תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > המלך בשדה

המלך בשדה

צוות לב לדעת, רעות ברוש
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: המלך בשדה

 

א. נקרא את המשל על המלך  בשדה (בשלב ראשון עד המילים "ויחידי סגולה")

משל  למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה.

וכך הענין על דרך משל  בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה, כי הנה כתיב יאר ה' פניו אליך, שהוא ענין הארת י"ג מדות .שיהיה  פנים בפנים דהיינו שיאיר גילוי פנימיות רצונו יתברך למקור נשמות ישאל ע"י שיהיה עיקר פנימיות רצונו אליו יתברך לדבקה בו בלב ונפש מעומקא דליבא (=מעומק הלב) במסירת נפש...

(רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד. לקוטי תורה פר' ראה ע' לב)

אנו נמצאים עתה בחודש אלול שבו, כדברי האדמו"ר הזקן: המלך בשדה. אין צורך להתאמץ ולערוך הכנות כדי להיפגש עם הקב"ה ולהכתירו כמלך וכאלוקים משום שהוא מצוי יחד עם כל יהודי בשדה- לא בהיכל מלכותו, אין הוא מסוגר לעצמו בהיכלו אלא הוא מצוי עם כל יהודי, בשדה, וכפי שמדגיש אדמו"ר הזקן, שהוא מראה פנים שוחקות ומקבל כל אחד בסבר פנים יפות ומאירות וממתין שיימסרו לו הבקשות- והוא ימלא אותן.

(הרבי מליובאוויטש, שיחה בי"ד אלול תש"מ)

 

(מקור משל זה הוא כנראה במדרש תנחומא (פרשת האזינו סימן ד'):

אמר ר' שמואל בר נחמני: משל למה הדבר דומה, למלך שהיה גר בעיר, והיו אנשי העיר מכעסים אותו. כעס המלך ויצא מהעיר והתרחק כעשרה מילים, ונשאר שם. היה שם פיקח אחד שאמר לבני העיר: שוטים אתם, כל זמן שהמלך היה בעירכם לא ביקשתם סליחה ממנו, עכשיו לפני שהוא מתרחק מהעיר לכו ועשו עמו שלום. לכן כתוב "דרשו ה' בהמצאו" - אלו עשרת ימי תשובה שהוא שרוי ביניכן.)

 

ננסה להבין יחד את המשל והנמשל: (כדאי יחד על הלוח או בכתיבה בדף)

המלך- הקב"ה

אנשי העיר- עם ישראל

השדה- העולם הזה, עולם החומר והעשיה

ההיכל- בית המקדש

היציאה לקראת המלך- המלכת ה'

מה המיוחד בחודש אלול ע"פ משל זה? מהי הבשורה הגדולה של החודש?

כדי להבין מדוע דווקא בחודש אלול "המלך בשדה" כדאי להיעזר בדבריו של הרב גינזבורג: "...כשבע הפטרות הנחמה שעיקרן באלול, וכסדר השנה שאלול בא לעודד אחרי החורבן של אב, ולנטוע את האמון כי ישוב ארמון על משפטו, וישוב ה' למלוך לעיני כל חי בראש השנה, אחרי שנחרבה ושבה ונחרבה מלכותו בחודש אב, והסתלק והתכנס לו אז לבכות בחדריו הפנימיים, ולכן באלול "המלך בשדה"..." (הרב יצחק גינזבורג, אלול עמ' י"ד)

 

ב.  נמשיך לקרוא את המשך דבריו של האדמו"ר הזקן, ואת דברי הרבי מליובאוויטש- הנקודה המרכזית בדברים היא הארת הפנים המיוחדת של חודש אלול-  לא צריך להתאמץ כדי להתקרב אל ה' אלא הוא "נגיש" וקרוב מתמיד.

 

ג.   כעת, כדי להעמיק עוד בהבנת הדברים, נצא לתרגיל של כתיבה יוצרת בשני חלקים-

חלק ראשון

אתה עומד בשדה פתוח, רחב ידיים, יחד עם חבורת האנשים המקבלת את פני המלך. אתם עומדים ומחכים לבואו, ובנתיים אתה מנהל שיחה ערה עם העומד לידך. כתוב את השיחה ביניכם.

אחרי שלב הכתיבה נזמין את התלמידים המעוניינים לקרוא בקול רם את שכתבו ונעבור לחלק הבא של תרגיל הכתיבה.

חלק שני

לאחר שהגיע המלך וכולכם הרעתם לו וזכיתם לחזות בזיו פניו, ניגש פתאום המלך אליך ולחש לך דבר מה, משפט קצר, מילים בודדות. כתוב- מה לחש לך המלך?

שוב סבב שיתוף...

 

ד.  תוספת האפשרית בכיתות שהדיון על כך מתאים למורה ולתלמידים: מזלו של חודש אלול הוא מזל בתולה. נשאל את התלמידים מה לדעתם משמעותו של מזל זה בהקשר של עניינו המיוחד של חודש אלול?

חודש אלול הוא חודש התשובה. הקשר בין התשובה לבין מזלו של החודש מופיע כמה פעמים בספר ירמיהו- עם ישראל למרות חטאיו הקשים בתקופה שקדמה לחורבן בית המקדש, נקרא לשוב אל ה', שבאהבתו אותו רואה אותו כמי שלא פגם מעולם, כמי שיכול לשוב אל הראשוניות, אל נקודת התמימות והרעננות.  

שובי בתולת ישראל...." (ירמיהו לא כא). "אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד; עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל". (ירמיהו לא, ג)

ה.  לסיום השיעור נקרא את דבריו של רבי נחמן מברסלב, כדאי אף להשמיע את הדברים בלחן של יוסף קרדונר:

לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְבַל יִפֹּל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקֵל עַל - יְדֵי מַעֲשָׂיו, עָנָה וְאָמַר: אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן

(ליקוטי מוהר"ן ב קי"ב)

 

ונסכם- עניינו של חודש אלול הוא האמונה שאפשר להתקרב אל ה', ושבזמן זה הדבר קל ואפשרי מתמיד, ואף אם אנו רואים את כל מה שקילקלנו ומה שהתרחקנו- תאמין שיכולים לתקן!

 

 

מקורות נוספים להרחבה:

 

(באר מים חיים, צו, ו)

ואפשר לזה יאמר הכתוב דרשו את ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב וגו'. והוא מוסר השכל לבני עמנו המוני עם שלא די שאינם על בחינה לצפות לה' לקיים מצוותיו טרם בואם כי אם אף בהגיע הימים אשר יש בהם חפץ לה' לקיים המצוות אינם דורשים אותו בכל לבבם לקיימם באהבת נפשם בחביבות ובזריזות והשתוקקות ולראות שיהיו על צד היותר כשר וישר ונאה ויפה ומהודר לכבוד בוראנו יתברך ויתעלה בעצלות ובכבידות. ולזה אמר על כל פנים דרשו את ה' בהמצאו אם אינכם דורשים אותו קודם הגיעו אליכם, על כל פנים בהמצאו בעת שהוא מצוי אליכם בימים שצוה עשות בהן המצוות, דרשוהו. וכן קראוהו על כל פנים בהיותו קרוב אליכם בהאירו אורו במועדים וחגי הזמן ולא קודם כאלו הדורשים באמת: 

 

(שם משמואל מוצאי יו"כ תרע"ז)

 דהנה אנו אומרים הפותח שער לדופקי בתשובה, ויש לפרש היות ידוע שיש בשמים היכל ק"ק, והוא נקרא היכל התשובה, ודופקי בתשובה הם הדופקים על פתח היכל זה. והיינו דלעשות תשובה גמורה בעוד העוונות סותמין את הלב ומחשיכין את העינים קשה מאוד, ועכ"פ ישראל מתאמצים ורוצים בכל יכולתם לעשות תשובה אלא שאינם יכולים, זהו כמשל העומד מחוץ לפתח ורוצה ליכנס והפתח סגור הוא דופק על הפתח. וכענין דאיתא בתיקוני הזוהר (תיקון י"ח) אילין נפקין ואילין דפקין לפתחא עיי"ש. והשי"ת ברוב רחמיו פותח שער לדופקין אלין בהיכל התשובה. וכשזוכין שהיכל זה נפתח, לעומתו נפתחה סתימת הלב שבאדם, ואז ביכולת האדם לעשות תשובה שלימה. והנה כתיב דרשו את ה' בהמצאו ואמרו ז"ל (ר"ה י"ח.) אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ. והיינו דבתשובה שישראל עושין בעשרת הימים האלה יום אחר יום, אף שאיננה כ"כ בשלימות, כי אינן יכולין כנ"ל, ביוה"כ נפתח שער היכל התשובה למעלה וגורם לפתיחת הלב למטה, ועי"ז באין לתשובה שלימה. 

 

 

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים