תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > וימינו תחבקני- לסוכות

וימינו תחבקני- לסוכות

טוני מיטלמן
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: וימינו תחבקני- לסוכות

מהלך:

א.      נצא עם התלמידים לפינה יפה הקיימת בבית הספר

או בסביבתו הקרובה. נבקש מהם להביט סביב ואז נערוך סבב בו

כל אחד יתבקש לספר על משהו שזו הפעם הראשונה שהוא רואה אותו,

שהוא שם לב אליו.

 

ב.      אנחנו עומדים ערב חג האסיף- נבלה שבוע שלם בחוץ. מה הכוח של החוץ?

למה חוגגים את האסיף בחוץ ולא בבית?

יש משהו בארעי, ביציאה מהשגרה, מהמוכר והבטוח אל הרעוע והזמני, שיש לו כוח של התחדשות פנימית, של יציאה מעצמנו.

 

ג.       היציאה החוצה היא גם תנועה של שחרור,

של פריצת גבולות לאחר ימי הדין שעברנו.

במקור הבא הרב שטיינזלץ מסביר את מהותו של חג הסוכות בהקשר זה:

 

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) אור פני מלך

שמחת השחרור
מן הימים הנוראים עוברים אנו לחג הסוכות. המעבר הזה הוא מעבר מן המוגבל והמוגדר, אל היציאה מן הגדרים והגבולות. הימים הנוראים, מבחינת הדין והמשפט ומבחינת הסליחה והכפרה, מצויים בתחום של גבולות ושיעורים, לעומת חג הסוכות שבו נפתחים הגבולות. חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו", ומהותו כמו הרגשת השמחה, שמטבעה אין לה גבולות, ושעניינה הוא הפריצה והיציאה מן הגבולות והגדרים.

רמז לדבר, מצוי בספרים בפסוק "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני" "שמאלו תחת ראשי" אלו הימים הנוראים,  ראש השנה ויום הכיפורים, "וימינו תחבקני" הוא חג הסוכות. אף מצאו רמז לדבר בהלכות סוכה: נאמר בגמרא ששיעור דפנות הסוכה הוא שתי דפנות שלמות ושלישית אפילו טפח, וכצורת הדפנות כך צורת היד המחבקת זרוע, אמה וכף היד. כלומר, הסוכה בעצמה היא כעין חיבוק של מעלה. אם "שמאלו" מבטאת את אימת הדין המתוח (שמאל=דין), הרי ש"ימינו" מבטאת את החיבוק, את הימין (=חסד) המקרבת, המלטפת והעוטפת של חג הסוכות.

התנועה של מידת החסד היא ההתפשטות מן המרכז החוצה, ואף בשמחה נמצאת אותה תנועה יציאה ופריצה מן התחום הסגור החוצה, התרחבות ויציאה אל המרחב. ולכן בכל ימי חג הסוכות גומרים את ההלל, שבו נאמר: "מן המצר קראתי י ה, ענני במרחב י- ה. "

"המצר"  הוא תחומה של מידת הדין, תחום הגבולות המוגדרים והמגבילים, ואילו ה"מרחב" הוא הרגשת השמחה, הנובעת מעצם היציאה מן המצר.

המחזור של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, הוא תהליך של כניסה לגבולות ויציאה מהם. ראש השנה הוא הדין הקשה שבו העולם צריך להימדד, ושאליו צריך להתכונן. יום הכיפורים הוא יום המעבר, שהרי מחד תמציתו של יום הכיפורים היא ההיטהרות, מחילת העוון ותחילתו של זמן חדש, אך עדיין יום הכיפורים עצמו הוא יום כבד ועמוס. לעומתם, בחג הסוכות מגיעה השמחה של ההשתחררות, של היציאה מן המצר למרחב. סוכות הוא סיכומו של התהליך, של היציאה מן המצר למרחב, מן הגבול של הדין אל המרחב של הרחמים והחסד.

 

ד.      נקרא את הדברים ונבקש מכל תלמיד לסמן משפט אחד בקטע שמדבר אליו, שמשמעותי עבורו. נזמין כמה תלמידים להקריא את המשפטים שבחרו.

ה.      באופן דומה מסביר הרב קוק באורות התשובה (פרק ט' פיסקה י') את חג הסוכות כזמן של שיקום כוחות הנפש והשמחה אחרי הדיכוי והחולשה של ימי הדין והתשובה. נלמד יחד את הפיסקה ונשאל את התלמידים האם הם מזדהים עם הדברים:

 

 התשובה וכל ההליכות המעשיות שלה, עם הרוח הכללית השולטת בעיקרה בימים המיוחדים לתשובה עם גודל התועלת שלה לזכך את הנפשות, לעדן את הרוח ולטהר את המעשים מכעורם, היא מוכרחת להיות סופגת עמה איזו חולשה, שלא נמלט ממנה אפילו הגבור שבגבורים. כשמקמצים את הרצון, כשכופפים את עז החיים ע"י הסלידה הפנימית, והנטיה לשוב מכל חטא, מתקמץ ג"כ הרצון של הטוב, ועז החיים הטהורים מתחלש גם הוא. נמצא האדם סובל מטהרתו המוסרית חולשה כזאת, שסובל חולה שהתרפא ע"י הזרמה אלקטרית חזקה, שאמנם גרשה את הארס שבמחלתו, אבל החלישה את הכח החי והבריא שבו. שבים, ע"כ, ימים של שמחת קדש, של חדות הנפש, לקומם את הרצון הטוב ועז החיים הטהור. אז תהיה התשובה שלמה.

 

ו.        ניתן לכל תלמיד שקית קטנה ונבקש ממנו לאסוף לתוכה חמישה דברים ש"קוראים" לו, שמוצאים חן בעיניו.

לאחר מכן כל תלמיד יקבל דף לבן ודבק ויתבקש ליצור תמונה מהדברים שאסף, המביעה את משמעותו של חג הסוכות עבורו לאור הלימוד שלמדנו היום, ולתת לה כותרת.

      נערוך סבב שיתוף ביצירות ובמחשבות שמאחוריהן...

 

 

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים