תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > וארשתיך לי לעולם -פרק ד'

וארשתיך לי לעולם -פרק ד'

צות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: וארשתיך לי לעולם -פרק ד'

שיעור זה יעסוק במושג "אירוסין" ובמהותו של שלב זה כחלק מתהליך יצירת קשר בין בני זוג בהלכה

 

רקע

מן המפורסמות הוא שמושג זה משמש בשפת הדיבור שלנו לציון שלב שונה מהאופן בו הוא משמש בלשון חז"ל והראשונים. שינוי זה קשור גם לשינוי ריאלי שהתרחש סביב תקופת הגאונים בצירוף מעמד האירוסין למעד הנישואין לכדי זמן אחד, בשונה מתקופת חז"ל שבה תקופת האירוסין נמשכה כשניים עשר חודש.. בשיעור זה נבין את משמעות המושג ואת המהות המיוחדת הטמונה בחובו. ננסה לחשוב כיצד גם לאחר השינוי שחל בתקופת הגאונים ניתן לשמר ולקיים את המהות שהכילה תקופה מורכבת זו. 

 

מקורות

1. רמב"ם, הלכות אישות א, א- ג

א. קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה, כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר: "כי יקח איש אשה ובא אליה" (דברים כב, יג).

ב. וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם. ובאחד משלשה דברים האשה נקנית: בכסף או בשטר או בביאה. בביאה ובשטר מן התורה, ובכסף מדברי סופרים. וליקוחין אלו הן הנקראין קידושין או אירוסין בכל מקום. ואשה שנקנית באחד משלשה דברים אלו היא הנקראת מקודשת או מאורסת.

ג. וכיון שנקנית האשה ונעשית מקודשת אע"פ שלא נבעלה ולא נכנסה לבית בעלה, הרי היא אשת איש, והבא עליה חוץ מבעלה חייב מיתת בית דין, ואם רצה לגרש צריכה גט.

 

2. תשובות הגאונים, הרכבי, חלק א סימן קיג

וכתב רב האי גאון ז"ל, הוי יודעים כי הפסד גדול אצלכם בזה, שיש לכם מנהג לקדש אשה שלא בשעת הכתובה או שטר אירוסין, וממאה שנה לא נשמע בבבל כזאת. ואין יודעים כלל עיקר קידושין אשה שלא בשעת כתובה.

 

3. הרב יעקב בן אשר, טור אבן העזר סימן סב

והאידנא [=וכיום] אין נוהגין ליארס אלא בשעת חופה, הלכך מברך ברכת אירוסין וברכת נישואין יחד זה אחר זה, וצריך כוס לכל אחד  ואחד.

 

שאלות לעיון

·         מה המשמעות של התקופה בה בני הזוג כבר מחויבים הלכתית זה לזה אך עדיין לא יכולים לממש את הקשר?

·         אלו התמודדויות יכולה להביא עמה תקופת האירוסין?

·         מה מבקש הנביא עמוס לומר על היחסים של עם ישראל והקב"ה דרך משל האירוסין?

·         מה מוסיפה כל אחת מהמילים שבנבואת עמוס להבנת תקופת האירוסין והאופן בו נכון לעבור אותה: צדק, משפט, חסד, רחמים ואמונה?

 

 

הצעה לפעילות

א. שמיעת שיר: נשמיע לבנות ברקע את השיר המלחין את הפסוק מספר הושע : "וארשתיך לי לעולם בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'". להלן קישור ללחנים  של סיני תור ואהרון רזאל לשיר זה מתוך האתר "יוטיוב": (אם הקישור לא עובד, יש להכנס לאתר "יוטיוב" ולכתוב בשורת החיפוש: "וארסתיך לי לעולם") . נבקש מהבנות לכתוב תוך כדי שמיעת השיר שאלות או מחשבות שפסוק המולחן מציף בתוכן.

בביצוע של סיני תורבביצוע של אהרון רזאל

ב. סבב: הבנות ישתפו בסבב במשהו מתוך מה שכתבו לעצמן במהלך שמיעת השיר.   אפשר כבר בשלב זה לפתוח את הדיון בשאלה מה האפיונים המיוחדים של תקופת האירוסין (בלי לדייק בשלב זה מהו השלב הזה מבחינה הלכתית) ומה ההתמודדויות ומה ההזמנות שתקופה מיוחדת זו מכילה בתוכה.

ג. לימוד בחברותות: מצורפים במקורות להרחבה אוסף של קטעים שנכתבו ע"י רבנים שונים המבקשים לענות על השאלה הזועקת מתוך הפסוק: מה משמעות התפילה שהאירוסין יהיו לעולם ולא יתממשו בנישואין? אנחנו מציעים לחלק את הבנות לקבוצות קטנות ולתת לכל קבוצה ללמוד את אחד הקטעים עם שאלות להעמקה שמוצעות בהמשך. לאחר שכל חברותא או קבוצה מתמודדת עם אחד מהקטעים, נבקש מכל קבוצה לקרוא את הקטע שקיבלה לפני הכיתה כולה ולהסביר במילים שלה את הרעיון שמובע בקטע ואת המחשבות שעלו להן במהלך הלימוד. 

.כיוון שהקטעים בסה"כ נוגעים בנקודה דומה, יש כיתות שנכון יהיה להסתפק בהקראה של אחד הקטעים בלבד ומתוכו לצאת לשיתוף בדיונים שעלו בקבוצות הלימוד סביב שאלות ההעמקה. חשוב לשים לב שהבנות מבינות שאם ההזמנה המיוחדת שתקופת האירוסין מביאה עמה, השאיפה העמוקה היא לממש את הרצונות ולהגיע לתקופת הנישואין בה חיי הזוג מלאים ועשירים.

ד. לימוד:  עד כה עסק השיעור בפרק הזמן שנקרא "אירוסין" בלי לדייק מתי מוגדר זמן זה בדיוק ומה ההשלכות ההלכתיות שלו. בשלב זה נלמד את המקורות מתוך החוברת העוסקים בשאלה זו ובשינויים שהתרחשו בעניין זה במהלך הדורות. נלמד את דברי הרמב"ם בהלכות א'-ב' ונשאל את הבנות האם המונח "אירוסין" כפי שהן מכירות אותו, מתאים לשלב שמתואר בהלכה ברמב"ם? דרך הקושי בהבנת הרמב"ם יתחדד לבנות השינוי שחל בשימוש במילה "אירוסין".

כסיכום נמלא עם הבנות ציר ובו השלבים לבניית בית על פי ההלכה, תוך שימוש בשפה המשפטית: שידוכין – אירוסין – נישואין. חשוב להדגיש הן את משמעות כל אחד מהשלבים והן את המונח בו הוא מתואר במקורות ההלכתיים ובשפה המדוברת.

ה. לימוד ודיון:  הציר של רצף השלבים שיצרנו במהלך השלב הקודם מן הסתם כבר הפגיש את הבנות עם השינוי שנוצר בתקופת הגאונים בשאלת אורך תקופת האירוסין קודם לנישואין. בשלב זה נפגוש את המקורות בעניין זה ונדון במשמעויות של שינוי זה. תני לבנות ללמוד את תשובת הגאונים ופסק הטור שמלמדים על השינוי בו האירוסין צמודים לנישואין. ערכי דיון בין הבנות: מה המחירים ומה הרווחים שנוצרו כתוצאה מאיחוד זה? את המחירים תוכלי לחדד בעזרת מה שהעלו הבנות והמקורות שלמדנו על הפסוק: "וארשתיך לי לעולם", את הרווחים תוכלי לחדד דרך לימוד הלכה ג' בדברי הרמב"ם  שפוסק שלאחר אירוסין צריכה האשה גט במידה והבעל נעלם או הוחלט על ביטול האירוסין אע"פ שהאירוסין טרם מומשו בחיי נישואין.

 

תשומת לב

חשוב לברר במהלך השיעור ובסופו שהבנות מבינות את ההבדלים שבשימוש במונח "אירוסין" שכן שני השלבים הראשונים של השיעור עוד עסקו במשמעותו כפי שהעולם משתמש בו כיום. ניתן לפתוח את הדיון בשיעור זה באופן כללי ליחס שבין אידאה למציאות, בין רצונות ושאיפות שלנו לבין האופן בו הם מתגלמים במציאות ולהכרת המשמעות והחשיבות שיש בכ"ז לרצון והאידאה הנקייה. בכיתות עם בשלות גבוהה ניתן לשוחח על ההתמודדויות שמביאה עמה תקופת האירוסין במציאות המורכבת של קשר ולא קשר בבת אחת ולדון על הזמן המתאים לתקופה זו (המחירים והרווחים שיש בתקופה ארוכה או קצרה לזמן זה).  

 

להרחבה

להלן אוסף של מקורות הדנים במהותה של התפילה שמביע הנביא עמוס: "וארשתיך לי לעולם"

 

1. הרב יצחק גינזבורג, וארשתיך לי לעולם

החשק התמידי – הגעגוע הנובע תמיד מהתחושה שעדיין יש ריחוק בין הכלה והחתן, ועדיין לא זכו לראות את המהות השלמה – הוא ה'דלק' המניע את חיי הנישואין. החפץ העולה מן הכלה אל החתן תמיד מקנה לה חן מיוחד ונצחי בעיניו, והרי היא "אילת אהבים ויעלת חן", החביבה על בעלה תמיד כבשעה ראשונה. המעבר מהקידושין לנישואין גורם לכך שבני הזוג יוכלו לממש את הטמון בהם ולמלא ביחד את שליחותם בעולם, אך התמדת הקידושין כ'פעולה נמשכת' שומרת שהקשר ביניהם לא יהפוך רק לשותפו פעילה בפעילות ברוכה.

ה'רצוא' אל העצם, לפני גילוי תכונותיו, שומר על זיקת אהבה עצמית בין החתן והכלה, והתשוקה אל הבלתי המוכר שבבן הזוג מלחלחת בכל עת את חיי הנישואין (אכן, קשר האהבה המתמיד והמתחדש גורם לכך שגם עבודת השליחות לא תשקוט על שמריה, ובכל עת יכולו בני הזוג לחשוף עוד כוחות, להעצים את פעולותיהן ולהוסיף עליהן).

 

2. הרב יהושע וויצמן, "קשה זיווגם"

יש הבדל גדול בין אירוסין לבין נשואין, שאירוסין הוא קשר רוחני יותר, ועדיין בני הזוג אסורים זה על זה, אמנם הם כבר קשורים, ואילו נשואין זה כבר קשר יותר מעשי. אכן כאשר אנו מסתכלים נראה לנו שכל הדברים הרוחניים הם פחות מאשר הדברים המעשיים, שכן אנו חיים ברובד של החיים המעשיים. וקשר בין איש לבין האשה הוא קשר גם מעשי וטבעי, יום יומי עם כל המשתמע מכך. 

אמנם כותב הרב קוק זצ"ל שיש נקודה עליונה בקשר הרוחני שהיא לא בולטת בקשר המוחשי, והיא הקשר הרוחני, שהוא יותר עליון, יותר מופשט, איננו מבוסס על דברים טכניים אלא הוא מבטא את עצם הקשר, את המהות המאוחדת של בני הזוג. וקשר זה צריך שיהיה לעולם. אסור שהקשר המוחשי והמעשי יחליף את הקשר של האירוסין. זוג אשר לאחר זמן יעבור הקשר להיות מעשי טכני בלבד, יאבד את כל הרצון לקשר, כל הטעם יאבד. הכל מבוסס על הקשר הרוחני הפנימי, ועל בסיסו נבנה כל הקשר המעשי.

לכן הנאמר שהקשר הוא של אירוסין לעולם, אין הכוונה שלא יבוא קשר של נשואין לאחר מכן, אלא בא לומר שהקשר של האירוסין, עם המיוחדות שלו לא יפוג לעולם, לא יאבד אלא ישאר וימשיך להשפיע על כל הקשר לעולם. והטוב הזה הוא הנצחי, והוא חייב להיות נצחי שהוא עצם הקשר מעבר לכל הגבולות המעשיים.

 

3. הרב קוק, עולת ראי"ה ח"א, עמוד ל"ה,

'וארשתיך לי לעולם'. אף על פי שהנשואים הם יותר נערכים בדבקות מהארוסין, מכל מקום יש מעלה בארוסין, שהם מביעים את היסוד החוקי האצילי שבדבקות האלהית, שמתוך מעלתו אין בו התפסה לחקוי חמרי כלל. ודוקא החוק העליון הזה הוא שאיננו מקבל שום שנוי, כי איננו תלוי בשום יחש, העלול להשתנות, כי אם הוא עומד בעצם צביון החוק, שאי אפשר כלל לצייר אופן אחר. וזאת הדבקות השכלית, הבאה מצד ההכרה שבהתגלותה פעם אחת בעצם בהירותה, איננה עלולה לקבל שום שינוי כלל, ונמצא שהיא קימת לעולם. 'וארשתיך לי לעולם'.

 

4. הרב יהודה ברנדס, אירוסין ונישואין

תקופת האירוסין היא תקופה של חיזור והענות, התלהבות וסערת האהבה הראשונית, ואילו תקופת הנישואין, הממושכת לאין ערוך, עומדת בסימן ההתמדה, ההמשכיות, המחויבות והנאמנות. אלו תכונות נפש מנוגדות, וגם הווי חיים אחר לגמרי. בתקופת שיר השירים, הנערה והדוד מתראים לפרקים, לעתים הוא נסתר מפניה והיא מחפשת אחריו, לפעמים הוא מתדפק על דלתה והיא מתמהמהת מלפתוח, אולם נפשם יוצאת זה אל זו, אולי דווקא מפני שאינם זמינים זה לזו כל העת. תקופת הנישואין הפוכה – הקשר התממש, הם חיים ביחד, והחשש הגדול הוא דווקא מפני הקביעות והשגרה, הצטננות ההתלהבות ושקיעה לתוך אדישות ושעמום. כאשר ברקע עומדת תמיד הסכנה הגדולה יותר, שמתוך כך יתפוררו להם חיי הנישואין לאיטם, או יתגלגלו ממשבר למשבר עד קריסתם.

תפילתו-נבואתו של הנביא הושע: 'וארשתיך לי לעולם', מביעה את התקוה שרמת ההתלהבות והריגוש בין בני הזוג תשמר לעד. אולם אין הכוונה חלילה שמצב האירוסין ישאר לנצח והחתונה לעולם לא תתרחש. גם חסרונותיו של מצב האירוסין ידועים, ומפורטים יפה במגילת שיר השירים. תחילתו ב'ישקני מנשיקות פיהו' וסופו ב'ברח דודי'. מה גם, שאירוסין כלל אינם מציאות ברת-קיום לעצמה, ואין הם אלא פרק של הכנה לקראת נישואין. לפיכך, יש להסביר את דברי הנביא הושע בדרך אחרת: הנביא מביע את התקוה, שבמשך חיי הנישואין תשמר אותה רעננות וחיוניות שהיתה בזמן האירוסין.

עם זאת, אין להתעלם מכך שהדבק המחזיק את חיי הנישואין, גם במשל וגם בנמשל, אינו רק זכרונות מימי האירוסין ונסיונות להחיאתה, אלא בעיקר תודעת החובה והאחריות המשותפת, לכונן ביחד ובסיעתא דשמיא בנין עדי עד. מי שמחפש רק את ההיבט הנלהב והריגושי, ימצא עצמו עסוק כל הזמן בניסיונות חסרי-תוחלת להגיע לעוררות יתר, שהופכת להיות קשה יותר ויותר מיום ליום, עד שהיא נעשית בלתי אפשרית בהיותה מנוגדת לטבע האדם. אי אפשר להתפלל כל בוקר שחרית בהתלהבות של נעילת יום הכפורים, ולכן 'האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף'. יש ימים שבהם אנו מתיצבים לתפילה במנין כי זו חובתנו ומפני שהגמרא במסכת ברכות אומרת שהקב"ה ממתין לנו בבית הכנסת. לא נעים לתת לו לחכות. אבל לא מדובר בפגישה נסערת ונלהבת שחיכינו לה בקוצר רוח מאז תפילת ערבית של אמש.

 

5. הרב אורי שרקי, "חופה וקידושין"

הזמן שבין הקידושין לנישואין הוא זמן האהבה, זהו הזמן של ההתקשרות האידיאלית מה שמכונה כיום "אהבה אפלטונית". אין כל קשר גופני בין בני הזוג, שהרי הם עדיין אסורים, אלא יש ביניהם חיי אהבה אידיאליים, רוחניים בלבד. חשוב מאוד שקשר זה יימשך גם לתוך חיי הנישואין. לכן גם הנביא אומר (הושע ב, כא):  "וארשתיך לי לעולם"

לכאורה פסוק זה הוא קללה ולא ברכה. מדוע הנביא לא אומר: "ונשאתיך לי לעולם"? אלא שאין כוונת הפסוק שלא יהיו נישואין כלל, אלא השאיפה היא שגם בתוך חיי הנישואין ישמר הקשר הרוחני של תקופת האירוסין

 

 

 

חדש באתר

מקום
מה הוא מקום וכיצד מאפשרים אותו בלמידה

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים