תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > קידושין לג' ע"א: מפני שיבה תקום

קידושין לג' ע"א: מפני שיבה תקום

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: מפני שיבה תקום קידושין לג

הסוגיה עוסקת בפרטי החיוב הכלולים במצווה המופיעה בתורה – "מפני שיבה תקום". הנושא העקרוני שעולה בדיון מתייחס לאופיים וערכם של מחוות הכבוד שאנו מחויבים לתת, ומתוך כך גם דיון סמוי במקורו ומשמעותו של הכבוד ותפקידו בחברה. במערך ההפנמה ננסה לחשוף שאלות אלו בתוך הדיון הנמצא בגמרא ולקשר שאלות אלו לעולמו של התלמיד.

 

המקור ללימוד:

הסוגיה בתלמוד הבבלי קידושין ל"ג עמוד א': "איסי בן יהודה אומר...", עד ל"ג עמוד ב' "...לייט עלה אביי".

 

העמקה בסוגיה לפני הפנמה:

הסוגיה נעה בין שתי תפיסות אפשריות של מקור ומהות הכבוד המוטל עלינו כלפי אנשים. הכבוד יכול להיות כבוד אנושי, שמקורו במערכות היחסים בין בני אדם, כבוד לאנשים מבוגרים ובעלי ניסיון, כבוד לאנשים שהשקיעו בנו ויש לנו מחויבות כלפיהם דוגמת הורים ומורים.

לעומת זאת, כבוד יכול לנבוע גם ממקום ערכי ולא אנושי. כלומר אנו מכבדים אנשים המייצגים ערכים שאנו מאמינים בהם והם משמעותיים לנו, הכבוד האמתי אינו מכוון כלפי האדם עצמו אלא כלפי מה שהוא מייצג, אין אנו מכבדים את הרב משום שהוא מלמד אותנו אלא משום שהוא מייצג את התורה. אין זה כבוד האדם אלא כבוד שמים.

הסוגיה מביאה מקרים רבים לכאן ולכאן, ואף מעמתת ביניהם. דעתו של איסי בן יהודה שצריך לכבד כל אדם מבוגר ללא קשר למטען שהוא נושא עמו היא דוגמא מובהקת להדגשה על הכבוד האנושי, בעוד דעתו של ר' אלעזר שכשאדם שוקע בלימוד הוא אינו צריך לקום בפני רבו היא דוגמא מובהקת לצד השני בו הכבוד במקורו אינו מכוון אל הרב עצמו אלא כלפי התורה.

התלמוד מעמת שתי תפיסות אלו בצורה הישירה ביותר בשאלה האם אבא צריך לקום לפני בנו אם הוא גם רבו. מה גובר, הכבוד האנושי כלפי האבא, או הכבוד הערכי כלפי התורה? הגמרא משאירה שאלה זו פתוחה ואינה מכריעה בה, כך שאנו נשארים במתח מתמיד ואיזון עדין בין שני הקטבים.

 

הצעה לפעילות

א.פעילות להעמקה לימודית של הסוגיא:

1. לאחר לימוד הסוגיא בבקיאות הר"מ מסביר לתלמידים את שתי האפשרויות להסתכל על כבוד כלפי בני אדם, כבוד אנושי כלפי האנשים עצמם ומעמדם כלפינו, או כבוד כלפי ערכים שבני האדם הם רק מייצגים שלהם.

לאחר הסבר כללי זה יבקש הר"מ מהתלמידים לעבור על הסוגיא שוב לבד ולהצביע על אמירות שמדגישות צד אחד או צד אחר של השאלה. רצוי לעורר דיון בכיתה סביב ההצעות של התלמידים.

אפשרות אחרת היא לעבור עם התלמידים על כל שלב בגמרא ולדון עימם האם אפשר לאפיין שלב זה כנוקט עמדה מסוימת בשאלה הנידונה. 

כשהתלמידים לא מצליחים להגיע להכרעה בשאלה זו לגבי מימרא מסוימת בגמרא, ניתן לערוך הצבעה בכיתה על מנת להכריע בשאלה, דבר שיגביר את מעורבותם של התלמידים בדיון. לגבי חלק הממירות ניתן להגיע למסקנה שאינן מדגישות באופן מיוחד אף אחד מהצדדים.

תוך כדי כך הר"מ יצייר על הלוח טבלה המחולקת לשני טורים המציגים את שתי התפיסות וימלא אותה בהתאם לדיון הנ"ל. בסופו של הדיון הטבלה אמורה להיראות בערך כך (לא מביא את כל הדיונים, אלא רק את אלו שיש להם ייחסו מובהק לאחד הצדדים):

כבוד האדם

כבוד שמים

איסי בן יהודה – צריך לקום בפני כל זקן.

 

ר' יוחנן, אביי, רבא ורב נחמן נהגו כמוהו.

 

 

 

 

שמואל מכריח את רב יהודה לקום לפני אביו, על אף שהוא גדול מאביו בתורה (לפני האוקימתא והדחייה של הגמרא).

 

 

 

אביי מקלל את מי שמקיים את דברי ר' אלעזר ואינו קם לתלמיד חכם תוך כדי לימודו.

ר' ינאי – לא לקום לפני רבו יותר מדי שלא יהיה מרובה מכבוד שמים.

 

ר' אלעזר – לומד את חומרת החיוב לעמוד בפני רבו מפסוק המדבר על יראת אלוקים ועושה גזרה שווה בין "מלפני האלוקים" ל"פני זקן".

 

ר' יהושע בן לוי אומר שאינו צריך לקום מפני בנו מבחינת רמת התורה, מה שמגלה שאם בנו היה גדול ממנו היה קם מפניו (לפני האוקימתא והדחייה של הגמרא)

 

ר' חלקיה ור' סימן ור' אלעזר עושים קל וחומר שחייבים לקום מפני התורה, מפני לומדיה קמים, מפניה כל שכן.

 

ר' אלעזר – לא צריך לקום בפני רבו כשלומד תורה.

 

 

2. לאחר מילוי הטבלה ביחד עם התלמידים בכיתה ניתן להתבונן בה ולמצוא תופעות מעניינות: מרכזיותו של ר' אלעזר בטור השמאלי, מה שמראה שהוא היה מהמובילים של התפיסה המתמקדת ב"כבוד שמים". מעניין לשים לב לעימות החזיתי אליו יוצא אביי כנגדו בעניין.

תופעה מעניינת נוספת היא שהטורים מתחלקים באופן בולט וכמעט מוחלט בין חכמי בבל (שבראשם איסי בן יהודה המכונה גם יוסף הבבלי) וחכמי ארץ ישראל (מלבד ר' יוחנן שנהג כבוד בזקני הארמים), כאשר חכמי בבל שמו דגש באופן מובהק על הכבוד האנושי והכבוד לאדם עצמו, ואילו חכמי ארץ ישראל שמו דגש על כבוד התורה וכבוד תלמידי החכמים רק כמייצגים אותה.

נקודה זו יכולה להיות פתח להרחבות נוספות לפי ראות עיניו של הר"מ.

 

ב.

פעילות להפנמה אישית של הסוגיא:

מטרת הסדנא הפעילות היא למצוא את הרלוונטיות של השאלה העולה מהסוגיא אל עולמו האישי של התלמיד.

כל התלמידים נזקקים לדף ועט לענות לעצמם בלבד על השאלות שהר"מ מעלה.

שאלות להנחיית הפעילות

1.      הר"מ יבקש מהתלמידים לחשוב לעצמם על מישהו שהם מעריצים ומכבדים על אף שהם לא מכירים אותו אישית. זה יכול להיות ספורטאי, זמר, שחקן, רב גדול, סופר או כל דבר אחר. לבקש מהתלמידים לרשום את שמו של האדם הנערץ על דף.

2.      לאחר מכן יבקש הר"מ מהתלמידים לחשוב מדוע הם מעריצים ומכבדים אדם זה שאינם מכירים, ומהי האיכות או התכונה שאדם זה מייצג בשבילם (יופי, חכמה, כוח, אומץ, יצירתיות וכדו'), ולכתוב איכות זו על דף. ניתן לאחר מכן לבקש מהתלמידים לכתוב מדוע הם מרגישים מחוברים כל כך לאיכות הזאת (רשות - מעט מורכב יותר).

3.      עכשיו יבקש הר"מ מהתלמידים לחשוב על מישהו שהם מכירים ושהוא חלק מחייהם האישיים שהם מרגישים מחויבות לכבד אותו (אבא, מורה, חבר וכדו'), ולרשום אותו על הדף. לאחר מכן יבקש מהם לרשום מדוע הם מרגישים מחויבות זו כלפי האדם הזה.

4.      כעת יש לבקש מהתלמידים להשוות בין שני האנשים הללו ואת הכבוד שחשים כלפי כל אחד מהם ולבחון ולהגדיר את ההבדלים ביניהם. איזה סוג של כבוד הוא משמעותי יותר ולמה?

5.      בשלב זה שהתלמידים מגיעים למסקנות אישיות מהכתיבה ניתן לבקש מהם לשתף את הכיתה במסקנות הללו, ללא צורך בחשיפה של הפרטים האישיים שהובילו אליה, ולעורר דיון על כך בכיתה.

 

תשומת לב

  1. בתרגיל ההפנמה יש לאפשר ביטוי לכל התשובות שעולות מהתלמידים.  המחשבה הראשונית והצדקנית יותר תעדיף את הכבוד המגיע ממחויבות אל האנשים הקרובים אלינו, אולם יש מקום לעודד את התשובות ההפוכות. להערצה כלפי אנשים שאיננו מכירים יש חשיבות גדולה בתחושת הייעוד שלנו ובעיצוב הערכים שלנו, וזה יכול לפעמים להיות משמעותי יותר מהקשרים הממשיים שלנו בעולם הקשורים יותר ל"גורל" מאשר ל"ייעוד"[1]. יש מקום שווה לחלוטין לשתי העמדות ורצוי שהדיון העולה מכתיבת התלמידים יוליך למקום המכיר בזה.
  2. הר"מ יכול לנצל את הסדנא בה התלמידים מעלים את הדמויות הנערצות עליהם בשביל לפתח דיון בכיתה סביב העובדה את מי התלמידים מעריצים. אפילו יותר מכך יכול הר"מ ללמוד מזה לעצמו ולפתח רגישות גבוהה יותר לעולמם הפנימי של התלמידים.

 

להרחבה

הדיון בשאלות אלו של "מפני שיבה תקום" אינו מתחיל בסוגיה שלנו אלא בעמוד הקודם לו שם מופיעים דיונים נוספים רבים, וניתן להרחיב את הדין מעיון בסוגיות שם.

 

 

חדש באתר

חוף הסליחה
כיצד יש, בימים אלו, לעגן בבטחה את אונית הסליחה? לפניכם פעילות המדגימה כיצד יש לבקש סליחה אמיתית הנכנסת אל הלב.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים