תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > מתי להינשא? פרק ג'

מתי להינשא? פרק ג'

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: מתי להינשא? פרק ג'

שיעור זה הינו שיעור פותח לפרק השלישי ביחידה העוסק בגיל הנישואין

 

 

רקע

נושא זה הינו אחד הנושאים המטרידים ומעסיקים את התלמידות שלנו ואולי את העולם הדתי בכלל. בעיית הרווקות המאוחרת מחד גיסא ונישואי בוסר מאידך גיסא הם שתי תופעות תרבותיות הקיימות בחברה הדתית והתלמידות שלנו מן הסתם חשופות אליהן ומתעוררות לפחדים וחששות, כמו גם מחשבות ותהיות בעניין. שיעור זה יבקש להציף על פני השטח את השיקולים שיש לתת עליהם את הדעת כאשר דנים בעניין גיל הנישואים הרצוי. 

 

מקורות

 

1. משנה מסכת אבות פרק ה משנה כא

הוא (= ר' יהודה בן תימא) היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם.

 

2. הרב אלישע אבינר, "נישואין מוקדמים (ה)", באהבה ובאמונה, מכון מאיר, פרשת ויגש, תשס"ט

 יתכן שחז"ל סברו שנער בן י"ח ואף צעיר מזה, בוגר מספיק להקים משפחה איתנה. הוא כשיר לנישואין. זה איננו המצב בימינו. מרבית הנערים אינם כשירים לנישואין בגיל י"ח. חסרות להם בגרות רגשית וגם אחריות לנהל משפחה. זוהי תוצאה של שינויים נפשיים ותרבותיים. בימי קדם, נערים בגילאי העשרה, כבר היו שותפים מלאים בכלכלת הבית ונטלו על עצמם אחריות חלקית בניהולו, לכן תהליכי ההתבגרות הנפשית היו מואצים. בהגיעם לגיל י"ח מרביתם כבר היו בשלים לבנות בית. מה שאין כן בימינו. הבדל נוסף קשור לשינויים במבנה המשפחה וברמת הציפיות של כל אחד מבני הזוג מבן זוגו. בימינו, רמת הציפיות הרגשיות הדדיות של בני הזוג היא הרבה יותר גבוהה מבעבר. לכן, בגרות רגשית מאוד מפותחת היא תנאי לנישואין מוצלחים.    

שאלות לעיון

·         האם לבנים ולבנות נכונה אותה הנחייה בהקשרי שאלת גיל נישואין?

·         מה לפי דעתכן היחס והמשקל הנכון שיש לתת לשיקולים השונים שיש לקחת בחשבון בהגדרת גיל נישואין רצוי?

·         האם שאר הקביעות שבמשנה צריכות גם הן להיות מובנות על רקע ההיסטורי בו חיו חז"ל כפי שמציע הרב אלישע אבינר ביחס לגיל הנישואין?

·         מה השתנה בהקשר לסוגיה זו בעולם מאז העת בה חיו ונישאו ההורים שלכן לעולם בו אתן חיות?

 

 

מהלך השיעור

 

א. שאלה: כהקדמה לשיעור, כל אחת מהבנות צריכה להדבר עם הוריה או עם זוג אחר שהיא מעריכה ונמצאת בקשר איתם ולברר אצלם באיזה גיל נישאו, באיזה שלב הם היו בחיים ומה הם חושבים היום, ממרחק של כמה שנים, על הגיל בו בחרו להינשא. הכנה זו משמעותית בשני רבדים: ראשית, העובדה שהתלמידות תגענה לשיעור לאחר הכנה מסויימת, אותנו תביא אותן יותר קשורות, אקטיביות ומחוברות יותר לחוויה וללימוד שאנחנו עומדים לעבור. שנית, היכולת לפתוח ציר של דיבור בין הבנות לבין ההורים בתחום הנישואין בכלל ובשאלת הגיל שעלולה לפעמים להיות מורכבת בהמשך החיים – גם היא יקרה ומשמעותית.

ב. דיון: נשאל את הבנות איזו הוראה של חז"ל הן מכירות ביחס לקביעת גיל הנישואין, כאשר מן הסתם הבנות יכירו ויצטטו את המשנה ממסכת אבות שקובעת "בן שמונה עשרה לחופה". לאחר כתיבת המשנה על הלוח, נפתח דיון בין הבנות מה הן חושבות על הוראה זו: האם זו הלכה? האם ההוראה שבמשנה מתאימה לעולם שלנו? אלו מחירים ואלו רווחים יש בקביעה זו? כיצד הן היו מנסחות את ההוראה בעולם שלנו? כמובן שחשוב בדיון מצד אחד לתת לבנות לפתוח ולומר את הרגשתן אך מצד שני לשמור על כבודה של המשנה ושל חז"ל..  (מצורפים דברי הרב אלישע אבינר בעניין זה שכדאי להיעזר בהם במהלך הדיון)

ג. תרגיל כתיבה: על מנת להעלות מתוך הבנות את השיקולים שיש לקחת בחשבון כאשר דנים בגיל הנישואין ועל מנת להציף את האתגרים שכל גיל מביא עמו בהחלטה להינשא ובחיי הנישואין עצמם אנחנו מציעים לערוך עם הבנות תרגיל כתיבה. להלן תיאור קצרצר של שתי דמויות, שאמנם מבטאות קצוות של הדיון ובכ"ז הן יכולות להיות לעזר כפתח ללימוד. בקשי מכל אחת מהבנות לנסות ולהיכנס לראש וללב: למחשבות ולהרגשות של כל אחת מהדמויות ולכתוב מעין מונולוג שעוסק בנקודות הקושי והאתגר כמו גם נקודות האור והבהירות שכל גיל נישואין מביא עמו.

  • טלי. בחורה בת 28. סיימה תואר שני בעבודה סוציאלית. עובדת במשפחתון לילדים מבתים קשים. גרה בדירה בירושלים. החליטה שהגיע הזמן להתחתן ולבנות בית נאמן בישראל.​
  • שלומית, נערה בת 19. סיימה שנת שירות ראשונה בקומונה. עוד לא ממש יודעת מה היא רוצה לעשות בהמשך החיים, אבל מרגישה שהדבר הנכון לה כרגע הוא להתחתן.

 

ד. אסיף: בנות שמוכנות לקרוא את המונולוגים שכתבו ישתפו את הכיתה. חשוב לא לשפוט ולבקר את הדברים שהבנות כתוב בתרגיל הכתיבה האישית, אך כדאי תוך כדי לדלות מתוך הדברים את השיקולים שהן מעלות כנקודות אתגר או אור שיש לקחת בחשבון, וכסיום לשלב האסיף לסכם ולגעת בהן. במידה ונפתח דיבור סביב פחד מנישואים מוקדמים או לחילופין פחד מרווקות וקושי להתחתן, חשוב לתת מקום לקולות ולסיפורים שמתלווים אליהם. 

 

ה. לימוד בחברותות: החלק העיוני של השיעור יתרכז סביב המקורות שבחוברת הממקדים את השיקולים של נושא גיל הנישואין הרצוי בארבעה מוקדים: בשלות רגשית, לימוד תורה, פרנסה והרהורי עבירה. במידה ובנות הכיתה יכולות להתמודד עם המקורות בכוחות עצמן – כדאי לתת להן ללמוד את הפרק בחברותות ולבקש מהן שלאחר כל לימוד של קובץ מקורות סביב נושא מסוים יכתבו הן את חוות דעתם על מקומו ומרכזיותו של השיקול שהועלה. לחילופין: אפשר ללמוד את המקורות יחד בכיתה ולעורר את הדיון והחשיבה ברמה הכיתתית כבר בשלב הראשוני.     

ו. דיון: לאחר שהבנות התמודדו בכוחות עצמן עם המקורות שבחוברת ועם הרעיונות שעולים בהם, כדאי לעבור שוב על המקורות ולוודא שהבנות הבינו אותם באופן נכון (ניתן לתת לכל חברותא משימה ללמד את שאר הכיתה את המקורות סביב אחד הנושאים שבפרק). חשוב לאסוף את השיקולים שנזרקו בחלל הכיתה במהלך השיעור ולדייק שאין קביעה חד משמעית מתי נכון להתחתן, אלא אוסף של שיקולים שיש לתת עליהם את הדעת. חשוב לשים לב שבשלב בו הבנות נמצאות בדר"כ יהיו בכל כיתה, בנות שכבר בשלות לעסוק בנושא זה ואפילו מוטרדות ממנו ובנות שהנושא עדיין נראה להן רחוק שנות אור מחייהן. הדיון צריך להיעשות באופן רך שיזמין את כולן להיות שותפות. הערה נוספת שכדאי להציף במהלך הדיון היא ההכרה בכך שבסופו של דבר ההחלטה מתי להינשא איננה לגמרי בידיים שלנו ולא אחת קורה שזוגות מתחתנים לפני הזמן בו חשבו שיתחתנו וכמובן שגם הפוך: אנשים החפצים כבר להינשא אך טרם מצאו את בן זוגם.. ההכרה החשובה, גם אם קשה זו, קשורה לכל עולם האמונה שלנו ולהכרה שהחיים שלנו לא תמיד מתנהלים בשליטה גמורה שלנו..

 

נקודות שונות העולות מתוך המקורות וכדאי לתת עליהן את הדעת:

  • נישואין ובשלות רגשית- חשיבות הבחירה העצמאית וההדדית והרצון בבן הזוג, ולא ככפייה חיצונית ע"י ההורים וכד'- כחלק מעניין 'ואהבת לרעך כמוך'
  • נישואין ולימוד תורה- התנגשות בין שתי מצוות (והגית בו יומם ולילה ופרו ורבו) הרצון להתמסרות טוטאלית לעולם התורה והקושי לעשות זאת בתוך נשיאת עול של קיום משפחה. חשיבות ההתפתחות הרוחנית.
  • נישואין ופרנסה- חז"ל הציגו את הסדר הטבעי של הדברים כבניית יציבות כלכלית בסיסית ורק לאחר מכן נשיאת אישה- כדי לא להזדקק לצדקה וכד'. בימינו מתעוררת השאלה מה נחשב כבסיס כלכלי מספיק?
  • נישואין והרהורי עבירה- נשיאת אישה יכולה להקל מאד על ההתמודדות עם יצר העריות ולעזור לאדם לבנות את חייו מתוך קדושה וטהרה, עם זאת, יש להיזהר לא להתחתן בלי מוכנות רק כפיתרון להתמודדות עם מלחמת היצר, התמודדויות לא נגמרות עם החתונה...

 

ז. סיום השיעור - כדאי לערוך סבב בקרב התלמידות בו כל אחת תשתף בשיקול אחד שעד היום היא לא נתנה את דעתה עליו וכעת היא מבינה את חשיבותו בקבלת ההחלטה בענין גיל הנישואין.

 

 

תשומת לב

נושא גיל הנישואין הוא נושא מורכב, עדין ורגיש. לא תמיד המורה יודעת אלו התמודדויות בנות הכיתה פוגשות בתחום: אחות מבוגרת רווקה שיושבת כמו "חשש רחוק" על לב המשפחה והבת, חבר שדוחק להינשא בגיל צעיר מחשש או מקושי לעמוד באתגרים ההלכתיים שקשר מציב בפני זוג. חשוב מאד לתת מקום לקולות השונים ולא להיות בעמדה שופטת ומבקרת באופן חד את התופעות התרבותיות שסביבנו.

 

 

להרחבה

מצורפים שני קישורים למאמרים באינטרנט שמציפים את השיקולים שיש לתת עליהם את הדעת בקביעת גיל נישואין:

מאמרו של הרב אלישע אבינר, ר"מ בישיבת "ברכת משה" שבמעלה אדומים:

מאמרו של הרב אמנון בזק, ר"מ בישיבת הר עציון שבאלון שבות:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חדש באתר

גשם גשם בוא
אסופת מערכי שיעור בתיכון העוסקים בבקשת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים