפיו של זה ושרים מלוא גרונם: "מישה/ מישה/ מישה/ מישה- נכנאאס אדאאאאארררר" במנגינה נושנה. האם נועד הריקוד הצרוד הזה להרבות בשמחה, להמחיש את השמחה, להרבות מהומה? האם כל הילדים יודעים את ההבדל בין שמחה לבין מהומה?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים