תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > נוסח - בן ציון תומר

נוסח - בן ציון תומר

טובה קקון
הדפסה
מקצוע: ספרות, שירה מודרנית
נושא: שירי משפחה

מערך שיעורים בנושא 'אבות ובנים'.

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

מערך שיעורים בנושא 'אבות ובנים'


אבי באבן  את חייו  חקק.
אני ברוח.
אבי רהט ביתו בצבע חם וחום ובמוצק,
אני בצבע כפור וברהיטי נוצה קלים מרוח.

אבי נשם עם אלוהיו,
אני עם עיט.
אבי צמח מרחוביו
אני אפילו לא מבית.

אבי שתק. לבו הלם.
אני הולם. לבי שותק.

אבי כבר מת. מקדש מעט לו: אבן.
אני עוד חי ומקדשי ברוח.
מה ישרד עת אסוער כתבן?
בני את שמי לא יחקוק על לוח.

 

שיעור מס' 1: עבודת הכנה לנושא השיר. כתיבה יצירתית.

שיעור מס' 2: לימוד עצמי של השיר. "קשקוש" על שיר.

שיעור מס' 3: תובנות, דיון וסיכום ע"פ ה"קשקוש" והנחיית המורה.

שיעור מס' 4: עבודת יצירה על השיר.
       
שיעור מס' 5: עיון והעמקה. למידה בין תחומית בעקבות השיר.

 

 

שיעור מס' 1: עבודת הכנה לנושא השיר, כתיבה יצירתית.


התלמידות מקבלות את תבנית השיר "נוסח" , ללא הכרה מוקדמת של השיר עצמו.

המשימה: להשלים את השיר ע"פ הדמיון והחוויה האישית שלהן.
משך הכתיבה כ-20 דקות.
לאחר מכן שיתוף התלמידים ע"י קריאת השירים שכתבו.

נוסח/ בן ציון תומר

אבי ____ ____ ____ ____.

אני  ____ .

אבי ____ ____ ____ ____ ____ ____ ,

אני ____ ____ ____ ____ ____ ____ .

אבי  ____  ____  ____ ,

אני  ____  ____  .

אבי  ____  ____ ,

אני  ____  ____  ____ .

אבי  ____ .  ____  ____ .

אני ____ .  ____  ____ .

אבי ____ ____ . ____ ____ ____ : ____  .

אני ____ ____ ____ ____ .

מה ____ ____ ____ ____ ____  ?

בני ____ ____ ____ ____ ____ ____ .

 

מתפתח דיון:
מה הנושא?
יש פער בין בית ההורים לבת?
האם הפער חיובי או שלילי?
האם אפשר שלא יהיה פער?
מתי הפער הוא טבעי, ומתי לא?
באילו תחומים באים לידי ביטוי ההבדלים בינינו לבין בית ההורים?


המטרה:
על ידי כתיבה אישית יצירתית מתחבר התלמיד אל הנושא: הקשר בינו לבין בית ההורים.
התלמיד כותב /יוצר.
התלמיד מביא מהעולם האישי שלו.
התלמיד מבחין שהעולם הזה הוא מורכב.

 

 
שיעור מס' 2:לימוד עצמי של השיר.

 

א.קריאת השיר– קריאה משמעותית ע"י המורה.
ב.הלימוד העצמי של השיר נעשה על ידי "קשקוש", התמודדות עם שיר שלא נלמד.

התלמיד יודע ומבחין במאפיינים שונים של שירה והוא צריך לזהות אותם ולנסות למצוא מה היא תרומתם לשיר.
עליו לסמן- "לקשקש" על השיר כל אמצעי אומנותי וכל רעיון העולה על דעתו.
זוהי דרך קצרה וטובה להבנה של שיר.

יש לסמן צלילים שונים, תופעות לשוניות, תופעות פיגורטיביות, מי הדובר ומי הנמען וכו'...

 
לפניך דוגמא לקשקוש שיר:

 

המטרה: ניתוח היצירה באופן עצמאי, אישי.
הבנת דבר מתוך דבר.
הבנת תכנים של שיר על פי אמצעים ספרותיים .
שמחת הגילוי על ידי עבודה עצמית.


 
שיעור מס' 3: סיכום השיר על פי עבודת התלמידים בשיעור הקודם, הכוונת והנחיית המורה.

לימוד השיר:
בשיעור זה נאסוף את כל מה שלמדנו וננסה למצוא משמעויות ל"קשקושים".
 

  • על שלושת הדמויות בשיר ושלושת מרחבי הזמן.
  • על הפעלים המוצמדים לאב וחסרים ב-בן.
  • על הצבעים הזכרים בשיר ותרומתם לאווירת השיר.
  • על זיקת אבי המשורר אל העולם, החיים והאלוקים מול זיקת המשורר.
  • על הניגוד בין חיי האב לבין חיי הבן.
  • משמעות מבנהו המיוחד של בית ג', והמבדיל אותו משאר בתי השיר.
  • על הסיום הפסימי בנוגע לעתיד, לבנו שלו.
  • ולסיכום: על פער הדורות במעגלים שונים:

                     א. הדובר השר ואביו.
                     ב. על רקע התקופה בה חי המשורר מלחמת העולם השנייה, עלייה לא"י והקמת המדינה.
                     ג. מעגל אוניברסאלי- הפער התמידי בין הדורות.
 

 

שיעור מס' 4:עבודת יצירה על השיר.


התלמידות מקבלות דף לבן גדול, דבק, מספריים, דפים צבעוניים ועיתונים.
המשימה:
א. ליצור משהו בגזירה והדבקה על בית ההורים (שולחן שבת, בילוי משותף, מאכלים מסורתיים, ספרים ועוד...)
ב. לאחר סיום היצירה תתבקשנה התלמידות לשנות משהו ביצירה: במיקום, בתמונה, להזיז או לכסות משהו בתמונה הקיימת.
ג. במליאה: סבב/ מי שרוצה לשתף . מה לקחתי מבית ההורים? מה שיניתי? (אפשר גם- למה שיניתי?)

המטרה:
ליצור יצירה מתוך חוויה ולהבין שאנחנו חלק מהשושלת, חיינו הם מתוך הבית, ואף על פי כן אנחנו גם משנים ומוסיפים פן אחר בדרך החיים ובגישה לדברים ולחוויות.
כלומר, החיים מורכבים ממה שאנו לוקחים מבית ההורים וממה שאנו מגוונים, משנים או רואים באופן אחר.

 

שיעור מס' 5: עיון והעמקה, למידה בין תחומית והעמקה.

בשיעור זה מקבלות הבנות דף מקורות ולומדות בחברותות.
בסיום הלימוד מתכנסים במליאה ומשתפים בחוויות הלימוד.
לכל קטע שאלה/ שאלות מתאימות.


 הקטעים:


1. שירו של יהודה עמיחי:

שאלה על הקטע:
1. קראי את שירו של יהודה עמיחי:
א) אילו שני דיברות הוסיף אביו של הדובר?
ב) האם אין סתירה בין הדברות הללו? הסבירי.


2. מתוך מאמרו של הרב חיים נבון- "ירידת הדורות או קידמה?"
"...במקורות רבים אחרים מצאנו התייחסות של חז"ל לשאלת ירידת הדורות:
א. "אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא: אם ראשונים בני מלאכים - אנחנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים" (שבת קיב:)
ב. ..."אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלוא נקב מחט סידקית" (עירובין נג.)
...אמנם, מצד שני ישנו יסוד מרכזי ביהדות שלכאורה סותר תפישה זו.   נבחן לרגע מדרש מפורסם:
ג. "תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם; שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח" (עבודה זרה ט.)
הצטברות
ביהדות הוצעו כמה ניסיונות יישוב. המפורסם ביניהם גלום בדבריו של הרי"ד, ר' ישעיהו די-טראני, שלקוחים - אגב - מדברי הוגים נוצריים בני תקופתו. הרי"ד קבע שביכולתנו לחלוק על חכמים מדורות קודמים, אף שבאופן אישי הם חכמים יותר מאתנו, משום שאנחנו "ננסים רכובים על צווארי הענקים" (שו"ת הרי"ד, סי' ס"ב). תפישתו של הרי"ד מדגישה את הצטברות הידע. אמנם מבחינה אישית הראשונים גדולים וחכמים יותר מן האחרונים, אך הידע מצטבר, וכיום מה שהשיגו הראשונים בעמלם הוא נקודת המוצא שלנו.
ר' צדוק מפתח את הנקודה הזו על דרך הסוד, ומדבר לא רק על הצטברות של חכמה, אלא על הצטברות של קדושה:
"דכל נפש מישראל יש לו כוח מיוחד בקדושה, וכמספר הדורות שעברו, כך הם מספר כוחות הקדושה והדברי תורה שנתגלה בעולם. ולכך בכל דור ודור הקדושה הולכת ומתגלית יותר, הגם דהדורות מתקטנים כנודע, לפי שכבר נתגלו דברים שנגלו לקודמים, כנודע ממשל דננס ע"ג ענק".

(ר' צדוק הכוהן, צדקת הצדיק, עמ' 116)


שאלות על הקטע:
1. עייני במאמר (המופיע בחלקו) ועני על השאלות הבאות:
א) מהי הסתירה בין שני המדרשים הראשונים למדרש השלישי?
ב) נסי ליישב את הסתירה על פי המשל המופיע בסוף המאמר, שהדורות שלנו הם כננס על גבי ענק.
ג) נסי להסביר את המשל.
ד) הדגימי מהעולם בו אנו חיים.


3.אמרה המיוחסת לרב קוק :

" הישן יתחדש, והחדש יתקדש"

שאלה על האמרה:
1. הסבירי את האמרה ותני דוגמה מחיי היום יום.

 

4."ניגונים"/ פניה ברגשטיין.

שתלתם ניגונים בי אימי ואבי
ניגונים מזמורים שכוחים
גרעינים גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים
עתה הם שולחים פאורות בדמי
שורשיהם בעורקי שלובים
ניגוניך אבי ושירייך אימי
בדופקי נעורים ושבים

הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
איכה וזמירות של שבת
כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק כי יהום
עיני אעצום והריני איתכם
מעל לחשכת התהום

שאלה על השיר:
1. מדוע לדעתך אנו מסיימים בשיר זה?


 
סיכום:


למדנו שיר אחד– "נוסח"/ בן ציון תומר.
אמנם בחמישה שיעורים, אבל בתוכם מקופלות מטרות רבות.
1. לימוד השיר– תוכנו, רעיון מרכזי, האמצעים האמנותיים, הזיקה בין תוכן לצורה.  (שיעורים 2-3)
2. לימוד עצמי של התלמיד והמורה כמתווך.
התלמיד הסתקרן, יגע בעצמו, הבין ולמד, תוך כדי הנחייה ותיווך של המורה. (שיעורים 2,5)
3. התלמיד הביא את עולמו האישי אל השיר, נכנס לעולמו של האחר- של המשורר, ויצא ממנו עם תובנות חדשות והסתכלות עמוקה על העולם. (שיעורים 1,3)
4. התלמיד למד את הנושא מתוך חוויה רגשית, פנימית ואישית. (שיעור 3)
5. התלמיד הבין שהעולם מורכב ואינו שחור-לבן, אלא העולם הוא בין השחור והלבן. (שיעורים 1,4,5)
6. התלמיד הבין שהוא חלק משמעותי מהחיים ומהעולם- "אם אין אני לי מי לי". ומאידך, הוא רק בורג במכונה הגדולה- "וכשאני לעצמי מה אני". כלומר, הוא חולייה בשלשלת. (שיעור 5)
7. התלמיד הבין שהעולם בנוי מעגלים מעגלים– מעגל אישי, משפחתי, לאומי ואוניברסאלי. (שיעורים 1-5)

חדש באתר

השתלמויות מקוונות וקהילות מקצועיות
השתלמויות מבית לב לדעת לשנת תש"פ.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים