תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > עדיין מרחשין שפתינו

עדיין מרחשין שפתינו

צוות לב לדעת, רעות ברוש
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: עדיין מרחשין שפתינו

 

מהלך השיעור

א. נפתח את השיעור בהסבר משמעותו של חודש מרחשון ע"פ ספר התודעה, ונראה כי יש לשם משמעות כפולה וכמעט הפוכה, מצד אחד משמעות של שפע של גשמים, ומצד שני משמעות של צרות ומרירות. נשאל את התלמידים איך לדעתם ניתן להסביר את העובדה שלמילה אחת יכולות להיות משמעויות הפוכות? ומה זה אומר לגבי מהותו של החודש? איך כדאי שנתייחס אליו?

 

ספר התודעה הרב אליהו כי טוב

חשון - מרחשון:

חשון - הוא החֹדש השני בשנה, והשמיני למנין החדשים שמתחיל מניסן:

חדש זה נקרא בשם 'בול' כמו שנאמר (מלכים - א ו): וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו. ונקרא 'בול' לפי שבחדש זה העשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מהבית, כלומר: מערבבים לה מרעה מן המספוא אשר בבית. ויש אומרים שהוא מלשון 'יבול' שבחדש זה מתחילה החרישה והזריעה. ויש אומרים מלשון מבול, שבחדש הזה יורדים על הרוב גשמים הרבה:

ובמדרש אמרו, מפני שבחדש זה התחיל המבול, לכך נגזר עליו שיהא בו מטר וגשם למכביר:

ונתקבל השם 'חשון' שעלה עם הגולים מבבל, שכך אמרו חז"ל 'שמות חדשים עלו מבבל'. ונקרא גם מר חשון משני טעמים: טעם אחד מפני שבחדש זה אין שום יום טוב ואין בו שמחה, אבל היו בו כמה צרות רעות ומרות לישראל. בט"ו לחדש חשון בדה ירבעם בן נבט חג מלבו והגדיל חרון אף ה' על ישראל; ובששי או בשביעי בו, שחטו הכשדים את בני צדקיהו מלך יהודה לעיניו ואת עיני צדקיהו עיור מלך בבל ויאסרהו בנחשתים ויביאהו בבלה; ובחדש הזה נפרע הקדוש ברוך הוא מדור המבול ושטף עולם ומלואו - כל מה שעשרה דורות של גבורים עמלו במשך אלף ותרנ"ו שנים, וישאר אך נח; לכן קוראים את חדש זה מר חשון, חדש שהיה רע ומר:

טעם שני ועיקר, לפיכך קוראים את החדש מרחשון, על שם המים, כלומר הגשם שהעולם צמא לו ומצפה אליו בחדש זה. 'מר' פרושו טפת מים כמו הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי (ישעיה מ):

 

ב. (אם הזמן קצר ניתן לדלג על שלב זה שמהווה סטייה קלה מנושא השיעור...) רחל אמנו, שיום פטירתה חל בחודש זה, יולדת את בנימין ומתה בלידתה. לפני מותה היא קוראת לו - בן אוני. המילה אוני יכולה להתפרש גם כצער ואבל וגם ככוח. לאחר פטירתה קורא יעקב לתינוק 'בנימין' והדבר מעורר קושי- מדוע לא השאיר יעקב את שמו של התינוק כפי שקראה לו רחל?

הרמב"ן על בראשית לה יח מסביר את משמעות מעשהו של יעקב:

והנכון בעיניי כי אמו קראתו בן אוני, ורצתה לומר בן אבלי... ואביו עשה מן 'אוני' - כוחי, מלשון "כּחִי וְרֵאשִׁית אונִי" (מ"ט, ג), "וּלְאֵין אונִים עָצְמָה יַרְבֶּה" (ישעיהו מ', כט), ולכן קרא אותו 'בן הכוח' או 'בן החוזק', כי הימין, בו הגבורה וההצלחה, כעניין שכתוב "לֵב חָכָם לִימִינו" (קהלת י', ב), "יְמִינְךָ תִּמְצָא שׂנְאֶיךָ" (תהילים כ"א, ט), "יְמִין ה' רומֵמָה" (שם קי"ח, טז) רצה להיות קורא אותו בשם שקראתו אמו, כי כן כל בניו - בשם שקראו אותם אמותם יקראו, והנה תרגם אותו לטובה ולגבורה.

נשאל את התלמידים: מדוע שינה יעקב את שמו של בנימין? מה משמעות המעשה? מה אנו יכולים ללמוד מכך, ומהמקור הראשון שראינו על חודש מרחשון, על היכולת שלנו להתייחס למציאות שסביבנו?

נראה , כי אנו יכולים לראות את חודש חשון בשתי צורות- הוא יכול להוות עבורנו נפילה, לאחר ימי החגים: נפילה אל השגרה, אל הסתמיות, אל האפרוריות וההתכנסות החורפית, והנפילה הזו מובנת ולגיטימית. ומאידך - כמו יכולת שינוי השם - ביכולתנו להכריע שזה זמן של עבודת השגרה- ליצור יום יום משמעותי וטוב, וזמן של התחברות לשפע שמגיע לעולם בתקופת הגשמים.

ג. בחסידות הסבירו את מהותו של חודש מרחשון בחיבור לחודשים הקודמים לו- אלול ותשרי, ימי התשובה והחגים הרבים שבו. נקרא את המקור ונבקש מהתלמידים לשקף אותו, כלומר לחזור על הנאמר בו במילותיהם תוך דיוק ונאמנות לכתוב בו, ללא פרשנות וללא תוספות. לאחר שתלמיד אחד ישקף את הכתוב, נזמין את האחרים המעוניינים בכך לשתף במחשבותיהם ותובנותיהם על הכתוב.

האדמו"ר רבי חיים מאיר מויז'ניץ, דברי אלוקים חיים לספר דברים

חשון הוא מלשון רחושי מרחשן (מגילה כז ע"ב),

שהשפתיים מרחשין עדיין מעבודת ותפילות חודש תשרי,

חשים עוד בטעם תפילות ימי ראש השנה והימים הנוראים והקדושים...

ובעמדנו עתה אחר ימים קדושים כאלו,

בהם התעורר כל אחד ואחד בהתעוררות תשובה,

אם בסליחות או בתפילות וכדו',

שומה עלינו לזכור ולשמור התעוררות זו בלבנו גם להבא,

להחדיר רושם והשפעת הקדושה מימים נעלים אלו

ולחקקם בקרבנו,

למען יעמדו לימים רבים.

 

ד. דברי האדמו"ר מויז'ניץ מזמינים אותנו לשתי תנועות- אחת היא ההתבוננות לאחור וראייה מה עדיין מרחשין שפתינו? מה עדיין 'הולך איתנו', חקוק בנו מימי תשרי? נבקש מכל תלמיד לרשום לעצמו נקודת שיא אחת שהיתה לו בחודשיים הקודמים, חוויה אחת משמעותית, רגע שנצרב בתודעתו. לאחר כמה דקות של כתיבה נאפשר למי שמעוניין בכך לשתף בדבריו. ניתן לצורך שלב זה להיעזר בדף הכתיבה המצורף.

 

ה. כעת אנחנו מגיעים לשאלה הקשה יותר- איך אפשר "להחדיר רושם והשפעת הקדושה מימים נעלים אלו ולחקקם בקרבנו, למען יעמדו לימים רבים"? ננסה יחד להבין למה זה כל כך קשה לתרגם את השיאים לימי המעשה והשגרה?

 

ו. נבקש  מהתלמידים להעלות הצעות לשאלה זו - איך אנחנו, כיחידים וככיתה יכולים להמשיך את המחשבות הטובות והרצונות הטובים שהתגלו בנו בחודשים אלול ותשרי? איך אפשר  לשמר את רגעי השיא בתודעתנו, ושישפיעו על הוויתנו? (נמנה אחד מהתלמידים לרשום את כל ההצעות שהועלו, ואח"כ ניתן לתלותן על לוח המודעות כתזכורת...)

 

להרחבה: דרשת הרבי מליובאוויטש על הפסוק 'ויעקב הלך לדרכו' ועל העבודה המתאימה לימי חשון:

 

 

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים