תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > אפלח ואוקיר ואכלכל - פרק ה'

אפלח ואוקיר ואכלכל - פרק ה'

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: אפלח ואוקיר ואכלכל - פרק ה'

שיעור זה יעסוק בתוכן שטר הכתובה שעליו חותם החתן במעמד הנישואין

 

 

רקע:

הכתובה היא מעין שטר חוזה והתקשרות בין האיש לאשה המסדיר בעיקר את החובות והזכויות הכלכליות ביניהם. השיעור יעסוק ביחס שבין המימד המכבד ומבטא האהבה היכול להיות בשטר הכתובה לבין המימד המשפטי והמחייב הקיים בשטר זה. נבקש לבחון את הצורך לעגן מערכת של אהבה בתוך סדרים משפטיים ואת המחירים ואת הרווחים המתלווים לצורך זה.

 

מקורות:

1. רמב"ם הלכות אישות פרק יב הלכות א-ב, ה

א. כשנושא אדם אשה בין בתולה בין בעולה בין גדולה בין קטנה אחת בת ישראל ואחת הגיורת או המשוחררת יתחייב לה בעשרה דברים...

ב. והעשרה, שלשה מה הן מן התורה ואלו הן: "שארה כסותה ועונתה" (שמות כא, י). שארה אלו מזונותיה, כסותה כמשמעה, עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ. והשבעה מדברי סופרים וכולן תנאי בית דין הם, האחד מהם עיקר כתובה. והשאר הם הנקראין תנאי כתובה, ואלו הן: לרפאותה אם חלתה, ולפדותה אם נשבית, ולקברה כשתמות, ולהיות נזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה, ולהיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם.

ה. כל הדברים האלו אע"פ שלא נכתבו בשטר הכתובה, ואפילו לא כתבו כתובה, אלא נשא סתם, כיון שנשאה... זכת האשה בעשרה דברים שלה ואינן צריכין לפרש.

 

2. תלמוד בבלי מסכת חולין דף פד עמוד ב

דרש רב עוירא...: מאי דכתיב: "טוב איש חונן ומלוה, יכלכל דבריו במשפט" (תהילים קיב, ה)? לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.

 

3. הרב שמואל אליעזר אידלס, מהרש"א, חידושי אגדות מסכת חולין דף פד עמ' ב

"טוב איש חונן" לבניו ולאשתו לכבדם מלבושים נאים יותר ממה שיש לו. דהיינו אם אין לו, שיהא מלוה בשבילם. אבל דברים הצריכים לו "יכלכל במשפט" שכלו, דהיינו אכילה ושתיה פחות ממה שיש לו, ומלבושיו במה שיש לו.

 

שאלות להעמקה:

  • האם קיימים הבדלים מהותיים בין החובות מדאורייתא לחובות מדברי סופרים המצויים בכתובה?
  • מדוע הוסיפו חז"ל את החובות הנוספות הכתובות בכתובה?
  • מה מעוררת ההשוואה המצויה בגמרא בין התלות של האשה והילדים בבעל לבין התלות של הבעל בקב"ה?
  • מדוע הכינוי הניתן לקב"ה בגמרא בחולין העוסקת בכתובה הוא דווקא "מי שאמר והיה העולם"?
  • מה יכולה לעורר ההנחייה של הגמרא שאדם צריך אפילו להלוות כספים על מנת לספק לאשתו את הכבוד הראוי לה?

 

הצעה למהלך שיעור:

א. משימת פתיחה: נבקש מהבנות לבחור מערכת יחסים כל שהיא שיש להן בחיים: קשר בין חברות, קשר בין שכנים, קשר בין שותפים לצוות הדרכה, קשר בין הורים לילדים, קשר בין אחים,קשר בין סבא וסבתא לנכדים וכו' ולנסח את החובות והזכויות שיש להן במערכת היחסים באופן כתוב, מסודר ובהיר. לאחר שהבנות כותבות את ה"חוזה", נבקש מחלק מהן להקריא את שכתבו בקול. מעניין לשים לב לאילו מערכות יחסים בחרו הבנות  להתייחס, אך חשוב מכך: נשאל את הבנות – מה הרגישו ביחס לניסיון לכמת כללים של מערכת יחסים שאיננה עובדת באופן פשוט על חוזה (בניגוד לשוק העבודה)? האם הניסיון חידד להן נקודות בקשר שבהתנהלות הרגילה שלו לא חשבו עליהן? מה המחירים ומה הרווחים לניסיון לנסח כללים לקשרים מסוג זה?

ב. שאלה: נערוך סבב בין הבנות בו כל אחת תצטרך לומר מה היא יודעת על המושג "כתובה". סביר להניח שחלק מהידיעות של הבנות תהיינה ידיעות נכונות וחלקן יהיו אוסף של "סלט" שמערבב שבבי מידע ועושה ערבוב בין מושגים שונים שאינם רלוונטיים לכתובה. נכתוב על הלוח את הידיעות שהבנות אומרות (כדאי לכתוב את הדברים מראש בשני טורים: מידע נכון ומידע מוטעה כדי שהבנות לא יזכרו טעויות..)

ג. חברותא: ניתן לבנות ללמוד בחברותא את ההלכות ברמב"ם המפרטות את תוכנה של הכתובה (הלכות א'-ב') ונבקש מהן לכתוב לעצמן את החובות המופיעות בכתובה ולנסות לפרק אותן בכוחות עצמן לגורמים: מה סגנון החובות שמטילה הכתובה על הבעל. לאחר שהבנות מנסות לפצח בעצמן את המקור, נעבור עליו יחד: הרמב"ם כותב שעשרת ההתחייבות המופיעות בכתובה, אותן מחויבויות שחייב הבעל לאשתו מתחלקות לשתי קבוצות: שלוש מהן דאורייתא (מזון, בגדים ויחסי אישות) ושבע מדברי סופרים (ריפוי, פדיון, קבורה, מזונות לאחר מות הבעל, מזונות הבנות לאחר מות הבעל, ירושת הבנים את סכום הכתובה שלה ועיקר הכתובה: סכום הכסף שהאשה מקבלת במקרה של גירושין או אלמנות). כמובן שצריך להסביר את הרקע ההיסטורי לחלק מההתחייבויות כאשר לאיש אחד היו יכולות להיות מספר נשים וממילא ילדים מנשים שונות שיכולים היו לריב על דמי הירושה לאחר מות האב. לאחר שהפרטים המופיעים בכתובה מובנים לבנות, נשאל אותן: מה לפי דעתם ההבדל העקרוני בין הכתובה מהתורה לכתובה מדברי סופרים? נראה שהתורה באה להסדיר את החיים הנורמטיביים בין האיש לאשה בחיי היום יום שלהם ואילו התוספות של חכמים מבקשות לדאוג למקרי קצה שעשויים להתרחש במהלך הנישואין.

ד. תרגיל כתיבה: נבקש מהבנות לבחור את אחת מהחובות המופיעות בכתובה ולנסח מכתב לבעל בו הן מבקשות שידאג לתשלום עבור  הצורך שלהן. לאחר שהבנות כותבות את המכתב, נבקש ממספר בנות לשתף במכתב שכתבו וניתן את הדעת לצורת הניסוח בה בחרו הבנות: האם השתמשו בטיעון ובמנגינה המזכירה לבעל שזו חובה שהוא התחייב לה בכתובה? האם השתמשו בטיעון ובמנגינה המזכירה לבעל את הקשר והאהבה ביניהם? נקודה נוספת עליה ניתן לעמוד היא האם הבנות שבחרו באפשרות ריפוי או קבורה ניסחו טיעון ממוני כלפי הבעל או השתמשו בלשון הרמב"ם (בעקבות חז"ל) שהבעל חייב לרפא וחייב לקבור את האשה (ולא לתת לה כסף ללכת לרופא או לשלם לקבורתה) שאלו מינוחים שהמשמעות שלהם איננה רק כלכלית אלא גם דאגה אישית לכבודה של האשה (זה ניסוח מעניין שכן מבחינה מעשית החובה של הבעל מתורגמת לחובה כלכלית). גם אם נקודות אלו לא יעלו מתוך המכתבים של הבנות, כדאי בשלב הבא שבו נלמד את המקורות יחד עם הבנות להעיר פתחים אלו בתוך הכתובים עצמם.

ה. לימוד ודיון: נלמד עם הבנות את הגמרא בחולין ואת פירוש המהרש"א עליה. הגמרא מזכירה לבעל שעליו לדאוג בראש ובראשונה למזונות ולכסות אשתו כיוון שעליו לכבד את אשתו שחייה תלויים בו. נשאל את הבנות האם הניסוח של החובה ברמב"ם שונה באופן מהותי מניסוח החובה בגמרא? איזה ניסוח נעים להן יותר? מה המחירים והרווחים בכל אחד מהניסוחים? שאלות אלו יחזירו אותנו לדיון עקרוני יותר בו פתחנו את השיעור: הצורך לעגן מערכת של כבוד ואהבה בתוך חוק וחוזה מסודר והמחירים והרווחים שבעיגון זה. (ניתן להעמיק עוד בדברי הגמרא והמהרש"א – ראו פתח למחשבה בשאלות להעמקה המופיעות אחרי המקורות)   

ו. במקום אסיף: נקרא עם הבנות את ההלכה האחרונה ברמב"ם, זו שקובעת שגם במקרה שהאיש לא כתב כתובה, הוא עדיין מתחייב בכל מה שכתוב בכתובה ישראלית. נבקש מכל בת לומר מה ההלכה הזו מעוררת בה: האם היתה מעדיפה את האפשרות הזו? האם האפשרות הזו נותנת יותר עוצמה ויופי לתוכן הכתובה או דווקא מחזקת את הפן הפורמאלי והמחויב הקיים בכתובה?

 

תשומת לב:

שיעור זה מבקש לנוע לכל אורכו בין לימוד המקורות שבחוברת לקראת יחידת הבגרות לבין הרצון להעמיק בשאלה מה המקורות הללו מעוררים בבנות. חשוב לשים לב שבסופו של דבר הבנות זוכרות ומבינות את ההלכה ואת העובדה שבשפה ההלכתית המימדים השונים שעולים מהמקורות השונים – מתאחדים לכדי תמונה אחת. 

חדש באתר

לך ירושלים
שיעורים לתיכון ליום ירושלים

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים