תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > קידושין כו-כז :קנין אגב - עיון ב"פרי השדה"

קידושין כו-כז :קנין אגב - עיון ב"פרי השדה"

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: קנין אגב - עיון ב"פרי השדה" קידושין כו-כז

ישנם קניינים בהם "מעשה הקניין" מבטא , בצורות שונות, את העברת הבעלות מפלוני לאלמוני. למשל ,קניין "חזקה" שמתבצע ע"י חרישה , בניין וכיו"ב בקרקע הנקנית , מבטא בעלות. קניין "אגב" חריג . כיצד ייקנו המטלטלים אגב הקרקע ? כיצד הדבר מראה על בעלות ? נעסוק בנקודת המוצא של הפרי שדה , ובחידושו בהסבר קניין אגב.

 

 הרב אליעזר דויטש, שו"ת פרי השדה, חלק א, פאקש תרס"ו, שער דיני ממונות, שער א, אות ג

א.      בקניין אגב וקניין חליפין ... צריך ליתן טעם מה ראו על ככה באלו הקניינים? דבשלמא קניין כסף או משיכה, אלו שני קניינים ראויים מצד עצמן... דהיינו קניין כסף מצד המוכר, ומשיכה הוא מצד המקבל. מה שאין כן חליפין או אגב, איזה קניין הוא? ונראה לי להסביר העניין הוא כך... דהנה מסברא היה צריך לומר דכל קניין יהיה נגמר בדברים בעלמא גם כן, דכל שהבטיחו זה את זה הנותן והמקבל לקיים הקניין צריכים לקיים דבריהם, ד"על שלושה דברים העולם עומד – על הדין ועל האמת ועל השלום" (אבות א, יח). ...ואם כן, יש לומר דבאמת לולי שגלתה לנו התורה דיני קניינים, היה כל קניין נגמר בדברים בעלמא. רק שהתורה ירדה לסוף דעת בני אדם, דהרבה פעמים האדם מדבר איזה דבור מה שאינו בהסכמה גמורה, וכן הוא טבע בני האדם. ומשום הכי הצריכה התורה אלו קניינים לגלות דעת שמכיון שכבר הסכים לעשות גם איזה פעולה לחזק העניין, שאז בוודאי כבר נחית לעשות הדבר בהסכמה גמורה.

ב.      ...ועל דרך זה עצמו יש לומר בטעמא דקניין אגב. דודאי מי שמוכר לחבירו איזה מטלטלין בדבור גרידא אמרינן דלא גמרו בדעתן עדיין, הן מצד המוכר והן מצד הלוקח. אמנם אם באותו מעמד נעשה בין המוכר ובין הלוקח איזה דבר בקניין המועיל, דהיינו שהקנה לו קרקע בקנין המועיל, כיון דאותו העניין שהיה ביניהם כבר הוא עניין חזק והסכמת הדעת בקניין הקרקע, אמרינן נמי דהקניין מטלטלים שנעשו גם כן אגב זה קניין הקרקע, מסתמא גם כן היה בהסכמה גמורה וממילא נגמר הקניין על המטלטלין כמו שנגמר על הקרקע...

 

שאלות לעיון

  • האם לולי גילוי התורה היה כל קניין נגמר בדברים בעלמא ? !  
  • האם יש לכרוך את "חליפין" ו"אגב" בחדא מחתא ? !  

 

הצעה לפעילות

נקודת המוצא שלנו היא שהתלמידים כבר למדו את המושג באופן בסיסי. השיעור יעמיק בהבנת דברי פרי השדה שבחוברת הסוגיות.

א.      נחזור על השיטות לקניית קרקע ( כסף, שטר וחזקה ) ונבקש מהתלמידים לבאר כיצד כל קניין פועל. שימת הדגש תהיה על הקשר ההגיוני בין המעשה שמתבצע לחלות – העברת הבעלות.  לאור הסברם  נעלה את השאלה : כיצד פועל קניין אגב ? 

ב.      נלמד את דברי פרי השדה בהסברת קניינים בכלל ( קטע א ).  בכיתות מתאימות ניתן לתלמידים ללמוד זאת בחברותא.

ג.        ננסה להתחקות אחר הלך המחשבה של "פרי השדה" -  האם ב"מילים" בעלמא היו  חפצים עוברים מאחד לשני ? נקודת מוצא זו יסודה בכוחו הרב של דיבור ומטרתנו להעצים אותה. נכתוב על הלוח את הפסוק "מוות וחיים ביד הלשון" ( משלי י"ח , כ"א ) נבקש מכל תלמיד לכתוב ( באופן אישי ) משפט שאמר , והוא מאד מתחרט עליו ( יפרט לעצמו מה המשפט גרם ) או סיפור שידוע לו ( משפחתי , וכו' ) שבו דיבור גרם נזק גדול.  ( למשל – מריבה שפרצה ולא אוחתה ). בשלב הבא יתבקשו התלמידים לנסח משפט אחר ( במקום המשפט שאמרו ) ולחשוב כיצד היה הסיפור "מתגלגל" אם היו אומרים כך. נשמח שתלמידים ישתפו את הכיתה במה שכתבו. לאחר משימת הכתיבה , ושיתוף הכיתה בדברים שנכתבו , נעזר במקורות שבהרחבה כדי  ללמוד על כוחו של הדיבור. אם האווירה מתאימה נוכל לסיים ב"קבלות" טובות ( קטנות ! ) שכל אחד יקבל על עצמו בהקשר לשמירת הלשון.

ד. נשאל את התלמידים : האם לפי הגדרתו של "פרי השדה" , שמעשה קניין מגלה על רצינות הדיבור , ניתן לבאר כיצד קניין אגב "עובד" ?  ( תשובה אפשרית – כן. כיון שהוא נמצא ב"אוירה" של דבור רציני , גם דיבורו בעסקי המטלטלין הוא רציני ) נלמד את המשך דבריו של הפרי שדה ( קטע ב' ) . דוגמה לאוירה שמשפיעה מצויה במשנה (דמאי , פרק ד' , משנה ב' ) . נאמר שם שעם הארץ נאמן בשבת לומר שמאכל מעושר. יש שמסבירים זאת בגלל שעם הארץ מתבייש לשקר בשבת קדש. ( עיין בפירוש קהתי שם ).

 ה. בכיתות מתאימות אפשר "להתנתק" מהסוגיא ולאחוז ברעיון הרוחני שמובע בדברי "פרי השדה". כיצד היה פרי השדה מגיב למשפטים הבאים : "הבטחתי ,אבל איני יכול לקיים" ,"אני דתי בלב" , "אחרי הפעולות נמשכות הלבבות" ? האם יש קשר בין קביעות עתים לתורה בחופש לדברי הפרי שדה ?  מה דעתכם ? תנו דוגמאות נוספות ! 

               

להרחבה

מעט מזעיר – חשיבות ההקפדה על מה שיוצא מהפה   

ילקוט שמעוני תהילים רמז תשסז

 מעשה ברוכל אחד מחזר בעירות ואומר מאן בעי סם חיי, ועלה לעכו ושמעה בת ר' ינאי, אמרה  לאביה רוכל אחד מסבב ואומר מאן  בעי  סם  חיי , קרא ר' ינאי לאותו רוכל, א"ל הראני אותו סם חיים שאתה  מוכר, הוציא מקופתו ספר תהלים ופתח והלך עד פסוק זה מי האיש החפץ חיים. הלך רבי ינאי האכילהו  והשקהו ושלחו ונתן לו ששה סלעים. א"ל תלמידיו לא היית יודע פסוק זה א"ל הן, אלא שבא זה ובררו בידי: 

 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ג עמוד ב

הנהו תלתא כהני ,  חד אמר להו: הגיעני כפול, וחד אמר: הגיעני כזית,וחד  אמר: הגיעני  כזנב   הלטאה .

בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול. והא תנן:  אין   בודקין  מן המזבח ולמעלה!

לא תימא שמץ פסול אלא אימא שחץ פסול. ( כלומר גאוה וגסות רוח)

ואי בעית אימא: שאני התם - דאיהו דארע  נפשיה.  ( כלומר , הוא הרע לעצמו וגרם שיבדקו אחריו)

 

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יט עמוד ב

אמר רב אחא בר אדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב אחא בר  אבא אמר רב המנונא אמר רב: שאפילו  שיחת   חולין  של ת"ח צריכה תלמוד, שנאמר:  (תהלים א )  ועלהו לא  יבול. 

בבא מציעא פרק ד משנה ב' - ... נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו ...  תפארת ישראל  ( שם ) בהרחבה.  

 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ג עמוד א

 דאמר רבי יהושע בן לוי:  לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר   +בראשית ז+   מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר  איננה   טהרה 

 

ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג  

 ואמרו, כי ענין אבק לשון הרע כאשר יסבב האדם בדבריו שיספרו בני אדם  לשון הרע. ואמרו (ערכין טז, א): לעולם אל יספר אדם בטובתו של חברו, שמתוך טובתו בא לידי גנותו. והנה  אנחנו צריכים לבאר המאמר הזה, כי ידוע הדבר כי מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקים, כמו  שנאמר (משלי כה, כז): "וחקר כבודם כבוד", ואמרו על האויל שאינו מדבר בשבחו של עולם. אבל זאת תכונת  הענין הזה, כי אין לספר בטובת האדם זולתי בד בבד, רוצה לומר: כאשר ידבר איש אל רעהו, ולא בקהל עם  ובמושב רבים, עד אשר יודע אליו כי אין במעמד ההוא שונא ומקנא לאיש אשר ידבר טוב עליו, ואם יחפוץ  לשבח אדם אשר כבר הוחזק לבני עמו ונודע אשר הוא אדם כשר ולא תמצא בו רעה ואשמה, גם על פני שונא  ומקנא יש לשבחו, כי לא יוכל לגנותו, ואם יגנהו ידעו הכל אשר פיו דיבר שוא, ותהי לשונו מוקש לנפשו.

 

תהלים פרק א

  (א)     אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים  וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד  וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב:

  (ב)   כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה:

  (ג)   וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ:

 

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יט עמוד ב

 אמר רב אחא בר אדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב אחא בר  אבא אמר רב המנונא אמר רב: שאפילו  שיחת   חולין  של ת"ח צריכה תלמוד, שנאמר:  +תהלים א+   ועלהו לא  יבול. 

 

בראשית פרק ב

  ז)   וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם  לְנֶפֶשׁ   חַיָּה :

 

אונקלוס תרגם : לנפש חיה = לרוח ממללא

 

ושמעתי מאחי הגאון ז"ל, פרוש אם פגע בך מנול זה יצר הרע ואין אתה יכול לו, מחמת שמתגבר עליך, משכהו לבית המדרש, פרוש שתאמר לו בבית המדרש אמלא רצונך, במה שאלמוד שלא לשמה, רק להתגאות, ובזה תניח את דעתו ויתרצה, ואם כן מתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים נ ב), ותפטר ממנו לגמרי, וזה פרוש הפסוק: אם רעב שנאך, שהוא רוצה להחטיאך, האכילהו לחמה של תורה, פרוש עשה רצונו בלמוד שלא לשמה, ובכך אתה חותה גחלים על ראשו, כשתבא אחר כך למדרגה שתלמוד לשמה. ובזה מתורץ מה שהקשו התוספות (שם תוספות דבור המתחיל וכאן) בהא דאיתא בפסחים פרק מקום שנהגו, לעולם ילמוד אדם תורה שלא לשמה כו', מהא דאיתא דכל הלומד תורה שלא לשמה נח לו שלא נברא (ברכות יז א), דהיינו מי שאינו לומד בזה הענין כדי שיבא מתוך זה לשמה, והכי פרושו לעולם ילמוד אדם שלא לשמה שמתוך זה יבא לשמה. ופרושו שיהא כונתו כן שיבא מזה לידי לשמה  

 

חדש באתר

גשם גשם משמים
אסופת שיעורים לגילאי היסודי העוסקים בבקשת ובהזכרת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים