תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מחשבת ישראל > גבורה - סדרת שיעורים

גבורה - סדרת שיעורים

מוריה חיון
הדפסה
מקצוע: מחשבת ישראל
נושא: אני עצמי, מידות

שיעור מס 1- לעמוד מול כל העולם?!

 

מטרות:

התלמיד יכיר בקושי שלנו לעמוד בלחץ חברתי, ולהישאר בעמדתנו המקורית
התלמיד  יבין את חשיבות פיתוח "עמוד שדרה עצמאי" והיכולת לחשיבה עצמאית
התלמיד יכיר בחשיבות תכונה זו בעבודת ה' ובהתגברות על מידות קשות.
התלמיד ידון ויקבל עצות כיצד לרכוש ולעבוד על מידה זו.

 

מהלך השיעור:

מציגים בפני התלמידים את ניסוי הקונפורמיות של אש אפשר להציג ולספר לבנות בלבד, ואפשר (כמובן תלוי בפתיחות ובבטחון בקבוצה, ומידת הצורך והיתרון שבהתנסות) לעשות את הניסוי בקבוצה.                                                                                                                                                                          לאחר מכן לערוך דיון בקבוצה על הקושי שלנו לעמוד על שלנו, מול לחץ חברתי, איפה התלמידים מרגשים קושי זה? כיצד יש אפשרות להתגבר? וכו' .אחרי הדיון עוברים ללימוד  סביב החלק הראשון בטור אורח חיים סימן א                                                                                                                                               

  טור אורח חיים סימן א

יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים פרט ארבע' דברים בעבודת הבורא יתברך והתחיל בעז כנמר לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגין ואל תמנע מלעשות המצוה וכן א"ר יוחנן בן זכאי לתלמידיו יהי רצון שתהא מורא שמים עליהם כמורא בשר ודם וכן הוא אומר לענין הבושה שפעמים אדם מתבייש מפני האדם יותר ממה שיתבייש מפני הבורא יתברך על כן הזהיר שתעיז מצחך כנגד המלעיגים ולא תבוש                                                                                                                                                                       

שאלות לדיון אחר הלימוד:      

1. מדוע פתחה המשנה דווקא בעז כנמר?                                                                           

2. כיצד אפשר לסגל את העזות והגבורה הזו לחיינו שלנו?                                                                 

3. האם ישנו קשר לדעתך בין העובדה שהדור שלנו ידוע כדור יותר חוצפן ולא ביישן.. לבין היכולת לקיים משנה זו?

 

אפשר בשלב זה לעבור להשמטה מתוך ליקוטי מוהר"ן – "אחד היה אברהם" ואפשר לפני זה לפי הצורך/ הקבוצה להקרין קטע מתוך הסרט "הנחשול" על עוצמת ההשפעה החברתית ועל תעצומות הנפש הנדרשות כדי לעמוד מול לחץ זה.                                                                                                                        

הדיון מוביל לכך שכמה שאדם יפנים ויכיר באמת שלו ובעובדה שמותר שיהיו דעות שונות, יהיה יותר פשוט עבורו לעמוד מול הלחץ וההשפעה החברתית, אולם עליו לגייס גם כוחות נפש של גבורה ועזות שמצויים בתוכו ולכון אותם (כמובן במינונים הנכונים)  כנגד המסיתים השונים

(זה המקום להעיר בהערת ביניים שלדעתי בנושא רגיש וטעון זה צריך לדייק את הלומדים, לא ללכת ולשרוף את העולם/ גם לא להתייאש מהמידה שבה הם מושפעים מהעולם, זו התנהגות טבעית ולרוב גם מובילה לדברים טובים, אך בד בבד חשוב לפתח עין רגישה לתהליכי ההשפעה, וההתנהגויות שאנו מאמצים, ולהפעיל סינון ובקרה).                                                                    

לעבור ללימוד מתוך ליקוטי מוהר"ן תנינא- השמטה

אחד היה אברהם" (יחזקאל לג) - שאברהם עבד השם רק על-ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם וזהו: אחד היה אברהם. וכן כל הרוצה לכנס בעבודת השם, אי אפשר לו לכנס כי אם על ידי בחינה זו שיחשב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון אביו ואמו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעינים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, ורק יהיה בבחינת:  אחד היה אברהם - כאילו הוא יחיד בעולם כנ"ל: 

 

כדאי להשמיע את השיר "אחד היה אברהם" של ישראל דגן .

 

 

שיעור מס. 2- גבורה על המידות המחלישות

 

מטרות:

להבין שיש בי צדדים שמושכים אותי כלפי מטה (עצבות, עייפות, ייאוש )
התלמיד יבין שמצופה ממנו להתנגד למשיכה זו, ולהתגבר עליה.
התלמיד יפנים מתוך המקורות והדיון בקבוצה את החשיבות שבהתגברות זו ועצות וכלים כיצד לקיימה.

 

מהלך השיעור:

להשמיע את השיר: יש לי חדר משלי

יש לי חדר משלי/ ארקדי דוכין

יש לי חדר משלי
ובחדר יש אור
זה כרגע לא אני
או אני בשחור.

זה נמשך כמעט שבוע
או כבר כמה ימים
אם תשאל אותי מדוע
זה עמוק בפנים.

תתגבר תתגבר
כך אומר לי הקול
להיפגע וליפול
כל אחד יכול
לכולנו מותר
להיות חלשים
לא לאטום אזניים
לא לעצום עיניים
לא לעזוב ידיים
גם בימים קשים
אפילו בימים קשים.

יש לי חדר משלי
ובו אני נח
כמה כל זה ימשך
כמה שמוכרח.

בינתיים זה שבוע
או כבר כמה ימים
אם תשאל אותי מדוע
זה עמוק בפנים.

תתגבר תתגבר...

 

דיון סביב השיר-

  • אילו תחושות השיר מבטא?- דיכאון/ שקיעה, בריחה מהתמודדות
  • האם אנו יכולים לזהות את עצמנו ברגעים מסוימים עם תחושות דומות (כמובן במינונים נמוכים יותר בע"ה)                 
  • כיצד נוכל להגביר את הקול שאומר לנו תתגבר- דיון בקבוצה על הכלים שמסייעים להם לצאת מהעצבות  ומהשקיעה לתוך הדכדוך וה"אני בשחור"

 

לימוד מתוך הרב קוק/ שמונה קבצים                                                                                                                     

הרב קוק, שמונה קבצים ה, קסז

החלישות והעיפות הינן מבוא לכל המדות הרעות. הן מעוררות את העצבון, והעצבות מביאה את הכעס ואת הגאוה, את הקנאה ואת המשטמה, ואת כל הנטיות היותר שפלות. לזאת, ההנהגה של בריאות, של האומץ הגופני, היא עבודת הקודש בעד הכלל ובעד הפרט

 

כיצד מתייחס הרב קוק לתכונות החלישות והעייפות- האם מקבל אותן כמשהו בסיסי/ אנושי או מתייחס אליהן בחומרה? מדוע?

כיצד מציע הרב קוק להלחם בתכונות אלו?

 

לאחר מכן כדאי לעיין בקטע מתוך טור אורח חיים סימן א' שאת תחילתו קראנו בשיעור הקודם:

צריך האדם להתגבר כארי לעמוד בבקר לעבודת בוראו ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לאמר איך תעמוד בבקר כי הקור גדול או ישיאנו בקיץ לאמר איך תעמוד ממטתך ועדיין לא שבעת משנתך התגבר עליו לקום שתהא אתה מעורר השחר ולא יהא הוא מעירך כמו שאמר דוד ע"ה עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי

 

כאן מציע בעל הטור, שלפעמים כדאי להתגבר על כוחות יסוד העפר המושכים למטה (לדוג' עצלות/עייפות), יש ללכת לצד השני ולהתגבר אף יותר מן הרגיל- האם את (התלמידה) מזדהה עם הצעה זו? אם כן היכן?

 

לסיכום:

בשיעור זה עסקנות במידות שבסיסן ביסוד העפר ( אם המושג של ארבע היסודות לא מוכר בקבוצה, כאן המקום לפרט)

יסוד העפר ונגזרותיו- העצלות, העצבות והכבדות הם כוחות שמושכים את האדם כלפי מטה, וכאן העבודה המוטלת עליו היא להתגבר לא לתת לעצמו לשקוע , וכל האמצעים (ההלכתיים..) כשרים: מילי דשטותא, מוזיקה טובה, שיחה עם חברה, ניסיון ללכת דווקא לקיצוניות שניה (להעיר את השחר) ריקודים, ספורט, אוכל טוב, לשבת מול הים,וכו' כל אחד לפי מה שמתאים לו.

העיקר לפתח מודעות ולדעת שיש כאן מלחמה, ויש ביד כל אחד את הכוח להתגבר על מדות אלו.

                                                   

 

 שיעור מס. 3 – להתגבר על התאוות

מטרות:

  • התלמיד יבין שכמו שראינו בשיעור קודם שיש בנו כוחות המושכים כלפי מטה, יש גם את הצד שכביכול מעורר אותנו ומלהיב ומלהיט אותנו לדברים אסורים.
  • התלמיד יבין שכמו כל מידה השאלה היא במינון ובמקום אליו ניקח את הכוח שהתעורר בנו, יש אפשרות להפנות את האנרגיה אדירה של התאוות לקדושה.
  • התלמיד יבין ויראה מתוך הלימוד המשותף כי יש בנו את הכוח להתגבר, אנו שולטים על חיינו ולא הכוחות המתעוררים בנו, יש לנו את היכולת לנווט- זה אולי קש אך אפשרי.

 

מהלך השיעור:     

בשיעור הקודם דיברנו על התגברות על מידות שיסודן מעפר, בשיעור זה נעסוק בהתגברות על מידות שיסודן מהאש – התאוות, הכעס, הגאווה וכו'                                                                                                                  

להראות את הקטע מתוך הסרט "אושפיזין"-שולי רנד, בו הגיבור מגלה שחבריו השתמשו באתרוג המהודר כלימון לסלט,  (מדקה 3:15)                                                                                                        

 לעצור את הסרט כאשר רואים את הגיבור מתרתח ועומד להתפרץ על חבריו.  

 

דיון בכיתה: 

  • האם זה מותר/ לגיטמי/ אנושי?                                                                                   
  • איך אנו היינו מגיבים?
  • כיצד התורה/ הקב"ה דורש מאיתנו להתגבר על דברים טבעיים ואנושיים שחלקם לגיטמים ומקובלים בחברה?  האם אפשר להתגבר?                                                                                                                                                                 

להמשיך את הסרט- כיצד התגבר גיבור הסרט על הניסיון? מה עזר לו? מה היה עוזר לכם בסיטואציות כאלה ואחרת של כעס/ תאווה וכו'

 

לימוד מתוך  עצות ישרות לרבי נחמן מברסלב - ערך מניעות                                                                                                                                                                                           

וצריך כל אחד להיות עז כנמר וגבור כארי לעשות רצון אביו שבשמים, להתגבר נגד כל ולעבר עליהם ולבלי להסתכל עליהם כלל, ולהתחזק מאד לעשות את שלו, ולעס,ק בתורה ותפלה בכונה ובעבודת השם וכו'.. לשבר כל המניעות הוא רק על ידי תקף החשק והרצון, כי המניעה לא באה כי אם בשביל החשק, כמבאר בפנים. ועקר התגברות החשק דקדושה הוא על ידי אמת, כי אם יסתכל על האמת לאמתו ויראה פחיתותו וגריעותו והבל העולם, שהוא צל עובר וכו', וכל ימיו כעס ומכאובות ואחריתו עפר, רמה ותולעה, ואחר כל אלה צריך לתן דין וחשבון - אם ישים כל לבו אל זה באמת, בודאי יבין היכן נקודת האמת, ואם עם כל זה יתפשטו כנגדו המניעות, עד שקשה לו לשברם, אז על כל פנים יהיה חשקו ורצונו וכסופו חזקים מאד להתקרב אל האמת לאמתו, כי מאחר שיודע על כל פנים האמת, אזי אף על פי שאין מניחין אותו מרבוי המניעות העצומות המתפשטין כנגדו, על כל פנים יהיה החשק והרצון שלו דקדושה חזק מאד, כי מהחשק והכסופין אי אפשר למנעו למנעו בשום אפן, כי אוף על פי כן אני רוצה וחושק בתכלית האמתי, כמבאר במקום אחר גדל מעלת החשק והרצון דקדושה, ושצריכין להיות עקשן גדול בענין הרצון והחשק דקדושה, ואז על ידי כל זה יזכה להנצל מידי עברה ומכל מיני מוציא מכח אל הפעל שאינו דקדושה, ויזכה להתקרב באמת לצדיק אמת, שעל ידי זה יוציא מכח אל הפעל כל הדברים שבקדושה בשלמות כרצונו.

 

אבל איך עושים את זה בפועל? רבי נתן מלמד: "להתגבר על האש התאוות והמידות דסטרא אחרא (הוא) רק להמשיך עצמו אל ההיפך – לעורר לבו שיתלהב להשם יתברך ולתורתו ולעבודתו יתברך להתפלל וללמוד בהתלהבות אש דקדושה בבחינת (תהלים ל"ט) "חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני", בבחינת (שיר השירים ח') "רשפיה רשפי אש שלהבת יה" (ליקוטי הלכות תפילין ז' ג')

 

אילו עצות מציע ר' נחמן ותלמידו ר' נתן?                                                                                                   הסבר למה הכוונה "כי המניעה לא באה כי אם בשביל החשק" מה זה אומר על המניעה, האם היא פסולה מעיקרה, או שאפשר לנתבה לחשק של קדושה?                                                                                                        כיצד עושים זאת איך הופכים מניעה לנעימה?

 

בעל שם טוב על התורה - פרשת בראשית אות קנח

איזה גבור הכובש את יצרו (אבות פ"ד), יש להבין לשון איזהו, שמשמע שמדבר משני בני אדם, ושואל איזה מהם גבור, והוי ליה לומר מי נקרא גבור, ועוד יש להקשות שמלשון הכתוב משמע איפכא שהכתוב אומר טוב ארך אפים מגבור משמע מי שהוא מאריך אף דהיינו הכובש את יצרו חשוב יותר מגבור:

ויש לומר דיש שני מיני צדיקים, א' שאין מניח היצר הרע לקרוב אצלו, וקודם בואו אליו מרחיקו מעליו, ויש צדיק שמניחו לבא אצלו אך כובשו שלא להסיתו לעבירה, למשל, היצר הרע מסיתו לחמדה, ואומר ליצר הרע אני אעשה כדבריך שאלך אחר חמדה אך אחר חמדה של מצוה, והולך ולומד תורה בחשק גדול ובחמדה גדולה, וכן בכל דבר שמסיתו למדה רעה הוא לוקח אותה המדה לעבודת הבורא:

אך מי מהם יותר משובח, וודאי הב' יותר משובח, והוא על דרך משל אדם שישן בחנות לשמור הסחורה ולא היה הדלת סגור בבריח חזק, ושמע באמצע הלילה שגנב אחד בא ועושה תחבולות לפתח הדלת, וכאשר שמע זה היה ירא לנפשו והתחיל לצעוק בקול גדול לבני ביתו שיבואו, וברח הגנב מחמת הצעקה, ומעשה כזה אירע לאיש אחר גם כן, רק שאותו האחר כששמע שגנב בא שתק כמו שאינו שומע, וכשבא הגנב לחנות בפנים תפס אותו ואסר אותו בנחושתיים, אבל לא היה רוצה לצעוק כדי שיברח הגנב, כי אמר אם יברח הגנב עכשיו, שמא יבא עוד בלילה זו או בלילה אחרת, ושמא אז אהיה נרדם בשינה ולא אשמע, ויעשה הגנב מה שלבו חפץ, לכן אעשה לו דבר זה שלא יגנוב עוד, והנמשל מובן מאליו:

וזהו פירוש איזהו גבור וכו' כלומר איזה מב' צדיקים הללו נקרא גבור, ואמר הכובש וכו' ולא זה שאינו מניח את היצר הרע לקרוב אצלו כלל, שנאמר טוב ארך אפים מגבור, רצה לומר זה שהוא מאריך אף דהיינו היצר הרע נקרא אף, שהיצר תמיד אצלו ועם כל זה הוא כובש אותו, זהו טוב ומשובח יותר מהצדיק הא' שאינו מניחו ליקרב אצלו כנ"ל ומושל ברוחו, רצה לומר מי שהוא מושל על היצר הרע וכובש אותו הוא יותר משובח מלוכד עיר, כי מי שהוא לוכד עיר בוודאי מגרש את התושבים תחלה ואחר כך בא לעיר, אבל זה אינו מגרש את היצר הרע רק כובשו:

 

מה חידש וחידד הבעש"ט בתורה זו?  מיהו האדם הגדול והצדיק?                                                                       איפה בחיי היומיום אנו נתקלים בסיטואציות שעליהן אפשר "לתרגל" תורה זו?                                                  כיצד נישמר שלא ליפול ביצר ובחטא עצמו?

אפשרי כאן לספר לתלמידים סיפור שפורסם באחד מעלוני שבת, על צעיר דתי שסבל מכך שלא הצליח להתגבר על גלישה לאתרים לא צנועים באינטרנט, אותו צעיר היה "דוס" וממש לא רצה בכך אך הרגיש שאין לו כוחות להתגבר מול זה, לבסוף התגבר על הבושה וביקש מהוריו שיוציאו את האינטרנט מהבית,- אין כוונת הסיפור לומר שחייב להוציא את האינטרנט.., אלא להראות שלפעמים יש צורך בעזרה מבחוץ ע"מ להתגבר על תאוות שונות- וגם זו גבורה אדירה- היכולת לבקש עזרה.

 

 

שיעור מס. 4- להתגבר ולהתחדש אחרי נפילה

 

מטרות :

1.       התלמיד יבין שהחיים מורכבים מעליות וירידות, ירידה היא מצב קיים והעבודה הנדרשת מאיתנו היא להתחדש

2.       התלמיד יכיר בחשיבות והכרחיות ההתחדשות, וההתגברות על הנפילה לעבודת ה'

3.       התלמיד יקבל מתוך המקורות והלימוד בקבוצה, כלים ועצות כיצד להתחדש ולהתגבר על הנפילות.

 

מהלך השיעור:

 

בתורת החסידות ישנו כלל יודע שגורס כי "היצר הרע אינו רוצה את עברה אלא את היאוש שלאחר העבירה".

דיון בכיתה – מדוע? מדוע היאוש יותר חמור מן העבירה?

 

לימוד מתוך ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן מח  בדף מקורות

 

כדאי להשמיע את השיר "כשאדם נכנס בעבודת ה' "של "בית הקדושה" המבוסס על תורה זו.

 

כמובן, אפשר ללמוד ולהדגיש רק חלקים מתוך התורה, לפי הקבוצה והזמן..                                        

שאלות מנחות- כיצד "כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות"?                                                                         

וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאֹד, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים  -

הסבר למה הכוונה? (ע"מ לסבר את האוזן אפשר להביא את המשל שמביא ר' נחמן בסוף סיפורי מעשיות עם המעגל והנק. הפנימית , שכל צעד קטן בלב המעגל הוא התקדמות אדירה בהיקף המעגל)                                                                                           

וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל:  

 

- כיצד מקשר ר' נחמן עבודה זו להתגברות על פחד?

אילו תובנות/ דרכים אנו נעזרים על מנת להתחדש אחרי נפילה?

 

לימוד מתוך ליקוטי הלכות לרבי נתן- הלכות תפילין הלכה ה (בדף).

 

  • אילו עצות והתחזקויות מוסיף ר' נתן?  
  • למה  כוונתו שאסור להיות זקן דסטרא אחרא- כיצד הוא מתאר זיקנה רוחנית?                                          

 

לאחר הלימוד לבקש מכל אחד לשבת לבד ולכתוב תשובה לשאלות הנ"ל:  

לאיזה חלק מדברי ר' נחמן/ ר' נתן התחברת באופן אישי?                                                     

האם יש חלק בדברים שלא מתיישב על דעתך? אם כן, מהו?

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים