תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > סוכה מא ע"א: בית המקדש ירד משמים

סוכה מא ע"א: בית המקדש ירד משמים

יוסף לברן
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: סוכה

הצעה לעיון בדברי רש"י, הגורס כי בניין המקדש העתידי יעשה בידי שמים.

רקע לסוגיה:

בזמן המקדש ניתן לאכול מהתבואה החדשה מיד אחרי הקרבת מנחת העומר כפי שנאמר בויקרא כג, יד:

וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם:

הסוגיה עוסקת בדין אחרי החורבן. הגמרא מניחה בשלב ראשון שיש כאן גזירה של ממש, כלומר שמעיקר הדין בהיעדר מקדש, ניתן לאכול מהתבואה החדשה כבר ב"האיר מזרח" של ט"ז בניסן. אמנם ריב"ז חשש שאם כך יעשו כאשר ייבנה המקדש מחדש, אנשים ימשיכו במנהגם ולא יחכו להקרבת העומר, על כן הוא גזר שכל היום יהיה אסור לאכול מהתבואה החדשה. בסוף הסוגיה, מתברר שאין זו גזירה כי מן התורה כשאין מקדש אסור לאכול מן התבואה החדשה כל ט"ז בניסן וריב"ז רק חיזק את הדין הזה. מתוך המשא ומתן של הסוגיה, רש"י מתייחס לשאלת בניית המקדש העתידי.

 

מקורות:

גמרא, מא ע"א

ושיהא יום הנף כולו אסור. מאי טעמא? מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו: אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח - השתא נמי ניכול. ואינהו לא ידעי דאשתקד דלא הוה בית המקדש - האיר מזרח התיר, השתא דאיכא בית המקדש - עומר מתיר. - דאיבני אימת? אילימא דאיבני בשיתסר - הרי התיר האיר מזרח, אלא דאיבני בחמיסר - מחצות היום ולהלן תשתרי, דהא תנן: הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן, לפי שאין בית דין מתעצלים בו! - לא צריכא, דאיבני בליליא. אי נמי, סמוך לשקיעת החמה.  (אמר) רב נחמן בר יצחק אמר: רבן יוחנן בן זכאי בשיטת רבי יהודה אמרה, דאמר: מן התורה הוא אסור, דכתיב+ויקרא כג+ עד עצם היום הזה - עד עיצומו של יום וקסבר: עד - ועד בכלל. - ומי סבר ליה כוותיה? והא מפליג פליג עליה, (דתניא) +מסורת הש"ס: [דתנן]+: משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור. אמר לו רבי יהודה: והלא מן התורה הוא אסור, דכתיב עד עצם היום הזה - עד עיצומו של יום! - רבי יהודה הוא דקא טעי. הוא סבר: מדרבנן קאמר, ולא היא - מדאורייתא קאמר. - והא התקין קאמר! - מאי התקין - דרש והתקין.

רש"י ד"ה 'אי נמי':

דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה, והיא היא, ואי קשיא דבלילה אינו נבנה דקיימא לן בשבועות (טו, ב) דאין בנין בית המקדש בלילה, דכתיב וביום הקים ולא בחמיסר שהוא יום טוב, דקיימא לן בשבועות (שם /טו, ב/) דאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב הני מילי - בנין הבנוי בידי אדם, אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך.

 

מאירי ד"ה 'ושיהא יום הנף' [1]:

ואף על פי שאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב וכן שאין בנין בית המקדש בלילה דהא כתיב וביום הקים את המשכן חשש לבית דין טועים שתהא חיבת הקדש מביאתן לכך:

 

ספרי דברים, פרשת וזאת הברכה, פיסקא שנב:

חופף עליו כל היום, זה בנין ראשון. כל היום זה בנין אחרון. ובין כתיפיו שוכן, בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא

 

ערוך לנר סוכה (שם) ד"ה 'בנוי ומשכולל הוא':

אף שגם התוס' והריטב"א הסכימו לזה לענ"ד דוחק הוא לפרש הגמרא כן מדקאמר מהרה יבנה ביהמ"ק ולפי דברי רש"י הל"ל מהרה יגלה ביהמ"ק וכן הלשון דאיבני דקאמר משמע בנין ממש וכן לקמן (נב ב) דקאמר מאן נינהו ד' חרשים ומני משיח ב"ד ומשיח בן יוסף בהדייהו ופי' רש"י משיחים שניהם אומנים לבנין ביהמ"ק ע"ש ואם כבר בנוי ומשוכלל ירד למטה מאי אומנות שייך בזה וכן מה שנאמר במשנה תמיד (פ"ז מ"ג) ומה שאנו מתפללים בכל תפלותינו יה"ר שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו יהיו תפלות שוא כיון שכבר נבנה הוא והי' לנו להתפלל שיגלה ביהמ"ק במהרה

ולכן היה נראה לענ"ד דוודאי בית המקדש לעתיד לבוא יבנה ממש בידי אדם, ומה שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך" שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית המקדש רוחני שיבוא לתוך בית המקדש גשמי כנשמה בתוך הגוף, וכמו שירד במשכן ובבית המקדש אש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים, וכן נראה במכילתא דדרש מפסוק מכון לשבתך פעלת ד' שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה ועל זה קאמר מקדש ד' כוננו ידיך שלעתיד לבא כשימלוך ד' לעולם ועד לעיני כל באי עולם ישכון למטה בתוך מקדש שכבר בנוי הוא ומכוון כנגד ביהמ"ק של מטה והיינו שירד למטה תוך המקדש שיבנה ועיין בזוהר פ' וישב שמשמע שם כן אמנם כמו שלמטה בארץ אין נשמה בלא גוף כמו כן המקדש רוחני לא יקום בלא מקדש גשמי.

שאלות לעיון:

  • מה הביא את רש"י לטעון שהבית השלישי הינו בנוי ומשוכלל?
  • האם המאירי סובר גם כן שהבית השלישי בנוי ומשוכלל?
  • מהן הקשיים לפירושו של רש"י לפי הערוך לנר?

ניתן להתקדם לדיון בכיתה – האם התלמידים מאמינים שבית המקדש ירד מהשמים? האם התפיסה הזו משתלבת באמונתם בכלל, או סותרת אותה? ומדוע?

 

תורף החידוש הלמדני:

יש להבין היטב את דברי רש"י כאן. הרי, הערוך לנר מראה לנו שפירושו של רש"י אינו מתיישב עם לשון הסוגיה. הרי, אם הבית השלישי בנוי ומשוכלל, היאך ייתכן שהגמרא אומרת "מהרה יבנה". וכן הוא מראה בעצמו שדברי רש"י אלה עומדים בסתירה לדבריו בהמשך המסכת כאשר הוא מדבר על האומנים של הבית השלישי. על כן הערוך לנר דוחה את הפירוש של רש"י בתוך הסוגיה אבל כשלעצמו אינו מציע חלופה להבנת הסוגיה. על כן נראה לי שהוא חייב לאמץ את פרשנות המאירי שיש כאן טעות בית דין.

 

על כל פנים, יש לתרץ את רש"י, איך הוא בעצמו יכול לסתור את עצמו שבמקום אחד סובר שהבית השלישי יירד משמיים ובמקום אחר סובר שהוא ייבנה על ידי בני אדם. ונראה להביא את הסברו של הרב ישראל אריאל[2] שמדגשי שכל הסוגיה הזאת כאמור אינה אלא הוה אמינא ולמעשה היא חוזרת בו מכל המשא ומתן. ולכן ייתכן מאוד שרש"י אמר את מה שהוא אמר רק כדי לתרץ את ההוה אמינא של הסוגיה אבל בסופו של דבר, הוא לא סובר שהבית השלישי יירד פיזית משמים ובכך אין סתירה עם פירושו בהמשך הסוגיה.

 

המהלך ההפנמתי מבוסס על החלק השני של דברי הערוך לנר. אחרי שהוא דחה את פירוש רש"י, הוא מתמודד עם מקור הרעיון שהבית השלישי יירד משמיים המובא במדרש (אחד מהם מובא לעיל). הוא אומר שאין זה כפשוטו אלא הכוונה היא שכאשר ייבנה הבית בפועל, הארה מיוחדת תרד לעולם וזה בית המקדש של מעלה שמתחבר לבית המקדש של מטה כמו שהנשמה מתחברת אל הגוף.

בשלב ראשון, נשאל את התלמידים, מה היא אותה הארה שהערוך לנר מדבר עליה? איך היא מצטיירת בנפשנו? ננסה למלא את הלוח במילים שיאמרו התלמידים שנמצאות באותו 'שדה סמנטי' של ההארה הזו.

כמובן שאין לנו יכולת להבין ולהשיג את ה'הארה' של בית המקדש, ובכל זאת, סביר שמילים שונות יאמרו בכיתה, בשפה הקרובה לעולמם של התלמידים.

בשלב שני, בכיתות המתאימות לכך, ניתן להביא לכיתה פלסטלינה או דפים וצבעים, ולבקש מהתלמידים לצייר או ליצור את בית המקדש (באופן סכמטי וכללי, כמובן), ולהדגיש את ההארה שמגיעה מהשמים.

כל תלמיד יציג את הדימוי שלו ויסביר אותו.

בשלב שלישי, נבקש מהתלמידים לכתוב, כל אחד לעצמו, תיאור של מקרה בחייו שאירע, שהיתה בו איזושהי 'הארה משמים' (שוב, הכוונה איננה לחווית נבואה או רוח הקודש... אלא למשהו עדין שיש בו מעבר לעולם הזה. מעין מראה או התרחשות שהיה בהם משהו שחורג ממעשי האדם.)

תלמידים המוכנים יוכלו לשתף את הכיתה בחווית ה'הארה משמים על מעשי האדם' שהיתה להם.

 

לתשומת לב:

הנושא הזה יכול לעורר כל מיני שאלות בנוגע לאקטיביזם עבור בניית המקדש בימינו או עלייה להר הבית. ניתן להתייחס אליהן אבל מכיוון שלרוב אלה נושאים בעלי מתח, אין להורות בניגוד לדעת המוסד שבו השיעור מועבר.

 

הרחבות:

השאלה של ירידת בית המקדש השלישי משמיים והשלכתה הלכה למעשה נידונת באריכות בשני מאמרים של הרב ישראל אריאל:

"מקדש משמים בהלכה ובמקורות היהדות" מתוך ציפיה ד עמ' 77 – 96.

"מקדש לא בשמים !" מתוך מעלין בקודש ג' עמ' 157 - 181

כמו כן ניתן להתייחס לדברי הרמח"ל (משכני עליון עמ' 36) המתקרבים לדברי הערוך לנר אך שונים במקצת:

אבל לעתיד לא די שיהיו דומים אלא שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה והוא משרז"ל שמקדש שלישי הוא מעשה ידיו של מקום כי לא יעקר הבית העליון ממקומו רק יתפשט ויגיע למטה ואז יבנה סביבותיו בנין חמרי כאשר לעולם הזה ויתחבר בנין בבנין להיות אחד לא יתפרדו זה מזה והכבוד יהיה שורה בו בגילוי גמור והוא העניו שנאמר עליו ונגלה כבוד ה' וראה" וכו' ואז תהיה השלוה גמורה בלא הפסק כלל.

 

 

____________________________________________

[1] הבאנו את המאירי במקום התוספות כי הם מפרשים את הסוגיה כמו רש"י ואינם מהווים שיטה אחרת.

[2] "מקדש משמים בהלכה ובמקורות היהדות"

חדש באתר

חוף הסליחה
כיצד יש, בימים אלו, לעגן בבטחה את אונית הסליחה? לפניכם פעילות המדגימה כיצד יש לבקש סליחה אמיתית הנכנסת אל הלב.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים